לשר המשפטים דניאל פרידמן: מה שהם עשו לשמחה ניר, מחר הם יעשו גם לך!

לשר המשפטים דניאל פרידמן: מה שהם עשו לשמחה ניר, מחר הם יעשו גם לך!

קימקא
שמחה ניר, עו”ד 08.02.2007 07:19
לשר המשפטים דניאל פרידמן: מה שהם עשו לשמחה ניר, מחר הם יעשו גם לך!


אם אני הייתי כותב ומפרסם את מה שאתה כתבת במאמרך “משפח רמון”, היו משעים אותי לצמיתות, ובמצטבר לכך גם היו תולים אותי “לצמיתות או לפחות לעשר שנים”, כי הם חכמים וחזקים על חלשים.



לשר המשפטים דניאל פרידמן:

מה שהם עשו לשמחה ניר –

מחר הם יעשו גם לך!

עד כמה הם לא סובלנים לביקורת אפשר ללמוד מההשתוללות של המשנה-בדימוס מישאל חשין אשר איים “לגדוע את ידך”, וגו’, ואני לא צריך לפרשן לך את דברי הרהב והאיוולת האלה, של מי שבתור מרצה בפקולטה למשפטים התריס בפני שופטי ביהמ”ש העליון “אל תצפצפו על בני-אדם!” (כך!!!).

שמחה ניר, עו”ד

משעול גיל 1-ג, כפר סבא 44281

טל’ 09-7424838, 050-7520000

פקס’ 09-7424873

www.quimka.net

www.quimka.com

quimka@quimka.com

 

 

 

כפר סבא, 7.2.2007

 

לכבוד

הפרופ’ דניאל פרידמן

שר המשפטים

ירושלים

 

נכבדי,

הנדון: חופש הביטוי של עורכי הדין – הצעה לתיקון בחוק הלשכה

בפתח הדברים הרשה לי לברכך על תפקידך החדש.

ביום 5.2.2007, שעה 16:16, כאשר איש בעולם, ככל הנראה, לא ידע על מינויך הצפוי כשר המשפטים, כתבתי לך, לפי הכתובת האלקטרונית שלך באוניברסיטה, וביקשתי לפרסם באתרי את מאמרך משפח רמון (אני עדיין מעוניין בו, אבל לשם כך לא אטריחך היום הזה).

בשולי הדברים אמרתי:

מעבר לכך, אם יש לך עניין בסוגיית חופש הביטוי של עורכי-דין בביקורת על מערכת המשפט והשופטים, אשמח להמציא לך כמה לינקים.

וכדי להבהיר אף הוספתי:

כן, בוודאי שאני מדבר על מה שה”מערכת” עוללה לי.

ובמאמר מוסגר ציינתי כי –

אם אני הייתי כותב ומפרסם את מה שאתה כתבת במאמרך זה, היו משעים אותי לצמיתות, ובמצטבר לכך גם היו תולים אותי “לצמיתות או לפחות לעשר שנים”, כי הם חכמים וחזקים על חלשים.

והנה – כמה מפתיע! – אנחנו מקבלים אישוש לכך מפיו של אליהו מצא, המשנה-בדימוס לנשיא בית המשפט העליון, אשר אומר עליך את הדברים האלה (מעריב nrg, 7.2.07, 09:46) – פחות משתי יממות מאז ה”נבואה” שבמכתבי הנ”ל אליך:

מאז החלה הביקורת, שגלשה לסגנון משתלח בכל מה שקשור במערכות”, המשיך מצא. “אינני יודע אם הכל אישי, אבל הנפץ שעורר את כל העניין היה ככל הנראה הדבר הזה. עד לפרשה הזאת אני לא זוכר שהוא מתח ביקורת על המערכת, יצא במסע צלב כל כך מתוקשר נגד האקטיביזם השיפוטי, שיטת המינויים והאג’נדה האישית של אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון דאז”.

מצא הוסיף לתקוף: “הסגנון המשתלח שהוא נקט לא יכול להתיישב עם שום דבר יותר מתון ממש שאמרתי. אני רוצה לקוות שהרקע הזה לא חייב להביא לשבר, אבל זה מותנה בכמה תנאים” (ההדגשות שלי).

עד כמה הם לא סובלנים לביקורת אפשר ללמוד מההשתוללות של המשנה-בדימוס מישאל חשין אשר איים “לגדוע את ידך”, וגו’, ואני לא צריך לפרשן לך את דברי הרהב והאיוולת האלה, של מי שבתור מרצה בפקולטה למשפטים התריס בפני שופטי ביהמ”ש העליון “אל תצפצפו על בני-אדם!” (כך!!!).

כן, זו דרכם ל”התמודדות” עם הביקורת: לא לגופם של הדברים, אלא לגופו של ה”סגנון“, שהוא תמיד “בוטה ומשתלח, בלתי מאופק ובלתי מרוסן“.

אם, למשל, תגיד על שופט שהוא קיבל שוחד, ואף תפרט את שם הנותן, את הסיבה לנתינה, את מספרי הצ’קים וסכומיהם, ואת פרטי חשבונו של השופט, בו הופקדו הכספים וממנו הם נמשכו … הם לא יתבעו אותך לפי חוק לשון-הרע, אלא יעמידו אותך לדין משמעתי על ה”סגנון”

והכל כדי לפגוע בכך על הביקורת הקשה, וגם למנוע ממך את הגנת אמת דיברתי.

ועכשיו קרא את מאמרך הנ”ל, וחפש בו רבב “סגנוני” כלשהו. לא תמצא – באחריות.

על כאלה הם הוציאו אותי מעריכת-הדין משנת 2003 ועד שנת 2010, והם עדיין ממשיכים לרדוף אותי, כדי להוציא אותי מהלשכה לצמיתות.

וזה מחזיר אותנו אל הנושא שבנדון, שהוא לא רק אישי, אלא גם ציבורי-כללי.

התיקון שאני מציע יוסיף לחוק לשכת עורכי הדין הוראה כזאת:

לא יוטל על עורך-דין עונש השעייה אלא על עבירות-משמעת אשר יש בהן משום קלון או שחיתות, ולא על עבירה שבהתבטאות גרידא.

לתיקון הזה תתוסף הוראת-מעבר, המחילה על התיקון את הוראת סעיף 5 לחוק העונשין, תשל”ז-1977, אשר זה לשונו:

5. שינוי חיקוק לאחר עשיית העבירה

(א)     נעברה עבירה ובטרם ניתן פסק-דין חלוט לגביה, חל שינוי בנוגע להגדרתה או לאחריות לה, או בנוגע לעונש שנקבע לה, יחול על העניין החיקוק המקל עם העושה; “אחריות לה” – לרבות תחולת סייגים לאחריות הפלילית למעשה.

(ב)     הורשע אדם בעבירה בפסק דין חלוט ולאחר מכן נקבע לאותה עבירה בחיקוק עונש, שלפי מידתו או סוגו הוא קל מזה שהוטל עליו – יהיה עונשו העונש המרבי שנקבע בחיקוק, כאילו הוטל מלכתחילה.

יש לי באמתחתי גם דברי הסבר מפורטים, כראוי להצעת-חוק מסודרת, אבל בשלב הזה איני רואת צורך להביאם כאן.

בתודה ובברכה,

 

שמחה ניר, עו”ד

התרעתי על “מכה אנושה וכואבת” ולא אביתם שמוע – קיבלתם את דניאל פרידמן כשר המשפטים

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר