ישראל בר-ניר בחירות ארה”ב – הערות על המצב עם פתיחת המרוץ


ישראל בר-ניר בחירות ארה”ב – הערות על המצב עם פתיחת המרוץ



ד”ר ישראל בר-ניר
02.02.2016 23:15


ישראל בר-ניר בחירות ארה"ב – הערות על המצב עם פתיחת המרוץ


איסוף התחזיות הקיימות, בלי נטילת אחריות …





ישראל בר-ניר בחירות ארה”ב
– הערות על המצב עם פתיחת המרוץ


איסוף התחזיות הקיימות,
בלי נטילת אחריות …


ד”ר ישראל בר-ניר


אתר גרוניס.קום, אתר חופש-הביטוי


“משוב העם”, לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת
ה”הוצאות”


זה
יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!


הצטרפו לקבוצת הפייסבוק


“נציב
תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”


בן
75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!


“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר
המשפטים הבא


המאמר
ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים


ההכרזה
הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים


מתי
מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת”?


בג”ץ
8743/14, שמחה ניר,
עו”ד, נ’ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן


ה 1 בפברואר הוא יום
הפתיחה הרשמי של מערכת הבחירות לנשיאות ארה”ב, 2016. “ירית הפתיחה”
הן הבחירות המקדימות (
primaries) במדינת איובה. זאת מדינה קטנה, והמשמעות של זכיה או הפסד בבחירות
האלו היא בעיקרה סמלית. במערכות בחירות קודמות היו מועמדים שזכו באיובה בגדול
ויותר מאוחר נשרו מהמרוץ. תבוסה באיובה תביא קרוב לוודאי לנשירה מידית של כמה
מהמועמדים – זה נכון בעיקר עבור הרפובליקנים שם יש עדיין יותר מעשרה מועמדים המצפים
לנס. בצד הדמוקרטי, בו יש למעשה רק שני מועמדים, הפסד – אפילו בפער זעום, של
הילארי יהווה מכה מוראלית קשה. אבל זה לא יפגע בסיכוייה לזכות במועמדות המפלגה. המאמר
הנוכחי לא יעסוק בתחזיות – את זה אני משאיר למומחים – בשלב הנוכחי אני מסתפק
באיסוף כל התחזיות המתפרסמות כדי שיהיה לי על מה להתבדח ביום שלמחרת הבחירות. במאמר
כאן אביא סקירת מצב.


א.   מבוא


בארה”ב יש יותר דמוקרטים מאשר
רפובליקנים. הפער איננו גדול – פחות מ-5%, אבל זה היה מספיק להבטיח זכיה של
הדמוקרטים אם הייתה השתתפות מלאה בבחירות. בפועל אחוז ההשתתפות בבחירות רחוק מאוד
מ-100%, ולכן תוצאות הבחירות נקבעות במידה רבה ע”י אחוזי המשתתפים. המפלגה
שמצליחה להביא יותר מצביעים לקלפי זוכה. לזה יש להוסיף עיוותים הנגרמים בגלל
העובדה שספירת הקולות איננה ארצית, אלא מתנהלת בנפרד בכל אחת מהמדינות, וכן בגלל
הכלל של
winner takes all
(הזוכה במדינה, גם בפער נמוך, מקבל את כל הקלות המוקצבים לאותה מדינה, וקולות
המצביעים שלא הצביעו עבורו הולכים לאיבוד). כל זה מתייחס למערכת הבחירות לנשיאות. באשר
לבחירות המקדימות, המצב קצת יותר מסובך בגלל שבחלק לא מבוטל מהמדינות ההשתתפות
איננה מותנה בחברות במפלגה. יתרה מזאת, במדינות האלו, אין איסור על הצבעה בבחירות
המקדימות של שתי המפלגות. תוצאות הבחירות המקדימות אינן יכולות לפיכך להיות
אינדיקציה למה שעומד לקרות בבחירות בנובמבר.


ב.    המפלגה הדמוקרטית


הבעיה העיקרית בפניה נצבת המפלגה
הדמוקרטית היא מה שהגדרתי בעבר כ”בעית ההמשכיות”. ללא כל קשר מי יהיה
מועמד המפלגה, יהיה לה קשה מאוד להתנתק מהתדמית של תקופת כהונה שלישית לנשיא
היוצא. מאז שהתקבל, בשנות ה-50 של המאה הקודמת, התיקון לחוקה המגביל לשתיים את
מספר הכהונות של נשיא, למעט חריג אחד, אף מפלגה לא הצליחה לשלוט בבית הלבן יותר
משתי פעמים ברציפות. זה פגע קשות במועמדותו של ג’ון מקקיין ב-2008, שלא הצליח
להשתחרר מהתדמית של כהונה נוספת של ג’ורג’ בוש. אובאמה ניצל את זה באופן יוצא מן
הכלל. הילארי קלינטון, המועמדת המובילה בשעה זו, מודעת היטב לבעיה הזאת, ולכן היא
מיהרה להכריז (בקיץ שעבר) שאם היא תבחר זאת לא תהיה כהונה שלישית של אובאמה.
לשאלה במה היא תהיה שונה מאובאמה, היא השיבה הגיע הזמן שאשה תשב בבית הלבן.
עד כמה שזה נשמע לא הגיוני, בשורות המפלגה הדמוקרטית יש רבים הרואים את זה כסיבה
להצביע עבורה.


ככל שהתקרב מועד ההצבעה באיובה, הילארי
שנתה את עורה. לאחרונה היא יצאה במפורש להגנת מדיניותו של אובאמה, והכריזה על עצמה
כממשיכת דרכו. זאת שאלה טובה מדוע היא החליטה לנקוט בטקטיקה הזאת. מעבר לסיכון
הנובע מבעית ההמשכיות, “מורשת אובאמה” איננה בדיוק שרשרת של הישגים. אשוב
לנקודה הזאת להלן.


הבעיה השנייה של המפלגה הדמוקרטית היא
הילארי קלינטון בעצמה. מהיום בו היא התחילה במרוץ למועמדות המפלגה לא היו לה
מתחרים של ממש. כתוצאה מכך היא אף פעם לא התנסתה בעימות של ממש עם מי שהוא שחולק
עליה. כל ההופעות שלה היו למעשה מה שמכונה באנגלית
Preaching
to the Choir
(ביטוי שמשמעותו היא שכנוע של אלה שכבר
משוכנעים). זה לא מה שמחכה לה במערכת הבחירות לנשיאות. המועמד היחיד הקורא תגר על
מועמדותה, ברני סנדרס, מגדיר את עצמו כסוציאליסט, ובנוסף על כך הוא יהודי. אין לו
שום סיכוי לזכות במועמדות המפלגה, לא כל שכן בבחירות עצמן. הדמוקרטים כבר ניסו פעם
להריץ מועמד בעל דעות קרובות שלו (ג’ורג’ מקגאברן, ב 1972). רק שתי מדינות הצביעו
עבורו (מסצ’וסטס, והבירה וושינגטון). אפילו המדינה שלו (דקוטה הדרומית) לא הצביעה
עבורו. זו הייתה אולי התבוסה הגדולה ביותר שהדמוקרטים נחלו בתולדות ארה”ב. אומנם
2016 איננה 1972, והרבה דברים השתנו מאז באקלים הפוליטי בארה”ב, אבל קשה
להאמין שהדמוקרטים יסתכנו בסיבוב נוסף.


בעיה נוספת, יותר חמורה, היא פרשת השימוש
בדוא”ל פרטי, לא מוגן, להעברת מידע רגיש ביותר מבחינה ביטחונית על ידי הילארי
בתקופת כהונתה כמזכירת המדינה. מה שנראה בהתחלה כחקירת מטרד ע”י וועדה
בקונגרס בו לרפובליקנים יש רוב, התגלה כמחדל מודיעיני ממדרגה ראשונה. סדרת התירוצים
(המשתנים חדשות לבקרים) בהם הילארי משתמשת על מנת להצדיק את התנהגותה, נשמעת כמו
זו של תלמיד בבי”ס ששכח להכין את השיעורים. מהרגע בו התברר שהנושא נחקר
ע”י ה-
FBI הילארי התעלמה ממידת החומרה של הפרשה, וניסתה
לטעון שזו “קונספירציה רפובליקנית”. הילארי קלינטון היא עורכת דין, ולא
סתם אחת שלמדה משפטים, היא עסקה בעריכת דין בפועל. קשה להאמין שהיא לא מכירה את
הכלל שעורך דין שמגן על עצמו יש לו לקוח טיפש. בצוות המקורבים של הילארי יש כמה
עורכי דין, אבל לאף אחד מהם אין הסיווג ביטחוני הדרוש כדי לראות את המסמכים שהתגלו
במערכת הדוא”ל שלה. היא לא תוכל להיעזר באף אחד מהם אם וכאשר היא תיפגש עם
חוקרי ה-
FBI. אולי כאן טמון ההסבר להתלהבות הפתאומית
שהיא מגלה להמשכיות מדיניותו של אובאמה. ייתכן הוא הבטיח לה או שהיא מאמינה שהוא
יימנע את העמדתה לדין.


מנקודת מבטו של אובאמה הדברים אינם כל כך
פשוטים. הוא מנוע מלהתערב ישירות בחקירות של ה-
FBI. זה האחרון כפוף למשרד המשפטים, ואת העומד בראשו אי אפשר לפטר –
המינוי הוא לעשר שנים. ההחלטה על חידוש המינוי או מציאת מועמד אחר תתקבל אחרי
שאובאמה כבר ייצא מהתמונה, כך שאין במה ללחוץ עליו. אובאמה יכול להורות לשרת
המשפטים להימנע מהגשת תביעה, אבל זה יהיה קשה מאוד לביצוע אם ממצאי חקירת ה-
FBI יהיו חד משמעיים. אפשרות אחרת העומדת בפני אובאמה היא לנצל את
מעמדו כמפקד העליון של הכוחות המזויינים, ולשנות בדיעבד את הסיווג הביטחוני של
החומר. מאחר ומדובר בחומר שדרגת הסיווג שלו היא מעל “סודי ביותר” (
top
secret
), דבר כזה זה לא יעבור בשקט.


הפגיעה במערכת הבחירות של הילארי תהיה לא
פחות חמורה אם היא לא תועמד לדין בעקבות התערבותו של אובאמה, מאשר אם היא תועמד
לדין.


לסיום כדאי לציין שגם אם הילארי תועמד
לדין, ואפילו אם היא תורשע, זה לא יפסול אותה מלהעמיד את מועמדותה לנשיאות. מנסחי
החוקה לא העלו בדעתם אפשרות כזאת ולכן כלל לא התייחסו אליה. פעם נוספת אנחנו רואים
שלמושג “מובן מאליו” אין מקום בחוק.


ג.     המפלגה הרפובליקנית


במפלגה הרפובליקנית המהומה רבה. יש כתריסר
Wannabees
(ביטוי באנגלית משובשת ל-
Want
to be
– רוצה להיות), הנאבקים על המועמדות. במצב כזה קשה
מאוד לנחש למי יש סיכוי של ממש לזכות במועמדות המפלגה, לא כל שכן בבחירות לנשיאות.
המוביל בסקרים הוא עדיין דונאלד טראמפ, אם כי בפער לא גדול. טראמפ בלט לאורך כל
הדרך בשבירת המוסכמות ובקריאת התגר שלו על הפוליטיקה התקינה. עד עכשיו זה לא הזיק
לו, ואפילו הגביר את התמיכה בו. בשבוע שעבר הוא עשה שוב צעד לא שגרתי בכך שהוא
ביטל את השתתפותו בוויכוח האחרון של הרפובליקנים לפני פתיחת מערכת הבחירות. כמצופה
הצעד הזה הביא לו הרבה כותרות בתקשורת בלי שזה עלה לו כסף. השאלה הגדולה היא איך
הצעד הזה, שבהחלט יכול להתפרש כזלזול בציבור, ישפיע על ההצבעה בבחירות המקדימות.


בעוד שהפסד בבחירות המקדימות של איובה לא
יסתום את הגולל על סיכוייו של טראמפ לזכות במועמדות, ניצחון, ובמיוחד ניצחון בפער
גדול, יהפוך את סיכוייו לזכות במועמדות לכמעט וודאות.


______________


למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא
לשתף!


נא
להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)


אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו
“מבחן אלישבע”
*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא


דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך
נפטרנו מאשר גרוניס







כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר