מסעו של ג’ון קרי – פול גז בנאוטרל

מסעו של ג’ון קרי – פול גז בנאוטרל

ד”ר ישראל בר-ניר
23.07.2013 19:04
הזמן והמאמץ

הזמן והמאמץ


על הקשר בין חוקי פרקינסון לבין נסיונותיו של מזכיר המדינה “להזיז” את תהליך השלום באיזורנו



המאמר
ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

אל
תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא*לסגור את לשכת עורכי הדין

מחזה הדוקודרמה החדש: זרוק
אותו לאיראנים

איך נפטרנו מאשר גרוניס

הוגה בריטי בשם פרקינסון (Cyril
Northcote Parkinson
) ניתח את
תהליכי קבלת ההחלטות בגופים ציבוריים. מסקנותיו התפרסמו במהלך שנות החמישים של
המאה הקודמת. מסקנותיו של פרקינסון, שנהוג לכנותן “חוקי פרקינסון”, לא
אבדו מתקפותן וגם בימינו מרבים לצטט אותן.

אחד מחוקי פרקינסון הוא ש”הזמן והמאמץ המוקדשים לכל
אחד מהנושאים שעל סדר היום הם ביחס הפוך לחשיבות הנושא”. דוגמאות לאין ספור
ממחישות עד כמה החוק הזה נכון. התוצאה הישירה של החוק הזה היא שפרטים בלתי
רלוונטיים – לא יהיה זה מוגזם לומר שטויות, זוכים למירב תשומת הלב ובסופו של דבר
הם הופכים להיות עיקר הדיון.

בימים אלה התבשרנו שג’ון קרי, מזכיר המדינה של ארה”ב,
עומד לבוא לאזור לביקור נוסף במסגרת ניסיונותיו “להזיז” את תהליך השלום.
ביקורו הקודם של קרי באזור הסתיים בבשורה ש”עם קצת עבודה נוספת, תחילת המשא
ומתן היא בהישג יד”. עד לפני ארבע שנים התנהל מו”מ ישיר בין הצדדים
(המו”מ הזה התנהל בעצלתיים ולא היה כל כך תכליתי, אבל הייתה תזוזה כל שהיא –
בהשאלה מדבריו של קיסינג’ר, היה “מומנטום”). בעקבות התערבותו הברוטלית
של אובאמה המגעים נותקו ונקלעו למבוי סתום. אם כל מה שקרי צופה שיקרה עכשיו הוא
אפשרות של חידוש המו”מ, לא כל כך ברור מה הרבותא בדבריו של מזכיר המדינה.

 

האזור כולו גועש. בסוריה מתנהלת מזה שנתיים מלחמת אזרחים
שגבתה עד היום עשרות אלפי קורבנות והניבה מאות אלפי פליטים, זה לא על סדר היום של
קרי. המשטר החדש במצריים, גולת הכותרת של “אביב העמים” הערבי, התמוטט. כל
הקלפים עליהם נסמכה מדיניות ארה”ב באזור נטרפו, לקרי לא בוער, יש נושאים יותר
חשובים. בלוב שוררת אנרכיה, לאף אחד אין מושג מה בדיוק מתרחש שם ואיך זה ייגמר, גם
לא לקרי,
אבל מה זה משנה? בטורקיה הרחוב סוער, עדיין אין איום ממשי
על יציבות המשטר, אבל זה לא מה שהיה, קרי לא מתרגש. השקט והיציבות בלבנון הם על
כרעי תרנגולת, וגם ארצות אחרות באזור, תוניס, תימן, עיראק אינן מופת של יציבות
ושקט.

לאן קרי מגיע בבואו לאזור? לנקודת האור היחידה באזור,
הנקודה היחידה בה שורר שקט יחסי, הנקודה היחידה בה לא נהרגים אנשים בוקר וערב. הנקודה
בה לדעתם של מעצבי המדיניות בוושינגטון “המצב הנוכחי אינו יכול להמשך”
(זה נשמע יותר כמו “המצב הנוכחי אסור שימשך”). את המצב הזה לפיכך יש
לשנות, ויפה שעה אחת קודם, לפני שנגיע ל”נקודת אל חזור” (אני נעזר כאן
בחידוש הלשוני של יובל דיסקין, ראש השב”כ לשעבר, חידוש שבא להחליף את
“חלון ההזדמנויות”). אם תצלח מלאכתו של קרי, קרוב לוודאי ששטחי הרשות
הפלשתינאית, “השטחים הכבושים”, יהפכו למוקד פורענות נוסף באזור. גם כאן
יכבה האור.

קרי מכהן בתפקידו בקושי חמישה חודשים, וזאת הפעם הששית שהוא
מכבד אותנו בנוכחותו. באחד מביקוריו הקודמים הוא הביע את התפעלותו מהשווארמה אותה
הוא טעם ברמאללה. לעומת המרורים להם הוא צפוי בכל אחת מהארצות השכנות אפשר להבין
את ההיגיון מאחורי סדרי העדיפויות שלו.

מכל נקודת מבט שתעלה על הדעת, הסכסוך הישראלי ערבי הוא
הפחות חמור מבין כל הסכסוכים והמלחמות הקיימים היום, לא רק במזרח התיכון אלא בעולם
כולו. אבל לסכסוך הזה מקדישים את מירב אם לא את כל תשומת הלב. רוב הסכסוכים, כולל
הסכסוכים בהם מספר הקורבנות מגיע לאלפים ולעתים לעשרות אלפים, אינם מוזכרים אפילו
במילה אחת, לא בתקשורת ולא בשום פורום בינלאומי כל שהוא.

אם מי שהוא היה זקוק להוכחה נוספת לנכונותו של חוק
פרקינסון, סדרי העדיפויות של קרי מספקים את התשובה. במקרה של קרי זה אולי רק בגלל
השווארמה, אבל מה עם האיחוד האירופי? מועצת האיחוד הזה מתכנסת אחת לחודש לדון
בבעיות השונות המעסיקות את האיחוד. לא חסרות שם בעיות המשוועות לפתרון, ביניהן
בעיות חמורות במיוחד, אבל למעלה מחמישים אחוז מזמן הדיונים בפגישות מועצת האיחוד
מוקדשים לעיסוק בסכסוך הישראלי ערבי, סכסוך שהם לא יכולים לתרום שום דבר לפתרונו,
סכסוך שבכלל לא נוגע להם.

אם עוברים מרמת המקרו לרמת המיקרו, חוק פרקינסון לא נעצר
ברמה הגלובלית של הסכסוך. מבין מיגוון הבעיות אותן יש לפתור לצורך יישוב הסכסוך
בין הצדדים איזו בעיה נמצאת במקום הראשון? הבניה ביהודה ושומרון ובירושלים. זה
הנושא היחיד שיש לכולם בראש. זאת הבעיה הכי פחות רלוונטית, זאת בעיה שאין לה כל
משקל ומשמעות, אבל לבעיה הזאת מוקדשים כל המלל והזמן.

היישובים היהודיים ביהודה ושמרון והבניה בהם או בירושלים
בכלל לא היו על סדר היום. למעט משפט סתמי על כך ש”גורל ההתנחלויות ומעמדן
יוחלטו במסגרת ההסכם הסופי בין הצדדים”, בהסכמי אוסלו אין כל התייחסות אליהם.
רבין המנוח, כשהביא את הסכמי אוסלו לאישור הכנסת, קבע חד משמעית ש”אין
בהסכמים האלה שום דבר המונע את הרחבת ההתנחלויות הקיימות או בניית התנחלויות
חדשות”. ייתכן שזה לא עלה בקנה אחד עם ה”הבנות” שביילין הגיע אליהן
עם שותפיו למו”מ הערבים, אבל הערבים אף פעם לא עשו מזה עניין. ככה זה נמשך עד
לכניסתו של אובאמה לתמונה, אם אובאמה לא היה נטפל לנושא לפני ארבע שנים, ספק אם
הוא היה עולה על הפרק.

חוק פרקינסון לא נולד בחלל הריק. הוא תוצאה של השאיפה של
אנשים ו/או ארגונים למעורבות בנושאים בהם יכולתם לתרום היא מינימלית אם היא בכלל
קיימת. הוא מבטא את חוסר המוכנות של האנשים והארגונים השונים האלה להכיר בכך שהם
מיותרים, שאפשר היה להסתדר בלעדיהם (למען הדיוק ניתן לומר שבלעדיהם הצדדים היו
מסתדרים יותר טוב). לעתים רחוקות ביותר הפעלתנות המיותרת הזאת מועילה. על פי רוב היא
גורמת נזק ומונעת תזוזה של ממש.

ההתמקדות בנושאים שוליים היא פתח לגורמים שונים
ל”הפגין נוכחות” ולקדם אג’נדות שאין להן ולא כלום עם מציאת פתרון
לסכסוך. העיסוק האובססיבי בפרטים לא רלוונטיים נועד בעיקרו להשיג כותרות ואינו
מותיר מקום לדיון רציני בבעיות האמיתיות, ומקשה לצאת מהמבוי הסתום אליו נקלעו
המגעים בין הצדדים.

ה”הישג המרשים”, חידוש השיחות בין ישראל לרשות
הפלשתינאית עליו בשר קרי, נשמע מבטיח, אך לאור ההסתייגות של קרי עצמו ש”ההסכם לחידוש השיחות טרם גובש

סופית
ופרטיו עדיין בשלבי ניסוח”, אפשר להסיק שנושא השיחות האמורות להתקיים בקרוב
(לא ננקב להן מועד מדוייק) בין הצדדים יהיה . . . . השיחות עצמן ובאלו תנאים יש
לקיימן, אם בכלל. במלים אחרות, תהיה תזוזה והתהליך המדיני ינוע שוב. תהיינה הרבה
כותרות ואין ספור פרשנויות, אבל בהשאלה מהגששים, וכפי שנאמר בכותרת המאמר, זה יהיה
פול גז בנאוטרל.

הערה לסיום. אינני יודע מה בדיוק התבשל בין קרי ואבו מאזן
שהביא להסכמתו של האחרון לחזור אל שולחן המו”מ. אם להאמין להדלפות מהצד
הפלשתינאי, קרי התחייב בפני אבו מאזן שקווי שביתת הנשק מ-1949 יהוו את הבסיס לכל
הסדר סופי. אם זה נכון (ע”פ ניסיון העבר, ההדלפות מהצד הערבי בכל מה שקשור
למו”מ עם ישראל הן הרבה יותר אמינות מאשר אלו שבאות מהצד הישראלי), אז קרי
תמרן את עצמו למצב של אדם שמזמין אורחים לארוחה במסעדת פאר, תוך כוונה שהחשבון
יוגש לאחד המוזמנים.

תוספת של הרגע האחרון: לדברי מקורות פלשתינאים, התחייבותו
של קרי בדלתיים סגורות איננה מספקת אותם – הם דורשים התחייבות פומבית של נתניהו
לפני חידוש השיחות
:

Kerry’s
renewed endorsement of that frontier as a baseline in closed-door talks is not
enough, and that they need to hear from Netanyahu himself
.

______________

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן
אלישבע”
*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף
הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר
*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה:
זרוק
אותו לאיראנים
איך
נפטרנו מאשר גרוניס



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר