לשרת המשפטים החדשה-ישנה, ציפי לבני: מבחן קבלה לעבודה (2): על חופש המידע

לשרת המשפטים החדשה-ישנה, ציפי לבני: מבחן קבלה לעבודה (2): על חופש המידע

שמחה ניר, עו”ד
21.05.2013 21:10
חוככת בדעתה

חוככת בדעתה


ציפי לבני מגלה בדף הפייסבוק שהיא מתכוונת להכניס חידוש מבורך לדיני חופש המידע, אשר, במקרים מסויימים, יפטור מבקשים מהאגרה, או יפחית אותה באופן משמעותי *** אני מציע צעד אחד נוסף *** עוד יבוא



שמחה ניר, עו”ד

www.quimka.net

www.quimka.com

quimka@quimka.com

 

22.5.2013

לכבוד

חה”כ ציפי לבני

שרת המשפטים

משרד המשפטים

ירושלים

נכבדתי,

הנדון: חופש המידע בעניינים הנוגעים למבקש אישית

בדף הפייסבוק שלך את אומרת:

אנחנו חיים בעידן כל כך טכנולוגי. המידע עף, פתוח, זורם, דולף, זולג וזמין לכל. ובכל זאת, בישראל 2013 עדיין אזרח שרוצה מידע ממוסד ממשלתי נאלץ לשלם 100 שקל. 100! לא פחות. בעיניי זה לא סביר. לכן, אני פועלת להוריד את סכום האגרות הזה באופן משמעותי ל-20 שקל, כי הן מהוות חסם כלכלי מפני מימוש עקרון זכות הציבור לדעת. אבל לא רק זאת: יש אזרחים שעשרות שקלים הללו נועדו לאוכל והם לא יוציאו אותם על מידע, אפילו אם מדובר במידע חיוני שמגלה להם את הזכויות שלהם – לאלה אני מתכוונת לתת פטור מוחלט מתשלום.

חופש מידע ושקיפות נתקלים בקשיים ביחסים בין הממשל לאזרח. למה? כי קיים ניגוד עניינים מובנה: הציבור רוצה לדעת איזה ואיך התקבלו החלטות, ומקבלי ההחלטות אומרים: ׳איכלו את שהכנו אבל אל תיכנסו לנו למטבח׳. אני לא מסכימה עם העמדה הזו. אני מאמינה שדרך השקיפות ניתן לחזק את אמון הציבור במערכת השלטונית. אנחנו צריכים לחזק את האמון שלכם בנו. לכן, אני מתכוונת להנהיג שקיפות: 1. בועדת שרים לחקיקה 2. במכרזי הפרטה – קשרים של המדינה עם המגזר הפרטי, אף הם צריכים להיות שקופים לעין הפקוחה, המפקחת שלכם.

אכן, הדבר טוב ויפה, וגם מבורך, אבל לא מכסה את הכל.

סע’ 18(ד) לחוק חופש המידע, התשנ”ח-1998, זה לשונו:

לא תקבע אגרה בעד בקשה של אדם לקבל מידע על אודות עצמו, ואולם ניתן לקבוע אגרה או תשלום עבור העתקת המידע או הדפסתו ועבור משלוח המידע למבקש, וכן עבור הפעולות הכרוכות באיתור המידע, אם בשל היקפו או מורכבותו של המידע המבוקש נדרש מאמץ מיוחד לצרוך הטיפול בבקשה.

הבעייה היא שהאגרה שאת מבקשת להפחיתה, או להעניק פטור ממנה, היא “כסף קטן” לעומת מה שצפוי למי שבקשתו למידע נדחתה, והוא צריך לפנות לבית המשפט – הן לגבי מידע כאמור, והן לגבי מידע שהוא זכאי לקבלו גם ללא החוק הזה.

הפנייה לבית המשפט כרוכה בתשלום אגרה בסך של 1,940 ש”ח, אבל זה עוד לא הכל.

אם מבקשי מידע כאמור לא יזכו לפטור מהאגרה, האגרה הזאת תשמש מחסום רציני בפני מבקשי מידע הזכאים לו, ובקשותיהם נדחות.

מאידך, אם יינתן פטור כאמור, ייתכן שבתי המשפט יוצפו בעתירות, והם ייאבקו בהצפה הזאת באמצעות פסיקת-הוצאות, עמוק-עמוק לתוך התחום הארבע-ספרתי, ואם זה לא יעזור – הן יגלשו גם לתחום החמש-ספרתי – דבר היוצר הרתעה אדירה בפני מבקשי-מידע הזכאים לו, ומסורבים.

החשש הזה גובר במיוחד מאז נכנס אשר גרוניס ללשכת נשיא ביהמ”ש העליון, והדברים ידועים.

הרשויות הציבוריות החייבות במסירת-המידע יודעות את הדבר, ומנצלות אותו לרעה – וכוונת המחוקק מושמת לאל.

לזכאים למידע לפי סע’ 18(ד) הנ”ל הוספתי לעיל גם את מי שמבקש מידע שהוא זכאי לקבלו גם ללא החוק הזה, וזה משום תופעה שגם בה נתקלתי: מי שמבקש מידע כאמור מופנה להליכים לפי החוק הזה, ומכאן יוצא שבמקום להוסיף זכות שלא הייתה קיימת לפני החוק, החוק פוגע בזכויות שהיו קיימות גם לפניו.

איך להימנע מההצפה האמורה: ע”י הטלת הוצאות על הרשויות המסרבות למלא את חובתן כלפי הציבור אפשר לחסל את הבעייה תוך שבוע ימים.

אני מציע לתקן את החוק כדלקמן:

סע’ 18(ד) יחולק לשתי פסקאות, ינוסח כך:

(א) לא תקבע אגרה בעד בקשה של אדם לקבל מידע על אודות עצמו או מידע שהיה זכאי לקבלו גם ללא חוק זה, ואולם ניתן לקבוע אגרה או תשלום עבור העתקת המידע או הדפסתו ועבור משלוח המידע למבקש, וכן עבור הפעולות הכרוכות באיתור המידע, אם בשל היקפו או מורכבותו של המידע המבוקש נדרש מאמץ מיוחד לצרוך הטיפול בבקשה.

(ב) לא תוטל אגרה על הליכים משפטים למימוש זכותו של אדם לפי פסקה (1), לרבות בהליכי ערעור בכל הדרגות, ואדם כאמור לא יחוייב בהוצאות משפט.

בהזדמנות זו אפנה אותך למאמרי אגרות, פסיקת-הוצאות וערבויות – סובסידיה לעשירים על חשבון העניים, לחזקים על חשבון החלשים – תמריץ וזרז לשחיתות שיפוטית, שלטונית וכלכלית, וגורם משתק להתפתחות המשפט, מאמר הקשור, לפחות בעקיפין, לנושא בו עסקינן.

בברכה,

 

שמחה ניר, עו”ד

העתק: לדף הפייסבוק של השרה

______________

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר