זה יכול לקרות רק באמריקה

ד”ר ישראל בר-ניר

ובכן, קמים בבוקר ה-7 בנובמבר והתוצאה היא 269–269. ספירות חוזרות,
ערעורים בבית המשפט, מחאות – שום דבר לא עוזר. התוצאה נשארת בעינה. מה עכשיו? ההכרעה
עוברת לקונגרס

אל
תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”

לדף
הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

לדף הפייסבוק לסגור את לשכת עורכי
הדין

(תנו “לייק” לביטולו של הגוף הכי בולשוויקי בישראל)

מחזה הדוקודרמה החדש: זרוק
אותו לאיראנים –

איך נפטרנו מאשר גרוניס

הרבה נכתב על שיטת הבחירות בארה”ב, ועל המיוחדות שבה. לא
אחזור כאן על דברים שכבר נאמרו, בהנחה שכולם יודעים פחות או יותר במה מדובר. מה
שיסופר בשורות הבאות הוא דבר שכמעט אף אחד לא יודע. גם בארה”ב רק מעטים
מודעים לבעיה ולאבסורד אליו היא יכולה להוביל.

לכאורה הכל פשוט. הציבור בוחר “אלקטורים”, כשלכל
מדינה מוקצה מספר אלקטורים בהתאם למספר התושבים המתגוררים בה. יש בסך הכל 538
אלקטורים, ולכן על מנת להיבחר על המועמד לזכות ב-270 אלקטורים לפחות. עד כאן לא
חידשתי כלום. השאלה היא מה קורה כאשר האלקטורים מתחלקים בדיוק חצי – חצי בין שני
המועמדים, 269 לאחד ו-269 לשני, או כאשר יש יותר משני מועמדים ואף אחד מהם לא זוכה
ב-ד270 אלקטורים.

את האפשרות השנייה אשאיר למאמר בעתיד, אם וכאשר מצב כזה
יתעורר. כאן אדון באפשרות הראשונה.

מצב של תיק”ו במועצת האלקטורים יכול להיווצר בשני
מקרים. האחד הוא פשוט תוצאה ישירה של הבחירות. לא קשה לבנות מצב כזה מתוך חלוקת
האלקטורים בין המדינות השונות. המקרה השני יכול לקרות כאשר אחד או כמה מבין
האלקטורים מצביעים בניגוד להתחייבות שלהם. אין שום דרך לחייב אלקטור לעמוד
בהתחייבותו, וכבר היו דברים מעולם. ב-2008 אחת מהאלקטוריות של חבל וושינגטון (DC) שנבחרה
כדמוקרטית הצביעה עבור מקקיין. זה היה צעד מחאה על כך שלחבל אין ייצוג בקונגרס (רק
מדינות מיוצגות בקונגרס). זה לא שינה את התוצאות (אני לא בטוח שהיא הייתה נוקטת
בצעד הזה אם זה היה מביא לבחירתו של מקקיין). חוץ מלצעוק חי וקיים, אף אחד, כולל
המדינה ששלחה אותו, לא יכול לעשות שום דבר לאלקטור ש”בגד”.

ובכן, קמים בבוקר ה-7 בנובמבר והתוצאה היא 269–269. ספירות
חוזרות, ערעורים בבית המשפט, מחאות – שום דבר לא עוזר. התוצאה נשארת בעינה. מה
עכשיו? ההכרעה עוברת לקונגרס.

וכאן מתחיל הסיפור המוזר. לכאורה אין בעיה – המפלגה שיש לה
רוב בקונגרס זוכה. הצחקתם אותי. למה לעשות פשוט אם אפשר לעשות מסובך? אם זה היה
פשוט, לא היה לי על מה לכתוב.

למי שלא ידע זאת עד היום, הקונגרס מורכב משני בתים. בית
הנבחרים והסנאט. כאשר מועצת האלקטורים תקועה במצב של תיק”ו, וההחלטה עוברת
לקונגרס, יש “חלוקת עבודה”. ה”אבות המייסדים” קבעו שאת הנשיא
יבחר בית הנבחרים ושאת סגן הנשיא יבחר הסנאט. שוב, מה הבעיה? המפלגה שיש לה רוב
בבית הנבחרים תקבע מי יהיה הנשיא. הה, הה. אתם לא חיים באמריקה. יש מדינות קטנות
ויש מדינות גדולות. עיקרון בסיסי של המשטר בארה”ב הוא למנוע מצב בו המדינות
הגדולות תכתבנה לקטנות. לכן בהצבעה לבחירת נשיא בבית הנבחרים לכל מדינה יש קול
אחד. לקליפורניה עם כ-30 מיליון תושבים, יש אותו קול כמו לוורמונט עם פחות ממיליון
תושבים. ברוב מוחלט של המדינות (33 מתוך 50) יש רוב רפובליקני. זה לא ישתנה גם
הרפובליקנים יאבדו את הרוב שיש להם בבית הנבחרים. לכן מה שלא תהיינה תוצאות
הבחירות לבית הנבחרים בנובמבר, במצב של תיק”ו במועצת האלקטורים, רומני ייבחר
לנשיא וכל המחאות של הדמוקרטים לא תעזורנה להם.

כדי להכניס קצת עניין לתהליך, ההכרעה בסנאט לבחירת סגן
הנשיא היא על פי רוב פשוט, כשלכל סנאטור יש קול אחד. כרגע יש לדמוקרטים רוב קטן. למרות
ש-22 סנאטורים דמוקרטים עומדים לבחירה חוזרת, זה בכלל לא בטוח שבסנאט שייבחר
בנובמבר יהיה רוב רפובליקני. המאבקים במרבית המדינות הם צמודים, ובהחלט ייתכן
שהרוב הדמוקרטי יישמר או שייווצר מצב של שוויון 50-50 בסנאט. עם רוב דמוקרטי ביידן
ייבחר. במצב של תיק”ו בהצבעה בסנאט, לסגן הנשיא המכהן יש מעמד של “שובר
שוויון”, שוב ביידן ייבחר.

מסקנה – עד כמה שזה נשמע אבסורדי, כדאי להתחיל לחשוב על מצב
בו רומני הוא נשיא ארה”ב וביידן הוא סגנו. זאת אפשרות שאי אפשר לפסול אותה. אם
יש ממש במשאלים של הימים האחרונים לא אופתע אם זה באמת יקרה. אם זה יקרה מובטחות
לנו ארבע שנים מעניינות.

את המעוניינים אני מפנה לחוקת ארה”ב – התיקון ה-12
שהתקבל בשנת 1804.

______________

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן
אלישבע” לדף הפייסבוק לסגור את לשכת עורכי הדין לדף
הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה:
זרוק
אותו לאיראנים – איך
נפטרנו מאשר גרוניס