ה”כיבוש”
ה”כיבוש”
|
נתחיל בשורה האחרונה: כל המגדיר את שיבת ציון כ”כיבוש”, צריך לעמוד לדין על פי תקדים משפטי נירנברג. כל מטרתם של הפושעים המשתמשים בהגדרה הזו, ביחס לישיבתנו במינימום של ארצנו, שרובה כבוש בידי הג’יהאד, היא, להביא להשמדתנו, ב”צדק”, שהלוא, כובשים אנו, ר”ל.
ב”ה
פושעים נגד העם היהודי ונגד האנושות
כבר לפני שנים רבות קבע העתונאי האמריקני-נוצרי, ממוצא ערבי, ג’וזף פארח, ש”ישראל”, היא המעצימה את הפאשיזם האיסלאמי. דווקא, היא, מטרתו הראשונה של הג’יהאד, מובילה את הלובי התומך במוסלמים, שוחרי ה”שלום”. ובאמת, היום, כשאירופה ועוד, מוצפים על ידי חלאת האיסלאם, יש לתמוה, כמה מזה ניתן להשליך לפתח “תהליך השלום” של “מדינת ישראל” והכהן הגדול של מולך ה”שלום”, שונא ישראל מן הנוראים שידע העם היהודי – שמעון פרס!!
אין בעולם תופעה מושחתת יותר, מפלצתית יותר, מתועבת יותר, רצחנית יותר, מהאשמתנו ב”כיבוש”. מכל פרעות הדמים במשך אלפיים, זו המחליאה מכולם, מזוויעה ממשרפות אושוויץ. המתבטאים כך, והשרצים, המפגינים, עם הג’יהאד, נגד ה”כיבוש”, הם תמצית חלאת המין האנושי.
נדלג לצורך הדיון על העובדה, שאחד מנכסי צאן ברזל של התרבות העולמית הוא – העובדה, שארץ ישראל היא ארצו של עם ישראל. אילולא עובדה זו, חבר הלאומים לא היה בוחר בארץ ישראל, כמקום להקמת הבית הלאומי לעם היהודי.
מה שמעורר שאט נפש זו השתיקה של “ישראל”, בכל הנוגע לאמת, לעובדות, לצדק וליושר. מדינת האסון הזו, מתחנחנת לכל העמים, שוחרי השמדתה, ומדגישה בפניהם, עד כמה היא רוצה בשלום, היא רוצה כל כך בשלום, עם ארגוני רצח, עד כדי הכרה בהם כעם. יתר על כן, העם העתיק בעולם, מתחנן להכרה מצד אותם ארחי-פרחי, אשפת אדם, שהרצח הוא מיומנותם היחידה. בזה, הם אלופי העולם, זה ה”מקצוע” בו הם מצטיינים, ועל כן גם שלחו משלחת לאולימפיאדת מינכן, ואכן, הם ניצחו את ה”ישראלים”.
בורים או רשעים?
מי הם ה”פלשתינאים”? האם החלאות שממררים את חיינו, באמת, אינם יודעים במה עסקינן? לא מאמינה. מהרסינו ומחריבינו, במשך כל הדורות, חיפשו תמיד תירוצים להצדקת רדיפתנו. לא לחינם החילו עליהם חז”ל דין רודף והתירו לכל יהודי לחסל אותם, בלי הרבה גינוני טקס. אלו, המלשינים, המוסרים והרודפים, הם הזן הנחות ביותר באדם ובחיה, בעולם.
הכל יודעים, שה”ציונים”, לא רק הסכימו לכל תכניות החלוקה, אלא, גם יזמו כאלה, למירב הבושה. והרי, כל עוד נמצא סנטימטר אחד של ארצנו בידי זרים, לא יהיה כאן שלום. הקב”ה לא יתן. נשמע לעוכרי ישראל, הזוי, ארכאי, ימי-ביניימי. זה ברור, מה שלא ברור, הוא, איך חובשי הכיפות מעלים בדעתם, שויתורים יביאו שלום. יתר על כן, איך ייתכן שהם מעוניינים ב”שלום” כזה, ורואים בעוול הנורא הזה, של שוד ארצנו, משהו חיובי, סוף פסוק, שקט… איך נאמני מורשת ישראל מוציאים מפיהם אמירה כמו: “ירדן היא פלשתין…”, האמנם? נכון, “ירדן” היא חלק מ”פלשתינא”, כפי שנקראה ארץ-ישראל, על ידי הכובשים הרומאים, כדי לזרות מלח על פצעי היהודים הכבושים. אבל, כזו היא גם “ישראל”, וכל חלק אחר ב”פלשתינא – א”י”, כלומר, בארץ ישראל. זו ארץ ישראל, אין “ירדן” ואין, “מדינת ישראל”, בתוך איזה קו מטורף.
מכל מקום, הערב-רב, דובר הערבית, לא הסכים לשום פשרות. ה’ הכביד את לבם, כי, אינו חפץ בישיבת המרצחים בארצנו, הוא הבטיח לאבותינו כי לנו תהיה, וזה מה שיהיה. אלא, המנוולים, הערב-רב, רק מאריכים את ייסורינו בקניית ארץ-ישראל. אלו לא הגויים, ובעיקר, לא הערבים, רודפינו הם היהודונים של הנסיגות, של הפקרת הארץ, של השלכת יהודים לבתי כלא, בגלל אהבתם לארץ ולחיים בשלום עליה, כולה!!
הערבים שולטים ב – 57 ארצות כבושות-ג’יהאד. יש להם אדמות, כחול אשר על שפת הים לרוב, אבל, בתום מלחמת תש”ח, לא הניחו לפליטיהם, מהגרי העבודה אצל היהודים, לשוב לבתיהם, כדי שיהיו כאן קוץ בבשרנו ומקדמי השמדתנו.
בנוסף לכך, ש – 77% מן הארץ הופקרו לידיהם, כבש הלגיון הערבי, במלחמת תש”ח, באדיבותו ובסיועו של בן-גוריון, גם את ירושלים/הר הבית, יהודה, שומרון ובנימין. אפילו מדינות ערב לא הכירו בריבונות “ירדן”, בכלל, ובריבונותה על הר-הבית, בפרט. רק ה”ציונים”, שונאי ציון, הם שהכירו. וכאשר רצתה ירדן עוד, במלחמת ששת הימים, אך, נכשלה, וירושלים שבה לידינו, לא שקטו ולא נחו ה”ציונים”, עד אשר חתמו הסכם שלום עם ירדן התוקפנית, כשמטרתם אחת ויחידה, להפקיר שוב את לב הארץ לידי הג’יהאד. והם לא נחים, יומם ולילה, ממאמציהם, להשיבנו ל”גבולות אושוויץ”, המנוולים.
כל הדם היהודי השפוך, בברכתם של ה”עומדים ביחד נגד הכיבוש”, בראשיהם של החלאות האלה, והם ישלמו ביוקר, יש אלוקים, אל קנא ונוקם. שנזכה לראות בימינו את נקמת דמם של כל הבנים, אבות ואמהות, עוללים ויונקים, במהרסינו ומחריבינו, הערב-רב.
בכל “מערכות ישראל”, לא היה מעורב הגורם ה”פלשתינאי”, כי אין דבר כזה. אלה נולדו, פתאם, לאחר מלחמת ששת הימים. “ירדן”, שנתבקשה, על ידי ישראל, לא להצטרף לאותה מלחמה, לא יכלה לטעון לתוקפנות “ישראלית”, ואז, נולד ה”עם הפלשתינאי”, כדי להצדיק את המשך הנסיונות להשמידנו, בשם עשיית הצדק ל”עם” הפיקטיבי הנוסף, שנולד כאן…