הענין הזה, של ה”כיבוש”

הענין הזה, של ה”כיבוש”

חנה אייזנמן
17.08.2017 04:11
חרדי מול חייל בריטי משני עברי התייל בירושלים

חרדי מול חייל בריטי משני עברי התייל בירושלים


על עצמאות מדינת-השמד שלו, הכריז בתל-אביב, “העיר העברית הראשונה”, בה קיווה לראות את בירת מדינתו. אבל, היהודים, במיוחד החרדים, לא היו מוכנים לוותר על ירושלים.



ב”ה



הענין הזה, של
ה”כיבוש”

 

במלחמת תש”ח,
שהיתה תחילת  המסורת ה”ישראלית”,
שהיא, לעצור רגע, או, יותר, לפני הנצחון, הפיל דוד גרין את ירושלים, יהודה, שומרון
ובנימין לידי הלגיון הערבי. גרין לא רצה בשום סימן וזכר ליהדות, וכמו, ירבעם בן
נבט, דאג גם הוא, להרחיק את עם ישראל מירושלים והר הבית. זו גם היתה סיבת חיבתו המופלגת
לנגב ולגליל. במשך כמה שנים, לאחר הגירתו לארץ ישראל, לא עלה דוד גרין, כלל,
לירושלים, וגם על עצמאות מדינת-השמד שלו, הכריז בתל-אביב, “העיר העברית
הראשונה”, בה קיווה לראות את בירת מדינתו. אבל, היהודים, במיוחד החרדים, לא
היו מוכנים לוותר על ירושלים.

במשך 19 שנה היו חבלי
ישו”ב והר הבית תחת כיבוש “ירדני”, המדינה שלא הוכרה על ידי רוב
אומות העולם, כולל, כל מדינות ערב. אבל, בכיבוש בן 19, קנה לעצמו הג’יהאד, אליבא
הערב-רב, זכויות לנצח. אותם חבלים “כבושים” היום בידי
“ישראל”, כבר, 50 שנה, שהן, לא משך זמן מספיק בעיני השמאל, להפקיע את
“זכויות” 19 השנים של הכיבוש ה”ירדני..”.

אבל, בכל זאת, היתה
בעיה – איש לא יכל היה להכחיש שבמלחמת ששת הימים, היתה זו “ירדן”, למרות
תחנוני “ישראל”, שתקפה ונענתה בהעברת המלחמה ל”שטח האויב”.
“ירדן” נאלצה לוותר על חבלי הארץ, שהיתה לה החוצפה לכבוש בתש”ח,
לאחר שכבר היו בידיה 77% של ארץ ישראל, מזרחה לירדן, שנשדדו מן העם היהודי על ידי
עריצי המנדט הבריטי, בהסכמת ה”הסתדרות הציונית”, בחתימת ידו של הסוכן
הבריטי, הבוגד, שונא ישראל, חיים ויצמן.

אז, מה עושים? נזכרים
שיש “עם ערבי פלשתינאי”, שהפך ברבות הימים ל”עם”
ה”פלסטיני”, בעל ה”זכויות הלגיטימיות” על ה”גדה”.
ובעיני “פעילי שמאל” לקידום “תהליך השלום”=תכנית השלבים
להשמדתנו, האספסוף ה”פלסטיני” הוא בעל זכויות לגיטימיות לחסל את הישוב
היהודי, ה”כובש” וה”מדכא”, בארץ ישראל.

מכאן, נובעת זליגת
הריר מלועו של ספירו, לעצם המחשבה על ערימות של גופות מתנחלים, ר”ל.

 

המשך יבוא,
אי”ה.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר