שניים ישלם!

שניים ישלם!

טל רבינוביץ
07.04.2006 08:02
שניים ישלם!


“שומר נפשו ירחק” – כך שמעתי אזרחים רבים שוויתרו על מאבק למען זכויותיהם.
מספרם עולה ועולה מדי יום ואין תימה.



ארבע קושיות ועוד אחת
 

1.         ניסים הוא מובטל, אב לשלושה ילדים, נהג משאית במקצועו, נשוי לרחל – עקרת בית.
כדי לממן את בר המצווה של בנו הוא לקח הלוואה מחבר, הסתבך בשוק האפור, ולאחר שאוים על ידי העולם התחתון – פרץ לביתה של קשישה בודדה, גנב את כספה, נתפס ונשפט.
ניסים הורשע ועתה השופט עומד לגזור את עונשו.
מה יגזור?

על פי מה ייחשב את העונש?

האם יתחשב בנסיבות מקילות?

בעברו הנקי?

בהיותו אב לילדים?

במצוקתו החברתית?

2.       רוזה היא מורהלמוסיקה. התלמידים והצוות בבית הספר נהנים מתרומתה הרבה לטקסים ולהופעות בכל ימותהשנה. מנהג קבע הוא שמקהלת בית הספר שהקימה, תזכה להערכה ולשבח בכנס המקהלות השנתי,ובאירועי תרבות שונים בקהילה.

            לפני כשנה רוזה התגרשה מבעלה ויקטור על רקע של אלימות כלפיה. בחסות בית הדין הרבני הוא הצליח לאמלל את חייה בטרם ייתן לה את הגט ועתה היא מגדלת את ילדיה עם מעט תמיכה כספית מהביטוח הלאומי כשהיא מתגוררת עימם בדירה שכורה בתנאים קשים.

במהלך טיול שנתי, אחת מתלמידותיה נפגעה בצורה קשה כשמעדה ממקום גבוה. אותה שעה רוזה שוחחה עם מורה אחרת ולא שמה לב לכך שהילדה סיכנה את עצמה.

רוזה מואשמת ברשלנות.

האם יטיל עליה השופט אחריות?

האם יושת עליה תשלום פיצויים לתלמידה?

האם יתחשב בית המשפט בכיסה הריק?

במצבה המשפחתי ובמצוקתה?

האם תישלח לכלא במקרה שלא תוכל לעמוד בתשלום הפיצויים?

3.       ד”ר שוחט הוא מנתח לב בכיר בבית חולים. הוא הורשע בקבלת שוחד ובהפרת אמונים. אם יישלח לכלא חולים רבים ייזוקו מהיעדרו בהיותם תלויים בידיו הנפלאות, בכישוריו ובניסיונו.

מה יחליט השופט?

האם תהיה התחשבות בעברו הלבן?

בצווארונו הלבן?

בחלוקו הלבן? 

4.         דני היה ח”כ שהורשע בתקיפה מינית של שתי פקידות במשרדו.

בעברו שירות צבאי מפואר עתור דרגות. אנשים רבים חבים לו את חייהם ומוקירים לו תודה על גבורתו ועל פועלו הצבאי.

איזה עונש יגזור עליו בית המשפט?

במה יתחשב השופט לפני שיגזור את עונשו?

האם יתחשב בנסיבות מקילות?

בעברו המפואר?

בדרגותיו?

בעינוי הדין שעבר עד הלום? 

5.         שלמה הוא ראש הממשלה. עברו מצביע על תרומה משמעותית למדינת ישראל. היועץ המשפטי לממשלה שוקל הגשת כתב אישום נגדו בגין עבירות מס חמורות שביצע. אם יועמד לדין ואם יורשע – ייפגע תהליך השלום באזור ועתידה של מדינת ישראל ייצבע בגווני אפור מלחמה.

מה יחליט היועץ המשפטי לממשלה?

אילו שיקולים ישקול?

מה יגבר על מה?

אחד אלוהינו:

על פי דין תורה, אדם שעבר עבירה “ישלם” את עונשו בהתאם למעשה האסור. לא תהיה התחשבות בנסיבות מקלות, בעברו, בעתידו, בעדי אופי, בעדי מדינה… רק דבר אחד יעמוד לבחינה: המעשה האסור.

על פי דין תורה, לא תהיה התחשבות בנימוקים: מי שעשה – ישלם!

ניסים, רוזה, ד”ר שוחט, דני, ושלמה ייענשו ללא הבדל מעמד, צבע עור, או קירבה לצלחת זו או אחרת.

למרבה הצער, במערכת המשפט שלנו הדברים מתנהלים אחרת.

כוח רב טמון בידיים זרות ובעלות אינטרסים “מגוונים” כגון: פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, מליצי יושר, עדי אופי, קרובים של בוזגלו, מקורבים של בוזגלוביץ’ וכו’. למעשה, כל אלה גם יחד הם שיכריעו בסופו של דבר את גזר דינו של העבריין לאחר שהשפעתם על בית המשפט תאפיל על כל שיקול אחר.

לכן אנו מקבלים מדי יום פסקי דין מגוחכים, החלטות שיפוטיות מקוממות ובעיקר – חגיגת פשע ברחובות, בערים, במוסדות ממשלתיים, ובבית המחוקקים.

למשל, ראו ציטוט מתוך גזר הדין דוגמת תפ/2216/03 מדינת ישראל נ’ אוחיון אילן [פדאור (לא פורסם) 05 (24) 227]:

“ד. הענישה הראויה.

עמדתי בעניין עבירות האלימות במשפחה ידועה ואני רואה בהן עבירות שחומרתן רבה וגדולה במיוחד, בעיקר כשמדובר בנשים וילדים כבענייננו, שחשיפתם גדולה ואפשרות הגנתם מצומצמת. על כן, במספר רב של פסקי דין ציינתי, כי יש לדעתי להעניש עבריינים בעבירות מסוג זה בענישה מחמירה, על מנת שיבינו אל נכון, כי לא ניתן להתייחס בסלחנות לכל מעשה מסוג זה, תהיה הסיבה לו אשר תהיה. גם עובדות המקרה שבפנינו חמורות הן במיוחד, שכן אין המדובר באלימות מהמדרג הנמוך, אלא בתקיפת אשתו של הנאשם במוט ברזל בראשה ופציעתה עקב כך (הדגשה שלי ט.ר). במצב דברים זה, תמים דעים אני עם ב”כ המאשימה הסובר, כי המלצת שירות המבחן אינה הולמת את חומרת האירוע ואף אני סבור כי על אף ההגיון שבהמלצת שירות המבחן לגבי הפן הטיפולי, לא ניתן להסתפק בשירות לתועלת הציבור כתשובה למקרה הנדון.

מצד שני (הדגשה שלי ט.ר), לא אוכל להתעלם מהתסקיר החיובי, פרק הזמן שחלף ושיתוף הפעולה הטיפולי החיובי של הנאשם עם שירות המבחן. שיתוף פעולה זה ראוי לעידוד אף אם לא הבשיל בסופו של דבר להצלחה מוחלטת סופית כאמור לעיל.

לאור כל האמור, ולאחר ששקלתי את נסיבות העבירות וחומרתן מחד, בד בבד עם הרצון לתמוך בנאשם על מנת שימשיך בהליך הטיפולי החיובי בו החל ועל רקע חלוף הזמן, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.             10 חודשי מאסר, מתוכם יהיו 4 חודשים לריצוי בפועל והם ירוצו בעבודות שירות (הדגשה שלי ט.ר)…

ב.             מעמיד את הנאשם בפיקוח שירות המבחן למבוגרים וזאת למשך שנה…”

(ניתן ב-31 באוקטובר, 2005, על ידי השופט שפסר)

בקיצור נמרץ: “מכת בכורות” לצדק, ליושר ולערכי המוסר:

גבר היכה את אשתו במוט ברזל, פצע אותה בראשה וקיבל 4 חודשי עבודות שירות!!!

למה?

כי יש עבירה ובצידה יש עונש (סנקציה), אבל יש גם את “כל מה שביניהם”.

“כל מה שביניהם” = עולם ומלואו הנתון לשיקול דעתו של השופט.

“שיקול דעתו של השופט” = עניין סובייקטיבי לכל דבר!

שניים ישלם?

לא! ישלם מה שישלם… (אם בכלל)… וברוב הפעמים אף ירוויח.

אז מי ישלם?

הקורבן ישלם.

אבל הוא כבר שילם?!

נכון, לא נורא, הרי כבר אין לו מה להפסיד, כפרה עליו… התרגל לשלם.

מסקנות: מעבדות לחירות.

יש לשנות את השיטה.

התחשבות בנאשם ובנסיבותיו כגון אופיו הנפלא, תרומתו לקהילה, עברו המזהיר, מצבו המשפחתי או עתידו המבטיח – יש לבצע מתוך הכלא! לאחר הענישה! במסגרת הענישה! 

ממון, יצרים, מאבקי כוח, אינטרסים פוליטיים… כל אלה גם יחד משתתפים בהליך השיפוטי באופן גלוי ובוטה, צועדים פנימה דרך הדלת הראשית שלובי ידיים ומורמי ראש. בכך הם מרחיקים את אמון הציבור ממערכת המשפט עד כדי הדרת רגליים של ממש.

“שומר נפשו ירחק” – כך שמעתי אזרחים רבים שוויתרו על מאבק למען זכויותיהם.

מספרם עולה ועולה מדי יום… ואין תימה.

 

הערה: המלצות לפתרון הבעיה המועלית יובאו ביתר פירוט במאמר הבא.

 

לאתר הכותבת

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר