לוקט הפירורים, אוכל המזון הלעוס (ב): איתמר לוין מגן על עסקניה המושחתים של לשכת עורכי-הדין, מציע לתת להם עו”ד יותר כוח

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/48442
 

11.12.2016 10:06
לוקט הפירורים, אוכל המזון הלעוס (ב): איתמר לוין מגן על עסקניה המושחתים של לשכת עורכי-הדין, מציע לתת להם עו"ד יותר כוח - שמחה ניר - אמרתי לכם - סגנון - אפרים נוה - אפי נוה - דין משמעתי - התמחות - שחיתות - חופש הביטוי - לשכת עורכי הדין - איתמר לוין

 

נאום-תשובה לאיתמר לוין: מה דעתך להקים את “לשכת העיתונאים”, אשר, בטענות-הבל על “סגנון”, תרדוף את העיתונאים המותחים ביקורת על המימסד?

שמחה ניר, עו”ד

רובינשטיין אליקים הנבל, אלוהים גאל את בתך שרי מייסוריה – עכשיו תורך!

למדור החדש: שופט השבוע

השופט-בדימוס שלי טימן: הציבור שונא את המערכת המשפטית ומתעב אותה

“יש ג’ונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכול כדי לא להגיע אליהם”

אתר גרוניס.קום, אתר חופש-הביטוי

“משוב העם”, לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת ה”הוצאות”

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

בן 75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!

“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת”?

בג”ץ 8743/14, שמחה ניר, עו”ד, נ’ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

במאמר הקודם, תחת הכותרת לוקט הפירורים, אוכל המזון הלעוס (א): איתמר לוין מציע להצר את שערי הכניסה למקצוע עריכת-הדין, וכותרת המשנה נאום-תשובה לאיתמר לוין, מאמר ראשון, גילינו את דעתו של איתמר לוין על עורכי הדין, עמדנו על הצעתו “להעלות מאוד את ציון המעבר” בבחינות הקבלה ללשכת עורכי הדין, ועל האיוולת שברעיון-העיוועים הזה.

בנוסף לכך הצגתי לפני לוין את השאלה מה דעתך להחיל על מקצוע העיתונות את אותם הכללים והעקרונות שאתה מציע להחיל על עריכת-הדין?

כמובן שאנחנו מצפים לתשובה ממנו, תשובה כנה ואמיצה.

הפעם נלך צעד נוסף. אומר לוין:

גם אם שערי הכניסה למקצוע יהיו צרים יותר, חייבים לטפל במי שנמצאים בו ופוגעים במישרין בלקוחותיהם ובציבור כולו. כאן יש בעיה מובנית: בתי הדין המשמעתיים של הלשכה מורכבים ממתנדבים, ולוועדות האתיקה אין די כוח אדם. את זה חייבים לפתור על-ידי הקמת בתי דין מקצועיים ותגבור משמעותי של גופי התביעה, גם אם המשמעות היא העלאת דמי החבר בלשכה ו/או הטלת הוצאות משמעותיות על עורכי הדין הנמצאים אשמים. המקצוע חייב לנקות את עצמו, בטרם אותן תולעים יירדו מן הפירות אל השורשים.

זה אומר מי שמציג את עצמו כמי ש”חי יום-יום את עולם המשפט”.

אז בוא, איתמר ונפרק לגורמיו את הרב-מפרקי הזה.

אכן “חייבים לטפל במי שנמצאים (במקצוע) ופוגעים במישרין בלקוחותיהם ובציבור כולו”, אבל שוב, מה עניין מחט לתחת, ומה הקשר בין רוחב שערי הכניסה למקצוע לבין הטיפול במי שראוי לכך?

ועל מה מקונן לוין בעניין הזה?

כאן יש בעיה מובנית: בתי הדין המשמעתיים של הלשכה מורכבים ממתנדבים, ולוועדות האתיקה אין די כוח אדם. את זה חייבים לפתור על-ידי הקמת בתי דין מקצועיים ותגבור משמעותי של גופי התביעה, גם אם המשמעות היא העלאת דמי החבר בלשכה ו/או הטלת הוצאות משמעותיות על עורכי הדין הנמצאים אשמים.

מר לוין לא יודע, מן הסתם, כי תקציב מוסדות המשמעת של ועד מחוז תל אביב של הלשכה (המונה למעלה ממחצית חברי הלשכה כולה) עמד בשנת 2007 על כשליש מתקציבו של הוועדה הזה. תארו לעצמכם כי תקציבם של משטרת ישראל ובתי המשפט הפליליים של מדינת ישראל היו שליש מתקציב המדינה?

ומדוע הוא לא מציע, לגבי מערכת החוק הפלילי, “הקמת בתי דין מקצועיים ותגבור משמעותי של גופי התביעה של המדינה, גם אם המשמעות היא העלאת המסים, והטלת הוצאות משמעותיות על הנאשמים המורשעים במשפט הפלילי”?

ומדוע הוא לא מציע שהנאשמים המורשעים יממנו גם את החזקתם בכלא?

הוא לא מציע את כל אלה, כי זה לא “פופולארי ופופוליסטי” לגבי המשפט הפלילי, אבל פופולארי ופופוליסטי לגבי עורכי-הדין. בוודאי שזה פופולארי ופופוליסטי לגבי עורכי-הדין, כי הם עלוקות המוצצות את דמם ודמיהם של בני האדם, ואילו הפושעים הרגילים הם אנחנו, אנשים “נורמטיבים”, הנתפסים מפעם-לפעם בעבירות של חנייה במרחק של פחות משני מטרים מברז-כיבוי (הידרנט), אבל זה לא “נחשב”.

אכן, “המקצוע חייב לנקות את עצמו, בטרם אותן תולעים יירדו מן הפירות אל השורשים”, אבל האם מר לוין – אשר מציג את עצמו כ”מי שחי יום-יום את עולם המשפט”, ומן הסתם גם כמומחה לאתיקה מקצועית ולאכיפתה – האם הוא אכן יודע מה עושים כוהני האתיקה במשאבים הקיימים להם היום?

טלו, למשל, את עבדכם הנאמן, עו”ד שמחה ניר, ואת מה שאמרו עליו משנאיו ומבקשי-נפשו, כולל בית המשפט העליון. הם אמרו עליו שהוא “מקצוען”, וגם שהוא – שימו לב היטב:

“אדם מבוגר, המאמין בצדקת דרכו, פועל בכל נימי נפשו לקידום המטרה לתועלת הציבור ולא לתועלתו האישית”.

ודוקו: זה לא מה שאני אומר על עצמי, ולא מה שמוקירי אומרים עלי – אלא מה שמבקשי-נפשי עצמם אמרו עלי!

והם אמרו עלי את הדברים האלה כהכנה לגרזן שהם הורידו עלי באותה הנשימה ממש: 27 שנות השעייה + 2 הוצאות מהלשכה לצמיתות – הכל מצטבר, ככל הזכור לי (כבר מזמן איבדתי את הספירה).

ועל מה הם הנחיתו עלי את הגרזן – חנות שלמה של גרזנים?

על הביקורת שאני מביע על שופטים ישראל.

כמובן ש”אנחנו לא סותמים פיות”, אבל … “הסגנון”… למשל: “המדינה לא מגלה לנו” – ממש סגנון “בוטה ומשתלח”…

ובמי הם לא נוגעים או מוציאים אותם בעונשים מגוחכים? עורכי דין שגונבים מיליונים ומועלים במיליונים. עורכי דין המשלמים שוחד כדי לקבל עבודה משפטית.

והכל בשם “רמת המקצוע וטהרו”… (סע’ 1 לחלע”ה).

ובשם “רמת המקצוע וטהרו” הם המשיכו לרדוף אותי שלוש שנים לאחר שהם “טיהרו” את המקצוע ממני, על דברים שעשיתי, לטענתם, שש שנים לפני כן: אפרים נוה, רב הקלגסים, מוציא גופות מקבריהן, כדי לבעוט בהן במגפיו המסומרים.

איתמר לוין, כ”מי שחי יום-יום את עולם המשפט”, ומן הסתם גם כמומחה לאתיקה מקצועית ולאכיפתה, וכמי שקורא “לטפל במי שנמצאים (במקצוע) ופוגעים במישרין בלקוחותיהם ובציבור כולו” – מדוע אתה לא קורא להפסיק את רדיפתם של עורכי הדין המקצוענים ובעלי המצפון, ולרדוף  את מי שבאמת “פוגע בלקוחותיו ובציבור כולו”?

אתה צודק, איתמר, בכך ש-99% מעורכי הדין מוציאים שם רע לכל היתר – בדיוק כפי שאני אומר שוב ושוב – אלא שהשם הרע שיש לעורכי הדין נובע, בראש ובראשונה, מהתנהגותם של עסקני הלשכה, אשר מתכתשים זה בזה במאבקים על השררה, הכוח, המעמד והממון, אשר בשם “כבוד המקצוע” מבצעים רצח על רקע כבוד המשפחה“.

במוצאי מערכת הבחירות למוסדות הלשכה, בשנת 2011, תחת הכותרת הבחירות בלשכת עורכי-הדין, היום שאחרי: איפה יהיה “כבוד המקצוע”, ולמי תהיה הלשכה לקראת הבחירות הבאות? וכותרת-המשנה , פתחתי ואמרתי:

אחת מסיסמאות הבחירות של ראש הלשכה הנבחר, דורון ברזילי, ושל חברו, אפרים נוה, רב הקלגסים המוציא גופות מקבריהן, כדי לבעוט בהן במגפיו המסומרים, הייתה אנחנו נחזיר למקצוע את כבודו.

זה האחרון אף הוסיף: אנחנו ננהל קמפיין להחזרת הכבוד למקצוע.

אז יש לי הפתעות לשניכם: שום קמפיין לא יחזיר לעורכי-הדין את הכבוד – לא במקומותינו, ולא במקומות אחרים.

תדמית עורכי הדין בעיני הציבור היא של אנשים המסתובבים ברחובה של עיר עם האף בשמיים, עולים על יצועם עם החליפה, הגלימה והעניבה, ואין להם אלוהים – זולת הכסף.

יכול להיות שהציבור טועה, ויכול להיות שהציבור אידיוט, אבל מי שרוצה תדמית נאה בעיני הציבור – עליו להתאים את עצמו לנקודת-המבט של הציבור, גם אם הוא טועה, וגם אם הוא אידיוט (והוא לא זה, ולא זה!).

והנה, כמה מפתיע, עברו קדנציה שלמה עם ברזילי בראשות הלשכה ונוה בראשות מחוז ת”א, ועוד חצי קדנציה עם נוה בראשות הלשכה, ו”כבוד המקצוע” מידרדר והולך.

וזה מה שחזיתי על מלחמות-העסקנים בלשכה, במאמר על אפרים נוה, רב הקלגסים:

… ואל תגבילו אותי בחופש-הגרפיקה, כי זה מה שאני רואה כאשר אני נמצא תחת מגפיו המסומרים של הקלגס הזה, והמסמרים מכוונים הישר אל עיני.

כן, הוא היה רוצה – ממש משתוקק – להוציא לי את העיניים, שלא אראה מה שהוא עושה.

והוא עושה זאת גם לכם, עורכי-הדין.

היום הוא חותר לראשות ועד מחוז תל-אביב, מחר הוא ירוץ לראשות הלשכה כולה.

דורון ברזילי, מאחוריך! …

דורון ברזילי רץ היום לראשות הלשכה, והוא יצר ברית של תמוך בי ואתמוך בך עם הקלגס אפרים נוה, אבל בסרט שכזה כבר היינו.

בבחירות של שנת 2003 הייתה ברירת כזאת בין יראון פסטינגר, שרץ לראשות הלשכה, לבין אילו בומבך, אשר רק לראשות ועד מחוז תל-אביב. הזהרתי את יראון שהוא נותן לבומבך פוזיציה טובה להתמודד נגדו בבחירות שלאחר מכן, ב-2007 – וכך הווה: אם בומבך היה נשאר בממדים של יו”ר ועדת האתיקה – תומכיו היו חוברים ליראון, ומפילים את יורי גיא-רון.

אומרים “והשאר היסטוריה”, אבל אני צופה שאם אפרים יזכה בראשות מחוז תל-אביב, בבחירות הבאות הוא יתמודד מול דורון ברזילי – בין אם זה האחרון ירוץ אז לקדנציה ראשונה של ראשות הלשכה, בין אם יזכה הפעם, וירוץ לקדנציה שנייה.

ותזכרו שאמרתי לכם.

זה מה שאמרתי, וזה מה שהתקיים, ואותו אפרים נוה הפיל והשפיל את חברו-למאבק דורון ברזילי, ועכשיו הוא נלחם כנגד המבקשים להתקבל למקצוע, כדי למנוע תחרות חופשית בין מי שעוד לא הספיק להסתאב לבין מי שכבר הסתאב ושקע עד גובה השפתיים בתוך ביב הצואה, וכל מה שיש לו להגיד הוא “אוו תעשו גווים!!!”.

וזה לא שהייתי חכם במיוחד בחזותי את העתיד להתרחש. אני בסך-הכל התכופפתי והרמתי את אשר נקרה בדרכי, מצוי כדומן על פני האדמה.

נו, איתמר, מה אתה אומר?

איתמר לוין, אתה ואפרים נוה מדברים שפה אחת ודברים אחדים, ואתה יודע מה קרה למגדל בבל.

אתה לא באמת-ובתמים קורא לבער את השחיתות, הסיאוב והזוהמה מציבור עורכי הדין. אתה קורא לתת לעסקני הלשכה “אותו הדבר אבל יותר”, כדי שהם ימשיכו ויפיקו את “אותו הדבר אבל יותר”.

וברוח השאלה שהצגתי לך בסוף הפרק הקודם, אשאלך גם הפעם: מה דעתך להקים, מכוח החוק, את “לשכת העיתונאים”, להשליט עליה עסקנים דוגמת אלה שאתה מגן עליהם, על מנת שאלה ירדפו את העיתונאים המבקרים את המימסד, בטענות-הבל על “סגנון”?

(המשך יבוא)

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס



 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר