בחירות 2006: חוגרים את החגורות, קופצים למים

בחירות 2006: חוגרים את החגורות, קופצים למים

שמחה ניר, עו”ר
26.03.2006 15:47
בחירות 2006: חוגרים את החגורות, קופצים למים


השיקולים האחרונים בקבלת ההחלטה הגורלית: האם לתת את קולך עבור המנדט ה-35 או ה-45 של קדימה, עבור המנדט ה-17 או ה-22 של העבודה, ה-14 או ה-18 של הליכוד, וכן הלאה.



בחירות 2006: חוגרים את החגורות, קופצים למים

השיקולים האחרונים בקבלת ההחלטה הגורלית: האם לתת את קולך עבור המנדט ה-35 או ה-45 של קדימה, עבור המנדט ה-17 או ה-22 של העבודה, ה-14 או ה-18 של הליכוד, וכן הלאה.

 

רגע האמת מתקרב.

לא שזה יהיה מי-יודע-מה גורלי למדינת ישראל, כי התוצאות הכמעט-סופיות כבר הוכרעו, אפילו אם הן אינן גלויות לעורכי הסקרים, וכל אשר נותר לנו הוא לתרום את ההשפעה השולית שלנו, כדי שהתוצאה הסופית תהיה כמה שפחות גרועה.

אז בואו נפשיל שרוולים.

הנחת-העבודה המרכזית: לא מצביעים לקדימה – גם מי שחושב כי היא המפלגה המתאימה ביותר לנהל את המדינה, וכי העומד בראשה – אהוד אולמרט – הוא המתאים ביותר כראש הממשלה.

הנחת-העבודה הבאה: כל הימנעות-מהצבעה – בין מתוך אדישות וחוסר-אמון במערכת הפוליטית, בין על פי הסכמי-קיזוז – פועלת לטובת קדימה, ולכן ההשתתפות בבחירות חובה היא.

הנחת-העבודה הבאה: הצבעה למפלגה צמודת-קדימה (מימינה – הליכוד, משמאלה – העבודה) עדיפה על הצבעה לקדימה, אבל עדיין יש בה תמיכה מסויימת במפלגה אשר מעבר לאותה המפלגה (מימין – הליכוד הלאומי – מפד”ל או ישראל ביתנו, משמאלה – מרצ או הסיעות הערביות), או לסיעות הדתיות (ש”ס או יהדות התורה), אשר כבר הוכיחו עצמן כמי שמסוגלות להיכנס לכל ואקום (בכפוף לאישור הרבנים, ועם זה אין לי בעייה).

לעניין זה מוצגת יפה התעמולה של מרצ: מי שמצביע לעבודה – מכניס לממשלה את ש”ס, וכמובן שהעיקרון הזה ישים גם מהכיוון ההפוך (הליכוד הלאומי – מפד”ל או ישראל ביתנו): מי שמצביע לליכוד – מכניס לממשלה את מרצ.

ההמלצה למצביעים החילוניים היא, איפוא: אם נטייתך ימינה – הצבע עבור הליכוד הלאומי – מפד”ל או ישראל ביתנו. אם נטייתך שמאלה – הצבע עבור מרצ.

לבוחרים הדתיים ולציבור הערבי – אתם לא זקוקים לעצות, כי אתם יודעים יותר טוב ממני מה טוב עבורכם.

הנחיות כלליות: אל תצביעו עבור מפלגות שאין להן סיכוי לעבור את אחוז החסימה. אכן, יש בכך תוספת-קיפוח של המקופחים-ממילא, והצבעה עבורם יכולה בהחלט להיות (או להיחשב) כהצבעת-מחאה (לגיטימית), אבל בעת הזאת יידום המשכיל, כי הצבעת-מחאה שאין בה כדי להשפיע על הבחירות הינה תרומה-נטו לקדימה.

השפעת המצביע היחיד על המנדט ה”שולי”:

אהוד אולמרט, עמיר פרץ או בנימין נתניהו ייכנסו לכנסת בכל מקרה, וכמותם גם כל המסתופפים בצמרותיהן של המפלגות ה”בטוחות”, ואנחנו, המסתופפים בקלפיות, איננו נזקקין להם כשם שהם אינם נזקקין לנו.

אנחנו, הקולות הצפים, נכניס לכנסת, כאמור, את המנדטים ה”שוליים”, או ה”גבוליים”, ולעניין זה קולעת הפרסומת של עוזי דיין (לא שאני מציע להצביע עבורו) שהיא בערך כך: אתם מצביעים עבור המנדט ה-18 של הליכוד או העבודה, או ה-30 של הליכוד? מי הם?

ואכן, באף מפלגה אין, ב”איזור הספר” שלה, מועמד כלשהו אשר למענו מן הראוי להניח בצד את השיקולים הפוליטיים המקובלים, ולכן כל אחד מאיתנו צריך להעריך, ולו גם באומדן גס ביותר, מיהם אלה. מי הם אלה אשר למענם ראוי ומוצדק להניח בצד את השיקולים הפוליטיים המקובלים של ימין-שמאל, חילונים-דתיים, יהודים-ערבים או ספרדים-אשכנזים.

להזכירכם: אני, כקול צף, הצהרתי כי בשביל המעט שאני דורש – ואתם יודעים על מה אני מדבר – אני מוכן להצביע לכל מי שמוכן לאמץ את האג’נדה שלי, החל מאביגדור ליברמן, ואפילו ימינה ממנו, וכלה באחמד טיבי, ואפילו שמאלה ממנו, והצהרתי זו עומדת בעינה.

ועניין אחרון – עניין של טעם אישי: כאשר, בסופו-של-דבר, כל השיקולים האחרים מאוזנים, ונשארו לי שתי הברירות הסופיות, אני מעדיף מועמד אשר מופיע או מצטלם בלי עניבה, מאשר זה אשר מופיע או מצטלם עם עניבה.

להתראות מחר, ערב הבחירות, עם קצת המלצות פוזיטיביות ונגטיביות – לא בהכרח בעלות משמעות פוליטית.



____________________

למדור פוליטיקה זה לא משהו גס

למדור פוליטיקה זה משהו גס

המלצת היום: איכן תצביע – איתור הקלפי



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר