הפרופ’ איתן ששינסקי מאשר: אני כלב-רועים!

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/41549
 
שמחה ניר, עו”ד 24.09.2015 03:42

הפרופ' איתן ששינסקי מאשר: אני כלב-רועים! - ששינסקי - ועדה בראשות שופט - ועדה מייעצת - ועדה ציבורית - ועדת ששינסקי - שמחה ניר

עכשיו זה כבר לא מה ששמחה ניר אומר עליו, אלא מה שהוא אומר על עצמו: אני מכפיף את עמדתי המקצועית לפוליטיקה, ול”רוח המפקד” המשתנה ללא הרף

שמחה ניר, עו”ד

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

בן 75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!

“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת”?

בג”ץ 8743/14, שמחה ניר, עו”ד, נ’ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

משהתעורר הוויכוח אם להשאיר את מוסד היועץ המשפטי לממשלה במתכונתו הנוכחית (כיועץ משפטי לממשלה וכראש התביעה הכללית) או להפריד בין הדבקים, לפצל את התפקיד הזה לשתי פונקציות נפרדות, ולאייש כל אחת מהן ב”ראש” משלה – הרעיון הזה הועלה מדי פעם, והפעם הייתה זו שרת המשפטים הנוכחית, איילת שקד, אשר עוררה אותו מחדש, ומשהתעוררו גם ההתנגדויות לרעיון הזה, היא קצת נרתעה, ואמרה שהיא לא מבקשת יותר מאשר “לבחון” את הנושא.

איך היא “תבחן” את הדבר? היא לבטח תקים ועדה לבחינת הנושא, בסיס מצויין לכל גרירת-רגליים: רוצים לסתום את פיותיהם של המבקרים – מקימים ועדה; יש מחלוקת על סמכויותיה של נציבת הביקורת על הפרקליטים – מקימים גוף דומה.

על השלטון באמצעות ועדות

במאמרי על השלטון באמצעות ועדות, ועל ועדת וינוגרד כמקרה פרטי הסברתי מה תעשה הממשלה כאשר לפניה ניצבת בעייה קשה, אשר מה שהממשלה לא תעשה – תמיד יימצאו מי שיחלקו עליה.

כך הצגתי את הפתרון הקלאסי, אשר מעולם לא נס ליחו, ולעולם גם לא ינוס.

“הקימונו ועדה”

כאשר מקימים ועדה, מרוויחים זמן. בזמן הזה אפשר לעסוק בדברים אחרים, יותר קלים-להחלטה, ועד שהוועדה תשלים את מלאכתה – או שהפריץ ימות, או שהסוס ימות, או שהכנסת תחליט להתפזר, וכאשר מתנהלת מערכת בחירות אין זה, כידוע, הזמן המתאים לקבלת החלטות הרות-עולם …

ואחרי הבחירות יתחיל מאראתון מעשה-המרכבה אשר יעמיד בראש סדר היום הציבורי דברים חשובים יותר, והוועדה תחדל להתקיים, למרות שלא פורקה רשמית.

לשום ועדה, כולל מה שקורין במקומותינו “ועדת חקירה ממלכתית” – דהיינו ועדה לפי חוק ועדות החקירה – אין סמכויות שלטוניות. בדוח שלה היא יכולה להמליץ, כי לכך מסמיך אותה החוק, אבל גם בלי הסמכה כזאת אנחנו מדינה חופשית, ולכל אדם מותר להמליץ כאוות נפשו.

אבל “המלצות” – כפשוטן: לא מחייבות, וזה גם הגיוני לא רק מבחינה לשונית, כי אם הוועדה יכולה לתת “המלצות” מחייבות, זה היה הופך אותה לגוף שלטוני, אבל כזה שאינו נבחר, ואינו נושא בשום אחריות כלפי מישהו זולת עצמו.

ובקיצור: כל הוועדות האלה אינן אלא ועדות “מייעצות”, ותו לא.

ובהמשך הסברתי:

וזה ה”קונץ”

כאשר הוועדה ממליצה לטעמו של מי שמינה אותה, הוא נאחז בה בשער בת-רבים: אנחנו מיישמים את המלצות הוועדה ככתבן וכלשונן!

נו, וכאשר “מיישמים את המלצות הוועדה ככתבן וכלשונן” – מי לא יירא, ומי יעז לפצות פה ולצפצף, בעיקר אם הוועדה היא בראשות שופט, או שופט-בדימוס, שאז ההמלצות הן כמעט “פסק דין”…

אבל אם ההמלצות אינו לרוחו של הממנה את הוועדה, או-אז מתחיל ה“רגע-רגע”: “הוועדה היא רק גוף מייעץ, או ממליץ, אבל האחריות היא שלנו, ולכן אנחנו אמנם נבחן בכל הרצינות והכבוד את המלצות הוועדה, אבל ההחלטה היא שלנו”.

ואם יש לחץ ציבורי כנגד התחמקויות והתחכמויות, יש עוד פטנט: ועדה ליישום המלצותיה של הוועדה שהקימונו.

ואחר כך הקשיתי, וגם עניתי:

מה מריץ את חברי הוועדה?

לשבת בוועדה ציבורית זה לא רק כבוד, וזה לא רק תיגמול כספי, אם ניתן, על הזמן המוקדש לעבודת הוועדה, אלא גם ההזדמנות להשפיע על מהלכם של דברים. אבל כדי להשפיע על מהלכם של דברים, אתה צריך לתת המלצות בנות-יישום. המלצות שגם תתקבלנה, ולא תעלינה אבק באיזו מגירה נידחת.

… דא עקא שכדי שהמלצותיך תתקבלנה, אתה צריך לפזול אל מי שמינה אותך, ולספק לו את הסחורה אשר לשמה הוא מינה אותך, וזה מה שהופך את הוועדה למעין כלב-רועים אשר רץ לפני העדר, אבל פוזל לאחור, רואה לאן העדר הולך – ומוליכו שמה …

במאמר ששינסקי אינו מחוקק התייחסתי לוועדת ששינסקי (הראשונה, אחרי כן מינו עוד אחת), וכך אמרתי:

אז שר האוצר מינה את הוועדה המייעצת למשרד האוצר, לבחינת המדיניות הפיסקאלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל, ואת הפרופ’ איתן ששינסקי כיו”ר שלה.

על המינוי הזה הוגשה עתירה לבג”ץ, בדרישה לבטל את מינויו של ששינסקי כיו”ר הוועדה, מהטעם שהוא נגוע בניגוד אינטרסים, ועל מה שקרה בבג”ץ כתבתי במאמר בג”ץ איתן ששינסקי – אנטומיה של טרור שיפוטי.

העתירה, לטעמי, הייתה נאיבית למדי, כי גם אם הבג”ץ היה מקבל אותה, ופוסל את ששינסקי, שר האוצר, יובל שטייניץ, היה דואג למנות תחתיו כלב-רועים אחר, אשר רץ לפני העדר, אבל פוזל לאחור כדי לראות לאן העדר נוהר – על מנת להוליכו שמה

כאשר הוועדה סיימה את המלאכה, והנושא הגיע אל הכנסת כדי להפוך את המלצותיה לחוק, התעורר הוויכוח בין הפוליטיקאים, בין אלה שראו לאמץ את ההמלצות לבין אלה שקראו לדחותן, ועל כך אמרתי:

ובמגרש הפוליטי, כפי שראינו בפתיחה למאמר הזה, הכל פתוח: רוצים להטיל מסים של 59, 79 או 99 אחוז – תטילו, זו זכותכם, אבל אל תסתתרו מאחורי סינרה של ועדה מייעצת, אותה מיניתם לא עבור הייעוץ, אלא עבור הסינר.

בינתיים התפזרה הכנסת, ונבחרה כנסת חדשה. אמנם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נשאר על כסאו, אבל מפיקי הגז המשיכו להפעיל לחצים, וביבי ריכך את עמדתו.

בעקבות ביבי – כמה מפתיע – גם ששינסקי ריכך את עמדתו, ו”תיקן” את המלצותיו. מדווח ערן אזרן (דה מארקר, 03.08.2015):

פרופ’ איתן ששינסקי, שעמד בראש הוועדה לבחינת התמלוגים מנפט וגז (“ועדת ששינסקי”) ויועצו הנוכחי של שר האנרגיה יובל שטייניץ, סיפק אמש (א’) תשובה לשאלה שהעסיקה רבים בשבועות האחרונים: כיצד מי שחתום על רפורמה מהפכנית בתחום האנרגיה בישראל, שחווה על בשרו את עוצמתן של חברות האנרגיה הגדולות, הפך לתומך במתווה גז שנוי במחלוקת, שינציח עשרות שנים קדימה את קיומו של מונופול רב עוצמה במשק הישראלי.

“רוח המפקד השתנתה מזו שהייתה ב-2011”, אמר ששינסקי בכנס בנושא “הרגולטור השבוי”, שנערך על ידי מוסד נאמן שבטכניון, כשהוא רומז כנראה לראש הממשלה בנימין נתניהו“. השאלה הכלכלית שעומדת על הפרק היא באיזו מידה צריך להתחשב במגבלות הפוליטיות הקיימות. אם לא נתחשב בהן כלל וכלל, הסיכוי שנוכל להביא לשינוי יורד. לכאורה, ההחלטות של הרגולטורים הם עניין מקצועי בלבד – אבל זה מורכב יותר. אנחנו רוצים שמה שנייעץ גם יתקבל”.

זה לא מה שאני אומר עליהם, זה מה שהם אומרים על עצמם

הנה, זה כבר לא מה ששמחה ניר אומר עליהם, אלא מה שהם אומרים על עצמם, למעשה:

אנחנו, שאמונים על הבחינה המקצועית של הנושאים שלשמם מונינו לשמש כוועדה מייעצת – אנחנו כלב-הרועים הרץ לפני העדר, פוזל לאחור כדי לראות לאן העדר הולך, על מנת להוליכו שמה.

אנחנו נכנסים למגרש הפוליטי ומכפיפים את הבנתנו המקצועית, ואת מצפוננו המקצועי, לאינטרסים של מי שממנים אותנו, וניתן להם חוות-דעת “צפות” ומשתנות המתאימות את עצמן בהתאם ל”רוחות המפקדים” המשתנות מפקידה לפקידה – העיקר שיקבלו את המלצותינו …

יושר אינטלקטואלי, בבקשה

כעת, כאשר אנחנו וכל העולם כבר יודעים לשם מה ממנים ועדות מייעצות, צריכים הממנים להיות ישרים עם עצמם ועם כל העולם, ולהוציא לוועדות המייעצות כתבי-מינוי כגון אלה:

לכבוד

השופט בדימוס ………………

הפרופ’ ………………………..

הד”ר …………………………..

גב’ ……………………………..

גב’ ……………………………..

מר ……………………………..

הנדון: כתב מינוי

הנכם ממונים בזה כוועדה מייעצת לעניין משק הגז בישראל.

עליכם להוציא מתווה לחיפושי גז, הפקתו ושיווקו, כהאי לישנא:

(כאן יבוא הנוסח הרצוי לממנים).

עליכם לציין בדוח שלכם כי הוא נתון לשינויים בהתאם למזג האוויר הפוליטי, המשתנה מעת-לעת.

עליכם להיות מוכנים בכל עת לשנות את המלצותיכם, על פי דרישה, ועל פי הנוסח שתקבלו.

כב’ …………….. יהיה יו”ר הוועדה.

בברכה

בנימין (ביבי) נתניהו     משה (מוישה) כחלון        רחל (שלי) יחימוביץ

     ראש הממשלה               שר האוצר                    טראבל-מייקר

אפשר, כמובן, לשכלל את כתב המינוי, ולצרף אליו את הנוסח המדוייק של ההמלצות הרצויות, עם התאריך הרצוי (כדי שהוועדה עצמה לא תגרור רגליים) ועם ה”תחתמו כאן, וכאן וכאן …”, משהו מעין זה:

X …………………..          X …………………..            X …………………..

………….שופט בדימ’     פרופ’ ……………….          ד”ר ………………..

            יו”ר                         חברה                               חבר

X …………………..          X …………………..            X …………………..

גב’ …………………         גב’ …………………           מר ………………..

            חבר                        חבר                                  חברה

והכל יבוא בשלום (כמו השלום עם הפלשתינים, למשל, אבל תוך המועד שנקצב לוועדה).

שאלת-תם

הדיון בנושא הגז, כולל מינוייה של ועדת ששינסקי, לא התחיל ביום בהיר אחד.

הוא לא התחיל כאשר קבוצה של אנשים באה לממשלת ישראל ואמרה שלום, אנחנו רוצים לחפש ולהפיק גז בשטח המדינה, ואנחנו מבקשים רישיון, או זיכיון, לכך, והממשלה אמרה רגע-רגע, אנחנו צריכים לעשות שיעורי-בית, למנות ועדה, וכו’, כדי לדעת אם זה כדאי לנו, ובאילו תנאים.

ככל הידוע, הנושא פרץ מאוחר יותר, כאשר הקידוחים הניבו מעל המצופה, והממשלה באה אל חברות הגז ואמרה להם רגע-רגע, אתם מרוויחים יותר, גם אנחנו רוצים יותר, וכדי לדעת מה היא רוצה, היא הקימה את ועדת ששינסקי.

ואני שואל שאלת-תם: האם הובטח לחברות הגז משהו שעכשיו הממשלה לא רוצה לקיים אותו?

אם הובטח – מדוע לא לקיים?

ואם לא הובטח – מדוע לא לעשות את חישובי-הכדאיות (שלא לצאת פראיירים, אם נדרוש פחות מדי, ושלא להישאר קרחים מכאן ומכאן אם נדרוש יותר מדי), ולומר לחברות הגז: זה מה שיש, take it, or leave it?

מדוע אף אחד לא מדבר על כך?

_________

ראו עוד: בג”ץ ועדת ששינסקי – אנטומיה של טרור שיפוטי

ולעניין השלטון באמצעות ועדות מייעצות, באופן כללי, ראו גם:

אם לא הירדנים, מי היה הריבון עד 1967?

נו, שוין, שיינין

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס



 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר