עם מתאבד מרצונו

עם מתאבד מרצונו

חנה אייזנמן
22.08.2017 06:28
עם מתאבד מרצונו


וכל האספסוף מריע לביבי-שלנו, ביבי מלך ישראל, היידה ביבי, והביבי יכל להיות רגוע. כשיגיע הביתה, ירים כוס שמפניה, יניח את רגליו העייפות על השולחן ויצית לו סיגר.



ב”ה


עם מתאבד מרצונו

 

וכל האספסוף מריע לביבי-שלנו, ביבי מלך ישראל, היידה ביבי, והביבי יכל
להיות רגוע. כשיגיע הביתה, ירים כוס שמפניה, יניח את רגליו העייפות על השולחן
ויצית לו סיגר.

 

אמירות כמו, מהרסיך
ומחריביך ממך יצאו, או, עם נבל ולא חכם, מעידות באופן שאינו משתמע לשתי פנים, שמשה
אמת ותורתו אמת!

שנים אני שואלת את
עצמי – מה העם הזה יותר, מטומטם או נבל… טרם הגעתי למסקנה סופית. אולי העם לא כל
כך אשם. שמנו וסלתו הושמדו, בברכתה ובסיועה של ה”ציונות”. מלכתחילה, הביאה
ה”ציונות” לארץ ישראל את הקש והגבבה. אלו, החלשים, טבעו בנהרות שטיפת מח
אלימה, שקיבעה בהם, שחור כלבן ולבן כשחור. העם הזה תלוש, חסר יצר הקיום,
אוטואנטישמי, וחלק נכבד בו, מוביל את הנאציזם הבינלאומי. מנהיגיו מתאמצים בכל
כוחם, לנתק ולהכחיש כל זיקה וקשר ליהדות, חובותיה והזכויות שהיא מקנה…

זה הואקום שבו נוצרת
ההערצה העיוורת לגדול מחריבי הישוב  היהודי
בארץ ישראל.

מאז עלה הביבי על
המפה הפוליטית ב”ישראל”, עיקר עיסוקו הוא, קידום “פתרון שתי מדינות
לשני העמים”, ובעברית, נטולת עלי תאנה – חורבן הישוב היהודי בארץ ישראל והקמת
מדינת-כל-אירגוניה-לרצח-העם-היהודי. זה כל עניינם של כל הסכמי ה”שלום”
וכל הסכם אחר עם הערבים. זהו יישום תכנית השלבים – ריכוז היהודים ב”גבולות
אושוויץ”, כפי שהוגדרו בשעתם על ידי שר החוץ, דאז, אבא אבן. השלב, שלפני
הפתרון הסופי המוכר, זכרו לשמצה.

והעם הזה, עינים לו
ולא יראה, אזנים לו ולא ישמע. זומבי. הם יצעדו כל הדרך לשפלת החוף וישירו – אנו באנו
ארצה לבנות ולהיבנות בה…

בינתיים משתכשך לו
הביבי להנאתו בהתקפות השמאל עליו, או, ליתר דיוק, משתכשך בתגובה הפבלובית של
ה”ימין” להתקפות ה”שמאל”. והביבי, בצדק רב, מזלזל בעדר
מעריציו. הם שומעים אותו אומר – גם דימונה וגם עמונה – ושוכחים לגמרי, או, לא שמו
לב, מלכתחילה, שהביבי החריב את עמונה, הבטיח, תמורת כניעתם התמוהה של יושביה,
להקים ישוב אחר, לא קיים, ועדיין, מתנאה בעמונה…

וביבי מתריע – השמאל
רוצה להקים מדינה “פלשתינאית” בקלקיליה.. והעדר שוכח, שדרישת-השלום
הראשונה של הביבי לטראמפ, עם היבחרו לנשיאות “ידידתנו הגדולה”, היתה,
התקווה שטראמפ יסייע לו להקים את המדינה ה”פלסטינית”, בצמוד
לכפר-סבא-רעננה, והעדר שוכח, שהביבי אישר בניה ערבית מאסיבית בקלקיליה. וכל האספסוף מריע לביבי-שלנו, ביבי מלך ישראל, היידה ביבי,
והביבי יכל להיות רגוע. כשיגיע הביתה, ירים כוס שמפניה, יניח את רגליו העייפות על
השולחן ויצית לו סיגר.

ובחוץ, ניצבים שומרים,
על חשבוננו.

לגוש קטיף נשלחו
צוערי קורס טייס, רגע לפני קבלת הכנפיים. הם אוימו, שסירוב לפקודת הגירוש, יעיף
אותם מן הקורס, ואת הכנפיים הם לא יקבלו… הצוערים לא עמדו בנסיון. איך אפשר
לוותר על הכנפיים הנכספות, על הילת הטייס בצה”ל הקדוש… מעניין אם יש בהם
מישהו היודע, שהכנפיים שקבל, מזוהמות ומרוטות. שה”הילה” העוטפת אותם,
כמוה כ”הילת” מדינת הרשע והפשע הזו, מדינת דמים וזדון, אוייבת מספר אחת
של העם היהודי.

והיום קבלנו הוכחה
נוספת לחלאתיות הטוטאלית של המדינה הזו –

תיכוניסטים מהמרכז גויסו לפינוי ביצהר

עשרות
תיכוניסטים מהמרכז גויסו להשתתף בפינוי ביצהר כ”עבודת חופש”. ביצהר
מדווחים על סירוב התיכוניסטים להשתתף ועל אלימות שוטרים.

 

מסירות הנפש של מדינת
השטן הזו בחורבן הישוב היהודי ובבנין כח הג’יהאד ראויה לציון.

המדינה הזו הולכת
לאבדון, ולא שניה אחת לפני הזמן. את המפלצת הזו צריך היה לחנוק עם הולדתה.

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר