יהונתן הקשקשן (14): מה “בוטה” בתיבה “מעידים כאלף עדים”?

יהונתן הקשקשן (14): מה “בוטה” בתיבה “מעידים כאלף עדים”?

קימקא
שמחה ניר, עו”ד 08.10.2006 09:48
יהונתן הקשקשן (14): מה "בוטה" בתיבה "מעידים כאלף עדים"?


ומאימתי מסקנה משפטית, אפילו שגוייה, מעידה על “חוסר כבוד לבית המשפט”?!



יהונתן הקשקשן (14): מה “בוטה” בתיבה “מעידים כאלף עדים”?

נו, ונניח שהמסקנה המשפטית היא שגוייה, וכי “שאר הנסיבות”, וכו’ לא מעידים כ-1000 עדים, אלא רק כ-999 עדים, או אפילו רק כ-500, 400, 100, 10, 5 או 2 עדים בלבד… נניח שהם מעידים רק כעד אחד, או אפילו אינם מעידים בכלל.

אז מה? מאימתי מסקנה משפטית שגוייה מעידה (“כאלף עדים”, או בכלל) על “חוסר כבוד לבית המשפט”?!

על יהונתן הקשקשן, ראו גם:

יהונתן הקשקשן – מה עניין סמל המדינה ודגל הלאום לתלונה על שופט?

יהונתן הקשקשן (2) – איפה ההגיון? על איזו “הפסקה” אדוני מדבר?!

יהונתן הקשקשן (3) – האם השופט יהונתן עדיאל באמת לא מבין את ההבדל בין “קוזי פאן טוטה” לבין “הגנה מן הצדק”, או שהוא רק מיתמם?

יהונתן הקשקשן (4) – מה זה “מצדיק תחושה”?!

יהונתן הקשקשן (5): האם השופט יהונתן עדיאל הוא אדם ישר?

יהונתן הקשקשן (6): על ה”לוגיקה” של המועמד-לעליון יהונתן עדיאל

יהונתן הקשקשן (7): האם השופט יהונתן עדיאל הוא אדם ישר? (2): על הוצאת דברים מהקשרם

יהונתן הקשקשן (8): האם השופט יהונתן עדיאל הוא אדם ישר? (3): על הוצאת דברים מהקשרם (2) – הוצאה מהקשר-בתוך-הקשר 

יהונתן הקשקשן (9) – מר עדיאל, מה הפסול ה”לשוני” ב”עשה מלאכתו רמייה”, או ב”משקר במצח נחושה”?

יהונתן הקשקשן (10): האם השופט יהונתן עדיאל הוא אדם ישר? (4): על הוצאת דברים מהקשרם (3) – ועל הוצאת ההקשר מהדברים

יהונתן הקשקשן (11) – מר עדיאל, מה הפסול ה”לשוני” ב”המדינה לא מגלה לנו …”, וגו’?

“יהונתן הקשקשן (12) – כמה אפשר לדבר, ולדבר, ולדבר – בלי להגיד שום דבר?

יהונתן הקשקשן (13) – האם באמת אין לו מקש Backspace?

תלונה לנציבה על השופט יהונתן עדיאל: גם מושחת, גם טיפש, גם נלעג

עוד על השופט יהונתן עדיאל – פנייה לנתל”ש בעניין הסירוב לברר את התלונה

בשניים מהפרקים הקודמים בסדרה על השופט יהונתן עדיאל (“יהונתן הקשקשן (9) – מר עדיאל, מה הפסול ה”לשוני” ב”עשה מלאכתו רמייה”, או ב”משקר במצח נחושה”?“, ו”יהונתן הקשקשן (11) – מר עדיאל, מה הפסול ה”לשוני” ב”המדינה לא מגלה לנו …”, וגו’?“) ראינו כי הוא לא מצא שום פסול לשוני, ורק השתמש בטכניקות המוכרות לנו של הנמקת ישרא-בלוף, ושל שימוש מניפולטיבי בעובדות-אמת.

הגיע הזמן שנשאל את הקשקשן הזה מה “בוטה, בלתי מרוסן, בלתי מאופק, מכפיש ומחוסר כבוד לבית המשפט” מצא הוא בכמה “ביטויים” אותם הוא מצטט בפסק-דינו. כך, למשל, אומר הוא את הדברים האלה:

38.     בפסק הדין השני של בית הדין המחוזי (בתיק בד”מ 119/02) מתוארת התנהגותו של המערער במסגרת ערעור פלילי שהתנהל בבית משפט זה בפני מותב שכלל את השופט מ’ חשין. ביום 4.11.01 הגיש המערער בקשה לפסילת השופט חשין. דברי המערער בבקשתו היו “בוטים, בלתי מרוסנים, בלתי מאופקים, מכפישים ומחוסרי כבוד לבית המשפט..”, כלשון הוועד המחוזי בקובלנה. בין היתר, כתב המערער כך: “שאר הנסיבות, ואופן ניהולו של כב’ השופט חשין את הדיון באותה רע”פ … מעידים כאלף עדים כי כב’ השופט חשין לא רוצה לשמוע דבר בעניין הנתון בלב ליבה של המחלוקת בערעור זה. לא רוצה לשמוע – כי הוא מצפצף על בני אדם, כהגדרתו הוא. לא רוצה לשמוע – כי הוא כבר נעול על פסק הדין. לא רוצה לשמוע – כי המשחק כבר מכור …”.

שימו לב למשפט העומד במרכזה של התביעה: “שאר הנסיבות, ואופן ניהולו של כב’ השופט חשין את הדיון באותה רע”פ … מעידים כאלף עדים כי …” (וכאן באה המסקנה המשפטית אשר עומדת במרכזה של הבקשה לפסילתו של השופט מישאל חשין).

נו, ונניח שהמסקנה המשפטית היא שגוייה, וכי “שאר הנסיבות”, וכו’ לא מעידים כ-1000 עדים, אלא רק כ-999 עדים, או אפילו רק כ-500, 400, 100, 10, 5 או 2 עדים בלבד… נניח שהם מעידים רק כעד אחד, או אפילו אינם מעידים בכלל.

אז מה? מאימתי מסקנה משפטית שגוייה מעידה (“כאלף עדים”, או בכלל) על “חוסר כבוד לבית המשפט”?

ומה אם נשיא בית המשפט העליון, כערכאת הערעור, היה מקבל את המסקנה המשפטית הזאת? האם גם הוא, אהרן ברק, היה נחשד ב”חוסר כבוד לבית המשפט”?!

ואגב, מר עדיאל, כדאי שתרשום לפניך, להשכלתך הכללית:

א.          את היותו של המשפט בגדר “משחק מכור” כעילה לפסלותו של שופט קבע אהרן ברק עוד לפני שאתה בכלל היית שופט;

ב.          הביטוי “מעיד כאלף עדים” הוא מעין “אידיום” כזה, ואין בו כל כוונה שהמשתמש בו אכן “יחשב” כנגד כמה עדים שקולה טענתו זו-וזו.

הרי לא תעלה על הדעת אמירה כגון “כבוד בית המשפט, התנהגותו של הנאשם, כפי שבאה לידי ביטוי בתיק זה, מעידה כ-673 עדים, והייתי אומר אפילו כ-674 עדים, כי הנאשם אכן התכוון לתוצאה שנגרמה ממעשהו”.

ונשאלת שוב השאלה: מה “בוטה, בלתי מרוסן, בלתי מאופק ומכפיש” יש באמירה “מעידה כ-673 עדים, והייתי אומר אפילו כ-674 עדים”?

ג.           אם לא אכפת לאדוני, הביטוי ה”בוטה” הזה (“מעיד/מוכיח” וכו’ “כאלף עדים”) אינו המצאה שלי, ותוכל למצוא אותו ב-GOOGLE קרוב ל-10,000 פעם!

ד.          אם נוסיף ביטויים כגון “כמאה עדים” נקבל קרוב ל-11,000 פעם, וסביר להניח שעם קצת דמיון נמצא עוד ועוד.

ה.         בפסיקה שלנו – אתה, כנראה, לא נכלל בה – הביטוי הזה נמצא כ-150 פעם, לפחות.

והכל, כאמור, רק להשכלתך הכללית.

והשאלה העיקרית, מר עדיאל, מדוע, כטוען-לכתר כהונת שופט בביהמ”ש העליון, אתה לא מסביר מה, בדיוק, “בוטה, בלתי מרוסן, בלתי מאופק, מכפיש ומחוסר כבוד לבית המשפט” מצאת בביטוי “מעיד כאלף עדים”?

והאם אינך סבור שיש גבול לשימוש המניפולטיבי, גם בעובדות-אמת?

 

המלצות היום:

הנמקת-יתר, הנמקת-חסר והנמקת ישרא-בלוף – עו”ד הרהורים על תרבות השפיטה בישראל

על אתיקה, דמגוגיה וסתימת-פיות

על “לשון הביבים” של שופטי ביהמ”ש העליון

הפרקים הקודמים, לעניין זה:

תלונה לנציבה: השופטים איילה פרוקצ’יה, מרים נאור ויהונתן עדיאל לא נותנים החלטות

הגיע הזמן לטפל בשלושתם יחד – איילה פרוקצ’יה מרים נאור ויהונתן עדיאל: סדרת תלונות לטובה-למי שטרסברג-כהן על אופן ניהולו של המשפט, על צפצופם מהמקפצה על הנשיא אהרן ברק, ועוד

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר