בתי הדין לעבודה – “פיתוח משפט העבודה” או “עבודה בעיניים”?


בתי הדין לעבודה – “פיתוח משפט העבודה” או “עבודה בעיניים”?



קימקא
שמחה ניר, עו”ד 24.06.2006 13:06


פיתוח משפט העבודה

פיתוח משפט העבודה


פנייה אל חה”כ דוד טל, חבר הכנסת היחיד המכהן גם בוועדת החוקה, חוק ומשפט, וגם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, להעמיד את הנוכלים במקומם.




בתי הדין לעבודה – “פיתוח משפט העבודה” או “עבודה בעיניים”?

פנייה אל חה”כ דוד טל, חבר הכנסת היחיד המכהן גם בוועדת החוקה, חוק ומשפט, וגם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, להעמיד את הנוכלים במקומם.

בתי הדין לעבודה מצדיקים את קיומם בכך שהם-הם, ואין בלתם, אשר שוקדים על “פיתוח משפט העבודה”, אבל בפועל הם מפליאים את מכותיהם בעובד אשר מבקש מהם לפרוע את השטר, ולעשות צעד אחד קדימה.

 

שמחה ניר, עו”ד

משעול גיל 1-ג, כפר סבא 44281

טל’ 09-7424838, 050-7520000

פקס’ 09-7424873

www.quimka.net

www.quimka.com

quimka@quimka.com

 

 

מוצ”ש, 24.6.2006

 

לכבוד

חה”כ דוד טל

הכנסת

ירושלים

 

הנדון: בתי הדין לעבודה – “פיתוח משפט העבודה” או “עבודה בעיניים”?

אני פונה אליך כאל חבר הכנסת היחיד המכהן גם בוועדת החוקה, חוק ומשפט, וגם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

בתי הדין לעבודה מצדיקים את קיומם בכך שהם-הם, ואין בלתם, אשר שוקדים על “פיתוח משפט העבודה”, אבל בפועל הם מפליאים את מכותיהם בעובד אשר מבקש מהם לעשות צעד אחד קדימה.

במקרה עליו אני מדבר, העובד נהג ברכבו של המעביד, ולצרכי העבודה, ושוטר רשם לו דו”ח.

אחרי שהוא יצא זכאי במשפט, הוא דרש ממעבידו את הוצאות ההגנה, ומשנדחה – תבע את המעביד בביה”ד לעבודה.

תביעתו של העובד נדחתה, מהטעם שהזכות להחזר ההוצאות המשפטים לא נקבעה לא בחוק ולא בהסכם העבודה.

ולא רק שתביעתו נדחתה, אלא שהוא גם חוייב בהוצאות בסך 10,000 ש”ח.

ולא רק שתביעתו נדחתה, אלא שבמקום 2 – 3 משפטים אשר די בהם למצות את הסוגיה כולה, ביה”ד לעבודה נתן פס”ד אשר השתרע – אם זכרוני אינו מטעה אותי – על כ-20 עמודים, אשר כל מטרתם הייתה “ללכלך” על העובד – ובעקיפין גם על פרקליטו, וכן “לשפר פוזיציות” בערעור הצפוי.

אני לא רוצה, בשלב הזה, לדון בשאלה מה ההבדל בין תיקון תקר לבין הוצאות הגנה משפטית, אותם לא היה העובד צריך להוציא אם הוא היה נשאר בתחום המפעל, או שהמעביד היה מזמין מונית על מנת להסיע את העובד.

אני לא רוצה, בשלב הזה, להתייחס ליושר האינטלקטואלי של בית הדין: אני טענתי כי הנסיעה הייתה מעניינו של המעביד, והוא המתפרנס ממנה, אבל בית הדין שם בפי את הטענה – שלא טענתי – כי למעביד יש עניין בביצוע העבירה עצמה…

לא היה לי כל פתחון-פה אם בית הדין היה אומר אנחנו מוכנים לבדוק אם מוצדק להרחיב את משפט העבודה, כמבוקש כאן, ולא נגביל את עצמנו רק לאות הכתובה בחוק ובהסכם-העבודה, אבל המבוקש כאן חורג ממה שאנחנו מוכנים “לפתח”. 

אבל לא! כשהם הולכים אל ועדת זמיר, שם הם רוצים להגן על מעמדם העצמאי, הם נושאים ברמה את נס “פיתוח משפט העבודה”, אבל כאשר הם מוזמנים לפרוע את השטר הזה, הם רותחים מזעם – ומפליאים את מכותיהם.

זה המכתב אשר שלחתי לוועדת זמיר, מכתב שהוועדה לא רק שלא מצאה לנכון להתייחס אליו, אלא שאפילו לא הכניסה אותו לרשימת הפניות שהיו אליה (הרשימה צורפה אל הדוח של הוועדה);

זה פסק-הדין במצפון רע, שנתן ביה”ד לעבודה, עם הערותי, המושתלות בתוכו;

וזאת בקשת הרשות לערער, אשר הגשנו לביה”ד הארצי לעבודה.

למען שלמות התמונה אציין כי ביה”ד הארצי נתן רשות לערער על ההוצאות, ובערעור הפחיתן ל-4000 ש”ח, אבל לגופו של עניין הוא לא נתן רשות לערער, בלי שייתן לסירוב הזה הנמקה-של-ממש.

אם אתבקש על ידך, אמציא לך גם את הסיכומים מטעם המערער בביה”ד הארצי, ואת ההחלטות שניתנו שם, אבל, לעת הזאת, נראה לי שדי לנו במה שיש כאן.

והסיכום שלי לפרשה הוא: מה פשר כל הקישקושים – תסלחו לי – על “פיתוח משפט העבודה”, אם ביה”ד הארצי לעבודה – הנאבק על המונופול שלו מול הבג”ץ הנושף בעורפו – רואה שאלה עקרונית כזאת ככלל לא-ראוייה להיות נדונה בפניו?

ובמלים אחרות: אם אין לעובד שום זכויות מעבר למה שנאמר בחוק ובהסכם העבודה, מה יתרון לו לביה”ד לעבודה, בהרכב שלושה, על פני בימ”ש השלום, בהרכב של דן יחיד, ומה יתרון לו לביה”ד הארצי, כערכאת ערעור בהרכב חמישה, על ביהמ”ש המחוזי, כערכאת-ערעור בהרכב שלושה?

כחבר-הכנסת היחיד המכהן בשתי הוועדות הרלוואנטיות, אני מזמין אותך להעמיד את הנושא הזה על סדר היום.

לעזרתך תמיד.

בברכה,

 

שמחה ניר, עו”ד




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר