אשר יגורתי (ל”ג): גרוניס, שמור לשונך, שמור מקלדתך

אשר יגורתי (ל”ג): גרוניס, שמור לשונך, שמור מקלדתך

שמחה ניר, עו”ד
04.12.2013 21:49
יש להתפלא עליה

יש להתפלא עליה


אשר גרוניס ממשיך לקשקש הערות-אגב מיותרות, המכוונות לכלי התקשורת



“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר
המשפטים הבא

המאמר
ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה
הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד

זכור לכל הסיפור על פרשות ורדה אלשיך הראשונה
(תלונתו של עו”ד רפאל ארגז) והשנייה (תלונתה של רחל סופר), אשר
בשתיהן מצא הנתל”ש כמוצדקות את התלונות נגדה.

כעת, אחרי פרישתה של אלשיך לפנסיה, ביקשו סופר ובן-זוגה
להעביר את תיק פשיטת הרגל שלה מבית המשפט המחוזי בתל אביב לבית משפט  מחוזי אחר, לשם “מראית פני הצדק”. לבני
הזוג יש השגות שונות על טיפולה של אלשיך בענייניהם, ועל אף שזו פרשה כבר מכס השיפוט
הם טוענים כי –

“רוחו
כב’ המותב הפורש תהיה שורה על התיק גם במהלך 3 החודשים בהם תיתן החלטות בבית המשפט
המחוזי בתל-אביב, וכי כל שופט שהינו ‘בשר ודם’ בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, לא יוכל
להתעלם מהאווירה אשר שרתה בבניין בית המשפט המחוזי…”.

זה שמערכת המשפט שלנו מתייחסת לטעות פסלות ודומותיהן כאל
“משהו גס”, אנחנו יודעים, ואנחנו גם יודעים כי שופטי
ישראל משתינים על “מראית פני הצדק” בקשת גבוהה במיוחד
, אבל אנחנו
יודעים גם יודעים כי בצר להם בעלי דין יחפשו כל סדק אפשרי כדי להיחלץ מהמילכוד
הזה.

צריך היה, איפוא, להיות ברור למבקשים האלה כי לבקשה הזאת
אין שום סיכוי, אלא שממש לא בטוח אם גרוניס, אשר יגורתי, גילה לנו בהחלטתו את כל
הנימוקים שהם העלו בבקשם להעביר את הדיון למקום אחר.

אבל גרוניס
לא משתנה
, גרוניס
נשאר גרוניס
. הוא לא יכול להסתפק בפסיקה לגופו-של-עניין, והוא מוכרח – ממש
מוכרח – להוסיף גם “סדרת חינוך”:

“יש
להתפלא על התעוזה להעלות טענה כה חסרת שחר, על פי גישתה של סופר ראוי היה אולי לפסול
את כל השופטים בישראל”.

השאלה הראשונה היא מדוע טענות כאלה מצריכות
“תעוזה” אשר יש “להתפלא” עליה, אפילו אם הן “חסרות
שחר”, לטעמו של גרוניס. אני עצמי טענתי בבתי המשפט הרבה טענות אשר נחשבו
בשעתן כ”חסרות שחר”, והן נדחו פעם-אחר-פעם, אבל בסוף הן התקבלו (השיא
היה 18 שנה!), והפכו להיות חלק ממשפט מדינת ישראל. אז אכן גיליתי
“תעוזה”, אבל לא זכור לי ששופט כלשהו אמר שיש “להתפלא” עליה
(ואם אמר – הדברים שאני אומר כאן חלים גם עליו).

השאלה השנייה מדוע גרוניס אומר כי על פי גישתה של סופר ראוי
היה “אולי” לפסול את כל השופטים בישראל: או שהיה ראוי, או שלא היה
ראוי.
אם היה ראוי – תגיד שהיה ראוי, ואם לא היה ראוי – כל הערת-האגב הזאת
הופכת לחסרת-משמעות, ועדיף היה לך פשוט לשתוק.

אבל לא. גרוניס לא יכול להגיד שהיה ראוי, כי אז הוא היה
מתחייב לגבי המקרים הבאים, ואם הוא היה שותק, הוא לא היה זוכה לכותרות באתרי
האינטרנט ובעיתוני הנייר.

אז יגורתי אמר משהו חסר-משמעות, וזכה לכותרות. יופי
גרוניס.

הערת
אגב

בהחלטתו אומר יגורתי (ההדגשות – שלי):

“לבני
הזוג יש השגות שונות על טיפולה של כבוד השופטת (בדימוס) אלשיך בענייניהם. אף
שכבוד השופטת (בדימוס) אלשיך פרשה מכס השיפוט טוענים המבקשים …”.

אז לידיעתך, גרוניס: בשפה העברית “כבוד” הוא
ממין זכר, הכבוד של ורדה אלשיך כבר “פרש” מזמן,
ואם יש לך ספק,
גרוניס, לך אישית יש חלק מכריע בכך.

אכן, גלה כבוד מישראל.

______________

המלצות היום:

מה זה “כבוד השופט”?

אדון אליעזר גולדברג, אתה
כלל לא נפגשת עם כבוד השופטת ורדה אלשיך!

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות –
נא לשתף!

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן
אלישבע”
*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף
הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר
*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה:
זרוק
אותו לאיראנים
איך
נפטרנו מאשר גרוניס



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר