לשרת המשפטים, איילת שקד: מבחן קבלה לעבודה (קצת מאוחר)

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/49176

שמחה ניר, עו”ד 03.02.2016 21:35
לשרת המשפטים, איילת שקד: מבחן קבלה לעבודה (קצת מאוחר) - שמחה ניר - רשות האכיפה והגבייה - שי ניצן - פרקליט המדינה - פרקליטות המדינה - מחלקת העררים - חקירה משטרתית - אחריות מיניסטריאלית - חובת ההנמקה - סולמית - נחמה זוסמן - יניב ואקי - שלטון הפקידים - שר המשפטים - שחיתות - איילת שקד


מאה ימי החסד שנתנו לאיילת שקד חלפו כבר פעמיים-שלוש *** הגיע הזמן לראות אם – וכיצד – היא לוחמת בשחיתות, ואם היא מתמודדת עם שלטון הפקידים במשרדה

שמחה ניר, עו”ד

אתר גרוניס.קום, אתר חופש-הביטוי

“משוב העם”, לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת ה”הוצאות”

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

בן 75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!

“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת”?

בג”ץ 8743/14, שמחה ניר, עו”ד, נ’ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

תלונתי לראש אח”מ וסירובו הלא-מנומק לחקור את הנושא הזה

הערר לפרקליטות המדינה

עו”ד יניב ואקי, עו”ד נחמה זוסמן, מחלקת עררים בפרקליטות המדינה: כמה שוחד הם קיבלו כדי להשתיק את שחיתות הסולמית?

שמחה ניר, עו”ד

www.quimka.net

www.quimka.com

www.grunis.com

quimka@quimka.com

 

3.2.2016

לכבוד

חה”כ איילת שקד

שרת המשפטים

משרד המשפטים

ירושלים

נכבדתי,

הנדון: ערר לפי סע’ 4 לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי”ט-1958

בטרם אגש לנושא, אבקשך להביא בחשבון כי הסמכות לדון בערר הזה היא סמכות שיפוטית, ועליך לחתום בעצמך על ההחלטה בו. כמובן שאת רשאית להתייעץ עם כל מי שנראה לך, אבל את החתימה אינך יכולה להשאיר בידי אחרים.

מדוע אני מקדים ומציין את הברור-מאליו הזה?

משום שבמשרד המשפטים, לדורותיו, קיימת מסורת רבת-שנים לפיה הפקידים עונים “על דעת השר”, כאשר הם אפילו לא משתפים אותו בנושא הפנייה, ואפילו לא שואלים אותו על “דעתו”.

בנוסף לכך אני פונה אליך כאן בתור מי שאחראית מיניסטריאלית על רשות האכיפה והגבייה (להלן: רא”ג), על מנת שתעשי את כל הדרוש על מנת להדביר את השחיתות בה מדובר, ותפעלי לתשלום לחייבים של כל הכספים אשר נשדדו מהם – לרבות פנייה אל היועץ המשפטי לממשלה, שיורה על פתיחתה של חקירה בנושא.

תמצית הנושא: במערכת ההוצאה לפועל קיימת פרקטיקה מושחתת, לפיה אם ממונה כונס לנכס מנכסי החייב, והנכס נמכר ביותר מהחוב, עודף התקבול, אשר לפי החוק, ההגיון והצדק, צריך להיות משולם לחייב – העודף הזה “זולג” לכיסים אחרים.

לפי הערכת המקסימום-מינימום הגסה שנתתי – המבוססת גם על פרסומים רשמיים של הרא”ג – מדבר בסכומים הנעים בין מיליארד ל-40 מיליארד שקל בשנה!

על אלה אין מחלוקת:

א.      “עודפי התקבול” האלה אכן קיימים, ואינם משולמים לחייבים;

ב.      הרא”ג היא האחראית לביצוע התשלומים האלה;

ג.       כונס הנכסים הוא “זרועה הארוכה” של מערכת ההוצל”פ, וכל מה שהוא עושה – או אינו עושה – דינם כדין מעשה או מחדל של הרא”ג עצמה.

ראש אח”ם במשטרה סירב להורות על חקירה בנושא, וסירב לתת נימוקים לכך, ומשכך הווה עררתי למחלקת העררים שבפרקליטות המדינה, לפי סעיף 64 לחסד”פ, והערר נדחה, ללא נימוקים.

לשם השוואה: דחיית הערר בעניין מותו של הנער גל בק ז”ל נומקה על פני 53 עמודים (!) תמימים, ונחתמה ע”י פרקליט המדינה אישית, ואילו הערר שלי – בעניין מורכב בהרבה, “גדול” בהרבה, הכרוך בג’יגה-שחיתות מתמשכת – לא נומק כלל (זולת “בחנתי … ולא מצאתי”, הנמקה מסוגת “נחה דעתי, בלה-בלה-בלה”), ונחתמה ע”י פרקליטה שהיא ארבע-חמש רמות מתחת לפרקליט המדינה).  האם תיק מתוקשר זכאי להתייחסות רצינית יותר מאשר תיק לא-מתוקשר, הגם שזה האחרות כבד בהרבה?!

הערר עצמו נמצא בתיק מחלקת העררים, והוא מדבר בעד עצמו.

זאת ההחלטה עליה אני עורר בפניך:

מדינת ישראל

משרד המשפטים

פרקליטות המדינה

מחלקת עררים

‏א’/שבט/תשע”ו

‏11/01/2016

מספרנו: 1239/15/14-1

לכבוד

עו”ד שמחה ניר

רח’ משעול גיל 1

כפר סבא

החלטה בערר

לפי סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב – 1982

הריני להודיעך כי בחנתי את פנייתך ואת החומר הרלוונטי בעניינה, ולא מצאתי לנכון לשנות מההחלטה שלא לפתוח בחקירה.

עיון בתלונתך העלה כי אין בה כדי לבסס יסוד לפתיחה בחקירה פלילית. ככל שלדעתך קיימים כשלים בהתנהלות הגורמים אליהם התייחסת בתלונתך ובמכתב הערר, באפשרותך, ככל שתחפוץ בכך, לפנות לרשויות המתאימות בבקשה לקבלת התייחסותם.

כאמור, התלונה, וכך גם הערר, אינם מבססים יסוד לפתיחה בחקירה פלילית נגד גורם כלשהו, ולפיכך הערר נדחה.

____________________

נחמה זוסמן

סגנית בכירה א’ בפרקליטות המדינה

מחלקת עררים

העתק: המטה הארצי, האגף לחקירות ולמודיעין

על כך עניתי להם:

From: שמחה

Sent: Monday, January 18, 2016 9:31 PM

To: שמחה ; Lishkat PraklitMedina ; Ronitsh@justice.gov.il ; Pniyot.Tzibur

Subject: Re: מכתבך מתאריך 30.7.2015 בנושא ערר על החלטת ראש אח’מ שלא לחקור בתלונתי בעניין השחיתות בהוצל’פ

לכבוד

מר יניב ואקי

מנהל מחלקת עררים

פרקליטות המדינה

הגב’ נחמה זוסמן, עו”ד

סגנית בכירה א’ בפרקליטות המדינה

מחלקת עררים

נכבדי,

הנדון: תיקכם 1239/15/14-1, החלטתה של הגב’ זוסמן מיום 11.1.2016

קיבלתי זה עתה את ההחלטה, באיחור של שבוע מאז שהיא ניתנה, ואני המום.

אני שואל את עצמי מה עשיתם במשך שישה חודשים, כאשר ה”מוצר” שלכם הוא החלטה סתמית, ובלתי מנומקת.

אמרתי לכם כי מתמחה מתחיל יכול לעשות את העבודה הזאת בחצי-שעה, “גג” – וטעיתי:  את ה”החלטה” הזאת אפשר להכין בעשר שניות: לקחים החלטה דומה אחרת, עושים לה SAVE AS, משנים את הפרטים המזהים, עושים SAVE  ושולחים למדפסת…

זכותי כאזרח מתלונן לקבל הנמקה מלאה, הנמקה אשר מתייחסת לכל טענותי, הנמקה אשר ממנה עולה כי אתם אכן עברתם על כל החומר, ונתתם את דעתכם על כל הטענות.

אני לא פונה אליכם כאל “ערכאת ערעור” על עצמכם, ואפילו “עיון מחדש” אני לא מבקש, כי אני לא יודע מהם נימוקיכם.

כדי לעזור לכם, אני רק מבקש לחדד את טענת-הגג שלי: נניח שהחקירה אכן מתקיימת, כל טענותי נמצאות נכונות, מוגש כתב-אישום, וכל הנאשמים מודים בכל העובדות, מיד בפתיחת המשפט, וטוענים שיש לזכותם משום שכתב האישום לא מגלה כל עבירה (הם יכולים לטעון זאת גם כטענה מקדמית, אבל הם לא רוצים לתת לתביעה הזדמנות למיקצי שיפורים …).

לשיטתכם הנאשמים, כולם, ייצאו זכאים … נראה אתכם לומר זאת במפורש!

ואם עדיין לא הבנתם את תלונתי, אני אבהיר ואעזור לכם עוד יותר: באין מחלוקת על כך שהכספים המגיעים לחייבים כ”עודפי הכינוסים” לא מגיעים אל יעדם, ועל כך שרשות האכיפה והגבייה היא האחראית לכך – מה עוד נחוץ כדי לפתוח בחקירה?!

הגב’ זוסמן אומרת כי היא בחנה את תלונתי, “ואת החומר הרלוונטי בעניינה”, אבל, עם כל הכבוד, כאשר אין חקירה, אין שום “חומר רלוונטי” מעבר לתלונה עצמה, והמבחן הוא רק “מבחן העילה”, לפי התלונה, על פניה.

אם ההחלטה מבוססת על חומרים “זרים” – זכותי לדעת מהם אותם “חומרים”.

הגב’ זוסמן אומרת לי: “ככל שלדעתך קיימים כשלים בהתנהלות הגורמים אליהם התייחסת בתלונתך ובמכתב הערר, באפשרותך, ככל שתחפוץ בכך, לפנות לרשויות המתאימות בבקשה לקבלת התייחסותם”, אבל, עם כל הכבוד, ה”גורמים” האלה הם גם “הרשויות המתאימות”, אני כבר פניתי אל כולם, לא פעם ולא פעמיים, והם מילאו מקלדתם מים.

אפילו אחרי שנתתי להם, לתגובתם בטרם-פירסום, את הגרסה הסופית של כתבת-התחקיר המפרטת את כל מה שמונח לפניכם, כולל שמותיהם, הם לא הגיבו, אני פרסמתי, וכיום הם חלק מהנילונים – הנילונים העיקריים – בתלונתי.

ואני שואל: ריבונו של עולם, אתם מבקשים שאני אפנה אל הנילונים כדי שהם “ישפטו את עצמם” אחרי שאתם נתתם להם זיכוי מחוסר אשמה?

ואגב, לא אח”מ ולא אתם מציינים את “עילת הסגירה” – הייתכן הדבר?

לסיכום אחזור ואומר: אני לא פונה אליכם כאל “ערכאת ערעור” על עצמכם, ואפילו “עיון מחדש” אני לא מבקש, אני מבקש הנמקה ראוייה, הנמקה אשר מתייחסת לכל הטענות שלי ומראה שאתם אכן למדתם את התיק על בוריו, ושאם החלטתכם מושתתת על חומרים זרים – מותר לי לדעת מה הם.

אבקש את נימוקיכם תוך שבוע מהיום, ואם שבוע ימים לא מספיק לכם – אבקש להודיעני  תוך שלושה ימים מהיום לכמה זמן אתם זקוקים כדי להשיב לי תשובה מנומקת.

באותו הכבוד שאתם רוחשים לי,

שמחה ניר, עו”ד

עוד לפני כן, באחת התזכורות ששלחתי להם, כך אמרתי:

כשאני מצרף את גרירת-הרגליים שלכם להתחמקויות של כל הגורמים המוסמכים לטפל בשחיתות הזאת אליהם פניתי, אני יוצא בהרגשה מאוד רעה: הרגשה שהמיליארדים מגיעים לכל פינה במערכת אכיפת החוק, ועושים שם את ה”עבודה” שלהם. שכנעו אותי שזאת היא הרגשה מוטעית!

השבוע שנתתי להם – ולא הייתי חייב לתת – עבר לבלי שוב, והנה, כמה מפתיע: הם לא טרחו להתייחס לפנייתי תוך שבוע, וגם לא הודיעו לי, תוך שלושה ימים, שהם זקוקים ליותר זמן.

כיוון שאת אינך משפטנית, וכיוון שאני לא סומך על יועציך, אבקש להעמידך על מושכלת-יסוד משפטית: השאלה את לחקור בתלונה, או שלא לחקור בה, נבחנת לפי מה שנאמר בה, ותו לא.

כך, למשל, אם את מתלוננת שעו”ד שמחה ניר, בתאריך זה-וזה, ניסה לשחד אותך בצ’ק מס’ כך-וכך, על סכום כזה-וכזה, יכול להיות שבסוף הכל יתברר כעורבא-פרח, ושמחה ניר צח כשני, אבל חקירה צריכה להיפתח כדי להגיע למסקנה כלשהי – בין לטוב, בין לרע.

אני מזמינך, איפוא, לקבל את הערר, ולהורות לראש אח”ם להורות על פתיחת חקירה בתלונתי.

לחלופין, אבקשך להורות למחלקת העררים ליתן נימוקים להחלטה נשוא עררי זה, תוך התייחסות ספציפית גם לפנייתי אליהם, מיום 18.1.2016, ולכל הפניות והתזכורות ששלחתי אליהם במהלך החודשים הארוכים בהם עררי העלה אבק באחת המגירות הכי נידחות שבמחלקת העררים. אציין כי את רשאית לעשות זאת גם מכוח סמכותך המיניסטריאלית.

עוד אחזור על דברי בפתיח, לעיל, כי אני פונה אליך כאן גם בתור מי שאחראית מיניסטריאלית על רשות האכיפה והגבייה (להלן: רא”ג), על מנת שתעשי את כל הדרוש על מנת להדביר את השחיתות בה מדובר, ותפעלי לתשלום לחייבים של כל הכספים אשר נשדדו מהם, ללא צורך בהליך משפטי, ובלי לחכות ליוזמתם של אלה – לרבות פנייה אל היועץ המשפטי לממשלה, שיורה על פתיחתה של חקירה בנושא.

אציין, להשלמת התמונה, כי אין לי כל עניין אישי בנושא, מעולם לא נפגעתי ממנו אישית, וגם לא ייצגתי מי שנפגע ממנו אישית, וכל מעייני הם רק בתיקונו של עולם.

בכבוד רב,

 

שמחה ניר, עו”ד

______________

מה זה “על דעת השר”?

תלונתי לראש אח”מ וסירובו הלא-מנומק לחקור את הנושא הזה

הערר לפרקליטות המדינה

עו”ד יניב ואקי, עו”ד נחמה זוסמן, מחלקת עררים בפרקליטות המדינה: כמה שוחד הם קיבלו כדי להשתיק את שחיתות הסולמית?

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס



 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר