שמחה ניר, עו”ד

משעול גיל 1-ג’, כפר סבא 44281

טל’  09-7424838, נייד 050-7520000

פקס 09-7424873

www.quimka.net

www.quimka.com

quimka@quimka.com

כפר סבא, 6.9.2006

ד ח ו ף !!!

לכבוד

מר מאיר שיטרית, מ”מ שר המשפטים

בתפקידו כיו”ר הועדה לבחירת שופטים

משרד המשפטים

ירושלים

נכבדי,

הנדון: מכתבי הקודם, היום – ומה הלאה

אני מקווה שהפנמת את המסר אשר במכתבי הקודם, ואוסיף כאן כמה מלים – בתקווה שתקרא את מכתבי זה באזניהם של חברי הוולב”ש, גם בישיבה מחר, וגם בכל הזדמנות אחרת בעתיד.

מערכת המשפט היא ככל עקומת-גאוס המכבדת את עצמה:

ישנם בה מעט שופטים חכמים, מעט שופטים טפשים – ובתווך הרבה-הרבה בינוניים;

ישנם בה מעט שופטים יודעי-דין, מעט שופטים בורים-בדין – ובתווך הרבה-הרבה בינוניים;

ישנם בה מעט שופטים צדיקים, מעט שופטים חלאות-אדם – ובתווך הרבה-הרבה בינוניים;

ובקיצור: ישנם בה מעט שופטים מצויינים, מעט שופטים גרועים – ובתווך הרבה-הרבה בינוניים, והעקרון הזה שולט בכל הרמות – גם בבית המשפט העליון.

כמו שאמרתי במאמר שפירסמתי בעבר – אכן, יש לנו שופטים מצויינים, אבל כשם שחוזקה של שרשרת נבחן לפי החוליה החלשה ביותר שלה, כך גם מערכת המשפט נבחנת לפי “הפחות שבאומנין” שבה, דהיינו לפי השופט הגרוע ביותר – שהרי אין בעל-דין רשאי לבחור את שופטיו, ומי שמקבל שופט גרוע לא יתנחם בכך שחברו קיבל שופט טוב, או אפילו “ממוצע”.

ויש עוד מסר במכתבי הנ”ל: היום בית המשפט יכול לקבוע כי מאיר שיטרית הוא סוס, אבל אם הוא יבוא לדרוש את זכויותיו לפי “חוק זכויות הסוסים” – יעשו ממנו אידיוט.

ואל הקלחת הזאת אתה נכנס, עם הבשורה הלא-ברורה: האם דורית ביניש היא המועמדת הטובה ביותר לכהונת נשיא ביהמ”ש העליון, או שהיא נבחרת לכהונה משום ה”סניוריטי”?

וזה מביא אותנו אל כלל 11א(8) לכללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים), התשמ”ד-1984, לפיו אחת “התכונות העיקריות הנבדקות והנשקלות לגבי מועמד” היא “תדמית המועמד בעיני הזולת בתחום המקצועי ובחיי היומיום“, וזה אומר שאפילו אם ה”זולת” הוא עדר של מטומטמים ואידיוטים, שבעה מיליון בוזגלו, וכל כיוצאים באלה, יש להתחשב בדעתם.

בוודאי ובוודאי שיש להתחשב בדעתו ובעיניו של הזולת כאשר מדובר בציבור אינטלקטואלי, או ציבור עורכי-הדין, ולא כל שכן ציבור של בני אדם שהם גם אינטלקטואלים וגם עורכי-דין (יש כאלה).

כלל 11א(8) הוא, איפוא, הבסיס לאמון הציבור במערכת המשפט, ומשמעותו היא שהבא לשפיטה צריך “להביא אותו מהבית”, ולא לסמוך על האמון ה”אוטומטי” שהציבור נותן בשופטים (כי כלל לא בטוח ש”יש חיה כזאת”).

ומבלי לומר דבר על התאמתה של השופטת ביניש לכהונה המתפנה, תדמיתה “בעיני הזולת בתחום המקצועי ובחיי היומיום”, היא “על הפנים”: הגברת הזאת נחשבת בציבור לאישה מושחתת, מניפולטיבית, טיפשה ומה לא. יכול להיות שהציבור טועה, אבל, כאמור, לעניין כלל 11א(8) דעתו השגוייה של הציבור היא הקובעת.

ואם דעתו של ה”זולת” הזה כבר לא נחשבת בעיניכם – עדיף לכם לבטל את הכלל הזה, במקום לעשות צחוק מדבר-חקיקה שאתם קבעתם לעצמכם.

ועוד מילה: בציבור הרחב רוחחת דיעה לפיה אהרן ברק דאג להכניס את דורית ביניש בגיל כזה שהיא תהיה הבאה-אחריו, וזאת כדי שנתגעגע אליו. כמובן שזו סברה בלבד, השערה שברק לעולם לא יאשר אותה, אבל אי אפשר לשלול אותה מניה-וביה. חישבו גם על כך.

ומילה אחרונה: עם פטירתו של לוי אשכול, כאשר זקני מפא”י החליטו להמליך אחריו את גולדה מאיר, זינקו “מניותיה” בסקרי דעת הקהל, בן-לילה, מ-0.4% ל-61%, אבל היום זה כבר לא יקרה. הציבור הזה ספג הרבה מאז ימי גולדה, האמון במוסדות השלטון והמשפט הידרדר קשות, ולפי סקר-סקרים שעשיתי מתברר כי הפחיתה של אמון הציבור במערכת המשפט היא רבה, יחסית, מהפחיתה של אמונו בשאר מערכות השלטון (אולי משום נקודת-ההתחלה הגבוהה של מערכת המשפט).

היום זה כבר לא יקרה – לא רק משום שהציבור היום ביקורתי יותר, אלא משום שבעשר השנים האחרונות האינטרנט והטוקבקים חדרו לכל בית.

מאיר שיטרית, אם אתה רוצה למחזר במשרד המשפטים את ההצלחה שלך בעירית יבנה, אתה צריך להתחיל לחשוב אחרת. לגלות אומץ ויצירתיות.

בכבוד רב,

שמחה ניר, עו”ד