איילת שקד רוצה יועצים משפטיים מטעם? נו פרובלם!

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/45483
 

שמחה ניר, עו”ד 07.11.2017 12:13

ברית השמרנים

 

מדוע אני תומך בעמדתה של שרת המשפטים, ובאילו תנאים

שמחה ניר, עו”ד

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

בן 78 שנים אנוכי היום (15.6.2017), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

רובינשטיין אליקים הנבל, אלוהים גאל את בתך שרי מייסוריה – עכשיו תורך!

למדור החדש: שופט השבוע

השופט-בדימוס שלי טימן: הציבור שונא את המערכת המשפטית ומתעב אותה

“יש ג’ונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכול כדי לא להגיע אליהם”

אתר גרוניס.קום, אתר חופש-הביטוי

“משוב העם”, לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת ה”הוצאות”

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת”?

בג”ץ 8743/14, שמחה ניר, עו”ד, נ’ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

על מה המחלוקת התורנית בממלכתה של איילת?

שרת המשפטים, איילת שקד, הגישה הצעת חוק שתשנה את הדרך שבה נבחר יועץ משפטי במשרדי הממשלה. כיום הבחירה נעשית במכרז פנימי שאליו יכולים לגשת רק עובדי מדינה, ואילו השרה מציעה שהבחירה תהייה באמצעות ועדת איתור המגישה מועמדים חיצוניים לאחר סינון לשר הממונה. המועמד הנבחר ימונה על ידי השר, לאחר שהתקבלה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה למינוי.

אכן, ישנה כאן בעייה: מחד – יועץ משפטי במערכת הציבורית הוא “נאמן הציבור” לכך שהמערכת אותה הוא משרת תפעל על פי החוק, אבל, מאידך, כל אדם, וכל גוף, רשאי לבחור יועץ משפטי כלבבו, אשר ישרת את צרכיו-הוא בדרך הטובה ביותר.

בין הנימוקים כנגד השינוי, בהם מצדד היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט: זה מכניס “פוליטיזציה” במקום בו חייבים לפעול על פי שיקולים מקצועיים-משפטיים בלבד.

נימוקיה של שקד: “זה יסייע לממשלה לקדם את מדיניותה”.

לא שאני מעריץ מושבע במיוחד של איילת שקד, אבל אין לי שום בעייה להסכים להצעה – אבל בתנאי …

במצע שלי כשר המשפטים וזכויות האזרח הבא אני מעלה את הרעיון הזה:

אגדיר מחדש את תפקידה של מחלקת בג”ץ בפרקליטות המדינה, כך שהיא תהיה “כלב השמירה” לכשרות התנהלותם של משרדי הממשלה ושאר הגופים הנתונים לשיפוט הבג”ץ. ייצוג הגופים בפני בג”ץ יהיה באחריות היחידות המשפטיות של אותם הגופים, ומחלקת בג”ץ בפרקליטות תייצג את הציבור, ולא את בעלי השררה.

את הרעיון הזה פרסמתי לראשונה קרוב לשלוש שנים לפני ששקד בכלל חלמה להיות שרת המשפטים, ולפני שמישהו בכלל חלם להעלות את ההצעה בעניין מינוי היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה, אבל, ראו זה פלא, הוא מתאים להצעה החדשה, ככפפה-ליד.

כעת, אם שר כלשהו רוצה יועץ משפטי אשר מתאים לו, גם כן ככפפה-ליד – נו פרובלם: שיבחר לו את מי שהוא רוצה, אפילו בלי ועדת איתור, ואפילו בלי אישור היועץ המשפטי לממשלה (שגם הוא, אגב, נבחר ע”י הממשלה בהליך דומה לזה המוצע עכשיו ע”י שרת המשפטים).

נו פרובלם, ממש לא.

מה תהיה התוצאה של השינוי הזה?

זה תלוי במידת האחריות שיגלה כל שר בבחירת היועץ המשפטי של משרדו: אם הוא יעדיף יועץ פוליטי – הוא יחטוף בבתי המשפט כמו שצריך, וייצא שוב ושוב מבית המשפט, וידיו על ראשו – וכך זה ימשיך, עד שכל השרים יבינו שיועץ משפטי תפקידו לראות את העניינים בעיניו של בית המשפט, אם וכאשר נושא זה או אחר יגיע לבירור משפטי, ולא בעיני השר, אשר נכנס לתפקידו כחלק מהקריירה הפוליטית שלו, ולרוב כחלק מהחתירה לקידום במערכת הפוליטית (לתפקיד מיניסטריאלי נחשק יותר, או אפילו לכהונת ראש הממשלה).

נו-פרובלם, איילת, נו פרובלם!

דעת-יחיד

לפי הפסיקה והדיעה הרווחת הממשלה חייבת לקבל את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, וכל שר חייב לקבל את עמדת היועץ המשפטי שלו.

זה לא מקובל עלי.

יועץ משפטי הוא רק יועץ, ואין עליו שום אחריות מיניסטריאלית.

יועץ משפטי מונחה ע”י הפסיקה הקיימת, ומטבע הדברים הוא תמיד יעדיף to be on the safe side – מתכון בדוק לשמרנות, לקפיאה על השמרים.

אבל איילת שקד, כידוע, היא נגד השמרנות, ובעד החדשנות.

מה נעשה אם שר כלשהו סבור כי ההלכה הקיימת עבד זמנה, וכי הגיעה העת לשינוי ההלכה – והוא מוכן להסתכן בכישלון משפטי, כאשר בצד הסיכון ישנה תקווה גדולה לשינוי?

לפי המקובל היום, כאמור, דעתו של היועץ המשפטי היא המחייבת, ואילו לפי הצעתה האנטי-שמרנית של שקד – דעתו של השר היא הקובעת: הוא כבר ילד גדול, הוא רשאי לקחת סיכונים, בידיעה שכישלון משפטי יכול להעיב גם על הקריירה הפוליטית שלו.

אפשר להניח בוודאות רבה ששום שר לא ייחפז לקחת סיכונים מיותרים, וגם אם הוא יחליט להסתכן בשחייה כנגד הזרם, הוא יחשוב פעמיים, לאחר התייעצות עם היועץ בדבר הסיכוי לשינוייה של ההלכה הקיימת, אבל בשורה התחתונה הוא זה אשר יהיה המחליט.

נו פרובלם, איילת, נו פרובלם!

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס



 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר