אברמוביץ מתעורר

עוד בימים הראשונים לכהונתו של חיים רמון כשר המשפטים עלה חשש כי מישהו ינסה לתפור לו תיק, כפי שנעשה במקרים קודמים בהם היה לראשי מערכת המשפט חשש, אמיתי או מדומה, כי אישים מסוימים “מסכנים”, רחמנא לצלן, את מעמד מערכת המשפט או את מעמדם הם.

הפרשן הבכיר אמנון אברמוביץ נעור לפתע והחל שואל שאלות קשות באשר לאפשרות כי התיק נגד השר לשעבר רמון “נתפר”, ונשאלת השאלה היכן היה אברמוביץ בכל אותן שנים בהן התרחשו הפרשיות הקודמות מאותו הסוג, במערכת אכיפת החוק.

13.9.06

הפרשן הבכיר אמנון אברמוביץ, נעור לפתע והחל שואל שאלות קשות באשר לאפשרות כי התיק נגד השר לשעבר רמון, “נתפר”. בעיתון גלובס מיום 12.9.06, כתב אברמוביץ: “גם מי שאינו נמנה עם טיפוסים חשדניים המאמינים במזימתיות, אינו יכול לא לחוש, שרמון נפל קורבן לקונספירציה… לאחר שיסתיים המשפט, חשוב מאוד לחקור, חובה לפענח, מי, למה ומדוע ניסה להמית את רמון מיתת נשיקה”.

יתכן שהשר טעה בהבנת התנהגותה המשוחררת של בחורה צעירה ונישק אותה לשניה או שתיים בשוויצריות האופיינית לו. אולם יתכן גם כי מדובר ב”תפירת תיק” בתפרים גסים ובולטים על פי המסורת המקובלת בעשור האחרון.

מאז כניסתו לתפקידו, הביע השר רמון עמדות מקוריות, חדשניות ודעתניות תוך שהוא איננו חושש להתעמת עם ראשי מערכת המשפט – הנשיא היוצא ברק והנשיאה המיועדת הגב’ בייניש. (לעיתים קרובות למגינת ליבו ובניגוד לעמדותיו של הח”מ).

עוד בימים הראשונים לכהונתו עלה חשש כי מישהו ינסה לתפור לו תיק, כפי שנעשה במקרים קודמים בהם היה לראשי מערכת המשפט חשש, אמיתי או מדומה, כי אישים מסוימים “מסכנים”, רחמנא לצלן, את מעמד מערכת המשפט או את מעמדם הם. כך בעניין פרופ’ נאמן שסולק ממשרד המשפטים, ראש לשכת עוה”ד דרור חטר ישי שסולק מהועדה למינוי שופטים ולאחר מכן מראשות לשכת עוה”ד, בגין שלושה כתבי אישום מפוברקים (לא פחות!), ראובן ריבלין שסוכל מינויו לשר המשפטים באופן נפשע במיוחד, ואחרים.

הדפוס חוזר על עצמו, וההדלפות הבלתי פוסקות מחדרי החקירות של המשטרה ומצמרת הפרקליטות, כמו גם תחושת הסיפוק בקרב חוגים מסוימים עם פתיחת החקירה, מעידים על כך.

על אף שהיועמ”ש שלאחר מתן החלטתו בפרשת ה”אי היוני” חשף באזני עיתונאים בשיחה סגורה את תופעת “תפירת התיקים” שהיתה מקובלת בתקופת קודמתו, והתחייב לשים לה קץ, כוחו לא עמד לו. תחתיו, מכהנים אותם פרקליטים ואותם חוקרים שהיו מעורבים בפרשיות הקודמות.

כתוצאה מכך, אף אחד מהפרקליטים והחוקרים הבכירים, ומה”צדיקים” הידועים שעמדו מאחורי התופעות הללו, לא שילם מחיר כלשהו. נהפוך הוא. מרביתם קודמו וזכו אף לשבחים ולקילוסים מצד התקשורת. כך ניתן למצוא גם בענין רמון דמויות מוכרות מהעבר את החוקרים נחום לוי ומירי גולן שהיו מעורבים בחקירות חטר ישי והפרקליטה רות דוד התובעת במשפטו של יעקב נאמן.

כאשר ה”דרג המקצועי” שמתחת ליועץ, מגויס כולו בשם ה”המטרה המקודשת”, דהיינו, לסלק מהמשרה עוד שר שאיננו הולך בתלם –התוצאה ברורה.

היכן היה אברמוביץ בכל אותן שנים בהן התרחשו הפרשיות האחרות של עיוותי הדין החמורים הנ”ל? באותן שנים נהג לפאר ולרומם את “לגיונות שלטון החוק” ונמנע מלפגוע בשערה משערות ראשם, בדומה לעיתונאים רבים אחרים במעמדו. היכן האחריות הציבורית של פרשן בכיר והיכן העצמאות העיתונאית והמצפון להתריע על עיוותי דין קשים ופוליטיזציה חמורה שכזו שהתרחשו לעיני כל? האם אין זה תפקידה של העיתונות לבקר ולדרוש הסקת מסקנות ולקחים? האם טיפול שורש מבעוד מועד בתופעת “תפירת התיקים” לא היה מונע גם את הפרשה הנוכחית?

כל עוד לא תתקיים חקירה של ממש בנוגע לתפירת התיקים בפרשות שהוזכרו לעיל, ואנשים שתפרו את התיקים בעשור האחרון, בין בצמרת המשטרה ובין בצמרת הפרקליטות, לא יועמדו לדין וישלמו את המחיר על הגשת כתבי אישום באופן פוליטי ציני ומושחת, לא תהיה תקומה למערכת המשפט ותופעות מסוג סילוקו הביזארי של השר רמון מתפקידו תמשכנה.

_____________

הכותב הינו חבר הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין.