לנציב תלונות הציבור על שופטים: על התנהלותה של השופטת טל אוסטפלד

לנציב תלונות הציבור על שופטים: על התנהלותה של השופטת טל אוסטפלד

שמחה ניר, עו”ד
03.11.2012 08:11
מדוע הקדימה את הדיון בשעה, ולא בשבוע?

מדוע הקדימה את הדיון בשעה, ולא בשבוע?


התנהלותה של שופטת התעבורה טל אוסטפלד בפרשת דריסתה של שחר גרינשפן קוממה אותי, כשם שהיא קוממה כל אדם מן היישוב *** אני מתרגם את הנושא לתלונה רשמית, ותוהה מה חלקם של שופטים אחרים במה שמריח כקנוניה



המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר *** לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

לדף הפייסבוק לסגור את לשכת עורכי הדין (תנו “לייק”!)

מחזה הדוקודרמה החדש: זרוק אותו לאיראנים

איך נפטרנו מאשר גרוניס

שמחה ניר, עו”ד

www.quimka.net

www.quimka.com

quimka@quimka.com

 

4.11.2012

לכבוד

מר אליעזר גולדברג

נציב תלונות הציבור על שופטים

ירושלים

נכבדי,

הנדון: השופטת טל אוסטפלד ואחרים – ההתנהלות בתיק דריסתה של הילדה שחר גרינשפן

אקדים ואומר כי אני לא צד להליך שבנדון, אין שום היכרות אישית עם מי מהמעורבים בפרשה, ואני לא מייצג איש, זולת את עצמי.

התנהלותה של השופטת אוסטפלד (להלן גם הנילונה העיקרית) בפרשה קוממה אותי, ואני רואה את עצמי נפגע ממנה. אני בטוח שכל אדם מן היישוב נפגע ממנה.

אציין כי אין לי שום כלי חקירה, ואני מסתמך על מה שפורסם ברבים, כולל בפס”ד הבג”ץ בעתירתה של משפחת גרינשפן (בג”ץ 681/12).

לך יש כלי חקירה, ואני מזמין אותך להשתמש בהם.

עובדות-רקע: על התנהלותה של התביעה בעניין עיסקת-הטיעון

התנהלותה של התביעה המשטרתית אינה, כמובן, בתחום סמכותך, והוא הדין גם בסניגורו של הנאשם מרק פטריק (הוא המשיב מס’ 5 בעתירת המשפחה לבג”ץ), אבל העובדות שאציין לגביהם הן “עובדות-רקע” אשר יש בהן להשליך על התנהלותה של השופטת עצמה, בבחינת היילכו שניים (לפחות) יחדיו בלתי אם נועדו.

ואלה הן עובדות-הרקע:

את הנאשם מרק פטריק ייצג בתחילה עו”ד אלי אנושי.

ישיבת בית המשפט בה אושרה עיסקת הטיעון התקיימה ביום 5.9.2010, בפני שופטת התעבורה בפתח-תקוה, טל אוסטפלד, אשר החלה את כהונתה כשישה חודשים קודם לכן.

ישיבת הטיעונים לעונש נדחתה לשישה חודשים ונקבעה ליום 6.3.2011, ואף התקיימה באותו היום.

בדיוק באמצע שבין-לבין, בחודש דצמבר 2010, התמנה עו”ד אלי אנושי כשופט תעבורה באותו בית משפט, והתיישב בלשכה סמוכה לזו של השופטת אוסטפלד. סביר להניח שהם נפגשו יום-יום, בין לקפה ועוגה במזנון בית המשפט, בין להחלפת-דיעות, בין בנסיבות חברתיות, בין במסגרת car pool, בין לכל מטרה אחרת.

עקב מינויו כשופט העביר אלי אנושי את הטיפול בתיק לאביו, עו”ד דניאל אנושי, אשר ייצג את פטריק בהמשך.

אבל זה עוד לא הכל, כעולה מסע’ 7 לפסק-הדין בבג”ץ:

טענה מרכזית של העותרים נוגעת להדרתם מהטיפול בתיק. לטענתם, למרות שפנו בכתב מספר פעמים בבקשה לקבל פרטים אודות ההליך המתנהל נגד הנהג, הם לא עודכנו באשר להתפתחויות המשפטיות. העותרים טוענים כי רק לאחר אינספור שיחות טלפוניות ובירורים מול מחלקת תביעות תעבורה במשטרה בפתח תקווה, נמסר להם שהדיון נקבע ליום 5.9.2010. הם התייצבו ביום זה להקראת כתב האישום, אך בהגיעם לבית המשפט נמסר להם במודיעין כי הדיון בתיק נדחה לחודש מרץ. העותרים פנו שוב, באמצעות באת-כוחם, למחלקת התביעות במשטרה ושאלו מה היה הגורם לדחיית הדיון בתיק, אך מכתבם זה לא נענה. גם פניות נוספות שנעשו לתובעת המשטרתית לא נענו. רק בדיעבד הסתבר לעותרים שהדיון הראשון התקיים במועד, ושבמעמד זה הוצג לבית המשפט הסדר הטיעון.

לטענת העותרים, בהמתנה לדיון שהיה קבוע לחודש מרץ 2011 עשו הם מאמצים רבים לשוחח או להיפגש עם התובעת המשטרתית. לאחר פניות חוזרות ונשנות, נקבעה להם פגישה עם התובעת בסוף חודש נובמבר 2010. כשהגיעו הוריה של שחר לפגישה נמסר להם העתק מכתב האישום, אך מזכירתה של התובעת סירבה להכניסם לפגישה בטענה כי מדובר בשלב מוקדם מדי, כי טרם בוצעה הקראה בתיק וכי אין הסדר טיעון העומד על הפרק. לדיון השני בתיק הגיעו, כאמור, בשעה שאמור היה הדיון להתקיים, אך גילו שהדיון הוקדם והסתיים.

מתוך הנחה שפסק-הדין אכן משקף נכונה את רצף ההתרחשויות הזה, ושעליו לא הייתה מחלוקת בבג”ץ, מסתבר שהמשפחה רומתה והולכה שולל באופן שיטתי ומתמשך.

ראשית – למרות שהם פנו אל התביעה בכתב מספר פעמים בבקשה לקבל פרטים אודות ההליך המתנהל נגד הנהג, הם לא עודכנו באשר להתפתחויות המשפטיות, ורק לאחר אינספור שיחות טלפוניות ובירורים מול מחלקת תביעות תעבורה במשטרה בפתח תקווה, נמסר להם שהדיון נקבע ליום 5.9.2010, ואת דבר עיסקת-הטיעון עדיין לא גילו להם.

שנית – העותרים התייצבו ביום זה להקראת כתב האישום, אך בהגיעם לבית המשפט נמסר להם במודיעין כי הדיון בתיק נדחה לחודש מרץ, ואת דבר עיסקת-הטיעון עדיין לא גילו להם.

שלישית – העותרים פנו שוב, באמצעות באת-כוחם, למחלקת התביעות במשטרה ושאלו מה היה הגורם לדחיית הדיון בתיק, אך מכתבם זה לא נענה. גם פניות נוספות שנעשו לתובעת המשטרתית לא נענו. רק בדיעבד הסתבר לעותרים כי הדיון הראשון התקיים במועד, וכי כבר במעמד זה הוצג לבית המשפט הסדר הטיעון.

רביעית – למרות שהעותרים, בהמתנה לדיון שהיה קבוע לחודש מארס 2011, עשו מאמצים רבים לשוחח או להיפגש עם התובעת המשטרתית, הם נזקקו לפניות חוזרות ונשנות עד שנקבעה להם פגישה עם התובעת בסוף חודש נובמבר 2010, אבל כשהגיעו הוריה של שחר לפגישה נמסר להם העתק מכתב האישום, אבל (מזכירתה של?) התובעת המשטרתית סירבה להכניסם לפגישה בטענה כי מדובר בשלב מוקדם מדי, כי טרם בוצעה הקראה בתיק וכי אין הסדר טיעון העומד על הפרק. כאן כבר לא היה רק “העדר גילוי נאות”, אלא גם הולכתה של המשפחה במירמה-וכחש “פוזיטיביים” – הן לגבי ההקראה אשר “טרם בוצעה”, והן לגבי הסדר הטיעון אשר “אינו עומד על הפרק”.

ורביעית – הקדמתה של שעת הדיון לעניין העונש, כך שבשעה שנקבעה הופיעו בני המשפחה לדיון אבל הם מצאו אולם ריק, ואז נודע להם כי הדיון הוקדם והסתיים.

עניין “צדדי” (?): איך הגיע התיק אל השופטת אוסטפלד

לפני שאעבור מהתנהלותה של התביעה (עובדות-רקע, כאמור) להתנהלותה של השופטת, אעמוד על נקודה נוספת אשר יש לתת עליה את הדעת, ואותה אנחנו למדים מעתירתה של המשפחה לבג”ץ.

אקדים ואומר גם כאן כי אין לי מושג כיצד בפועל הועבר התיק מהשופטת אטליא וישקין אל השופטת טל אוסטפלד, הנילונה העיקרית כאן, ואני רק מסיק – על סמך ניסיוני הרב בבתי המשפט לתעבורה – כי ייתכן שגם כאן היה משהו לא-תקין, בו מעורבים שופטים, וה”ייתכן” הזה – גם הוא מצריך בדיקה, אפילו אם יתברר כי חשדתי בכשרים, ומן הראוי להסיר מעליהם את עננת החשד.

למען הפרוטוקול, וכיוון שאינך מוסמך לפעול ללא תלונה, אני מבקש לראות גם את הנקודה הזאת כחלק מתלונתי זו.

מלכתחילה נקבע התיק לפני השופטת אטליא וישקין, אבל ביום ההקראה התברר למשפחה, בין השאר, כי התיק הועבר לשופטת טל אוסטפלד.

אכן, העברת תיק לשופט אחר לפני שלב ההקראה אינה דבר נדיר במיוחד, ומבחינת החוק היא אפשרית אפילו לאחר שלב ההקראה, אבל לאור צירוף-הנסיבות שבמקרה הזה הדבר מצריך בדיקה אם לא היה גם כאן משהו “פישי”.

בניגוד לאוסטפלד, אשר, כאמור, ישבה על כס המשפט רק כשישה חודשים, לוישקין היו, נכון לאותו הזמן, 21 שנות ותק שיפוטי, אשר במהלכן היא קודמה לדרגת סגן-נשיא של בימ”ש לתעבורה, בהמשך היא קודמה לבימ”ש השלום, ולאחר מכן גם לדרגת סגן-נשיא בבימ”ש השלום.

סביר להניח שאצל אטליא וישקין הניסיון להעביר את עיסקת-הטיעון לא היה עובר בקלות כפי שעבר אצל השופטת המאוד-זוטרה טל אוסטפלד.

כאמור לעיל, יכול להיות שאני חושד בכשרים – אבל כל חקירה מתחילה מחשדות, אפילו עמומים לחלוטין, ובמקרה הזה יש בשלל העובדות שפורטו לעיל כדי להצדיק גם את החקירה בעניין הזה. ייתכן שהעברת תיקים כאמור הינה דבר-שבשיגרה באותו בית משפט, שזהותו של השופט שישמע את התיק נקבעת מלכתחילה “מן השרוול”, ועד שמגיע יום ההקראה עושים “קצת סדר” ומשבצים כל תיק אל השופט שישמע אותו בפועל. ייתכן, ואז בנקודה הזאת אין לי יותר טענות.

מאידך, ייתכן גם שבאותו בית משפט לא נקבעים תיקים “כבדים” כאלה בפני שופטים זוטרים, ואז בהחלט מתעוררת השאלה איך נעשה הדבר החריג הזה.

אמור מעתה: כיוון שהתנהגותה של השופטת אוסטפלד, כאמור, מחייבת בדיקה – בהזדמנות חגיגית זאת מן הראוי לבדוק את העניין ה”צדדי” הזה – וייתכן שהוא לגמרי לא “צדדי”.

ובחזרה להתנהלותה של השופטת אוסטפלד, הנילונה העיקרית

המימרה צדק שאינו נראה אינו צדק כלל ועיקר כבר נשחקה עד-דק במערכת המשפט בישראל, אבל במקרה הזה מראית פני חוסר-הצדק זועקת לשמיים.

זה לא רק הקירבה שבין השופטת שדנה בתיק לבין השופט אשר, כעורך-דין בעברו הקרוב-מאוד, ייצג בפניה את הנאשם המסויים הזה, ולאחר שנעשה שופט העביר את התיק לאביו;

זה לא רק שהשופטת הקדימה את הדיון, דבר שמנע מהמשפחה להיות נוכחת בדיון.

וזה לא רק שהתביעה הוליכה את המשפחה שולל, וסובבה אותה בכחש.

זה גם ההצטברות של כל הגורמים האלה יחדיו, בבחינת היילכו שניים יחדיו, בלתי אם נועדו.

ובמקרה הזה, ככל הנראה, הלכו יחדיו יותר משניים.

עם כל נסיוני הרב, אלפי ישיבות בבתי המשפט לתעבורה ובבתי המשפט האחרים – עד לעליון – מעולם לא ראיתי מקרה בו משפט מתקיים לפני השעה שנקבעה, ולכן ההסתברות כי במקרה, ממש “במקרה”, התפנה יומנה של השופטת מכמה דיונים קודמים באותו היום, והנאשם וסניגורו הקדימו לבוא לביהמ”ש גם כן ממש “במקרה” – זה ממש לא משכנע, וככל הידוע איש גם לא טען את התירוץ המפוקפק הזה.

אמור מעתה – כל עוד אין הסבר משכנע להקדמת הדיון, חזקה על השופטת טל אוסטפלד שהיא הייתה “מתוזמרת” עם הסניגור – אביו של עמיתה מהלשכה הסמוכה, השופט אלי אנושי, אשר, מצידו, היה מתוזמר עם התביעה המשטרתית, וזה מהווה ראייה נסיבתית לכך שהשופטת הייתה מתוזמרת עם כולם – חברה, השופט היושב בלשכה הסמוכה, אביו אשר “ירש” את התיק עם היות בנו לשופט, והתביעה המשטרתית.

בלשון מדוייקת יותר קוראים לכך קנוניה.

עניין “צדדי” נוסף: האם השופט אלי אנושי בחש בקלחת הזאת

כאמור לעיל, שופט התעבורה אלי אנושי ייצג את הנאשם פטריק בתחילת הפרשה, והעביר את התיק לאביו, כאשר התמנה כשופט ו”השתכן” בלשכה הסמוכה ללשכתה של השופטת אוסטפלד.

כאשר חושבים לוגית נשאלת השאלה איזה אינטרס יכול היה להיות לשופטת (אשר, כאמור, זה עתה התמנה לכהונתו, כמו השופטת אוסטפלד) להיות שותף לקנוניה כזאת.

הדמיון הפרוע ביותר אומר שאולי הוא קיבל שוחד, אבל לפעמים די ברצון “לעשות טובה לחבר” כדי להביא לאותה התוצאה. זאת היא אותה שחיתות “רכה”, כלשונו של הפרופ’ יצחק זמיר, אשר, לדבריו, “דווקא היא מסכנת את החברה בישראל”.

כמובן שקשה להתחקות אחרי “קריצות” ששופט ושופטת מחליפים “בארבע עיניים”, אבל בשביל זה ישנם מי שמקבלים משכורת לכך, והם גם חכמים ממני בתחום הזה. הנתל”ש, למשל.

למען הפרוטוקול, וכיוון שאינך מוסמך לפעול ללא תלונה, אני מבקש לראות גם את הנקודה הזאת כחלק מתלונתי זו.

בכבוד רב,


שמחה ניר, עו”ד

_____________

על פס”ד הבג”ץ בפרשת שחר גרינשפן: אשר יגורתי (יז): גם לגרוניס מגיע צדק

______________

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”  לדף הפייסבוק לסגור את לשכת עורכי הדין  לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר   לדף הפייסבוק של האתר של קימקא 

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים איך נפטרנו מאשר גרוניס



תגובה אחת על “לנציב תלונות הציבור על שופטים: על התנהלותה של השופטת טל אוסטפלד”

  1. רות דיאנה רובינוב הגיב:

    שופטת טל אוסטפלד אכזרית לא אנושית חסרת אמפטיה וחמלה. מנהלת תיקים לטובת אנשים עבריינים בעליי מעמד גבוה.
    רעה אונסת נשמות ועוד דברים נוספים לא מפגינה חמלה כלפי ילדים..
    לא מגיע לה לתפוס כיסא כבוד. רק מזיקה אנרגיה הכי כבדה. אלוהים ישמור לברוח ממנה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר