הטרדה מינית וסחטנות מינית
הטרדה מינית וסחטנות מינית
תמר רצתה להתגרש. היא פנתה לעורכת-דין כדי שתטפל בתביעתה לגירושין לאחר שקיבלה המלצות חמות מחוגים פמיניסטים בעירהּ על אותה עורכת-דין. תמר שוחחה עם עורכת-הדין על תנאי העבודה והגישה הכללית הראויה להינקט בעניינה ולאחר שהן מצאו ביניהן הבנה, תמר חתמה על הסכם שכר-הטִרחה עם עורכת-הדין.
מייד לאחר החתימה הוליכה עורכת-הדין את תמר לחדר הסמוך בו ישב בעלה ועבד. היא הציגה אותו בפני תמר כעורך-דין מוסמך והודיעה לה כי מעתה והלאה יהיה הוא הכתובת לכל פניותיה והוא יהיה זה אשר יטפל בעניינה. עוד העירה עורכת-הדין, בקריצה שובבה, כי בעלה יטפל בה טוב יותר ממנה מאחר ולו יש ניסיון עשיר בתיקים מסוג זה. לאחר הדברים האלה היא יצאה מהחדר והשאירה את תמר עם בעלה.
תמר, אשר שמחה לראות לנגד עיניה זוגיות מוצלחת המתקיימת גם מחוץ לכותלי-הבית, ישבה מול עורך-הדין ושטחה בפניו את סיפור נישואיה המתפרקים. היא מסרה לו מידע בתשובה לשפע שאלותיו, כמתבקש במקרים מסוג זה. היא הסתגלה ללא קושי אל עורך-הדין שנבחר בשבילה ונתנה בו אמון מלא, אם גם לא היא הייתה זו שבחרה בו.
כעבור שבועיים, תמר הוזמנה לפגישה נוספת במשרדו של עורך-הדין. הפעם היא “בילתה” במשרדו כשעתיים בשיחה מעניינת וקולחת.
גם למחרת תמר נקראה למשרדו. הפעם היא הגיעה רק כדי לחתום על מסמך נוסף שנשכח מלבו של עורך-הדין ביום הקודם. במהלך השבועיים הבאים הזמין עורך-הדין את תמר אל משרדו פעמים אחדות – לצורך ענייני פרוצדורה שונים הקשורים בתיק.
ההזמנות לביקורים נוספים אצל עורך-הדין חזרו לעיתים קרובות ובכל אחד מביקוריה תמר מצאה את עצמה יושבת במשרדו זמן ממושך מעבר לצפוי. להפתעתה, הוא נהג לענות וגם ליזום שיחות טלפון ממושכות עם לקוחות אחרים בנוכחותה. משרדו היה פתוח ללקוחות שנכנסו ויצאו, ומזכירתו, גם היא, נהגה להביא בפניו בעיות לדיון מבלי לשמור את סודיות השמות המוזכרים מפניה.
תמר, תמהה לא מעט על דרך ההתנהלות הזאת אך נשארה מנומסת ואדיבה, היא הרי תלויה בעורך-הדין שלה, והוא כל כך “בסדר” איתה.
לאחר שבועות אחדים, בשעת לילה מאוחרת הפתיע אותה עורך-הדין בשיחה בלתי צפויה. בשעות הקטנות של הלילה, הוא שטח את לבו בפניה וסיפר לה על בדידותו האיומה במסגרת נישואיו לאישה שגילתה כי היא מעדיפה את בנות מינה על פניו ועל פני גברים בכלל. השתפכותו בפניה כללה חשיפה של פרטים אינטימיים מחיי-המין שלו ושל חיי משפחתו.
למחרת, בשיחה נוספת, גילה לה עורך-הדין את אהבתו אליה. הוא הציע לה “ידידות אמת”, ללא תנאים, בידיעה כי יום אחד תמר תשיב לו אהבה.
תמר הייתה המומה ולא ידעה מה עליה לעשות. גילוי ליבו היה מפתיע. המחמאה אמנם נעמה לה אך היא עצמה לא חשה כל משיכה אל האיש ואפילו לא עניין אנושי או אינטלקטואלי כל שהוא בו.
היא הבינה כי התנהגותו נוגדת את כל כללי האתיקה המקצועית, אבל חששה לחשוף את סודו בפני אשתו או בפני ידידים. היא חששה להזיק לטיפול בעניינה, או: בו, באשתו, ובילדיו.
בנוסף לכך, תמר לא יכלה להרשות לעצמה לאבד את הכסף שהשקיעה עד עתה, לא היה לה כסף לשלם לעורך-דין אחר.
הייתה כמובן האפשרות לפנות אל לשכת עורכי-הדין בתלונה, אבל לא היה לה עניין בנקמה שלא תקדם את ענייניה.
תמר חשה אובדת עצות.
מתוך כל חששותיה, היא נקטה בתרגיל השהייה והבהירה לו כי אכן ידידות אמת היא המימד המתאים ליחסיהם במצב הדברים הקיים.
כך או כך האווירה הייתה טעונה והדברים התדרדרו.
עורך-הדין לא נהג כמי שעניינו בידידות “טהורה”. הוא היה נמהר בלהיטותו להפוך את ידידותם לקשר אינטימי.
חודשים עברו ותמר המשיכה להתחמק מחיזוריו של עורך-הדין באמתלות שונות. היא קיוותה למשוך את הדברים עד לסיום פעילותו המשפטית בתיק גירושיה. אז – כך קיוותה -תסיר מעליה גם את התיק הנוסף – התיק של עורך-הדין המאוהב.
אחרית דבר:
עורך-הדין נואש ממאמציו להשיג את אהבת תמר. הוא נתן לה להבין שבלי קשר אינטימי אתו – היא לא תקבל את תשומת-הלב המקצועית שלו; הוא התחיל בעליל להזניח את הטיפול בתיק המשפטי שלה. ביום-הדיון המכריע הוא “שכח” להופיע לבית-המשפט. בהיעדרו של עורך-הדין נגזר פסק-הדין לרעתה: תמר הפסידה את כול חלקה ברכוש המשותף לה ולבעלה.
כדי לערער על פסק-הדין – תמר נאלצה לחפש עורך-דין אחר. את הלקח היא למדה היטב :
כל התנהגות בלתי הולמת, הנגועה באתיקה לקויה – יש להפסיק בו ברגע.
שיקולים של “לא נעים”, מחשבות על דחית הפתרון ל”אחר-כך”, או גישה של “יהיה בסדר” – עלולים להוביל להפסד בבית-המשפט.
מה עוד תמר למדה:
א. להקליט שיחות עם עורך-הדין מרגע שהתעורר חשד להטרדה, מרגע שנוצר חשש להפסד במשפט וצורך להגן על כסף ששולם בלא תמורה, וכמו כן: לצורך הגשת תביעה נגדו ו/או ערעור בבית-המשפט).
ב. להיפגש עם עורך-הדין בלוויית אדם נוסף, (כמו אצל הרופא: לא להיכנס לבד, לפחות מרגע שנוצר מתח שאינו שייך לעניין).
ג. לברר פרטים על עורך-הדין, לאסוף מידע והמלצות מלקוחות אחרים ששכרו את שירותיו.
ד. במקרים רבים כדאי ועדיף להתייעץ עם נשים שהיו לקוחותיו.
ה. גם זמן הלקוח יקר ואין לבזבזו לשווא: מסמכים רבים ניתן להעביר בפקס או להשאיר אצל המזכירה/פקידה לחתימה. לא כל נייר ועניין מצדיק פגישה.
ו. לא לשתף פעולה עם “יוזמות חברתיות” של עורך-הדין: אינך צריך להיות “ידיד” של עורך-הדין כדי שהוא יעשה את מלאכתו, נהפוך הוא: עדיף לשמור על יחסי-עבודה קורקטיים.
הבהרה: ההמלצה להקליט את עורך-הדין באה רק אם קיים חשד בהונאה או ספק ביושר כוונותיו. אין כאן “הנחת עבודה בסיסית”. ברור כי בהיעדר אמון בסיסי – שהוא לב לבו של הקשר בין עורך-הדין ללקוח – אין טעם להתקשר בחוזה עבודה. נקודת המוצא היא להגיע לעורך-דין שעליו אתה סומך ובו אתה נותן אמון.