ב”ה

איפה המוסר פה

ה”כיבוש” ה”ציוני” שם אותנו לעג וקלס בגויים.
השחיטה הג’יהאדית המזוויעה, שמתנהלת בארצנו, כשמדינת הטומאה הזו משליכה לכלא “קלגס”
אחד, ששמר על טוהר הנשק וחיסל שוחט-עם, מגבירה את הבוז והשנאה ליהודים.

ולמה הבאתי לתשומת
לבכם טיפה מן הזירמה של ספירו. כדי, שלא תתפסו בלי הכנה, כשתתקלו בעתיד, במדמנה
הזו… .

ספירו מנצל את פרשיית
ההתעללות באלאור אזריה=עם ישראל, כדי להתיז את שקריו המתועבים, הנבזיים, שכל קשר
בינם לבין האמת, כלל, לא קיים.

ספירו כופר בהחלט
במוסריות ובטוהר הנשק של צה”ל. גם אני. צבא העומד על דם שולחיו, שעליהם הוא
מצווה להגן, צבא שנוצר את נשקו מול רוצחי עמו, נשקו טמא ומוסרו אינו מוסר. נשקו
מטונף בדם יהודים, ומוסרו, נורא ממוסר סדום.

להלן, מצבור הטינופת –

אורח שהיה מגיע מכוכב-לכת אחר והיה קורא את הטקסט של פסק הדין
במשפט אלאור אזריה, היה מתפעל לנוכח קיומה של מדינה כה
מוסרית ושוחרת שלום כמו מדינת ישראל. המילים ”טוהר הנשק”, ”רוח צה”ל”, ”צבא
מוסרי” וכיוצא באלה סופרלטיבים, פזורים לעייפה בפסק הדין. האורח לא יודע כי מדובר
בהונאה והעמדת פנים, ושאין חיה כזאת הקרויה ”צבא מוסרי” השולט 50 שנה על עם אחר,
ומבצע פשעי מלחמה לרוב.

הנאשם שהורשע בהריגת
פלסטיני פצוע, הוא פושע זוטר ואילו השופטים הצבאיים, הגנרלים והקולונלים, הם
הפושעים הבכירים שפקדו על הפושע הזוטר. כל הבכי והנהי והגעגועים למסורת טוהר הנשק
של הצבא, הם חלק משטיפת מוח ונועדו לסמא את הציבור. מעולם לא היה טוהר נשק בצבא:
לא בימי הנכבה; לא במלחמות 56′ ו-‏67′ בהן נרצחו שבויים; ובוודאי לא ב-‏50 שנות
כיבוש בהן הפכו חיילי הצבא הישראלי לקלגסים אכזריים – חלק ממכונת שיטור ודיכוי
מיומנת להפליא, אור לגויים המבקשים לשלוט על עם אחר. 

העובדה שאשפת האדם
הרצחנית הזו, עדיין לא חוסלה, והיא עדיין שולטת בסכיניה ברחובות קריה ובבתי ישנים
בלילות, מעידה על טיבו של ה”כיבוש”. העובדה שחלאת האדם הזו שולטת בהר
הבית, מעידה גם היא, על טיבו של ה”כיבוש”. ה”כיבוש”
ה”ציוני” שם אותנו לעג וקלס בגויים. השחיטה הג’יהאדית המזוויעה, שמתנהלת
בארצנו, כשמדינת הטומאה הזו משליכה לכלא “קלגס” אחד, ששמר על טוהר הנשק
וחיסל שוחט-עם, מגבירה את הבוז והשנאה ליהודים.

העובדה, שהמוני
בוגדים נאלחים, מוציאי דיבת היהודים רעה, מסתובבים חפשיים לפשעיהם, מצדיקה בעיני
הגויים, את רמיסתנו כתולעים, שהננו. למה שישברו את המלה השטירמרית של מהרסינו
ומחריבינו? למה, הם צריכים להיות צדיקים יותר מאפיפיורי ה”שלום”?

ספירו מתבכיין על
“הריגת פלסטיני פצוע…”. זה שה”פלסטיני” הזה היה רוצח, שדקר
שני יהודים, שלטיפול בפצועים האלה, הוזעק אלאור, זה נעלם מטיעוניו המצחינים של
הספירו.

 ספירו גם אינו יודע שיש היום חיילים בחברון –

א. כי חוסיין הזמין
אותנו לשם, באדיבות שאינה משתמעת לשתי פנים, ולא היה נעים לסרב, זה גם היה
מסוכן…

ב. כי זו עיר מרצחים
ידועה לשמצה, מאז ומקדם, שהשמידה קהילה יהודית בחברון, שנים לפני ה”כיבוש”,
וטרם היות “מדינת ישראל”, ומאז, שובם של היהודים לעירם, חלאות חברון
אינם פוסקים מהשמדת יהודים. זאת, בגלל שהעיר לא נהפכה על פיה, ביום כניסת
צה”ל אליה.

ג. כי מדינת הזבל
הזו, פוחדת מן הספירו’ים ואינה מניחה ליהודים להתיישב, כרצונם, בחברון ובכל אתר
אחר בנחלת אבותיהם, ירושתם החוקית, ורק שלהם!! אילו ישבו שם יהודים, בהמוניהם, הזבל הערבי היה נחבא בחוריו האפלים,
או, מתגנב, התגנבות יחידים, לעשרות מדינותיו.

עדיין, על קצה המזלג….