מרד האבות: הגיע הזמן!

מרד האבות: הגיע הזמן!

שופטי המשפחה, שירותי ה”רווחה” והאימהות חושבים שהם עושים טובה לאב בכך שהם זורקים לו עצם יבשה בדמות “הסדרי ראייה” מבישים *** הגיע הזמן להעמיד את כולם במקומם *** לא רוצים לאפשר לאב קשר מכובד עם ילדיו? קחו את הילדים, ושקו לנו בתחת *** יום יבוא והם יידעו בגלל מי הם גדלו ללא אב!

שמחה ניר, עו”ד

רובינשטיין אליקים הנבל, אלוהים גאל את בתך שרי מייסוריה – עכשיו תורך!

למדור החדש: שופט השבוע

השופט-בדימוס שלי טימן: הציבור שונא את המערכת המשפטית ומתעב אותה

“יש ג’ונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכול כדי לא להגיע אליהם”

אתר גרוניס.קום, אתר חופש-הביטוי

“משוב העם”, לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת ה”הוצאות”

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

בן 75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!

“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת”?

בג”ץ 8743/14, שמחה ניר, עו”ד, נ’ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

בתי המשפט למשפחה מתיימרים לפעול “לטובת הילד”, אבל בפועל הם מהווים את מעוז האפלייה המגדרית, המזיקה לא רק לילדי הזוג המסוכסך, אלא גם לילדים שייוולדו להם בעוד 10, 20 או 30 שנה – אלה יגדלו ללא סבא, כמו הדור השני לשואה (שאני חלק ממנו).

מה שאני מציע היום מצריך אומץ ונכונות להקריב – למען אותה המטרה שהניסיון להשיגה בבית המשפט למשפחה כמוהו כטיפוס על קירות חלקים.

את הרעיון שאני מעלה עכשיו שאבתי ממכתבו של ירון דן (“אני מוותר על הסדרי הראייה הללו!“), אשר התפרסם כאן לפני למעלה מחמש שנים. מכתב אל פקידת-הסעד, מאב אשר נשבר לו להילחם ב”הסדרי הראייה” המבישים.

מכתבו של אב אשר הבין איכן הוא נמצא רק אחרי מאבק ממושך, אשר רושש אותו כליל ב”הוצאות” לטובת אם-ילדיו, או, למען הדיוק, לעורכי-דינה, אשר כל הוצ’ הנפסקות לטובתם רק מרבים את תיאבונם ומלבים עוד ועו”ד את להבות הסכסוך המשפטי.

אני קורא לאבות הנלחמים על הקשר עם ילדיהם להריח את העתיד להתרחש, ולהרוג אותו כשהוא עוד קטן.

אל תגידו “לי זה לא יקרה”, כי בשביל בתיהמ”ש למשפחה, שירותי הרווחה ועורכי הדין של הנשים זה אוויר לנשימה.

ואל תילחמו רק איש את מלחמתו הפרטית, כי בלי מינוף המאבק והוצאתו אל רשות הרבים, אלא הציבור הרחב, לא יהיה לכך שום אפקט – כשם שאף התאבדות של אב בגלל האפלייה המגדרית לא הזיזה לאיש.

אני קורא לארגן תנועת אבות המונית, שיכתבו לבית המשפט (כמובן שבלי תיאום …) משהו ברוח זה:

כבוד בית המשפט,

כבוד שירותי ה”רווחה”

כבוד הגב’ … המתיימרת לפעול לטובת ילדיה-ילדי, אבל גורמת נזק רב לא רק להם, אלא גם לילדים שייוולדו להם כשיתבגרו.

זה … ימים/שבועות/חודשים/שנים אני נאבק על קיום הקשר בין הילד(ים) לביני.

אתם כנראה לא מבינים את החשיבות שיש לקשר הזה, מבחינת הילדים.

אתם חושבים שאתם עושים לי טובה, ועל גבם של הילדים אתם מקדמים את האפלייה המגדרית לטובת האישה.

אתם, השופטים ושירותי ה”רווחה” (אוי לאותה “רווחה”), מתיימרים לפעול לטובת הילדים, אבל אתם מזיקים לילדים יותר ממה שאפשר להעלות על הדעת.

או קיי, כיוון שאתם החכמים, אתם המוסמכים, ועל פיכם יישק דבר, אז אני מודיע לכם כהאי לישנא:

א.      אני כבר מזמן לא דואג לעצמי, אלא לטובת ילדי, אבל אתם מנהלים נגדי מלחמת-התשה נפשית וכלכלית, וכל הסימנים מעידים שזאת היא רק ההתחלה, ואתם לא תנוחו ולא תשקטו עד אשר תשכיבו אותי על הקרשים, או, אפילו, מתחת לקרשים.

ב.      אין לי שום חשק לקחת חלק במשחק הטראגי הזה, אשר הביא כבר אבות רבים לידי התאבדות, ואני, מה לעשות, חפץ חיים אנוכי – לא רק למען עצמי, אלא גם למען ילדי.

ג.       קחו את הילד, עשו איתו כחפצכם, ושקו לי בתחת.

ד.      כשתבינו – אם אתם בכלל מסוגלים להבין – שהקשר בין ילדים לאביהם הוא ראש-וראשון לטובת הילד, תגישו לי בקשה מסודרת ומנומקת, נתמכת בתצהיר, ובצירוף תגובת הצד-שכנגד, גם היא מנומקת ונתמכת בתצהיר.

ה.     עם קבלת הבקשה והתגובה אני אשקול את עמדתי, ואודיע לכם אם קיבלתיה, ובאילו תנאים.

ו.        עד אד אני לא רוצה לראות את הילד ולשמוע את השם שלו.

ז.       אני מבהיר לכם חד-משמעית: כאשר הילדים יתבגרו ויהיו מסוגלים להבין, אני אדאג לכך שהם יידעו מדוע, ובאשמת מי, הם גדלו ללא אב, ומדוע ובאשמת מי ילדיהם שלהם יגדלו בלי סבא.

באותו הכבוד שאתם רוחשים לי ולילדי,

(שם)

אב אוהב, דואג וחרד

מה שעוד חשוב הוא: לפני הצעד הדראסטי הזה, צריך להסביר לילדים – אם הם בגיל כזה שהם מסוגלים להבין – מדוע זו עשוייה להיות פגישתם האחרונה עם אביהם.

אכן, זה כואב, אבל יותר כואב זה להגיע לאותו הכאב אחרי מאבקים מתישים של חודשים ושנים.

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס