חלאות-אדם או סתם “טועי-דרך?” (ה): על פרשת יהודה היס

חלאות-אדם או סתם “טועי-דרך?” (ה): על פרשת יהודה היס

שמחה ניר, עו”ר
22.02.2006 10:16
עמיתי המלומד לא דק פורתא

עמיתי המלומד לא דק פורתא


רופא ציבורי, האמון גם על שבועת הרופא וגם על שבועתו לומר את האמת בבית המשפט וגם על חובתו לשרת את הציבור בכללותו, מטה משפט לפי צרכיו המשתנים של השלטון, ופוגע גם בכבוד המתים – אשר אינם יכולים להתגונן עוד – וגם ברגשותיהן של משפחותיהם. מאמר חמישי בסדרה.



 

חלאות-אדם או סתם “טועי-דרך?” (ה)

על פרשת יהודה היס

רופא ציבורי, האמון גם על שבועת הרופא, גם על שבועתו לומר את האמת בבית המשפט וגם על חובתו לשרת את הציבור בכללותו, חוטא בכל חטא אפשרי: לא רק מטה משפט לפי צרכיו המשתנים של השלטון, אלא גם פוגע בכבוד המתים – אשר אינם יכולים להתגונן עוד – וגם ברגשותיהן של משפחות המתים. חלאת-אדם במלוא מובן המילה.

 

בארבעת המאמרים הקודמים בסדרה הזאת הבאנו דוגמאות “היפותטיות” לחלאות-אדם מהמגזר הציבורי. שמתי במרכאות כפולות את המילה “היפותטיות” כי צריך להיות ברור לכל שהדמיון שלי – בריא או חולני, לפי ההשקפה – אינו משחק כאן את התפקיד העיקרי, וכי גם הדוגמאות ההיפותטיות-למהדרין לקוחות מהמציאות – בין כ”קולאז'” של קטעים מתוך מקרים אמיתיים, בין כמקרים אמיתיים בפני עצמם.

בעתיד הנראה לעין אנחנו נצביע גם על המקרים מהם נלקחו הדוגמאות הנ”ל – ואלה שאותן נביא בעתיד – וגם ננקוב בשמות, אבל במקרה הזה אנחנו כבר יכולים לנקוב בשם, כי הדברים כבר פורסמו, וידועים, וכל מה שיש לנו להוסיף הוא לקרוא לילד בשמו: חלאת-אדם. חלאת-אדם בלי “אולי”, בלי “בכפוף ל…”, וכו’ – ומי שרוצה לקפוץ על רגליו האחוריות עם ה”באיזה סגנון אדוני מדבר” – שיקפוץ.

במישדר הטלוויזיה תיבת פנדורה נחשפו, בין השאר, עובדות אלה על מנהל המכון לרפואה משפטית באבו-כביר, הפרופ’ יהודה היס:

בפרשת רצח החייל אולג’ שייחט, כאשר נעצרו החשודים הראשונים, נתן היס חוות-דעת מקצועית-רפואית אשר התאימה לצרכיה של המשטרה לאותו המקרה (כנראה כזאת שהייתה תפורה ל”הודאות” אשר הוציאו חוקרי המשטרה מאותם החשודים), אבל כאשר נעצרו חשודים אחרים, והתברר כי לחשודים ה”מקוריים” לא היה כל קשר לפרשה, סיפק היס למשטרה חוות-דעת חדשה, כנראה הפוכה לחלוטין מקודמתה, אשר התאימה לצרכיה החדשים של המשטרה.

היס גם נתפס בעדות שקר בבית המשפט, ובנוסף לכך הוא גם נתפס בלמעלה ממאה מקרים בהם נטל חלקי גופות והעבירם ללא סמכות לגורמים אחרים, וכנראה גם סחר בהם, הכל ללא ידיעתן של משפחות המתים, ובוודאי שלא בהסכמתן.

משהחלה ועדת סגלסון (הוועדה שמינה שר הבריאות, רוני מילוא, בראשותו של השופט-בדימוס אריה סגלסון) בחקירת הפרשה, הבריח היס חלקי גופות מהמכון על מנת לקברם בבית העלמין בבאר שבע (אם למה שהוצג בכתבה אכן “קבורה” ייקרא), כדי לחבל בעבודתה של הוועדה.

כך כותב סא”ל ד”ר חן קוגל, אחד מארבעת הרופאים הבכירים במכון הפתולוגי, ונציג צה”ל במכון, בתלונה למבקר המדינה על עבודת המכון והעומד בראשה:

“במהלך עבודתי במכון שמתי לב למעשים חמורים שנעשים במקום – התנהלות בלתי תקינה במישורים שונים – חוקיים, מוסריים, ציבוריים ואתיים. נודע לי על מעשים קשים שכללו פגיעה בכבוד המת, לקיחת איברים ללא אישור ובניגוד לחוק, עדויות לא תקינות בבית המשפט, פגיעה בבריאותם של העובדים והזנחה של נוהלי הבטיחות עד כדי סיכון חיי אדם. ניסיונותיי להביא לשינוי המצב באמצעות פניות למנהל המכון, הפרופסור יהודה היס, לא צלחו”.

” … לפני שוועדת סגלסון החלה בעבודתה תדרך פרופ’ היס את עובדי המכון בקשר לעדותם, תוך שהוא רומז: ‘הרי נקרא את הפרוטוקולים ונדע מה כל אחד אמר'”.

הנה כי כן: רופא ציבורי, האמון גם על שבועת הרופא, גם על שבועתו לומר את האמת בבית המשפט וגם על חובתו לשרת את הציבור בכללותו, חוטא בכל חטא אפשרי: לא רק מטה משפט לפי צרכיו המשתנים של השלטון, אלא גם פוגע בכבוד המתים – אשר אינם יכולים להתגונן עוד – וגם ברגשותיהן של משפחות המתים.

ולא רק שהיס חוטא בעצמו, אלא גם מחטיא אחרים, הנתונים למרותו, בתדרכו אותם מה להעיד בפני ועדת החקירה.

והנה, מתבשרים אנחנו כי היס “נתברך” גם בכך שהיו נטיעות אשר נוטעין ממנו כמותו: בפרשת אדריאן שוורץ מתברר כי כפיפתו של היס, חוקרת המכון הד”ר מיה פרוינד, זו אשר קבעה בחוות דעתה כי בכל המוצגים שנבדקו אותר הפרופיל הגנטי של הילדה ופרופיל גנטי נוסף של זכר, שמקורו “לא יכול להיות” אדריאן שוורץ, חזרה בה מחוות-דעתה זמן קצר לאחר מכן, בטענה שמדובר ב”טעות בניסוח”.

אין לנו עדיין פרטים על הנסיבות בהן זיגזגה הד”ר פרוינד בעדותה, אם אכן זיגזגה, אבל ניתן לומר ללא חשש שביעית כי הפרופ’ יהודה היס הוא חלאת-אדם.

ולאור “כישלוני” במקרים הקודמים, אני כבר לא מעז לשאול מי מוכן לתקוף את התיזה.

 

המשך יבוא

לפרקים הקודמים:

חלאות-אדם או סתם “טועי-דרך”? (א): על החלוקה ה”שוויונית” של המים לחקלאים במושב

חלאות-אדם או סתם “טועי-דרך?” (ב): על ההקצאה ה”שוויונית” של מיכסות ה”טסטים” למורי-הנהיגה

חלאות-אדם או סתם “טועי-דרך?” (ג): של מי הזמן השיפוטי הזה, לעזאזל?!

חלאות-אדם או סתם “טועי-דרך?” (ד): על משחקי היו-יו של השופט – “טעות” או זדון?

____________________

המלצת היום: הזמנת עובד-ציבור לחתונה – האמנם “מתנה” היא?

 

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר