אוכלוסיית ישראל – הווה ועתיד

אוכלוסיית ישראל – הווה ועתיד

ד”ר אינג’ אברהם בן עזרא
בן עזרא – תכנון וייעוץ 07.08.2006 03:52
אוכלוסיית ישראל - הווה ועתיד


למרבה הצער, אין נתונים של גודל המשפחה החרדית/דתית, אף שמדובר בקבוצת אוכלוסייה המונה ס”ה כ- 785,000 נפש, ובה הריבוי הטבעי גדול מזה של המוסלמים בהפרש ניכר.



אוכלוסיית ישראל מונה, נכון לתאריך 31 למאי 2006 – 7,037,500 נפש.

בבואנו לבחון את שיעור הגידול באוכלוסייה, נזניח לרגע את העלייה מתוך ההנחה כי העלייה מרוסיה הייתה אירוע חד פעמי שאינו מלמד דבר על העתיד הדמוגרפי, ונתמקד אך ורק בריבוי הטבעי של האוכלוסייה למגזריה השונים. נזניח גם מגמה מתגבשת של שינוי בקצב הריבוי הטבעי – שהוא בכיוון גידול הריבוי בקרב היהודים וירידה מסוימת בקרב המוסלמים.

 קצב גידול האוכלוסייה בישראל הוא 1.8% בשנה, כאשר אחוז הגידול של האוכלוסייה היהודית הוא 1.4% בשנה ושל האוכלוסייה המוסלמית הוא 3.3% בשנה.

הבדל משמעותי זה אינו מעיד על כך כי המגמה העתידית היא בכיוון של רוב מוסלמי בישראל ומיעוט יהודי, כפי שיוסבר בהמשך.

ההשוואה הראויה להיערך היא בין יהודים מצד אחד [לא כולל אחרים שאינם יהודים ואינם ערבים], לבין מוסלמים מצד שני [לא כולל ערבים שאינם מוסלמים].

הערבים שאינם מוסלמים, הם בעלי ריבוי טבעי הממזער את הממוצע של ריבוי האוכלוסייה הערבית, ובאי-הכללתו בהשוואה, מומחש בדייקנות-יתר הריבוי הצפוי באמת.

בסוף 2004 היו בישראל 5,237,600 יהודים ו- 1,107,400 מוסלמים.

בבואנו לחזות את פני העתיד הדמוגרפי בישראל, צריך להעדיף את הנתונים של ממוצע נפשות למשפחה על פני ממוצע נפשות למשק בית, כי הריבוי נוצר במסגרת המשפחתית.

לפי נתוני 27 לפברואר 2006, ממוצע נפשות למשפחה יהודית הוא 3.54 לעומת 4.92 אצל הערבים בכלל, כלומר, כ- 5 נפשות למשפחה מוסלמית.

ההבדל בין גודל ממוצע של המשפחה היהודית [3.54 נפשות] לגודל ממוצע של המשפחה המוסלמית [כ- 5 נפשות] אינו מעיד על רוב מוסלמי עתידי צפוי כפי שהדבר נראה להדיוט במבט ראשון.

במחקר שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה [הודעה לעיתונות מיום י”א ניסן תשס”ו – 9 באפריל 2006], נקבע כי כ- 30% מבין היהודים מגדירים עצמם כ- חרדים/דתיים/מסורתיים-דתיים, ו- 70% מבין היהודים מגדירים עצמם כ- מסורתיים לא דתיים או חילונים.

אלא שאם חפצים אנו לברור מתוך כלל הדתיים את אלה שלגביהם אפשר לקבוע בוודאות כי אצלם הריבוי הטבעי הוא גבוה, צריך לנטרל מהם את המסורתיים ואז ייוותרו רק דתיים וחרדים בשיעור נמוך יותר – לפי מחקר זה בין 19.6% ל- 13.4% [תלוי בקבוצת הגיל בה מדובר].

אפשר להניח על דרך הזהירות – ערך ממוצע של 15%, דבר המביא לידי אוכלוסייה של 785,000 נפש חרדים/דתיים.

למרבה הצער, אין נתונים של גודל המשפחה החרדית/דתית, אף שמדובר בקבוצת אוכלוסייה המונה ס”ה כ- 785,000 נפש, ובה הריבוי הטבעי גדול מזה של המוסלמים בהפרש ניכר.

בהערכה זהירה, המשפחה הדתית/חרדית מונה בממוצע 6 נפשות, נתון שבהיבלעו בממוצע הכלל-ישראלי – בגלל הילודה הנמוכה עד כדי ריבוי טבעי שלילי אצל החילונים – אינו משפיע על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומסקנותיה המחקריות, אך משפיע וישפיע על המציאות.

בהשוואה של חרדים/דתיים [0.785 מיליון נפש, 6 נפשות לכל הפחות בממוצע למשפחה] מול המוסלמים במדינת ישראל [1.1 מיליון נפש, 5 נפשות בממוצע למשפחה] – מתבהר התהליך הדמוגרפי הנכון, והוא, בלימה הדרגתית של היתרון בריבוי הטבעי של הערבים ומעבר מהיר [כדרכו של טור גיאומטרי] ליתרון מספרי לקבוצת הדתיים/חרדים.

מולנו שני טורים גיאומטריים: טור א’ הוא בעל איבר ראשון קטן ב- 28.6% מטור ב’, אך מנת טור א’ גדולה ממנת טור ב’ ב- 20% לפחות.

השוואה מתמטית בין טור א’ לבין טור ב’ תגלה כי בטווח הקצר טור ב’ ישמור על יתרונו המספרי אך יתרון זה יצטמצם ובשלב מסוים יהא טור א’ גדול יותר, ובהפרש ההולך וגובר לפי החזקה של מנת הטור. 

התמונה הנ”ל שונה לחלוטין מזו המוצגת על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועל ידי המחקר השולט באקדמיה בישראל, שהוא מושתת על נתונים לא רלוונטיים ומטעים, בכך שאינו מפריד בין תת קבוצות בקרב היהודים, במצב בו יש תת קבוצה ברורה, מגובשת ומוגדרת היטב מבחינת הריבוי הטבעי שלה [היא לא צריכה להיות אחידה מבחינות אחרות].

התעלמות מנתון סטטיסטי זה, הוא מעשה בת יענה.

איני מצליח להבין מדוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמנעת מלשים על השולחן המדעי מחקר סטטיסטי כה פשוט וכה חיוני, של השוואת שתי הקבוצות בישראל, זו מול זו, החרדים/דתיים מצד אחד והמוסלמים מצד שני.

רק השוואה כזו תלמד אותנו לאן פניה של מדינת ישראל מועדות, ומה באמת צופן לנו העתיד.

עם זאת, גם בהיעדר נתונים מדויקים-מחקריים [היעדר מכוון? שכן, אני מתרה על כך כבר מספר שנים], ברור מתוך הנתונים העקיפים שישנם ומתוך מחקרים על דרך ההסקה והערכת הסבירות, כי הקבוצה של היהודים הדתית/חרדית תעלה במספרה על קבוצת המוסלמים בישראל על אף תנאי פתיחה נחותים [0.875 מיליון נפש לעומת 1.1 מיליון נפש], וזאת בזכות שיעור הגידול [שיעור הגידול של המשפחה הדתית/חרדית הוא גבוה מזה של המשפחה המוסלמית לכל הפחות ב- 20%]. 

המסקנה היא אחת: הרוב היהודי בישראל יפחת מעט בשנים הקרובות, יישאר רוב, ובשלב מסוים הפער לטובת מספר היהודים בישראל ילך ויגדל בטור הנדסי.

 

www.benezra.co.il

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר