מושחתים, נמאסתם

מושחתים, נמאסתם


אדי מלכא 11.05.2006 12:50
מושחתים, נמאסתם


אבל לא מספיק להגיד מושחתים נמאסתם. עמנו שרוי בסכנות חמורות. חבריו של אולמרט בעמדות הכוח, בפרקליטות ובמערכת המשפט, מתבוננים מבין הצלליות וממששים באצבעות המחוברות לכפיים לא נקיות, את כיווני הזרימה של “דעת הקהל”.
האם יש מי שיחלוק על כך שאולמרט משתלט על המדינה, למטרות זרות ופסולות?
האם יש מי שמאמין שיש לנו איזה סיכוי להיחלץ מהצרה הזאת בלא התארגנות לאומית רחבת מימדים?



כמו הגיבור הקטן מאמסטרדם שעצר באצבעו בקטנה את כל הגלים שאיימו להטביע את העיר, (על-פי ספר ילדותנו, “הלב”) יואב יצחק ואריה אבנרי חוללו סדק בל יאומן בחומה הבצורה של קשר השתיקה, העיוות וההשתקה התקשורתית. היום כבר חרגו הפרטים על מעללי אולמרט מן התחום של עיתון “מחלקה ראשונה”; עתה מתחיל מני מזוז לחשוב ברצינות, אם אינו מסכן את עצמו יותר מדי אם ימשיך להחריש.

יצחק ואבנרי עשו את הסדק הזה, במאמצים גדולים, אבל לרשותם עמדו אמצעים דלים. הם הוכיחו שבנחישות ובאחריות לאומית באומץ לב אישי ניתן לנטרל ולעשות פלסתר את ניסיונות האוליגרכיה להטביענו בנחשולי שחיתות.

בזכותם יש תקווה לעם ישראל.

בזמן שכל העיתונים וכלי התקשורת שותקים ומשתיקים, קמו אבנרי ויצחק וניצבו אל מול עסקן פוליטי שפוף מוסר, שאינו מהסס להשתמש בכל כוחו ובקשריו שנבנו וטופחו למטרות כאלה, כדי לדכא ולהחניק כל ביקורת נגדו.

למשל, ביתי, אשר התגוררתי בו כדייר מוגן, מאז הולדתי – עוד לפני הקמת המדינה – נהרס על-ידי כוח גדול של שוטרים עם דחפורי ענק, הבית נהרס על כל תכולתו, לאור היום, ואני ומשפחתי הושלכנו אל הרחוב. הכל, כמעשה נקמה של אהוד אולמרט ובהוראתו, הכל, בגלל שסירבתי לכתוב מכתב שיורץ בין חברי מרכז הליכוד, ויתמוך ברעיון שאהוד אולמרט יכהן כראש ממשלה.

הכל בגלל שדרשתי מאהוד אולמרט לרדת מהבמה ולא לנאום בטקס האזכרה במלאת חודש לאסונם של חללי (נרצחי) אסון הקריסה של אולמי וורסאי בירושלים.

א-פרופו אולמי ורסאי, היום קראתי “במחלקה הראשונה” את התעודות, הראיות והחומר שהצליחו להשיג אבנרי ויצחק, הזדעזעתי מהקטע שבו מדובר על סידור והעברת עניינים בעיריית השחיתות של אהוד אולמרט.

חברות וחברים, אני מדבר עכשיו לא על כסף, אני לא מדבר על עטים נובעים יקרים שקיבל אולמרט ולא העביר למחלקת המתנות באוצר, אני לא מתרכז ב”בוררות” המפוברקת והמופקרת שנעשתה על-ידי אולמרט כדי לאפשר להעביר את קופתה המצומקת של בית”ר לידיים פרטיות, אני לא חוזר ומזכיר את פרשת במ”י בה עמד אולמרט בראש מנגנון שזייף חשבוניות מס מפוברקות (ת”פ 329/96 שנפתח בזכות עמותת אומ”ץ שמובלת על-ידי אריה אבנרי), אני לא מדבר על פרשת “עשות” ולא על פרשת “ימק”א”, ולא על פרשת הבית בכ”ט בנובמבר והשוחד מחברו המליונר של אולמרט, ולא על פרשת האי היווני שהוחנקה, ולא על פרשת השוחד החדשה בבית המשוחזר ברח כרמיה, תוך עקיפת כללים שנחרתו לתקנת העיר ירושלים ולשמירה על צביונה ויחודיותה.

אני לא מתעמק ולא מתרכז בשלב זה בכל אחת מן הפרשיות הללו שכל אחת מהן היתה שולחת את מבצעיה או המעורבים בה לשנים אחדות מאחורי סורג ובריח, אני לא מדבר על אלה, חברות וחברים, קוראי “המחלקה הראשונה” כי כל הפרשיות הללו עוסקות פחות או יותר בכסף כסף ושוב כסף.

אני לא מדבר על כסף עכשיו, אפילו אם הוא כסף רב ואפילו אם הוא מונח באפונדטו של מי שהצליח לחדור לקודש הקודשים של ישראל, והוא חולש היום על כל משאבי המדינה ועל כל כוחות המדינה.

אני מדבר על דבר לגמרי אחר מכסף, אני מדבר על דם, על קרבנות, על זעקות שבר “הצילו” אני מדבר על קבורת אנשים חיים. כאשר נפשי מזועזעת עמוקות מאדישות הציבור ושתיקתו לנוכח הסכנות שמחיל עלינו אהוד אולמרט. כשלבי שותת דם, מצער ומדאגה, אני מדבר על חיים שנגדעו, על משפחות שנהרסו, אני מדבר על 23 הרוגים על מאות פצועים, על מאות שהפכו להיות נכים ליתר חייהם, והכל, באירוע שנבע ממכשלה עירונית חמורה, שמבין השורות שלה עולים ומבצבצים סימנים זועקים של מעשה מחדל שגובל במעשי פשע חמורים.

הפרטים שקראתי בתעודות על ההליכים הפיראטיים שננקטו כדי להשלים את עיסקת השוחד של אולמרט בבית ברח’ כרמיה, מזכירים לי פרטים דומים מאד במעשי השחיתות העירונית שחוללו וגרמו את האסון הנורא של קריסת אולם השמחה על יושביו.

ושוב, חברות וחברים, לא מדובר עכשיו על כסף, מדובר על חיי אדם, מדובר על בטחונם של אזרחים שהופקד בידי עיריה שהושחתה בידי ראש עיר מושחת.

האם יהיה זה מוגזם לצפות כי אזרחיה של עיר הבירה יוכלו לסמוך על העיריה שלהם שהיא עושה את הסידורים הדרושים, כדי שכל תושב או כל אורח בעיר, יוכל להשתתף בחתונה ולצאת ממנה שלם ו/או בחיים?

ושוב, בפרשת הבית ברח’ כרמיה, כאשר אני רואה, כמה אנשים מקורבים לאולמרט היו נכונים למלא את פקודתו ולסייע לו במסתרים ובגלוי במעשי מימוש בצע הכסף שלו, אני מזדעזע כאשר אני חושב על קרבת ההקשרים והאירועים הדומים שהתרחשו במסדרונות האפלים של העיריה בעידן אולמרט, אירועים ומחדלים, שחוללו את האסון הנורא.

אנשים אומרים “אוקי, אז אולמרט מושחת, מה כבר יכול להזיק לנו?” לאותם אנשים אני מייעץ, לימדו את פרשת האסון בורסאי, דירשו מהעיתנות שלכם לדווח לכם נכונה. ואם תדעו את האמת, תבינו את החלק של אולמרט בהתרחשות האסון הנורא ותבינו אלו סכנות נוראות חלות עתה על כל אזרח ישראלי ואולי על כל תושב כדור הארץ בעת שאדם כמו אולמרט מצליח להתגנב אל לשכת ראש הממשלה, שהתמוטט באורח מסתורי בעידוד של כמה טעויות רפואיות.

גם שם בעניין ורסאי, מישהו שילם למישהו בעיריית ירושלים, שוחד, והרבה, הרבה ראשים משפטיים טרחו ביחד עם בוגדי התקשורת כדי להסוות את הפרשה ההיא, עובדה שכולכם שכחתם!!

דבר נורא כזה ושכחתם!!!

אינני מנסה לטעון שהשוחד הזה שולם לאולמרט, הוא אינו עוסק בכסף קטן, אבל ברור לנו מעל לכל ספק, שהיה שם שוחד, והשוחד הזה חולל את האסון הנורא.

הנה כמה פרטים, והיו נא אתם השופטים:

1)              ידוע שמתחת לאולם בו אירע האסון בוורסאי היה אולם קטן יותר.

2)              ידוע כי האולם התחתון הקטן יותר שודרג, הורחב, על-ידי הסתרת קירות תומכים והסרת עמודים ש”הפריעו” להרחבת האולם.

3)              ידוע שלעיריית ירושלים הגיעו התרעות על רעידות מדאיגות של רצפת אולם החתונות אבל מי שהיו אמונים על כך הפרו אמונים והפקירו אנשים לשכול למוות ולנכות.

4)              ידוע שהאולם העליון של ורסאי – זה שבו אירע האסון – נחשף לקריסה ודאית ואף אורח בחתונת הדמים לא הוזהר שהוא מתחייב בנפשו בעצם ההשתתפות באירוע.

5)              ידוע שבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים הורה בצוו שיפוטי לסגור את האולם ולהחזיר את המצב לקדמותו. וידוע – למרבה הצער – שהתיק הזה הועלם מעיריית ירושלים ולא נמצא עוד.

6)              ידוע כי התקרה/הרצפה שקרסה, גררה עימה את התקרה התחתונה וקברה תחתיה מאות אזרחים והקריסה התחוללה כתוצאה ישירה מן העבודות הללו שבוצעו בגדר עיריית ההפקרות בהנהלת אולמרט, שום תקרה לא תעמוד בלא עמודים או קורות תומכות, ושום עיריה לא תגן על אזרחיה בעת שבראשה עומד ראש עיר מושחת.

7)              ידוע לנו על וועדת חקירה – ועדת זיילר – אשר כדרכן של וועדות חקירה ממשלתיות מונתה לטייח ולהכביר את הערפל והאובך שיסייעו להסתיר מן הציבור את האמת.

8)              הוועדה בראשות הנשיא ו. זיילר, בדקה את הנושא כדי לנקות את האחראים האמיתיים לאסון.

9)              ידוע לנו שהוועדה, והמשטרה והפרקליטות בחלקה, נטפלו אל הש.ג והרשיעו אנשים שחלקם חפים מכל פשע. הוועדה סייעה להעלים עובדות רבות שאילו ידע אותן הציבור היתה קמה זעקה גדולה שהיתה מאלצת את חבריו של אולמרט ומגונניו להעמיד אותו לדין, וכך היתה מוסרת כל סכנה המרחפת מעל לראש הציבור מטעם – אבוי לזוועה – רוה”מ אהוד אולמרט.

10)          כדי שהוועדה שמונתה תוכל לעשות את השיבוש בלא לעורר את הביקורת של הציבור, הוגדרו תפקידי הוועדה כך שלא יוכלו לסכן את הטוסיק של כמה אנשים חשובים ובהם מיודענו אולמרט, משימת הוועדה נקבעה כ”בדיקה לצורך איתור בנינים מסוכנים אחרים”, זאת במקום שתקום חקירה פלילית אמיתית ופומבית שתחשוף את השיבוש המשפטי שאיפשר זילות של צו בית המשפט שסגר את האולם, מחד, ומאידך את העובדה הנוראה שהפרת הצוו הזה והעלמת התיק מארכיון העיריה, התאפשרו רק אם היה מישהו חשוב דיו שיש לו את הכוח ואת המסוגלות לבצע העלמה שכזו.

הרצחת וגם נאמת?

11)          אחרי כל המעללים הללו של עיריית אולמרט עוד היתה לאולמרט את עזות המצח להתייצב על בימת הנואמים בערב האזכרה במלאת 30 יום לאסון הנורא.

12)          אולמרט עמד שם ונאם בהתחסדות אל מול המשפחות והקרבנות, בציניות קרת רוח הוא בא לעמוד על הדם ולגבות את הון הדמים הפוליטי. במעשה זה ולו רק בו בלבד, אתם יכולים להבין למה מסוגל האיש.

13)          אבל יש גבול לכל תעלול, גם אני הייתי שם, עמדתי ואילצתי את אולמרט לקצר את נאומו ולרדת בבושת פנים מן הבמה שמעליה ביכו קרבנותיו את תולדות מעלליו.

14)          כאשר סירב לעצתי לירד מן הבמה התחלתי לשיר “התקווה” חבר חילק כרוזים על אודות אחריותו של אולמרט באסון הנורא.

15)          זמן קצר אחרי כן נהרס ביתי בידי כוחות משטרה גדולים תוך הפרת צו מניעה של שופט עליון, ותוך השחלה מסולפת ומעוותת דין של “צו נגדי” שנתנה תוך חריגה חמורה מסמכותה ומן הדין – תנחשו מי – השופטת דורית ביניש חברתו הטובה של אולמרט.

16)          אני ידעתי מה אני עושה, ידעתי שאני מפסיד את ביתי בדרישתי שאולמרט יירד מן הבמה, בערב האזכרה לחללי אסון ורסאי, אבל הייתי חוזר על ההפגנה שלי גם היום, מכיוון חברות וחברים, שבאותה שעה היו שם הרבה, חברים ובני משפחה של הקרבנות, היו שם הרבה אנשים כואבים שלא היה להם הכוח והתושיה להבין מה עושה אולמרט, באותה שעה לא היה שם אדם הגון שיעמוד וימחה ועל כן אני עשיתי זאת.

17)          כמו באותו ערב נורא, אם לא יימצא מי שיעצור את אולמרט, יחולו אסונות כבדים ביותר על עם ישראל. מה צפוי לנו מראש ממשלה שכל התקשורת וכל העיתונות בכיס הקטן שלו?

18)          ראו למשל מה קרה בעמונה, ראו את אופי ההוראות שנתן לשוטרים בקשר לפינוי בעמונה, “ללכת ביד קשה”. והנה בימים האחרונים, “הוא מביע חרטה”, האיש הזה אולמרט הולך לפי האינטרסים הצרים שלו ולפי קול ההמון.

19)          עד היום התפרסמו כמעט רק בעיתון המחלקה הראשונה התלונות נגד אהוד אולמרט, וההשתקה הזאת היא מעשה תרמית וקשר פלילי שנקשר נגד עמנו, זה הוא קשר שאין לו אח ורע, כל התקשורת והעיתונות מקיר אל קיר פרשה מטריה מזוייפת מעל לראשה של מינה צמח בע”מ והסיעה מסעי כזב ממומנים מקופת הציבור, וכל זה, חברות וחברים, איננו אלא מסכת מעשי תרמית הטעיה וגניבת דעת שגובלים בעבירה של אי דיווח על פשע ואי מניעת פשע.

אריה אבנרי ויואב יצחק הצליחו לגרום לסדק קטון בחומת ההשתקה הקרימינאלית. היום, התירה לעצמה התקשורת לפרסם קצת יותר על הפרשיה הברורה והגלויה של נסיבות השחיתות והשוחד והשימוש לרעה בכוח השררה וכל יתר הסממנים האפלים העולים מפריסתה האמיצה של עיסקת רכישת הבית ברח’ כרמיה.

חבריו של אולמרט בעמדות הכוח, בפרקליטות ובמערכת המשפט, מתבוננים מבין הצלליות וממששים באצבעות המחוברות לכפיים לא נקיות, את כיווני הזרימה של “דעת הקהל”.

האם יש מי שיחלוק על כך שאולמרט משתלט על המדינה, למטרות זרות ופסולות?

האם יש מי שמאמין שיש לנו איזה סיכוי להיחלץ מהצרה הזאת בלא התארגנות לאומית רחבת מימדים?

האם יש מי שסובר שגם אם תימשך האדישות התהומית של הציבור, אולמרט יתגלה כגוף קיקיוני וידעך פוליטית?

אולמרט פועל במהירות ובנחישות, הוא יעמיק את אחיזת ציפרניו בשלטון, הוא ילאים את כל משאבי האומה לטובת שולחיו מכל הסקטורים המעורבים בכיבוש הבחירות וכיבוש השלטון, העסקנות, ההון התקשורת, ועוד. מזוז שותק כמו שביניש שתקה בזמנה, מזוז ממתין לראות איך יתפתחו הדברים מבחינת רוח העם, מבקר המדינה מצא את עצמו נרדף בכותרות העיתונים בעמודים הראשונים, כל מי שמאיים על אולמרט כבר מצוי בסכנה או שיהיה שרוי בסכנה בזמן הקרוב ביותר.

שימו לב כיצד העיתונות התומכת באולמרט מלבה ריבים מלאכותיים בין מבקר המדינה ובין אדם שסרח והשמיץ, איפוא ההגנה על מבקר המדינה? איך נגן על אחד ממוסדות הביקורת האחרונים שנותרו לנו?

מישהו בעל  חשיבה מקבילה לזו של מאיר לנסקי, מעביר מסרים לכל איום, “תפגעו בי אפגע בכם”. איך הציבור אינו מבין ואינו קורא את הכתובת שעל הקיר?

אם לא יסולק אולמרט לאלתר, כל ארצנו תנוגע באסונות כגון קריסת אולמי ורסאי ואסונות חמורים מהם, אולמרט צריך ללכת מייד, הדרך היחידה לכך היא שאלו המופקדים על אכיפת החוק יפעלו. אם יואשם אולמרט ברבע מן העבירות המיוחסות לו, יהיה פסול לאלתר מלכהן כראש ממשלה. בבחירות הבאות לא יקבל אולמרט מושב אפילו במזנון של הכנסת והסכנה החמורה תוסר מעל ראש עמנו.

הקריאה הציבורית צריכה לפנות אל וועדת הביקורת של הכנסת, לדרוש הפעלת ביקורת מיידית כנגד שתיקת המוסדות האמונים על אכיפת החוק.

רק בדרך התעוררות של קיום חוקים ניתן עדיין לגרום לסילוקו של אולמרט ביחד עם מגונניו וידידיו; מזוז, ביניש ואחרים.

אריה אבנרי ויואב יצחק חוללו סדק בסכר הרופף המנסה לעצור את התפרצות נחשולי השחיתות, הם סיכנו כל דבר וכל הישג שיש להם כדי לחולל את הסדק הזה.

אל תפקירו אותם היום בידיים של בעל שררה שהוכיח יותר מפעם אחת כי הוא מסוגל למעורבות בדברים מדאיגים ביותר.

כל אחד בציבור צריך להישבע לעצמו כי יפעל מיד, באם תיפול שערה משערות ראשם של אבנרי או יצחק, אם באם יקום עליהם איום כל שהוא, יש להבטיח את המשך עבודתם של יצחק ואבנרי, הציבור חייב להתלכד כגוף אחד, למגר את שלטון השחיתות בכל אמצעי חוקי אפשרי.

והציבור, חברות וחברים, מסוגל לכך, יש לו את הכוח, לסלק באחת את כל המושחתים מעמדות השלטון, ולדאוג לכך שלא יוכלו להתקרב עוד למעמד מוסדי כל שהוא.

 

המלצת היום: מהם סיכוייך, האזרח, בפנייתך אל גוף ציבורי?



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר