חשיבות ההשכלה הגבוהה של פוליטיקאים חברי כנסת ישראל

חשיבות ההשכלה הגבוהה של פוליטיקאים חברי כנסת ישראל


גרשון אקשטיין 07.03.2007 07:19
חשיבות ההשכלה הגבוהה של פוליטיקאים חברי כנסת ישראל


הזכות להיבחר על-פי סעיף 6(א) לחוק יסוד הכנסת קובע שכל אזרח ישראלי, שביום הגשת רשימות המועמדים הכוללת את שמו הוא בן עשרים ואחת שנה ומעלה, ואין לו עבר פלילי, והוא ויתר על אזרחות זרה אם יש לו – זכאי להיבחר לכנסת. אין בחוק רמז לדרישה בנוגע להשכלת המועמד.



זה המקום להזכיר שהכנסת היא בית-הנבחרים הישראלי, ויושבים בה 120 חברים. הכנסת היא הרשות המחוקקת, בעלת הסמכות הבלעדית במדינה לחוקק חוקים. לכנסת יש גם תפקיד מכונן-חוקתי – חיבור חוקה למדינת ישראל. הכנסת היא הזרוע המפקחת על הממשלה, ויש לה כמה תפקידים מעין-שיפוטיים. כמו כן מתפקידה לבחור את נשיא המדינה ואת מבקר המדינה.

 

חברי הכנסת אינם נבחרים ישירות, אלא באמצעות רשימות המייצגות מפלגות. סעיף 4 בחוק יסוד הכנסת קובע כי על חברי הכנסת להיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות. הכנסת נבחרת לתקופה של ארבע שנים,

 

כיום, כל אדם, גם אם הוא חסר השכלה יכול להיבחר לכנסת במסגרת המפלגה שהחליטה להציגו כמועמד. די אם הוא ניחן בתכונות אופי של מנהיג רחוב, הוא מקובל בחברה, הוא בעל כושר שכנוע, או לחילופין הוא קבלן קולות מדופלם. ואם ייבחר בכוחו להשפיע על דמותה ועל רמתה של הכנסת.

 

 

כמה מילים על ההשכלה בישראל

אין זה סוד שההשכלה הגבוהה היא המכניזם העיקרי לניעות חברתית ורכישת סטטוס בחברה. בעבר הרחוק, בשנותיה הראשונות של המדינה, לא התעוררה הדרישה לחייב את נבחרי הציבור לשאת בתואר אקדמאי. היה פער עדתי גדול בעקבות העלייה מארצות המזרח, וגם אלה שעלו מאירופה התקשו לרכוש השכלה בעקבות שתי מלחמות העולם ובעקבות השואה שפקדה את יהדות אירופה. כל אלה לא אפשרו לימודים מסודרים, ולכן היה מקום להקל על נבחרי ציבור שהיו מועמדים להיות חברי כנסת.

 

אך היום אין כל הצדקה לכך. חלפו שנות דור, ובניהם ונכדיהם של דור העלייה כבר למדו בתקופה שקיים חוק חינוך חינם במדינה. בחינות הבגרות והבחינה הפסיכומטרית השתרשו בחינוך, וסיכוייהם של בני המעמדות הנמוכים להצליח בבתי-הספר גבוהים יותר. השתרשה תרבות ארץ-ישראלית המשותפת לכול. בגלל כל הסיבות האלה אין כל סיבה לפטור נבחר ציבור שרוצה להיות חבר כנסת מרכישת השכלה אקדמית.

.

מהי השכלה?

השכלה היא ידע כללי שאדם רוכש במהלך חייו. השכלה פורמלית נרכשת בבתי-ספר לסוגיהם השונים, מבית-הספר היסודי ועד האוניברסיטה, וכמו כן בבתי-ספר להכשרה מקצועית. השכלה בלתי פורמלית נרכשת על-ידי אדם בכוחות עצמו, מתוך ניסיון החיים שלו, בעבודתו ובעיסוקו, באמצעות ספרים ובאמצעות דרכים נוספות.

 

בוגר אוניברסיטה הוא תואר אקדמי שניתן לאדם שסיים לימודים במוסד אקדמי מוכר. התואר הזה קרוי גם תואר ראשון, משום שהוא הראשון בסדר התארים האקדמיים שאדם יכול לרכוש. הלימודים לרוב התארים הראשונים נמשכים שלוש שנים, אך ישנם גם כאלה שלימודיהם נמשכים ארבע שנים (הנדסה משפטים) ואף חמש שנים (ארכיטקטורה).

מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מוסמכת להעניק תואר ראשון מסוג זה או אחר, למעט מכון ויצמן. ישנם מספר רב של תארים המוכרים כיום בישראל על-ידי המועצה להשכלה גבוהה.

מדוע חשוב שחבר כנסת יהיה בעלי השכלה אקדמית?

    חבר כנסת נחשף כיום לחומר רב, הן חוקתי ומשפטי והן כלכלי ותקציבי. הוא חייב להבין את החומר, ולדעת לנתח אותו כדי שיוכל לפעול על-פי צו מצפונו.

    חבר כנסת הוא חבר בוועדות הכנסת, הן הקבועות והן והזמניות. והוא נדרש להבין בנושאים הנוגעים לדיונים בכנסת, ולהביע את דעתו באופן בהיר כדי שיוכל להשפיע על אנשים.

    אם כמחוקק ברצונו להציע הצעת חוק, עליו להשכיל ללמוד את החומר ביסודיות, ולדעת להתנסח בבהירות כדי לשכנע את הסובבים אותו בטיב יוזמתו.

    עליו לענות לפניות של אזרחים במגוון רחב של תחומים ונושאים.

    עליו להשתתף דרך קבע בדיוני המליאה בכנסת ולהביע את דעתו בנושאים רבים ומגוונים, בין אם דעה סיעתית ובין אם דעה אישית שלו טרם ההצבעה.

    עליו להשתתף במשלחות היוצאות לחו”ל ולייצג את מדינת ישראל. הוא חייב לשלוט בשפה כדי לא לבזות וכדי לא להתבזות.

    עליו להיות מוכן להשתתף בוועדות חקירה פרלמנטריות, ולהבין היטב במה מדובר.

מכל האמור לעיל ברור שחבר כנסת ללא השכלה רחבה יתקשה מאוד בביצוע תפקידו כחבר בבית המחוקקים.

 

הרפורמה הנדרשת

יש לשנות את חוק יסוד סעיף 6א ולחייב השכלה של תואר ראשון לפחות לחבר כנסת ולסגני שרים. כמו כן יש לחייב כל שר בהתמחות מקצועית.

יש להגביר את הפיקוח על מנגנון הבחירות הממלכתי (ועדת הבחירות המרכזית) ועל תקינות הדיווח בנושא השכלת המועמדים לחברי כנסת, ואין להשאיר זאת לאחריותם של המועומדים.

 

המפלגות יחויבו לנהוג בשיקול דעת באשר למועמדיהם, ולהציג ברשימות לכנסת את אנשיהם בכפוף למגבלות של החוקים החדשים בעניין ההשכלה.

 

יש להקטין את סכום הכסף שמותר למועמד להוציא למימון מסע הבחירות שלו. הסיבה לכך היא שככל שגדלים הפערים ביכולת המשתתפים לממן את מסע הבחירות, כך גדל אי-השוויון בין המועמדים וגדלה התלות בכספים ממקורות מפוקפקים למועמדים שאינם מתאימים.

 

לאחר כמה שנים יש להרחיב את החוק ולחייב את נבחרי הכנסת והשרים להשלים את התואר השני. החלטה כזאת תבטיח לנו כנסת עם פנים אחרות ורמה אחרת.

 

ולשאלה מה יעשו אלה שרוצים להיבחר לכנסת ואין להם השכלה אקדמית, התשובה היא שילכו ללמוד, וככל שיקדימו כך ייטב.

 

 

גרשון אקשטיין ,סא”ל (בדימוס), שרת בצה”ל בסדיר בצנחנים ,בשרות קבע ,בתפקידי פיקוד,מטה והדרכה.

ביו היתר בתפקיד ראש זירת העורף במטכ”ל אג”מ מבצעים

.עם שחרורו עסק בעסקים ובין היתר כתב מספר ספרים שהם מדריכים עסקיים.

בתפקידיו הציבוריים באגודת “צוות” שימש במשך 17 שנה, כחבר הנהלה, יו”ר ועדת הסברה ומערכת, יו”ר ועדת ארגון ותקנון ויו”ר ועדת ביקורת ארצית.

יצא לגמלאות בשנת 2005 ,כיום הינו סופר ופובליציסט.

 

מקור המאמר: http://www.articles.co.il מאמרים לשימוש חופשי.

כתובת המחבר: gershone@zahav.net.il

אתר המחבר: www.gershone.ios.st 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר