בעלי המונופול על החיים ועל המוות

בעלי המונופול על החיים ועל המוות

חנה אייזנמן
25.03.2012 09:33
הלל ממוצב המזח מחזיר את ספר התורה שהלך עמו בשבי

הלל ממוצב המזח מחזיר את ספר התורה שהלך עמו בשבי


“לאחר שהוקעו במשפט קסטנר, אין צורך לאנשי הפוליטיקה הישראליים לסתור אף אחת מן העובדות שהוכחו נגדם, על מנת להוכיח שאינם אשמים. די אם יבזיקו לעיני בוחריהם את שם ה’אידיאל’ אותו שירתו; כל התוקף אותם, תוקף את הציונות….. יתר על כן, הוא הופך בדרך פלאית את קנוניותיהם ומעשי האוון שלהם, להוכחה לנאמנות בה שירתו את ה’אידיאל’



 

ב”ה

 

 

בעלי המונופול על החיים ועל המוות


 

“… הדוגמטיזם…. הוא המקור הראשוני לכל הפשעים, לכל ההשמדות ולכל מעשי הסאדיזם הקיצוניים, שבוצעו בבני אדם בקנה מידה גדול. אין חטא, אין פשע ואין מעשה זוועה שלא הוצדקו על ידי הדוגמה….

“הדוֹגמטיסט אינו חותר לאמת: הוא בעליה. המפקפק בדוֹגמה – הוא כופר ובוגד.  הדוגמטיסט אינו מאמין בוויכוח החופשי ובחילופי דעות. הוא הקובע מה טוב ומה רע, חייב אתה להאמין בדבריו ללא ערעור, מבלי להתייחס למידת טיפשותם, אווילותם וריקנותם הנמלצת. הפוליטיקאי הדוגמטי מזהה את אישיותו עם המדינה, עם האומה; אין הוא משרתן. התהליך הנפשי המאפיין את המנהיגות הדוגמטית הוא בערך כזה: ‘אנו מופקדים על הסוד, על המסתורין, על האמת, על הדוגמה…. על כן מה שחשוב באמת, יותר מכל, הוא, שאנחנו נישאר בשלטון, שננציח את עצמנו בשלטון'”.

 

 

דברים אלה של ד”ר מרלין, מופיעים בשולי ספרו של בן הכטכחש – בו מגולל בן הכט, באמצעות תיאור וציטוטים ממשפט המדינה נגד מלכיאל גרינוואלד, שהאשים את קסטנר בשיתוף פעולה עם הנאצים. קסטנר היה שליח ה“סוכנות היהודית” לשיתוף הפעולה עם אייכמן וקורט בכר ובכירים נוספים בצמרת הנאצית, להבטחת מדיניות ה“עליה הסלקטיבית”, כלומר, לצמצם ככל האפשר את מספר היהודים שיעלו לארץ ישראל, ולהציל פעילים “ציוניים”.

 

מי שיקרא את העתון “דבר” של ימי קום ה”מדינה”, יראה עד כמה מדוייקים דבריו של מרלין – כל עמידה על דרישה, בעיקר, דרישת ה“חזית הדתית” לדאוג לחינוך יהודי לילדי העולים, למשל, התימנים, ולא להוציאם לשמד, זכתה מיד בתגובה על הצורך באחדות למען חיזוק “המדינה” ו”הציונות”, ושלילת כל עמידה על “אינטרסים מפלגתיים..”, הפוגעים בחוסן הלאומי..

 

כנ”ל, כל מלת התנגדות לגיוס בנות – שהרי אנו “מדינה במצור”, ובגלל ה”חזית הדתית” תיפגע האחדות, תתפרק הממשלה, וזה יאיים על עצם קיומנו…

 

התירוץ הזה עובד עד היום! הלגיטימיות, כולה, בצד עוכרי ישראל, היהדות היא סרח עודף, שאין לה פתחון פה ואין לה זכויות, היא “סכנה לדמוקרטיה..”.

 

כבר התייחס לטירוף הזה פרופסור יוסף קלאוזנר, שהיה עד לעליית המשטרים הפאשיסטיים באירופה ובברית המועצות, וכך כתב:

 

עסקתי בימי נעורי בספרו המפורסם של תומאס הובס – ”לויתן”, וראיתי, שהמדינה היא ה”לויתן”, שבולע את חיי היחיד ואף את חיי האומה. ותמיד פחדתי ש”לויתן” זה יהפוך את החיים האנושיים והלאומיים לחיי קסרקיט, שבהם אין ליחיד שום ערך עצמי ויש לו רק תפקיד, שקבעה לו המדינה. המדינה בסוציאליסמוס, כמו בפאשיסמוס ונאציות, נעשית אליל בשביל כל יחיד. אין לו דעה משלו וחלילה לו להתנגד לאינטרסים שלה, אף במשהו. ואף העומד בראש המדינה נעשה אל ואליל. כאלו-הים בשמים, כן ה”ראש”, או ה”מנהיג”, או ה”דיקטאטור” בארץ, יותר נכון – במדינה, אחת היא, אם שמו ”לנין” או ”סטאלין”, או שמו ”מוסוליני” או ”היטלר”. ומזה פחדתי תמיד. וכשראיתי את ה”חירות” ואת ה”דימוקראטיה” שברוסיה הסובייטית, כמו שציירתיה בפרק שלפני הקודם, אין תימה, שנקעה נפשי מן הסוציאליסמוס. (פרופ’ יוסף קלוזנר, ”אבטוביוגרפיה”, תקופת 1919-1922 [תוך איזכור הלויתן” לתומס הובס]).

 

 

ועוד בשולי אותו הספר – כחש – המאלף ומחוייב הקריאה לכל עם ישראל –

 

“לאחר שהוקעו במשפט קסטנר, אין צורך לאנשי הפוליטיקה הישראליים לסתור אף אחת מן העובדות שהוכחו נגדם, על מנת להוכיח שאינם אשמים. די אם יבזיקו לעיני בוחריהם את שם ה’אידיאל’ אותו שירתו; כל התוקף אותם, תוקף את הציונות….. אידיאל פוטר אותם מכל אשמה, יעשו אשר יעשו. יתר על כן, הוא הופך בדרך פלאית את קנוניותיהם ומעשי האוון שלהם, להוכחה לנאמנות בה שירתו את ה’אידיאל’

“‘אני מבין לרוחו של קסטנר’, כתב אייכמן באוטוביוגרפיה שלו, שהתפרסמה בשבועון ‘לייף’, ‘הוא אידיאליסט כמוני'” (בן הכט, “כחש”).

 

 

מרלין מתאר בצורה המדוייקת ביותר את המנטאליות של הציונל-סוציאליסטים, שלקחו את המונופול על קביעת – מי לחיים ומי למוות – בעם היהודי.

 

אהוד שפרינצק במאמרו – “אלטלנה – הרהורים פוליטיים מקץ שלושים שנה“:

 

“… הנהגת האצ”ל לא שללה את לגיטימיות ההנהגה היישובית ולא תכננה שום מרד. אך זו, ההנהגה היישובית, שללה מאז ומתמיד ובצורה נחרצת את לגיטימיות הקיום של האצ”ל.  בעיני המרכיב הדומיננטי של ההנהגה היישובית – אנשי תנועת העבודהלא היתה לאצ”ל אף פעם זכות קיום. המושגים ‘פרישה’ ו’פורשים’ קיפלו בתוכם תמיד, גם לפני הכרזת המדינה, עמדה נחרצת של דה-לגיטימציה ….מאז סוף שנות השלושים היה הארגון הצבאי הלאומי, שיצא נגד ה’הבלגה’, תופעה חורגת וחסרת זכות קיום. הוא היה בנה האופרטיבי של תנועה פשיסטית בלתי-לגיטימית, המאיימת, דרך קבע, על ההגמוניה הצודקת של ‘הציונות העובדת.


ואם מבקשים הוכחה שאין עליה עוררין, הרי דבריו של התובע במשפט הנ”ל, בשם המדינה, חיים כהן:

 

“…. תמיד היתה זו דרכנו בציונות, בארגון העליה לארץ-ישראל, לברור מעטים מרבים (תכנית ויצמן). אשר על כן, בוגדים היינו?”

 

ועוד –  במאמר “שארית הפליטה בדיוני הנהלת הסוכנות”, כותב יחיעם וייץ:

 

“העליה הסלקטיבית היתה ביטוי וסמל לתפיסתו של הישוב את תדמיתו העצמית. העליה הסלקטיבית היא סמל לאליטה הקולטת אליטה מפני שאותה אליטה עונה על נורמות חברתיות וערכיות מסוימות”

 

הם ה”אליטה” – אשפת-אדם, שנטלה לעצמה את זכות הבכורה האבסולוטית, המורשית לגזור מוות על מליוני יהודים, והם ממשיכים בכך היום!

 
מוצב בודפסט
בעלי המונופול על החיים ועל המוות


אין להם אלוקים ולא כיפורים

וכך עשו הפושעים גם במלחמת יום הכיפורים, שמטרתה היתה להוציא את הסובייטים מן המזרח התיכון, ולהכפיפו להשפעת ארה”ב. את הדם לקידום המטרה הזו, התנדבה “ישראל” להנפיק, הרי, יש לה מונופול על עם ישראל, והיא יכולה להשתמש בו כראות עיניה השטניות!

 

להלן קטע מן הספר – הנבחרת הלאומית – ליאיר קוטלר. הפרק על הפושע מספר אחת בעולם, שמעון פרס. אבל, לא זה ענייננו כאן. הענין הוא – ההודאה, ש”ישראל” הקריבה את חייהם של שלושת אלפים יהודים, בקירוב, לקידום האינטרסים האמריקניים –

 

במאי, 1987, אחרי שנודעו בעולם פרטים על תוכניתו המפליגה של פרס לוועידה בינלאומית – “המטריה”, בלשונו – במגמה לקדם את המשא ומתן בין ישראל לירדן, הגיב קיסינגר:

 

“… עבדתי קשה להוציא את הסובייטים מהמזרח-התיכון, וישראל הקריבה קרבנות רבים במלחמת יום-הכיפורים, ובכך תרמה להשגת מטרה זו. אינני מבין מדוע רוצים להחזיר עתה את ברית-המועצות לאזור. הסובייטים ישמשו מליצי יושר של הצד הערבי; האירופים והסינים יתמכו בעמדה הדומה לזו של הסובייטים; ארצות-הברית תיטול על עצמה תפקיד של מפשרת, וישראל תמצא את עצמה מבודדת. הסיכון גדול במיוחד למדינה קטנה ללא שולי הישרדות. האם מאמין מישהו שסוריה תסכים לשלום בלי לקבל את כל רמת הגולן, או את רובה? האם מאמין מישהו שירדן תסכים לשלם בלי לקבל את הגדה המערבית ומעמד בירושלים”.

 

ימח שמך, קיסינגר!! עבדת קשה? היהודים עבדו קשה! הם שפכו את דמם למען טינופת כמוך! אתה רצחת, בכוונה תחילה. אתה פעלת בכל כוחך להביא את ישראל למצב של “מדינה קטנה ללא שולי הישרדות”, ואתה מתחזה למציל ישראל, כאילו היתה הרחקת הסובייטים מן המזרח התיכון למען ישראל…. אתה מפלצת יודונאצית שטנית. וזאת הסיבה לרצונו של פרס, להעניק לך את “עיטור הנשיא”.

 

לאחרונה נחשפת המזימה השטנית, שעמדה מאחורי מלחמת יום הכיפורים, תוך כדי שיתוף פעולה מלא של הגורמים שונאי האדם – שוחרי ה”שלום” ה”ישראלים”, כולל, ממשלת “ישראל”, וארה”ב, המתמחה ברצח עמים ובהשתלטות על מדינותיהם. המזימה השטנית, שעלתה לעם ישראל בחייהם של קרוב לשלושת אלפי יהודים, והפיכתם לנכים של אלפי אחרים, שה”הגמוניה הצודקת” -“מדינת ישראל”, הרשתה לעצמה להקריב על מזבח האינטרסים של ארה”ב. מאז ה”שואה” חולקות הן יחדיו אינטרס משותף – להמעיט ככל האפשר את מספר היהודים בעולם! אותו אינטרס שאיחד את המימסד ה”ציוני” בארה”ב, עם הממשל, בשנות ה”שואה”, ובמלחמת יום הכיפורים, שכל מטרתה היתה, לסלק את השפעת הסובייטים במזרח התיכון ולהחליפה בהשפעת ארה”ב. זו הסיבה שגולדה ומטבחה, שיתפו פעולה, בשפך דם יהודים, עם היהודון הנאלח, הנרי קיסינגר. זו הסיבה שעצם קיומנו סוּכַּן, למען “ידידתנו הגדולה”, מוצצת דמנו, ימח שמה וזכרה.

 

כל השנים מספרים לנו על “ידידתנו הגדולה”, ה”פילאנטרופית”, שבלעדיה לא היינו מתקיימים, כאשר הדברים הפוכים – מדינת ה”ציונים” מקריבה את היהודים, כהרגלה, על מזבח אינטרסים, שהם זרים לגמרי לטובת העם היהודי!! וארה”ב משלמת בהלוואות  בריבית קצוצה, אתנן תמורת דם יהודי יקר. ילדי ישראל משמשים בשר-תותחים לאינטרסים האמריקניים ושפני ניסוי לנשק ולתורות לחימה, לטובת כל העולם, רק לא לטובת היהודים. כבר עשרות שנים רוצחת ישראל את ילדי ישראל, למען האינטרסים של החלק הנאצי בתוכנו ולמען הנאציזם הבינלאומי!!! והיא לא היתה יכולה להמשיך בזה כל השנים, בלי הגיבוי של ה”ציונות הדתית”, המסרבת בכל מאודה לראות את האמת. אנשים מתעקשים בכל תוקף לא לדעת את האמת!!

 

למה שקוראת ה”ציונות הדתית” – “ממלכתיות”, לא היו מעולם כוונות להיות יהודית! וה”ציונות הדתית” תמשיך לאנוס את האמת!! כבר בימי תחילת ה”ציונות”, ובתוך האופוריה המעוותת, שליוותה את הכרזת המדינה האנטישמית, “ישראל”, היו יהודים מפוכחים שקרעו קריעה. אבל, הרשעים, ימשיכו לתת אשראי ל”מדינה”, וימשיכו לשרת את מנהיגיה, למרות דקלומיהם – המדינה בסדר, רק ההנהגה לא בסדר… מעניין – אבל, ההנהגה ה”ישראלית”, תמיד, בעיקר זו שהכריזה על עצמאות ה”מדינה” שלה, גרועה מן הנאצים!

 

ככל שתוסיפו להכחיש את מראה עיניכם ומשמע אזניכם, כן תהיה השואה הבאה עלינו נוראה יותר!

 

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר