סערת החינוך

סערת החינוך

אלמוני
רשת האינטרנט 15.02.2006 00:38
סערת החינוך


מהרהורי ליבו של אלמוני ואולי עוד הרבה אחרים



עכשיו כשאת הולכת, עוזבת בלי חזור
המתיני נא עוד רגע קט הביטי לאחור
אם בדרכך החוצה אל עבר השקיעה
תראי פיסה של חרא חומה ומזיעה
זה לא נעים ולא בדיוק כמו שאת אוהבת
זו מערכת החינוך שאת היום עוזבת

אחרי חמש שנים, או שבע? מי סופר?
עשית ככל שביכולתך, אפילו קצת יותר.
לימדת את כולם שגם לנו הילדים
מותר להרים יד על המורה בזמן הלימודים.
ואיך תכחישי השרה ואיך תוכיחי כי הפוך
אם לאורך כהונתך למורים התייחסת כמו אל לכלוך?

הכניסו לי את ז’בוטינסקי לשיעור חינוך מיני
ניסו לשווק לי בשיעורי היסטוריה את חורבן בית שני.
החדירו לי את הרצון למות בעד ארצנו לווריד ולנשמה,
בזמן שלך בראש הייתה רק ארץ ישראל השלמה.

עכשיו כשאת נוטשת, אותי לאנחות
תסבירי לי בשתי מילים, אפילו בפחות
מה לעזאזל עשית שם כל כך הרבה שנים
אם אנחנו בעולם מדורגים כאחרונים?

אחרי חמש שנים, או מאה, למי איכפת?
הביטי לאחור, לימור, זרקי נא עוד מבט.
את אומרת רצח אופי ואני אומר נכון!
את רצחת את החינוך בעד תענוגות שלטון
בזמן שתלמידים בבית הספר נדקרים בסכינים
את קופצת על במות של ספורטאים ואמנים.

אז עכשיו לפני סיום ועדיף לחסוך מילים
כי אם אומר את כל שיש לי, נשאר כאן עוד שנים,
אני פונה אלייך השרה בתחינה ובקריעה
סגרי טוב את הדלת אחרייך ביציאה
אם תרצי בעוד שנה, אל תבואי לבקר
כי אחרייך לנקות נאלץ הרבה יותר.

נ.ב. – יש לך ד”ש ואהבה מחיילים משוחררים
הם רוצים ללמוד עכשיו ואחרי מוסד תרים
קצת קשה, את יודעת, לממן היום משכל
והודות לפועלך, גם בעתיד זה לא יהפוך להיות לקל.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר