דורית ביניש “רותמת את העגלה לפני הסוסים”


דורית ביניש “רותמת את העגלה לפני הסוסים”



קימקא
שמחה ניר, עו”ד 08.01.2007 19:46


באיזה סגנון, וגו'

באיזה סגנון, וגו’


כשאני השתמשתי בביטוי הזה, חבריה של הנשיאה אמרו לי “באיזה סגנון אדוני מדבר”, וכך הווה במקרים רבים אחרים, שאחרי עשרים, שלושים או ארבעים שנה באו שופטים ודיברו באותו הסגנון * מדוע, כבוד הנשיאה, לא תתנצלי בפני, “בשם מערכת המשפט לדורותיה”?




שמחה ניר, עו”ד

משעול גיל 1-ג’, כפר סבא 44281

טל’  09-7424838, נייד 050-7520000

פקס 09-7424873

www.quimka.net

www.quimka.com

quimka@quimka.com

 

כפר סבא, 8.1.2007

לכבוד

השופטת דורית ביניש

נשיאת בית המשפט העליון

ירושלים

הנדון: “באיזה סגנון אדוני מדבר!!!”

מפרסום בעיתונות (Ynet, 7.1.2007) אני למד כי את השתמשת בביטוי “לרתום את העגלה לפני הסוסים”, וזה מזכיר לי נשכחות.

לפני שלושים שנה, ואף יותר, כאשר אני עצמי השתמשתי בביטוי הזה, השופטים התריסו כנגדי “באיזה סגנון אדוני מדבר!!!”.

לפני ארבעים שנה טענתי בערעור כי ציור התמרור אותו צייר השוטר בעדותו, והתובע הגישו, לא היה אלא “קריקטורה של תמרור” – ושוב אותה התרסה מפי השופטים, אבל חלפו כעשרים שנה – ובית המשפט המחוזי, באותו ה”סגנון”, אמר על התע”ץ שנעשתה ע”י רשות הרישוי, והוגשה ע”י התובע, כי היא “קריקטורה של תעודת עובד ציבור”.

אמרתי בערעור כי הדיון בבית המשפט לתעבורה התנהל כמו דין משמעתי צבאי, ושוב השופטים עם ה”באיזה סגנון …”, וגו’, אבל גם כאן חלפו שני עשורים, ושופט מחוזי נכבד אמר את אותו הדבר – ואיש לא אמר לו “באיזה סגנון אדוני מדבר”.

בהתנגדות להארכת מעצר טענתי, כ”שחקן חיזוק”, שהתנאים במעצר הם בלתי-אנושיים, ומה אומר לי כבוד בית המשפט?

ניחשת נכונה: “באיזה סגנון אדוני מדבר!!!”.

אבל כיום – באיחור של שלושים-ארבעים שנה – הכל מודים בכך שהתנאים בבתי המעצר הם בלתי-אנושיים – ואף אחד לא בא להתנצל לפני, “בשם מערכת המשפט לדורותיה”, על שאני הקדמתי את דורותי, וה”מערכת” לא אבתה שמוע.

אבל זה עוד לא הכל: כמו שאני אמרתי את מה שהשופטים עצמם עתידים היו לומר עשרים, שלושים או ארבעים שנה מאוחר יותר, וננזפתי, כך הווה גם כאשר אמרתי את מה שהשופטים אמרו לפני – וגם את זאת ה”מערכת” לא הייתה מוכנה לשמוע.

כאשר השופט יעקב מלץ השתמש בביטוי “הלעיט בשקרים”, זה היה בסדר גמור, אבל כאשר אני השתמשתי באותו הביטוי ממש – זה הוגדר כ“לשון ביבים”, ר”ל…

אז נניח שאף אחד ב”מערכת” לא יודע בעל-פה מה אמר שופט זה או אחר, ובאילו ביטויים הוא נוהג להשתמש, אבל גם כאשר אני – בבחינת המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם – אמרתי “עושה מלאכתו רמייה, כסגנונו של כבוד הנשיא (זוסמן) ז”ל” (ההדגשה במקור), באה ה”מערכת” ו”מחקה” את זוסמן, כדי שהיא תוכל לשפד אותי גם על זה.

הנה כי כן, ה”מערכת” הזאת, אשר – לדבריה! – “מחפשת, מבקשת וזקוקה לביקורת יותר מהרשויות האחרות, וגם “מקבלת אותה באהבה, למרות שברון-הלב ועגמת-הנפש“, מרשה לעצמה יותר ויותר, בעוד היא מרשה למבקריה פחות ופחות.

עד כמה פחות? עד כדי כך שהיא מגדירה כ”סגנון בוטה ומשתלח, בלתי מאופק ובלתי מרוסן” את צמד-המלים ובכך הצטרפת“, כשהן באות כמסקנה משפטית מצירוף של כמה עובדות אשר לא היו שנויות-במחלוקת.

אכן, איש לא חייב לקבל את המסקנות המשפטיות שאני טוען להן, אבל – ריבונו של עולם!!! – מה למלים “ובכך הצטרפת” ולשאלת ה”סגנון”?

וכעת, כאמור, את מדברת על “לרתום את העגלה לפני הסוסים”, אחרי שה”מערכת” שאת עומדת בראשה השתלחה בי על אותי הביטוי ממש.

ואם עדיין לא ברור לך כיצד סותמים פיות בטענות חסרות-שחר על ה”סגנון”, אני מזמינך להיכנס אל האתר של קימקא (www.quimka.net), ומשם דרך רשימת המדורים אל המדור באיזה סגנון אדוני מדבר (https://www.quimka.net/d.php?ct=4931&l=he&c=quimka).

אני ממליץ לך להתחיל עם המאמר על אתיקה, דמגוגיה וסתימת-פיות, ומשם להמשיך לפי ראות עינייך – אין מוקדם ומאוחר.

ולאור כל האמור כאן אני שואל: כמה שנים אני צריך עוד לחכות עד שמישהו יבוא להתנצל לפני, “בשם מערכת המשפט לדורותיה”, על רדיפותיה אותי, משום שאני אמרתי את אשר היא לא הייתה מוכנה לשמוע?

אני מזמינך, איפוא, להתנצל בפני – לא בשמך-את, אלא, כאמור, בשם מערכת המשפט לדורותיה.

בכבוד רב,

 

שמחה ניר, עו”ד

 




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר