תעודת עניות לבית המשפט בפרק: מומחים

תעודת עניות לבית המשפט בפרק: מומחים

ד”ר אינג’ אברהם בן עזרא
בן עזרא – תכנון וייעוץ 03.01.2006 07:45

כפי שניתן להבין מכותרתו של מאמר זה, מדובר בביקורת המופנית לבית המשפט. לא בית משפט כמוסד, אלא בית משפט מסוים, בתיק תביעה מסוים. ולא בקורת כמטרה, אלא כפועל יוצא מהצורך ללמוד מפסק הדין.

מדובר בת”א 16861/01 אביהו גרף נ’ מנחם חדד ואח’, בית משפט השלום בחיפה, שופט: ד’ פיש, פסק דין מיום כ”ה טבת תשס”ו [25 לינואר 2006].



תעודת עניות לבית המשפט בפרק: מומחים

מאת: ד”ר אינג’ אברהם בן עזרא

 

כפי שניתן להבין מכותרתו של מאמר זה, מדובר בביקורת המופנית לבית המשפט. לא בית משפט כמוסד, אלא בית משפט מסוים, בתיק תביעה מסוים. ולא בקורת כמטרה, אלא כפועל יוצא מהצורך ללמוד מפסק הדין.

מדובר בת”א 16861/01 אביהו גרף נ’ מנחם חדד ואח’, בית משפט השלום בחיפה, שופט: ד’ פיש, פסק דין מיום כ”ה טבת תשס”ו [25 לינואר 2006].

נשוא התביעה הוא קיר תומך שנתגלו בו סדקים, ופגמים אחרים.

מומחי התביעה המהנדסים ר’ חזז וא’ קרמר, כמו גם מומחה בית המשפט המהנדס ירון בנארי, אישרו בחוות הדעת שנתנו בתיק זה את קיום הסדקים בקיר התומך, כמו גם פגמים נוספים בו – בנארי אישר בחוות דעתו כי הקיר בוצע תוך חוסר בתפרי התפשטות, דבר שגרם לדעתו להופעת הסדקים, ולאור העובדה שהקיר התומך לא מצופה באבן לקט כנדרש על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה וכמוראה בתוכניות היתר הבנייה, הוא אישר בחקירתו כי המחיר להשלמת ביצוע ציפוי האבן כנדרש הוא 100 ₪ למ”ר. אלא שחוות דעת התביעה כללו גם השגות בדבר יציבות הקיר, שבחלקו הקונסטרוקטיבי נכללו חלקי בנייה בבלוקים במקום בטון מזויין כנדרש, ובנוסף, פתחי הניקוז סתומים, שברים, אי התאמה לתקן 1142 לגבי הקיר הבנוי מעל הקיר התומך שגם הוא נסדק, תזוזות אופקיות בקיר התומך ועוד, ואילו לדעת מומחה בית המשפט – לא הוכח כי הקיר התומך אינו יציב מבחינה סטטית.

בית המשפט העדיף לקבל את חוות דעתו של מומחה בית המשפט, אך…

“שכח”, משום מה, לזכות את התביעה למצער בעלויות התיקונים וההשלמות של הקיר התומך – ציפויו באבן-לקט, תיקון הסדקים, ביצוע תפרי התפשטות שהמומחה קבע כי הם חסרים, ועוד, לפחות בהתאם לחוו”ד המינימלית של מומחה בית המשפט.

שמא ייטען כי הליקויים הללו אכן נקבעו על ידי מומחה בית המשפט, אכן באי נוחות מופגנת, אולם הפריטים לא תומחרו? ובכן, לכך יש כמה תשובות:

א.      המחירים תומחרו לפחות בפריט אחד – כאמור – ציפוי הקיר התומך באבן לקט.

ב.      בית המשפט מוסמך לקבוע על דרך ההערכה פיצוי משהוכח קיומו של ליקוי אף אם לא הוכח שיעור הנזק. לעניין זה ראה ע”א 1781/90, דרוקר זכריה נ’ ציון פרטוש, בית המשפט העליון, שופטים: מ’ שמגר, ד’ לוין, ג’ בך, פד”י מ”ז (2) 621, ו- ע”א 4218/90 חפציבה נ’ אלכסנדר וכרמן לחנר, בית המשפט העליון, שופטים: מ’ שמגר, א’ גולדברג, י’ מלץ, לא פורסם, מובע בספר “מומחיות בתכנון ובנייה” כרך ב’ עמ’ 127 הוצ’ קרטוב.

ג.       המחירים לכל הפריטים מצויים גם בחוות הדעת המקצועיות של מומחי התביעה.

 

יש טעם רב, לשלילה, להביא את סעיף 14 לפסק הדין כלשונו:

 

“14. יש להצטער על הדרך בה בחר התובע להסתייג מממצאיו של המומחה מטעם בית המשפט. לו בעת ביקורו לצורך בדיקת הקיר היו טורחים התובע ובאת כוחו להיות נוכחים ולקחת חלק פעיל בבדיקה, או אף אם [טעות הדקדוק היא של בית המשפט – אב”ע] היו מציגים לו שאלות או טענות בכתב טרם כתיבת חוות הדעת, היה נמנע הצורך בחקירה על נושאים עובדתיים בסיסיים, מה גם שניתן היה ליישב את המחלוקות העובדתיות שהתעוררו בשלב החקירות. החקירה לא הצליחה לערער את עמדת המומחה או מסקנותיו”.

 

לאור פסק דין זה מתעוררות כמה תהיות עמוקות:

 

א.      האמנם מותר לצד לדיון להציג טענות למומחה מטעם בית המשפט באמצעות בא כוחו?!

ב.      היכול בא כוח צד לדיון לנבא כי מומחה מטעם בית המשפט יתכחש לנתונים עובדתיים גלויים וברורים, כגון – בענייננו – שחלק מהקיר התומך עשוי בלוקים במקום בטון, שהנקזים לשחרור לחץ הידרוסטטי סתומים, ועוד נתונים בסיסיים כמידות הקיר ומיקום שברים וסדקים בו?!

ג.       האמנם העובדה שבחקירת המומחה על ידי ב”כ התביעה נותר המומחה בעמדתו מבלי לזוז ממנה, ונותר בעקשנות עם מסקנתו, מורה על צדקת חוות דעתו?! ואילו אני סברתי כי הצגת תמונות המוכיחות כי שגה, חקירה צולבת המראה כי המומחה מתחמק ולא אמין וכיוצא בזה – אלו מצביעים על ליקוי בחוות הדעת…

ד.      האמנם לה שמע בית המשפט הנכבד על ההבדל בין חקירת מומחה להצגת שאלות הבהרה?!

 

להבהיר:

שאלות הבהרה נועדו להבהיר את חוות דעתו של המומחה, ככל שהיא לא ברורה דיה בגלל שימוש במונחים מקצועיים בלתי מובנים או כתוצאה מהתבטאות דו משמעית וכיוצא בזה.

לעומת זאת, חקירת מומחה, נועדה בעיקרה להשיג על חוות דעתו.

זו הלכה פסוקה מבית המשפט העליון:

 

בעניין זה ראוי ללמוד מרע”א 1017/01 אלברטרוניקס נגד אילן בר, בית המשפט העליון, שופט: א’ ריבלין [מובא בספר “עדות מומחה” הנזכר עמ’ 761], ובו הבהרה ברורה:

“לא מצאתי כי בשאלות ההבהרה שהוצגו למומחה, יש מיצוי או ויתור על זכות החקירה הנגדית. שאלות ההבהרה, כשמן כן הן, נועדו להבהיר את חוות הדעת. ואילו החקירה הנגדית, מטרתה לסתור את המסקנות העולות מחוות הדעת”.

 

במקרה הנדון, חוות דעתו של מומחה בית המשפט [שלטעמי היא שגויה ורדודה ביותר] – לא לקתה בחוסר בהירות, ולכן לא היה כלל מקום לבקש הבהרתה.

 

…אלא משעלה החשש כי חוות דעת זו התבססה על חלקי אמיתות והעלימה עובדות חשובות, והייתה נגועה בחוסר מקצועיות והתחמקות מלהתמודד עם הבעיות האמיתיות לרבות הממצאים העובדתיים בקשר לקיר התומך – דווקא לחקור היה נחוץ במקרה זה.

 —————-

אתר: http://benezra.co.il

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר