התרופה לליקויי רטיבות

התרופה לליקויי רטיבות

ד”ר אינג’ אברהם בן עזרא
בן עזרא תכנון וייעוץ 22.05.2006 05:52

“הנתבעת תהיה אחראית להתקין משאבה בחדר המעלית, אם האיטום שבוצע לא יהיה יעיל ותהיה חדירת מים במשך תקופת האחריות על האיטום, עד 2012. חוו”ד מטעם המהנדס דב סיגל, או כל מומחה אחר שימונה בהסכמת הצדדים או ע”י ראש לשכת ההוצל”פ תשמש בסיס מספיק לביצוע פסה”ד בעניין זה”.



התרופה לליקויי רטיבות
מאת: ד”ר אינג’ אברהם בן עזרא

לא מעט נכתב על ליקויי איטום וחדירת רטיבות לדירה. דומה שליקוי זה הוא הליקוי הכי דומיננטי בתביעות בגין ליקויי בנייה, והליקוי הכי משפיע על שיעור הפיצוי בגין עגמת נפש בפסקי דין בתחום זה.
התהליך הרגיל והשגרתי (לא לטובה) המתנהל הוא – מינוי מומחים מטעם הצדדים לדיון (הדייר התובע והחברה הקבלנית הנתבעת), כשבדרך כלל נפער פער גדול בין ממצאי חוות הדעת של מומחי הצדדים, ואחר כך מינוי מומחה מטעם בית המשפט.
לרוב (לא תמיד בצדק) סבור בית המשפט, לפחות לכאורה, כי מומחי הצדדים הפריזו כל אחר לכיוון מי שמשלם את שכרו, ואילו מומחה בית המשפט – חזקה עליו כי הוא מומחה ניטראלי הנאמן על בית המשפט.
בגישה זו, חבויה הנחה כי מומחה בית המשפט הוא: מקצועי, אמין, ישר דרך, ועושה את עבודתו המקצועית כדבעי ללא שיקולים זרים. במקרים הנדירים שכך קורה, מלאכתו של בית המשפט קלה והיא נסללת באובייקטיביות על ידי מומחה בית המשפט. בדרך כלל, ברוב מכריע של המקרים, אין הדבר כך.
היש תרופה בדוקה לליקויי איטום וחדירת רטיבות, כאשר אין ביטחון כי מה שנקבע על ידי המומחה מהווה פתרון אמיתי לליקויים?
מסתבר כי יש דרך להבטחת התיקון וערכו: חיוב הנתבעת במתן אחריות אפקטיבית לגבי הליקויים, לתקופת זמן של שנים רבות.
כך נהג בית המשפט בת”א 13471/02 ברקן יהודה ואח’ נ’ א’ ג’בארין בע”מ, בית משפט השלום בחיפה, שופטת: ח’ הורוביץ, פסק דין משלים בש”א 17568/05 מיום כ’ באייר תשס”ו (18 במאי 2006).
מדובר בליקויי בנייה ברכוש המשותף כולל חדירת רטיבות לבניין. בבניין בוצעו תיקונים בפיקוח מומחה שהתמנה על ידי בית המשפט, וכמובן נפסקו גם הוצאות לטובת התובעים. בתום ביצוע התיקונים, נותרו לביצוע עוד עבודות בעיקר בתחום האיטום, שנאמדו על ידי מומחה בית המשפט בסך של 7000 ₪ + מע”מ. זאת, כאמור, לאחר שהחברה הקבלנית השלימה לגישתה את כל התיקונים.
מנגד, נטען על ידי התובעים כי בסכום שנקבע על ידי המומחה אין אפשרות לבטל את ליקויי האיטום בבניין.
מצד אחד טענת הקבלן היא כי כל הליקויים תוקנו.
מצד שני – טענת הדיירים כי התיקונים לא בוטלו והסכום שנקבע על ידי המומחה אינו מספיק לתיקונם.
במצב זה, קבעה השופטת כך:
א. ישולם הסכום שנקבע על ידי המומחה (בצירוף סכומים זניחים נוספים) לזכות התובעים.
ב. הקבלן, אשר לגישתו סיים את העבודות, יהיה אחראי למשך 7 שנים [עד
שנת 2012!] על האיטום.
להבהיר, לא נקבע בפסק הדין כי הדיירים יקדישו את הסכום הנ”ל לביצוע בפועל של עבודות האיטום, ובצדק, כי אין דרך בה יבצעו הדיירים את עבודות האיטום בעצמם לאור טענתם ועמדתם שסכום זה לא מספיק. הרי הדיירים מצהירים מראש ובגלוי כי בסך של 7000 ₪ לא יוכלו לבטל את הליקויים – אז על סמך מה אפשר לחייבם לבצע את הבלתי אפשרי? היה אפשר לעשות זאת רק באמצעות מי שנקב בסכום זה כסכום ראוי, קרי: מומחה בית המשפט, אך לדעת כותב שורות אלו בית המשפט עשה עמו חסד בכך שלא חייבו לעמוד במשימה, כי מדובר במשימה בלתי אפשרית.
מאידך, הרי הקבלן בעמדה כי הליקויים כבר תוקנו – ואין ליקויים – לפיכך הוא מוכן ומזומן להיות אחראי על העבודות שאותן הוא ביצע ובהן הוא מאמין.

ככלל, הפתרון של חיוב הנתבע באחריות הוא טוב, ועשוי לתרום לא מעט לרצינות הדיון המשפטי.

להלן מצורף פסק הדין:
 
בתי המשפט
א  013471/02
בשא 17568/05 
בית משפט השלום חיפה
 תאריך:  18/05/2006

בפני:

כב’ השופטת חני הורוביץ 

בעניין:
   
  1. ברקן יהודה 2. ברקן קלרה3. יוזבגי ברוך4. דהרי קרן5. אלפסי פרופסור6. אלפסי סימונה7. טובלי דוד8. טובלי מימי9. נקוקר שמואל10. נקוקר אסתר11. שניידר דוד 12. שניידר נינה13. וועד הבית ברח’ הגליל 1קרית ביאליק 

ע”י ב”כ התובעים עו”ד  דורון רז
  
–  נ ג  ד  –  
  
א. ג’בארין בע”מ 

ע”י ב”כ הנתבעת ע”י  עו”ד  אייל
 
פסק דין משלים
 
1. התובעים הגישו נגד החברה הקבלנית, ממנה רכשו את דירותיהם הנמצאות בבית ברח’ הגליל 1 חיפה (להלן: “הבית”), תביעה בגין ליקויי בניה בשטחים הציבוריים.
 ביום 3.3.05 ניתן פס”ד, לפיו הוריתי לנתבעת לבצע תיקונים בבית בפיקוחו של מומחה ביהמ”ש, המהנדס דב סיגל (להלן: “המומחה”). כמו כן נקבע פיצוי בגין עוגמת נפש, הוצאות ושכ”ט עו”ד.
 פס”ד משלים זה, ניתן לאחר שבוצעו חלק מהתיקונים והומצאה חוו”ד משלימה מטעם המומחה.
 הצדדים הסכימו כי פסה”ד יינתן עפ”י המסמכים וטעוני הצדדים.
 
2. הנתבעת ביצעה את התיקונים עד 20.7.05. לאחר התיקונים, נותרו עפ”י חוו”ד המומחה ליקויים שלא תוקנו והוערכו על ידו בסך 7000 ₪ בצירוף מע”מ. בנוסף בחן המומחה טענות התובעים לגבי נזקים שנגרמו לרכוש המשותף ומצא כי התובעים זכאים בגינם לפיצוי בסך 1,100 ₪ בצירוף  מע”מ. סה”כ 9,436 ₪ כולל מע”מ, נכון ליום 25.9.05.
 
3. התובעים ביקשו לחייב את הנתבעת בסכום הנ”ל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, להורות בעניין משאבה לחדר המעלית וכן לקבוע פיצוי נוסף בגין עוגמת נפש וטירדה שנגרמה לכל התובעים, הוצאות אגרה ושכ”ט עו”ד.
 
4. הנתבעים טענו כי הערכות המומחה שרירותיות, כי אין מקום לקבוע פיצוי נוסף בגין עוגמת נפש, וכי התיקונים התארכו מעבר למה שהוערך מלכתחילה, עקב קשיים שהערימו התובעים. הנתבעת העבירה את דודי השמש לאזור גג גבוה לפי דרישת המומחה, אולם עפ”י דרישת הדיירים (בעיקר משפחת שניידר), נאלצה הנתבעת להעביר את הדודים לאזור הגג הנמוך, בניגוד להמלצת המומחה. בגין כך נגרמו לה הוצאות מיותרות והיא זכאית לקזז סך 2,097 ₪, כולל מע”מ, עלות שהוערכה ע”י המומחה, כך נטען בתגובת הנתבעת (בתצהירו של מר ג’בארין ציין סך  3,218 ₪).
 
5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הנני קובעת כדלקמן:
 אין סיבה שלא לקבל את הערכת המומחה, הן לעניין הליקויים שנותרו והן לעניין הנזקים שנגרמו במהלך התיקונים והערכת הפיצויים בגינם.
 אכן לנתבעת נגרמו הוצאות מיותרות, עקב העתקת דודי השמש עפ”י דרישת הדיירים. סכום זה מתקזז כנגד עוגמת נפש נוספת עקב התארכות התיקונים, אי ביצוע מושלם והנזקים. זאת בנוסף לכך שכבר קבעתי פיצויי בגין עוגמת נפש הוצאות ושכ”ט עו”ד בפסה”ד החלקי.
 
6. לפיכך הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך 9,436 ₪ כולל מע”מ. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 25.9.05 ועד היום.
 (ועד הבית/התובעים יפרישו מתוך הסכום לטובת כל אחד מהתובעים שהמומחה קבע לו נזק אישי , את הסכום כפי שקבע המומחה).
 כמו כן, שכ”ט עו”ד בסך 2,000 ₪ בצירוף מע”מ, בגין הליך זה.
 הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום  ועד התשלום המלא בפועל.
 
7. הנתבעת תהיה אחראית להתקין משאבה בחדר המעלית, אם האיטום שבוצע לא יהיה יעיל ותהיה חדירת מים במשך תקופת האחריות על האיטום, עד 2012. חוו”ד מטעם המהנדס דב סיגל, או כל מומחה אחר שימונה בהסכמת הצדדים או ע”י ראש לשכת ההוצל”פ תשמש בסיס מספיק לביצוע פסה”ד  בעניין זה.
 
המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב”כ הצדדים
 
ניתן היום כ’ באייר, תשס”ו (18 במאי 2006).
 

                                                                                                     ח. הורוביץ, שופטת

המאמר הוכנס לאתר www.benezra.co.il ביום 22 למאי 2006.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר