ליקויי רטיבות והשפעתם על הפיצויים לדיירים

ליקויי רטיבות והשפעתם על הפיצויים לדיירים

ד”ר אינג’ אברהם בן עזרא
בן עזרא – תכנון וייעוץ 20.12.2005 12:55
הודעת ערעור

הודעת ערעור


מדברי השופט צבי א’ טל [שופט בית המשפט העליון בדימוס]:

“ליקוי מצוי אחד שפגיעתו רעה ביותר, הוא הטחב והרטיבות בדירה. יש שהמים מחלחלים מלמעלה ויש שמפעפעים ועולים מלמטה, ויש החודרים, מחמת גשמים ורוחות עזות, בקיר שלא נאטם כראוי.

פעמים קשה לאתר את הליקוי ופעמים קשה מאוד לתקנו. ישנם ליקויים שתיקונם מצריך עקירת הריצוף והחלפת צנרת, וצריך הדייר לעקור מדירתו לפרק זמן התיקונים, או להמשיך ולדור הוא ובני ביתו, בתוך ההפיכה, וישנם ליקויים שאינם ניתנים לתיקון כלל. בין כך ובין כך לקונה – עגמת נפש, ומרורים, לבונה – כעס וטורח, ולזה ולזה הוצאות רבות. יש שכל נסיונותיו של הבונה עולים בתוהו ועליו לשלם הון רב כפיצויים, שאין בהם להפיס דעתו של הקונה, הנשאר בדירה שאיכותה לקויה וירודה”.



ליקויי רטיבות והשפעתם על הפיצויים לדיירים

מאת ד”ר אינג’ אברהם בן עזרא

ראוי להתחיל הדיון בנושא זה בדברי השופט צבי טל, שופט בית המשפט העליון בדימוס, מתוך הקדמתו לספר “בקורת איכות בבנייה” מאת ש’ ספקטור וא’ בן עזרא בהוצ’ “שי”:

“ליקוי מצוי אחד שפגיעתו רעה ביותר, הוא הטחב והרטיבות בדירה. יש שהמים מחלחלים מלמעלה ויש שמפעפעים ועולים מלמטה, ויש החודרים, מחמת גשמים ורוחות עזות, בקיר שלא נאטם כראוי.

פעמים קשה לאתר את הליקוי ופעמים קשה מאוד לתקנו. ישנם ליקויים שתיקונם מצריך עקירת הריצוף והחלפת צנרת, וצריך הדייר לעקור מדירתו לפרק זמן התיקונים, או להמשיך ולדור הוא ובני ביתו, בתוך ההפיכה, וישנם ליקויים שאינם ניתנים לתיקון כלל. בין כך ובין כך לקונה – עגמת נפש, ומרורים, לבונה – כעס וטורח, ולזה ולזה הוצאות רבות. יש שכל נסיונותיו של הבונה עולים בתוהו ועליו לשלם הון רב כפיצויים, שאין בהם להפיס דעתו של הקונה, הנשאר בדירה שאיכותה לקויה וירודה”.

דברים אלו של השופט בחנוכה תשנ”ט, תואמים מקרים רבים של התכתשויות בין קבלן לדייר, ובין היתר תואמים את אשר קרה בת”א 25968/98 שרה שוורץ ואח’ נ’ סולל בונה ואח’, בית משפט השלום בחיפה, שופטת: א’ פריאל, פסק דין מיום י”ג כסלו תשס”ו [14 לדצמבר 2005] – מובא להלן.

בפסק דין זה הליקוי העיקרי שנדון הוא ליקויי רטיבות בדירות התובעים, אשר אותם ניסתה הנתבעת לא אחת לתקן ללא הצלחה יתירה; פעם על ידי החלפת ריצוף וביצוע עבודות איטום במרפסת שכנים בקומה עליונה שממנה חדרו המים, עבודה שנתאפשרה רק לאחר הגשת תביעה בפני המפקחת על רישום מקרקעין נגד השכן שלא הסכים כי ייכנסו לדירתו לשם ביצוע התיקונים. פעם נוספת, על ידי איטום קירות חוץ. הכול נעשה על ידי הנתבעת תוך ייעוץ עם מומחים מטעמה – המהנדסים מיכאל מרטון ועמי גלזמן. והכול תוך פינוי התובעים מדירותיהם ושיכונם בבית מלון בתקופת התיקונים. התיקונים – על אף שנערכו כאמור בפסק הדין על ידי הנתבעת שהיא חברת בנייה ידועה, ובייעוץ מומחים שלפחות אחד מהם הוא מומחה לאיטום – לא צלחו, ולכן היה צורך להטריד התובעים ולחזור ולבצע תיקונים נוספים לפני מאי 2000, באוקטובר 2001, במאי-יוני 2004, בנובמבר 2004, ולאחר כל זה – טענו התובעים בסיכומיהם על היוותרות ליקויי רטיבות בדירותיהם [טענות שלא התקבלו על ידי בית המשפט משלא הוכחו באמצעות הזמנה נוספת של מומחה בית המשפט].

בעקבות מסכת התיקונים כמבואר לעיל, פסק בית המשפט לתובעת מס’ 1 כדלקמן:

–         פיצוי בשל ליקויי בנייה – שלא כלל, כאמור, את הצורך לבצע שוב תיקוני רטיבות אשר כאמור סבר שהטענות כי הרטיבות נותרה אינן נכונות – בסך 36623 ₪. סכום זה כולל 25% תוספת למחירי מומחה בית המשפט בשל ביצוע העבודות על ידי הדייר – כולל רווח קבלני. תוספת זו היא חיונית, וראה בעניין זה בהמשך תמצית פסיקה המעמידה תוספת מסוג זה על 50%.

–         עגמת נפש – 20000 ₪.

–         החזר מלא של הוצאות מומחה בית המשפט בגין חוות דעתו ובגין תשובותיו לשאלות ההבהרה.

–         החזר אגרה.

–         שכר טרחת עו”ד בשיעור של 15% מהסכום של פסק הדין.

–          בית המשפט דחה את מחאת הנתבעת על כי סכום עלויות התיקונים קטן מהסכום שנקבע בחוו”ד מומחי התביעה, וזאת לאור העובדה שהליקוי העיקרי תוקן הלכה למעשה על ידי הנתבעת ולפיכך הסכום הנותר לביצוע התיקונים לאחר תיקוני הרטיבות לא בר-השוואה עם חוות הדעת של מומחי התביעה הכוללים, כמובן, גם את ליקויי הרטיבות. יוער כי במצב זה, תמוה מדוע לא הסיק בית המשפט כי התובעים זכאים גם להחזר שכר טרחת המומחים שמינו, אשר על סמך חוות דעתם הוכנה והוגשה התביעה, ואשר התיקונים בפועל בוצעו לפי חוות הדעת שלהם. יש כאן סתירה לכאורה בפסק הדין, סתירה שראויה להיות מיושבת בערכאת ערעור, אם תהיה.

תוספת בגין רווח קבלני:

מומחים המתמנים על ידי בית המשפט להערכת עלויות של תיקוני ליקויי בנייה, קובעים את העלויות לתיקונים בשיטות שונות. לפעמים הקביעה העיקרית, זו אשר מסוכמת בסופה של חוות הדעת המקצועית ומהווה למעשה ביטוי לדעתו של המומחה, היא בערכים לקבלן, לאמור, בערכים העונים על השאלה – כמה עולה לקבלן הנתבע לבצע את התיקונים.

כמובן שבמציאות אם הדייר זוכה בדין ומקבל את הסכום שנפסק לו בדרך זו, הוא אינו יכול לבצע את התיקונים, אלא אם כן יוסיף את הרווח הקבלני החסר, בין אם כדי לשכור שרותיו של קבלן, ובין אם לשכור שירותיו של מהנדס שירכז בידיו את העבודות ויפקח עליהן.

בשני פסקי דין שונים שניתנו בבית המשפט העליון, נפסקו תוספות של חמישים אחוז על מחירי המומחים,  בנסיבות העניין, על מנת שהדיירים-התובעים יבואו אל שלהם:

א.      פסק דינו של השופט סלים ג’ובראן – ע”א 8939/01 חיים אביצור ואחרים נגד חפציבה בע”מ, שופטים: ד’ דורנר, ד’ ביניש, ס’ ג’ובראן, נפסק ביום ה’ אלול תשס”ג [02/09/2003], להלן ציטוט מפסק הדין:

“לאור האמור לעיל, נראה לי כי ראוי לקבוע שהמשיבה תשלם לכל מערער את עלות התיקונים, שקבע המומחה מטעם בית המשפט קמא לגביו, בתוספת מע”מ ורווח הקבלן בסך 50%…..  אציין כי רווח הקבלן בסך 50% נקבע כאחוז התוספת אשר לו זכאים התובעים אשר נמצא לגביהם, בבית המשפט קמא, כי עמדו בחובת ההודעה, וכך גם המועד ממנו תתווסף הריבית וההצמדה”.

לאמור, דייר שהוכיח כי הודיע לקבלן על הליקויים בהתאם להוראות חוק המכר (דירות), יהא זכאי ליהנות מפיצוי בגין הליקויים לפי עלות לדייר – בתוספת 50% על המחיר לקבלן.

ב.      פסק דין של כב’ השופטת א’ פרוקצ’יה, ע”א 9085/00 שטרית אברהם ואחרים נגד אחים שרבט בע”מ, שופטים: ט’ שטרסברג-כהן, א’ פרוקצ’יה, מ’ נאור, נפסק ביום כ”א תמוז תשס”ג [21/07/2003]. בתיק זה בית המשפט המחוזי זיכה את התובעים שלא הסכימו לבצע את התיקונים בפועל בכללם או בחלקם רק מה שנקבע על ידי המומחה כעלות לקבלן, ורק מי מהדיירים שיבצע במציאות את התיקון – יזכה, לפי פסק הדין קמא, בתוספת של 50% האמורה. בית המשפט העליון דחה הסדר זה וזיכה את כל הדיירים לגבי כל הליקויים בתוספת של 50% – כעלות ביצוע התיקונים לדייר בהעסיקו קבלן ראשי.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר