הדמוקרטיה שהשמאל בנה

הדמוקרטיה שהשמאל בנה

חנה אייזנמן
29.01.2007 04:41
הדמוקרטיה שהשמאל בנה


… והחרדים הרוצים לעלות, אין מניחים אותם הכת השמאלית לבוא, ועל ידי זה מתרבה כוחם, ועלינו לעמוד על המשמר וללחום מלחמת התורה, כי בעת כזאת הכל מתנהג על פי הרוב, ואין מסתכלין על אודות משהו, רק רוב…”.
(הרב ישראל דוד אפשטיין, מאוז’רוב. מובא בספר “אות קין” למ. וזלמן)



ב”ה

 

 

להצדקת הפשעים שהם מבצעים נגד העם היהודי לדורותיו, הם ניתלים ב”דמוקרטיה”. גם אילולא היתה זאת, מלכתחילה, “דמוקרטיה” מובנית ומתוכננת היטב, במסגרת תכנית העל להחרבת היהדות, יכל היום כל הדיוט לראות, שלא דמוקרטיה שוררת כאן, אלא דיקטטורה עריצה. ה”הצבעה הדמוקרטית” נקנית בטובות הנאה, למצביעים על פי דרכה, ובסילוקם מן הדרך של המסכנים את ה”דמוקרטיה”, שהשמאל בנה.

אז, איך בנה השמאל את הדמוקרטיה שלו? כאן נעסוק בתמציתיות, מאולצת-קוצר-המצע, בסלקציה. בפרק אחר, נספר על הוצאתם לשמד של המוני ילדי ישראל, במסגרת עיצוב וייצוב ה”דמוקרטיה” נוסח “דמוקרטיה עממית”!

                   

הדמוקרטיה שהשמאל בנה

 

כבר בשנת 1933 עמד הרב ישראל דוד אפשטיין מאוז’רוב על סוד הקמתה של ה”דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון”. וכך הוא כותב במכתב בו הוא מבקש לסדר בשבילו ובשביל ר’ חיים יודא קריסטל רשיונות עליה לארץ ישראל:

“… בזמן שעיני כל ישראל צופים אל אדמת ישראל, והחרדים הרוצים לעלות, אין מניחים אותם הכת השמאלית לבוא, ועל ידי זה מתרבה כוחם, ועלינו לעמוד על המשמר וללחום מלחמת התורה, כי בעת כזאת הכל מתנהג על פי הרוב, ואין מסתכלין על אודות משהו, רק רוב. ולמה אינכם מרעישין בבית הממשלה נגד העוולה שנעשה בזה, נגד העם החרדי, אשר הם רוב מנין ורוב בנין האומה הישראלית… חוב קדוש מוטל עליכם איפוא, לשחר דרך אשר יוכל איש חרדי לבוא לארץ” (“אות קין”, על פרשת מחדלי ההצלה-אזלת היד ואטימות הלב של הנהגת הציונות העולמית והסוכנות היהודית בשנות השואה והחורבן, למ. וזלמן).

חד וחלק! כך בונים “דמוקרטיה” – סלקציה בעליה, והוצאתם לשמד של המוני ילדי ישראל (על זה בפרק אחר).

 

עבד כי ימלוך                    

 

“תמיר: תסכים אתי שהג’וינט והסוכנות היהודית השתיקו את הידיעות בארה”ב על השואה עד שנת 1944 ובמשך אותה שנה?

פרופ’ אקצין: הציונים, הסוכנות היהודית והג’וינט נמנעו מלפרסם בעיתונות האמריקאית את דבר השמדת היהודים”

(משפט גרינוואלד [קסטנר], עדות פרופ’ אקצין, דיקן הפקולטה לחוק ומשפט באונ’ העברית, ירושלים ת.פ. 124/43, ביה”ד המחוזי בירושלים. מובא ב-“אות-קין”).

 

 

כידוע, העלה השלטון הבריטי את ה”ציונות הסוציאליסטית” לדרגת בא כח העם היהודי מולה. היה זה מינוי מטעם, שהיה מובן מאליו. כל שלטון מקרב אליו את משתפי הפעולה, מלחכי פנכתו.

באותם ימים היו האנשים האלה מיעוט מבוטל במספרו בקרב העם היהודי, הן בגולה והן בארץ. אך עד מהרה השתלטו על כל מוקדי הכח, שכן, זו דרכן של תנועות המייצגות דוקטרינות מעוותות וחסרות כל עכבות. מה עוד שנוספה לכך פסיכולוגיית “עבד כי ימלוך”, שהוא הגרוע והשפל מכולם. הם כיוונו לא רק את המעשים, לקידום מטרותיהם, אלא גם, ואולי אף יותר, את המחשבות, מורשת הבולשביזם, שממנו הגיעו.

אין צורך להכביר מלים על המובן מאליו – שלטונות המנדט השליטו את ה”סוכנות הציונית” על עורק העליה, שהיה בשנות ה”שואה” גם עורק החיים, כשהם מפקידים בידיהם את הסרטיפיקטים – אישורי עליה על פי המכסות שקבעו בספריהם הלבנים אנטישמיים. ויצמן&בן-גוריון הוסיפו הגבלה על הגבלה – מפתח מפלגתי….

ועל כן גם מובן מאליו, שלא היה להם אינטרס להציל מליוני יהודים, שלא ניתן כלל לשלוט ולפקח על כניסתם לארץ, אם לאלתר או בעתיד.

 

זו בדיוק משמעות, מוסרים ורודפים, יודנראט. מאיפה נטלו לעצמם את הזכות, היהודים השפלים האלה, למנוע מהיהודים את המקלט שבארצם? מאיפה בא כל הרוע הזה? חוסר המוסר הזה? שנאת ישראל כזו?

הרי, נאמני מורשת ישראל, זכותם לארץ ישראל גדולה פי כמה וכמה מזו של מכחישי המורשת. איך העזו עלובי נפש, מנוכרי ישראל אלה, למנוע כניסת יהודים לארץ ישראל?

ואיך, איך, איך ייתכן שאדם שנברא בצלם מפקיר מליוני בני אדם למלאך המוות, בכלל, ויהודי מפקיר מליונים מאחיו למוות, בפרט? מישהו מוכן להסביר? מה יש להסביר? והיום אינם עושים זאת? היום אין קואליציה אנטישמית בינלאומית בראשות השמאל היהודי? זוהי שנאת ישראל ב”טהרתה”.

 

הסוכנות היהודית העדיפה להחזיק במגרותיה את הסרטיפיקטים, ובלבד שלא להעניקם לאשר לא ישרו בעיניה.

והפוסק האחרון היה חיים ויצמן, אזרח בריטניה (על אזרחותו הבריטית ויתר, רק כאשר נבחר על ידי הקליקה, להיות נשיא “ישראל”) וסוכן בריטי, שטובת הממשלה בלונדון היתה לו צו עליון וחובה קדושה. יתר על כן, מעיד משה שרת (“דרך בים” ספור עליה ב’, ד”ר דליה עופר):

                     

“ויצמן נפשו סולדת מאד מענין ההעפלה, מאז ומתמיד, תמיד היה הדבר עליו לטורח ולמעמסה והוא משתדל לא לדבר בזה בממשלה (הבריטית) …”.

 

היה זה צירוף מקרים מבורך ל”מפעל הציוני” –  הגרמנים משמידים, הבריטים מחזירים לים או לאירופה הנאצית, והסרטיפיקטים בידיהם. מה עוד יכל לבקש לעצמו ה”מפעל הציוני”?

 

ב-17 באוקטובר 1933 מוזמנים אל הנציב העליון, סר ארתור ווקופ, בן גוריון, שרתוק וסנטור, נוכח גם מזכירו של ווקופ. הנציב מבהיר לבן-גוריון:

“הסוכנות היהודית חופשית כמובן לחלק סרטיפיקטים למי שהיא רוצה”.

תשובת בן-גוריון:

“יש צורך בעלייה מובחרת, הציונות אינה מפעל פילנטרופי. אנו זקוקים פה לטיפוס המעולה של יהודים, שיפתחו את הבית הלאומי….” (אות-קין)

 

במאמר “שארית פליטה בדיוני הנהלת הסוכנות”, כותב יחיעם וייץ:

“העליה הסלקטיבית היתה ביטוי וסמל לתפיסתו של הישוב את תדמיתו העצמית. העליה הסלקטיבית היא סמל לאליטה הקולטת אליטה מפני שאותה אליטה עונה על נורמות חברתיות וערכיות מסוימות” (שם).


 


תזכיר סודי שהוכן בידי א. הרטגלס הופץ בחוג הפנימי של “גורמים ציוניים”:

“אני מבין שהעמדת השאלה בצורה זו יש בה משום אכזריות. אולם עלינו להגיד, שאם ביכולתנו להציל רק עשרת אלפי איש, שיהיו לתועלת לבנין הארץ ולתחית העם (החדש, העברי או הישראלי), ומאידך יש לנו מליון יהודים שיהיו לנו למעמסה, עלינו להבליג ולהציל את עשרת האלפים, על אף התלונות והתחנונים של המיליון…. לכן עלינו… לוותר על הצלת האלמנט המזיק”!

 

בין אלה לנאצים יש רק הבדל אחד – הם, ה”ציונים”, היו הרבה הרבה יותר גרועים, ונותרו כאלה!! הנאצים לא עוללו כזאת לבני עמם, לא בכוונה. אבל העמלקים מזרע ישראל, עשו ועושים זאת, כשכל הצדק אתם. אתם? – הם הצדק, הם המוסר, הם החוק, הם השלום!

 

ולא רק החרדים היו מוקצים מחמת מיאוסו של בן-גוריון: קשה לקבוע את מי תיעב יותר, את שלומי אמוני ישראל או את ה”רוויזיוניסטים”. “מלחמת השחרור” שלו היתה נגד האצ”ל, לא נגד השלטון הזר. להיפך, עם אלה שיתף פעולה ומסר בידיהם יהודים טובים ממנו באופן מוחלט!

 

בספר על קורות חייו של דני בית המקדש מספר עזרא יכין –   

ה”מרתה וושינגטון” הגיעה ארצה, כשעל סיפונה 321 נוסעים, 11 בית”רים ו-310 חניכי “השומר הצעיר” ו”החלוץ” –  (3.5% לא שמאל).

 

אכן, חלוקה “הוגנת”, על פי צרכיה של ה”סוכנות היהודית” שבדרך זו בנתה את ה”דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון” החדש של פרס.

 

זרח וורהפטיג, איש המזרחי, שאינו חשוד על אנטי-ציונות, ואף נמנה על האבות המייסדים של ה”שותפה ההסטורית”, מעיד (גם זה בספר “אות קין”, שכותבו, מ. וזלמן, ליקט בעבודת נמלים תיעוד מדהים של פשעי הציונים בשנות ה”שואה”):

“שאלה עיקרית בעליית הרבנים ובני הישיבה זו שאלת הוצאות הדרך.. לרגלי המחסור בהוצאות. הוועדה הארצישראלית לענייני הפליטים בליטא, תפסה את העמדה הבלתי נכונה, שהיא דואגת אך ורק להוצאות הדרך עבור חברי ההסתדרות הציונית. רבנים ובני ישיבה שאינם נמנים על ההסתדרות הציונית, נשארו, איפוא, ללא טיפול בענין הוצאות הדרך שלהם. אני משתדל לשנות את עמדת הוועד שאני חבר בו…”

 

יש להדגיש שוב – הכספים נתרמו על ידי כל עם ישראל, כשאוהבי ישראל חוסכים מפיתם כדי לתרום להצלת יהודים. אך הציונים, כדרכם, השתלטו על הקופה, הם הלוא המימסד, הקופה שלהם, כך הם אמרו: “אלה כספים ציוניים…”, וכל האחרים…., נכון – סחטנים. ועל כן לא, לא, לא ולא הקציבו כספים להצלת יהודים! אלא, רק להצלת ה”ציונים”.

                

לא די שהפושעים האלה ביצעו את כל הפשעים האפשריים נגד העם היהודי, שהלוא לשם כך נוסדו, אלא בהיותם שולטים גם במנגנון התעמולה, הפכו את האמת על פיה. כל תועבה שהם ביצעו, ייחסו לחרדים ולרוויזיוניסטים. והגדילו לעשות, כאשר הכתירו את ראשם בכתב תהילת ההצלה וההעפלה, בשעה שהם היו המכשול הגדול ביותר לפעילויות מחוייבות האנושיות והמוסר האנושי.

וכך הם עושים כיום. אחד מפשעיהם הרבים ועצומים נגד העם היהודי, היא התעמולה נוסח גבלס, נגד היהודים. הם ממשיכים לבצע את פשעיהם נגד העם היהודי, אבל, כאמור, הם שלטון החוק! קרבנותיהם מושלכים לבתי כלא כ”פורעי חוק”, “סכנה לדמוקרטיה”, “מסיתים”, “מתעללים בערבים”, וסתם – שנואי נפש. וכך נכלאות ילדות בנות שתים עשרה, גבורות ישראל, ,השעושות את הדבר הכי, הכי, הכי נכון, צודק, מוסרי, אנושי, צדיק וישר  – נלחמות על המולדת, נלחמות על חייו של העם היהודי, נלחמות על עתידן ועתיד הדורות הבאים, נלחמות בתמצית הרוע. רוע שהארץ תקיא בקרוב, כי לא תוכל עוד להכילו. בשעה שבנות גילן מייללות כאחוזות דיבוק למראה איזה “כוכב” טלויזיה, וזה הדבר התמים ביותר שהן עושות….

 

וכדאי לחזור ולקרוא את הרישא, את דבריו של הרב אפשטיין, שהבין כבר לפני למעלה משבעים שנה, את דרכה של הכת השמאלית בבנית ה”דמוקרטיה” האנטישמית שלה.

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר