איילת שקד: בניטו מוסוליני, מהדורת-כיס

שמחה ניר, עו“ד

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

בן 78 שנים אנוכי היום (15.6.2017), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו“ד רבה המלחמה!

השופט–בדימוס שלי טימן: הציבור שונא את המערכת המשפטית ומתעב אותה

“יש ג‘ונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכול כדי לא להגיע אליהם“

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

“לייק” לדף הפייסבוק עו“ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?

בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

על הפיל והשאלה היהודית

שרת המשפטים איילת שקד תוקפת את החלטת בית המשפט העליון לפיה לא ניתן יהיה לאסור ללא הגבלת זמן מסתננים שיסרבו לעזוב למדינה שלישית באפריקה. מה שמפריעה לה הוא השאלה הדמוגרפית והסכנה לרוב היהודי במדינת ישראל, כתוצאה מכך שלא ניתן יהיה לכלוא למעלה מששים יום (כפי שקבע הבג“ץ) מסתננים אשר לא יסכימו לעזוב מרצונם.

כדי להתמודד עם הבעייה הזאת, כך שקד, היא הודיעה שתפעל לשינוי המגמה עם מתן “עדיפות לערכים ציוניים על חשבון זכויות אדם“.

לא להאמין.

לפני שנעבור לסוגיה הדמוגרפית, כדאי להזכיר לשרת המשפטים כי “ציון במשפט תיפדה, ושביה בצדקה“, ועל כן, בלי זכויות האדם אין ציונות, וכאשר מעדיפים ערכים לאומיים על זכויות האדם, יש לנו פאשיזם.

פאשיזם כחול–לבן, מבית מדרשה של שרת המשפטים (!) של מדינת היהודים. מדינת “וַאֲהַבְתֶּ֖ם אֶת־הַגֵּ֑ר כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם“.

לא להאמין.

ואנחנו הרי יודעים איך מגיעים לפאשיזם, ובהמשך לנאציזם. מרים נאור, מרים כלענה, הסבירה לנו את זה, והסבירה נכונה:

אכן, הדרך להשמדה נסללה כאשר שללו מהיהודים את זכויות האזרח ואת זכויות האדם, והיהודים – כל היהודים “מנער ועד זקן, טף ונשים” – הוגדרו כבלתי אנושיים, תת אדם.

מרטין נימלר הציג מנקודת מבט אחרת את התפתחות הנאציזם:

לא השמעתי את קולי

תחילה הם באו ולקחו את הקומוניסטים –

ולא השמעתי את קולי,

מפני שלא הייתי קומוניסט;

ואז הם באו ולקחו את הסוציאליסטים –

ולא השמעתי את קולי,

מפני שלא הייתי סוציאליסט;

ואז הם באו ולקחו את חברי האיגוד המקצועי –

ולא השמעתי את קולי,

מפני שלא הייתי חבר האיגוד המקצועי;

ואז הם באו ולקחו את היהודים –

ולא השמעתי את קולי,

מפני שלא הייתי יהודי;

ואז הם באו ולקחו אותי –

וכבר לא נותר אדם,

לדבר בעדי.

חפשו אצל בנימין זאב הרצל, אצל זאב ז‘בוטינסקי ואצל מנחם בגין – אף אחד מהם לא היה שמאלני, ואף אחד מהם לא היה אנטי–ציוני, ובוודאי שלא פוסט–ציוני.

חפשו אצל כולם, ולא תמצאו את הרעיון הפאשיסטי הזה.

מדינת ישראל על פי חזונה של איילת שקד אינה יהודית ואינה ציונית, היא מביישת את “כי מציון תצא תורה, ובוודאי שהיא אינה “אור לגויים“.

למדינת ישראל על פי חזונה של איילת שקד אין זכות קיום מוסרית – לא כמדינת היהודים, ולא בכלל.

איילת שקד הולכת בעקבותיו של הנבל אליקים רובינשטיין, חובש כיפה מזוייפת, מבייש לא רק את מדינת היהודים, אלא גם את היהדות עצמה, את היהדות כולה, ופסק–דינו בבג“ץ 3734/14, פלוני נ‘ ראש ממשלת ישראל ואח‘ יכול למצוא לעצמו מקום של “כבוד” יחד עם פסק–הדין של הנשיא החמישי של בית המשפט העליון האמריקאי, Roger B. Taney (1777 – 1864)) בפרשת דרד סקוט (Dred Scott v. John F.A. Sandford (1857)) – פסק–דין אשר בין מלומדי המשפט נחשב כהחלטה הגרועה ביותר בתולדותיו של בית המשפט העליון האמריקאי, ואשר הנשיא ה-11 של ביהמ“ש העליון האמריקאי, Charles Evans Hughes (1862 – 1948), הגדירו לימים כ“החבלה העצמית הגדולה” בהיסטוריה של ביהמ“ש הזה.

(ראו, לעניין זה, ניתוץ האלים בארה“ב – ומתי אצלנו?).

הבשורה על פי שקד: דמוגרפיה וצביעות

על הקונסטרוקציה הדמוגרפית אני כבר לא יודע אם לצחוק או לבכות מהצביעות וחוסר העקביות של מהנדסת–המחשבים הזאת: לספח את יהודה ושומרון, על שני מיליון הלא–יהודים שם – זה לא יוצר שום בעייה דמוגרפית, ואילו כמה אלפי מסתננים השוהים במדינת ישראל למעלה מששים יום יעיבו על יהדותה של המדינה (ואני מעז להוסיף: וגם יאנסו את נשותינו ובנותינו).

נו, שוין.

אני מבין את חרדתה של השרה

ההיגיון שלה אומר שאם ניתן זכויות–אדם לכמה אלפי מסתננים, נצטרך לתת זכויות–אדם גם לערביי ישראל (ומדוע ייגרע חלקם?!), ובסוף, חס–וחלילה, נצטרך להעניק זכויות–אדם גם ליהודים, מדינת ישראל תהיה דמוקרטית, אבל לא יהודית, ואנה אנו באים.

מה עושים?

כדי לשמור על צביונה היהודי של מדינה ישראל, צריכים לחדש את גלי העלייה, ויהודים, על פי חוק השבות, מקבלים אזרחות ישראלית אוטומטית עם נחיתתם בנתב“ג.

אלא מאי? יהודים עולים ארצה רק ממקומות בהם רע להם, אבל ה“מאגר” הזה כנראה כבר מיצה את עצמו עם גלי העלייה מחבר המדינות, בשנות התשעים של המאה שעברה, ואילו המאגר שעדיין לא מיצה את עצמו נמצא בארצות הרווחה, והטרור באירופה לא יניע את היהודים שם לעשות רילוקיישן אל הטרור בכפר–סבא (כמה נורא, כמה עצוב).

כדי שיהודי מארצות הרווחה יעלה לישראל, צריך לתמרץ אותו, אבל שום תמריץ לא יעזור כאשר זכויות–האדם לא מובטחות. לתשומת ליבך, איילת שקד.

ולא רק שזה לא יעזור לך, גברת שקד, אלא שהפגיעה בזכויות–האדם, אותה את מתכננת ולה את מייחלת, תבריח מהארץ את כל היהודים – רובם ציונים ממך, תהיי בטוחה – ובסוף את תישארי יהודייה יחידה מול מיליון וחצי לא–יהודים (רציתי לומר “ערבים“, אבל זה לא פוליטיקלי–קורקט, ואפילו “גזעני“), ואז תצאי קרחת מכאן ומכאן: תאבדי את הציונות המזוייפת שלך – אבל את זכויות–האדם שהשלכת בצד הדרך איש לא יחזיר לך.

ועל כך אמרינן כל ישראל ערבים (ARABS) זה לזה.

אז הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לעצור את הסחף בזכויות–האדם, וגם לשנות את המגמה ולהרחיב את תחום זכויות האדם.

זה לא בהכרח יספיק, צריך לתמרץ גם כלכלית, לתת תמריץ ממשי – הרבה יותר מאשר “סל הקליטה המצוי“, אשר דומה ל–welcome cookies שנותנים לאורחים עם הצ‘ק–אין בבתי המלון: זה נותן הרגשה מתוקה, אבל לא זה מה שיתמרץ אנשים לבחור במלון מסויים.

תימרוץ ממשי עולה הרבה כסף.

מאין יבוא הכסף? כמו בכל מקרה אחר שהמדינה זקוקה למקור תקציבי: אפשר להעלות מסים, אפשר לקצץ בסעיפי תקציב אחרים – קיצוץ רוחבי, או קיצוץ סלקטיבי – ואפשר לפרוץ את מסגרת התקציב.

אפשר לעשות הכל, אבל זו שאלה פוליטית, אשר לא לי לענות בה, אלא הציבור עצמו, באמצעות נציגיו במערכת הפוליטית – הוא שיצטרך להחליט מה הוא מוכן להקריב כדי שמדינת ישראל תישאר גם יהודית וגם דמוקרטית.

__________

ראו גם: מדינת ישראל וחופש–הביטוי: עורו אחים, הנאציזם כבר כאן!

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא