שמונה עשרה שנה לרצח ד”ר ברוך גולדשטיין, זצוק”ל, הי”ד

שמונה עשרה שנה לרצח ד”ר ברוך גולדשטיין, זצוק”ל, הי”ד

חנה אייזנמן
27.02.2012 04:32
שמונה עשרה שנה לרצח ד"ר ברוך גולדשטיין, זצוק"ל, הי"ד


ואז, הובא ברור גולדשטיין, ברכב צבאי, למערת המכפלה, איננו יודעים מהו התירוץ שנתנו הקושרים לברוך גולדשטיין, כדי להביא אותו למערה. מכל מקום, עם תום האירוע, נפתחו הדלתות הנעולות (!?), ובאולם-יצחק נמצאו 29 גויות של ערבים, וגופתו של הקדוש, ברוך גולדשטיין, כשהיא מרוטשת בגרזנים, שהיו בידי “מתפללים מוסלמים חפים מפשע”.



ב”ה

 

 

 

שמונה עשרה שנה לרצח ד”ר ברוך גולדשטיין, זצוק”ל, הי”ד

 

 שמונה עשרה שנה לרצח ד"ר ברוך גולדשטיין, זצוק"ל, הי"ד

 

במשך שנים מילא אבישי רביב תפקיד של “מתנחל” מתפרע בחברון-קרית-ארבע, בשליחות הייבסקציה בשב”כ והפרקליטות. וזה מתועד!!

 

בין אם הכה בעמלק ובין אם לאו, מציל הנפשות מקרית ארבע, היה צדיק עליון. הוא הציל את חייהם, לא רק של יהודים, אלא, גם של ערבים. כאשר נרצח, במסגרת מדיניות “מדינת ישראל” להיפטר מלב ארץ ישראל, ומחברון תחילה, אבד לכל תושבי חברון, יהודים וערבים, רופא מעולה ומסור, צדיק בכל המובנים, שסייע לכל אדם בכל מצוקה, מעל ומעבר לנדרש ממנו כרופא.

 

ברשותו של ד”ר ברוך גולדשטיין היו תעודות שבח והוקרה ואף צל”ש, על טיפול בנפגעים תחת אש מחבלים. תעודות אזרחיות וצה”ליות. ודווקא, משום היותו אישיות נערצת בקרית ארבע – חברון, נבחר להיות הקרבן, להטלת רפש ב”מתנחלים”.

 

הנסתר מרובה על הגלוי, הן ברצח ברוך גולדשטיין, זצוק”ל, והן, להבדיל, ברצח יצחק רבין, יש”ו. בשני המקרים, נמצאים הקרבנות כמה אמות באדמה, ואינם יכולים לספר לעם ולעולם את האמת, ולהצביע על מי שרצח אותם!

 

 

איך עושים את זה – קלי קלות

 

במשך שנים מילא אבישי רביב תפקיד של “מתנחל” מתפרע בחברון-קרית-ארבע, בשליחות הייבסקציה בשב”כ בברכת הפרקליטות. וזה מתועד!! מכיוון שלא נמצאו להם, לפושעים נגד האנושות, פורעים יהודים באיזור, למרות כל מאמציהם בנדון, בעיקר, במדיניות של רצח “מתנחלים”, תושבי האיזור, נאלצו למלא את התפקיד הזה בעצמם. בדיוק כמו ברצח יצחק רבין – אבישי רביב לא הצליח להסית שום מתנחל לרצוח את יצחק רבין, אז, הפושעים נאלצו להסתפק בסוכן לשעבר, מהרצליה, בשם יגאל עמיר, “חובש כיפה”, שכנראה, גם הוא לא רצח, ואם כן, היה זה במצוות שולחיו בשב”כ.

 

כאמור, בחברון, קרית ארבע, דרום הר-חברון, נרצחו יהודים בשיטת הסרט הנע. מה שלא הפריע לרוצחינו מבית לחגוג את חג הפורים בנשפי הוללות – לא ניתן לערבים את הניצחון הזה, הם לא יהרסו לנו את החגיגות….

 

ואז, הובא ברור גולדשטיין, ברכב צבאי, למערת המכפלה, איננו יודעים מהו התירוץ שנתנו הקושרים לברוך גולדשטיין, כדי להביא אותו למערה. מכל מקום, עם תום האירוע, נפתחו הדלתות הנעולות (!?), ובאולם-יצחק נמצאו 29 גויות של ערבים, וגופתו של הקדוש, ברוך גולדשטיין, כשהיא מרוטשת בגרזנים, שהיו בידי “מתפללים מוסלמים חפים מפשע”. באולם היו מרצחים מרחבי איזור הר-חברון, בהמוניהם. באותו יום, מסיבה עלומה, לא פעלו מגלי המתכות בכניסה למערה. המונים פרצו לתוכה, בלא כל בדיקה. זאת, לאחר שבערב הקודם, בעת קריאת המגילה, התגודדו בהמוניהם סביב מערת המכפלה וקראו – אידבח אל יאהוד.

 

בדקה וחצי נורו 150 כדורים, על ידי רופא, שלא אומן לקרב… תרמילי הכדורים, היו מכלי נשק שונים… יחידת החיסול התחמקה מן המערה, נעלה את הדלתות, והפקירה את ד”ר גולדשטיין לידי המון חיות-אדם צמא דם!

 

בעצם, למה להכביר מלים – וכי איננו יודעים שהערבים הם רוצחים גנטיים? וכי, איננו יודעים כמה אלפי יהודים נטבחו כאן, בארץ ישראל, לפני ואחרי שהשמאל הקים את מדינת הדמים והזדון שלו? במערה היתה חלאת המין האנושי!! שנים רבות לפני-כן, כבר במלחמת ששת הימים, חובה היתה לחסל אותם. עד היום טרם נוקם טבח קהילת חברון בתרפ”ט.

 

השיגרה בארץ ישראל היא של טבח יהודים. הגויים עשו את מיטבם, במשך אלפיים, כדי לסגל את היהודים לבלתי נמנע, ולמנוע מהם שוק, בכל מעשי הטבח ההמוניים, בהם, ועל כן, לא יעלה על הדעת, שיהודי יקח את החוק לידיו. שום חוק, אינו תופס לענין טבח יהודים, לבד מחוק אחד – הרוצח יהודים, פטור. לכן הזדעזע כל העולם, כאשר מחנה השלום, ימח שמו וזכרו, נתן את האות להזדעזעות הזו, כשהוא מפברק את הסיבה…

 

אליבא היודונאצים, הטבח ביהודים בארץ ישראל, סיבתו – ה”טבח במערת המכפלה”, על ידי “הרוצח מקרית ארבע”. חלאת אדם, שאינה ראויה לשאת את שמו על דל שפתיה, שופכת עליו את מררתה. רוצחינו מבית, מחמשי הרוצחים ושולחיהם לרצח מתנחלים, “מזדעזעים”. שמו של הרוצח המתועב, יצחק רבין, שבבחרותו רצח יהודים, במו ידיו, ולעת זקנה נתן את הרובים לשכירי החרב שלו, מונצח על כל גבעה ותחת כל עץ רענן.  את הציון לצדיק הקדוש, דר ברוך גולדשטיין, החריבו. את הארון עם ספרי הקודש סילקו. הם, הרוצחים, קובעים, מי לגיטימי ומי לא לגיטימי, והעדר מקבל את הדוקטרינות הנאציות שלהם, כתורה למשה מסיני, והמעטים, השפויים, מוצגים כמטורפים. בכל שנה, כאשר קומץ יהודים מעלה את זכרו של הקדוש, צרים עליהם “עתונאים”, מצלמים את ה”מטורפים” ואת האזכרה, ומביעים זעזוע לנוכח התופעה. לא נותנים ליהודים לכאוב את מה שצריך לכאוב. הרי, לאחר כל טבח המונים, מספרים לנו ש”רק קומץ מתלהם של הימין הקיצוני”, עדיין קורא קריאות במקום הפיגוע… שאיפת חיינו לקיים הלוויות מאופקות ו”מכובדות”, כדי לקבל צל”שים מן הרוצחים. אנחנו לא בוכים, אלא, כשעמלק מוכה, שהרי – אנו מוכנים להיהרג ולא להרוג… זה נורא נורא מוסרי… נורא!!

 

כאמור, אליבא הנאצים של ה”שלום”, טבח היהודים בארץ ישראל החל, בגלל ה”טבח במערת המכפלה”. שהרי, אבי המאמינים היה “הנביא”, והוא ניבא את דבר הטבח לפני מאות בשנים, אשר על כן, מאמיניו טובחים ביהודים כבר מאות בשנים. למה שיהיו שונים מן הנוצרים? אצל אלה, כאלה, הכל מתחיל ב”רוצחים” היהודים…

 

וכמובן, אין חדש באסכולת גבלס     שמונה עשרה שנה לרצח ד"ר ברוך גולדשטיין, זצוק"ל, הי"ד

 

 

בימים אלה נתקלתי בגזיר עתון מעריב מערב פורים תשס”א, בו מופיע המאניפסט, שאסור להשוות לשטירמר, למשל, מפרי מקלדתו של אחד, גרשום גורנברג, תחת הכותרת: “פורים עצוב במיוחד…”. פתאם, יש ליהודים סיבה להיות עצובים, מה שהם לא היו, בדיוק, שנה לפני-כן, במארס השחור, בו נרצחו 14 יהודים (בחודש אחד!) ובטעות נרצח גם ערבי אחד, שאיתרע מזלו להיות בתוך יהודים, בעת פיגוע.

 

להלן, קטעים מדבריו של פושע, שצריך היה לעמוד לדין, על פי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם:

 

“פורים מתקרב ואני מהורהר.  בשבע השנים האחרונות קשה לחגוג בלי רגשות מעורבים… יום החג הפך ליום השנה לטבח בחברון.. מה שפעם נראה כסיפור תם ומעודד על היהודים ‘אשר נחו מאויביהם’, התחפש למניע ליהודי להכות ‘מכת חרב והרג ואובדן’, במי שנראה לו כאויבו

 

“כשהרופא מקרית ארבע פתח באש, בי”ד באדר, תשנ”ד, ורצח 29 בני אדם, תהליך אוסלו אך יצא לדרך היום נראה שהתהליך הסתיים באכזבה עצומה; ישראלים ‘יודעים’ שהפלשתינים אינם מוכנים לשלום, פלשתינים ‘יודעים’, שישראלים אינם מסוגלים לצדק הסטורי…

 

“… בתום 40 ימי האבל, החלה תנועת החמאס בפיגועיה הראוותניים בערי ישראל. הטבח סיפק לא רק את המניע, אלא, גם את ההשראה לדרך הפעולה – התאבדות, תוך כדי הרג אזרחים רבים ככל האפשר…

 

עיתונים ישראלים מנו את מספר קרבנות הטרור מאז חתימה הסכם אוסלו ולא מיום הטבח, ובכך, כבר סיפקו נצחון לאיש ההוא. מעשה ה’הקרבה’  גם נתן השראה לרוצחו של יצחק רבין, ז”ל. ביום השנה השני לטבח, התחיל החמאס במסע הפיגועים הקשה ביותר, שהביא לניצחון בנימין נתניהו…….

 

“….. עד שנוציא את עצמנו מהמיתוס של המאבק האינסופי, ונלמד שוב לראות בשכנינו בני אדם הנבראים בצלם, קשה לחגוג….”.

 

הללוי-ה!                                

 

 

כדאי רק להבהיר, מה שנהיר ובהיר, היום, כשמש בצהרי יום קיץ – הן הטבח במערת המכפלה והן רצח רבין בוצעו על ידי “מדינת ישראל”!! לא ד”ר ברוך גולדשטיין, זצוק”ל, הי”ד, ולא, להבדיל, יצחק רבין, יש”ו, נותרו, כדי להעיד אמת! כל התמיהות בשני המקרים, כמו גם, מעשי הרצח ביש”ע, הנעשים על פי תבנית מסויימת מאד, מעידים על כך – “מדינת ישראל”, בגיבוי/מצוות ה-CFR אינה בוחלת באמצעים, להביא, בשלב ראשון, את העם היושב בציון ל”גבולות אושוויץ”, ואחר-כך, לים. אך זה, רק בסוגריים, בדיון הזה.

 

רק עוד לציין – לאחר חיסול רבין, נעלמו אנשים רבים מן השטח… היו “התאבדויות” חסרות פשר. מאידך, היו גם צ’ופרים, לכאלה, שהיו צריכים לעמוד לדין, באשמת “רשלנות” פושעת… הצלם ה”חובב” ירד לתהום הנשיה, כך גם אותה אשה אדומת שיער, ראיתיה ושמעתיה בטלויזיה, כשהיא צועקת – הוא לא נפגע, הוא לא נפגע, כשהיא, ממש, ליד הרכב, שהבריח משם את רבין אל מותו. משפחת דמתי נחבאת אל הכלים, ויש אומרים, שמנחם דמתי יוצא, לאט לאט, מדעתו… מעניין למה? תשובות יש בסרטים, ששמעון פרס לא הצליח להניח עליהם יד. חפשו באינטרנט!

 

מי אתה גרשום גורנברג?

 

אנו מבקשים לדון בתמצית חלאת המין האנושי, גרשום גורנברג והקליקה, בתוכה גם אמנון אברמוביץ, שחשף את “שמפניה”, הוא הפרובוקאטור, אבישי רביב, ולאחר מכן הצטער על גילוי האמת, כי זו יכולה היתה לשחק לידי היהודים, אלא, היהודים אינם יודעים לשחק, גם כשחייהם מונחים על כף המאזנים. וליתר דיוק – מאז הטבח ב”אלטלנה”, יודע עם ישראל, שאצל השמאל, המטרה מקדשת את כל התותחים, אין לו שום בעיה לרצוח יהודים. למעשה, גם אין לו בעיה לרצוח ערבים, אבל, בינתיים, אלה משמשים אותו בצורה הטובה ביותר. מעולם לא ניתנו רובים בידי מרצחים מוצלחים יותר!

 

כרוניקה של התאבדויות מאפיינים ומגמות

פיגוע ההתאבדות הראשון בוצע ב– 16 באפריל 1993 סמוך למחולה שבבקעת הירדן, כאשר מחבל פוצץ את עצמו במכונית תופת. באירוע זה נהרג אזרח ישראלי אחד ושבעה נפצעו. פרט לפיגוע זה, כל פעולות ההתאבדות בוצעו אחרי חתימת הסכם אוסלו, ובמהלך אינתיפאדת אל-אקצה.

פיגועי ההתאבדות בשנים 1996-1993 בוצעו בשלושה גלים עיקריים. הגל הראשון בא בתגובה להסכם אוסלו (בספטמבר 1993(

 

 

אז, בקשר לגרשום ולדברים שהוא “אינו” מודע אליהם –

 

הארגון לשחרור פלשתין = אש”פ, הוקם שלש שנים לפני ה”כיבוש”. אש”ף הוקם על-ידי שרי החוץ של מדינות הליגה הערבית. ההחלטה להקמתו נפלה בוועידתם בקאהיר, בינואר 1964, כאמור, שלש וחצי שנים לפני ה”כיבוש”, והוקם, חצי שנה אחר-כך, באמצע 1964. מכאן, הארגון הזה וה”עם”, שאותו הוא מייצג, כביכול, הוקמו כדי לקדם את השמדת הישוב היהודי שבתוך הקו-הירוק! ל”כיבוש” אין שום קשר להיות הערבים שודדי ארצות לא להם ושופכי דמים, בהתאם למסורת – “דין מוחמד בסייף”. לא שיש מישהו בארץ, שאינו יודע זאת!

 

ה“אמנה הפלשתינאית” לא שונתה מעולם, אפילו לא בכאילו – כטאקטיקת הטעייה; הערבים אינם משקרים בנושא זה – הם אומרים ועושים להשמדתנו!! לערבים אין שום תכניות שלום עם היהודים. זה, ממש, לא בראש שלהם!!! במיוחד לא, כאשר הם רואים שכל מבוקשם נופל לידיהם כפרי בשל. כל ההסכמים הם מאסכולת “שלום קורייש” – לרמות, כדי לקדם את דין מוחמד בסייף. המדיניות היא של מלחמה ו”שלום”, בהתאם לצורך. זו טאקטיקה לא אסטרטגיה!

 

אשר לטבח יהודים בארץ ישראל, דורות לפני שנולד ברוך גולדשטיין, די בהצצה חטופה באינטרנט, כדי לקבל את תמונת הזוועה. יהודים נטבחים באלפיהם בארצם, רק משום תאוות הרצח הערבית. אך ורק, משום כך. לא משום סיבה אחרת! כל הצגה אחרת של הדברים, מעידה על המציגים אותם כך, שהם גרועים מן הנאצים!! ואפשר להוכיח!!!

 

הנבל, גרשום גורנברג, מתבכיין על העתונים, שציינו את מעשי הטבח שגררו עמם הסכמי אוסלו, במקום לציין רק את אירועי ה”נקמה” על “הטבח במערת המכפלה”. כי, איך יתרום ציון האמת לתיזה השטנית שלו?!! הסכמי-אוסלו הביאו איתם רק שפך דם יהודים, כפי שהיה צפוי, ועל פי כל ההתראות, שהיו צריכות להיות מיותרות לגמרי, אילולא שלטו במדינה הזו פושעים גרועים מן הנאצים, שקיבעו בעם הזה את טירוף ה”שלום”, הקודם לקיום היהודים ולכל ערך אחר. טוב למות בעד ה”שלום”! בטבע שבעולם, אנשים עושים שלום, כדי לחיות, אצלינו מתים על מזבח ה”שלום” של שמעון פרס, ימח שמו וזכרו, והמזרח התיכון החדש שלו, כמרכיב בסדר העולמי החדש.

 

לא לשכוח בפורים, להדליק נר לזכרו של ד”ר ברוך גולדשטיין, זכר צדיק וקדוש לברכה, הי”ד, דור שביעי לבעל התניא. ונקווה שיהיה לנו מליץ טוב לפני אבינו שבשמים.

 

פורים שמח! ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים, המה בשונאיהם, מבית ומחוץ! אמן!

 

 

 

                                                    שמונה עשרה שנה לרצח ד"ר ברוך גולדשטיין, זצוק"ל, הי"ד

נספח:

 

אי אפשר לשקר לכל היהודים כל הזמן –

 

האם ברוך גולדשטיין באמת פתח באש ורצח ערבים? – ‏מאת גלגליאו ‏

 

08:46 | ‏2011/‏11/‏11

זוהי אגדה שמאלנית – ערבית אורבנית. מעולם צה”ל והשב”כ לא ניסו לחבר בין העובדות והממצאים בשטח ולהפיק מהן את האמת. ברוך גולדשטיין לא רצח, אלא נרצח. המוני המתפללים התנפלו עליו להורגו, והוא הגן על עצמו עד שנגמרו לו הכדורים במחסניות.

סיפור השמאלני הרשמי פשוט: בפורים של 1994, גולדשטיין, פעיל כ”ך מטורף, לקח רובה, הלך למסגד וירה במתפללים. לא חשובה העובדה שהמקום מלכתחילה לא אמור בכלל להיות מסגד. לא חשובה העובדה שבדיקות בליסטיות הוכיחו שהערבים לא נורו מהרובה של גולדשטיין. בכלל לא חשובה העובדה שהגרסה הרשמית טוענת כי גולדשטיין ירה ב-154 ערבים עם 140 כדורים….
האבסורד בתרחיש שהציגה הממשלה היה ניכר לעיין מיידית: אדם עדין, רופא במקצועו, רצח מוסלמים בדם קר. הממשל אף עמד מאחורי הוצאת הדיבה לפיה גולדשטיין, במהלך שירותו הצבאי כרופא, הגיעה לכזו רמה של טירוף דתי, שהוא החל לסרב לפקודות מפקדיו. הממשלה פרסמה שגולדשטיין הכריז כי הסמכויות היחידות אליהן הוא כפוף הן הרמב”ם וכהנא. עוד פורסם, כי גולדשטיין הכריז כי איננו מוכן לספק טיפול רפואי למי שאיננו יהודי.

הקהל הערבי ביצע בד”ר גולדשטיין לינץ’ לאחר שפרק אותו מנשקו. התובע הכללי בישראל סרב להעמיד את מבצעי הלינץ’ לדין, על אף שמרבית הרוצחים היו ידועים עקב התפארותם בתקשורת על מעשם. במקרה אחר, בו יהודי ירה במחבל ערבי לאחר שפשט אותו מנשקו, היהודי נשלח למאסר ממושך על אף שפעל מתוך רגע של אי שפיות זמנית. כאמור, קיים מוסר כפול באשר לטיפול בערבים ויהודים בישראל.

מיד לאחר הריגתו של גולדשטיין, יצא המון הערבי לרחובות על מנת לבצע פוגרום נקם רחב מימדים בקהילה היהודית בחברון. שכתוצאה מהתנגשויות בין הערבים לחיילי צה”ל, נהרגו 9 יהודים ומספר מפגינים ערבים. האזהרות הרשמיות במערכת הביטחון הראו כי הפוגרום המתוכנן, לא היה מאורע ספונטאני של התפרצות זעם, אלא פעולה מתוכננת מבעוד מועד של החמאס. ע”פ דו”ח וועדת שמגר, ביום שלפני המאורע המדובר, התאגד אספסוף פלסטיני במערת המכפלה בקריאות “מוות ליהודים”. על סמך הוראתו של האלוף, צה”ל שיחרר באופן מפתיע את האחראי להתססת ההמון שנעצר קודם לכן. בנוסף לכך, למרות המתיחות המוגברת ששררה בעקבות ההתססה, כוחות מג”ב לא נשלחו לתגבר את מתחם מערת המכפלה. ריח הטבח הקרב ובא עמד באוויר, והממשלה הישראלית קיבלה אותו בברכה. טבח מסוג זה היה מסיים את הנוכחות הבעייתית של יהודים בעיר חברון, כפי שקרה בטבח משנת 1929. ממשלת רבין ייחלה למשבר גדול שיקל עליה לממש את התחייבויותיה לנסיגה מחברון לפי הסכם אוסלו.



הגרסה הרשמית גורסת כי גולדשטיין פתח בירי – ‏מאת גלגליאו ‏


08:49 | ‏2011/‏11/‏11

אדם הגיוני, וזה לא כולל את חברי וועדת שמגר השמאלנים – ישאל את עצמו, כיצד הצליח ד”ר גולדשטיין לירות ולפצוע 154 ערבים, מתוכם 29 הרוגים ב – 140 כדורים? על פי גרסת החקירה, פורסם שגולדשטיין נכנס למערת המכפלה עם ארבע מחסניות, שבכל אחת 35 כדורים של רובה גליל. ירי בקהל צפוף אינו מאפשר פגיעה ב – 154 איש. אין זה הגיוני שכל קורבן נורה בכדור אחד בלבד במטח הירי. קשה מאוד להרוג בירייה אחת בלבד, בטח שבנסיבות כה קיצוניות. אפילו אם נתעלם מה”חורים בעלילה”, פשוט אין דרך אפשרית לפגוע ב-154 איש ב – 140 כדורים.
הערבים רצחו את ד”ר גולדשטיין כאשר הוא ניסה לטעון את נשקו, כך שלפחות מחסנית אחת מתוך הארבע הייתה חייבת להישאר חלקית ריקה. נתון זה מוריד את מספר הכדורים ל105. נשמע מופרך לחלוטין לטעון שכל כדור בודד שגולדשטיין ירה פצע מספר ערבים.
פריקת ארבע מחסניות במצב של ירי אוטומאטי מתמשך לא הייתה מובילה למספר כה גדול של נפגעים, וסביר מכך, הייתה מובילה למעצור בנשק. ירי 105 או 140 כדורים במצב חצי אוטומאטי היה לוקח זמן רב מדי, מה שהיה מאפשר לכוחות מג”ב המועטים מחוץ לדלת לפרוץ לאולם התפילה ולהשתלט על גולדשטיין.
אפילו הצלף המוכשר ביותר אינו מסוגל מבחינה ריאלית לפגוע ב-154 אנשים בפעולה בודדת, עם רובה אחד, תחת לחץ, ובאמצע קהל צפוף. ד”ר גולדשטיין לא היה צלף מוכשר ואפילו לא מפעיל נשק מיומן. מניין ההרוגים אשר נזקף לזכותו לא הושג מעולם, בעבר ובהווה, על ידי אף טרוריסט בודד בתנאים דומים. רק בישראל הטוטליטארית, בה שולט המשטר ביד רמה בתקשורת, יכולים אנשים שטופי מוח להאמין להבלים מסוג זה. בהשוואה פשוטה, המחבל הערבי שירה ב-19 איש במרכז הרב בירושלים, במרץ 2008, השתמש ב-600 כדורים!!!!

 

למאורעות מערת המכפלה קיים תרחיש נוסף – ‏מאת גלגליאו ‏


08:52 | ‏2011/‏11/‏11

אשר בניגוד לעמדה הרשמית, כן נתמך ע”י עדויות בשטח. הד”ר גולדשטיין הגיע למערת המכפלה, בה היו פלסטינים בעיצומן של הכנות אחרונות לקראת יציאה לפוגרום כנגד הקהילה היהודית. הד”ר זכה בכבוד המפוקפק של הפיכה לקורבן הראשון של האספסוף. כוחות הביטחון הישראלים שהוצבו במקום פתחו באש על המפגינים, והגיעו למניין נפגעים מרשים של 154 איש. אך באותם הימים, ימי שנות אוסלו העליזות, תהליך השלום של כנופיית פרס-ביילין-רבין, היה רצח רחב היקף של יהודים מתקבל רע על דעת הקהל היהודית. על כן הומצאה עלילת “טבח” גולדשטיין. ההפגנות הערביות שבאו לאחר ה”טבח” הפכו פתאום לביטוי כעס מוצדק מצד הערבים, במקום לניסיון אמיתי לביצוע פוגרום ביהודים. זה היה נוח לממשלת רבין להציג כך את הדברים ולחמוק מפני התמודדות אמיצה עם האמת! והכל על חשבון הקורבן גולדשטיין!
כבונוס, הפלילה כנופיית פרס-ביילין-רבין את תנועת כ”ך, אשר הייתה הכוח היחיד בישראל באותם הימים עם יכולת לעצור את תהליך השלום המטורף, באחריות לרצח. הממסד הישראלי ניצל את העובדה שגולדשטיין נמנה בין חברי מפלגת כ”ך על מנת להוציא את המפלגה מחוץ לחוק (טוב שהם לא הוציאו את מקצוע הרפואה מחוץ לחוק, כי הרי גולדשטיין היה גם רופא).

 

ועדת שמגר – ‏מאת גלגליאו ‏


08:56 | ‏2011/‏11/‏11

בשימועי ועדת שמגר, העידו שני חיילי מג”ב ישראלים שהוצבו במערת המכפלה באותו הבוקר. החיילים מסרו בעדותם, שהד”ר גולדשטיין נכנס למערה חמוש ברובה M-16 ולא בגליל. בנפרד, מסרו עוד החיילים, כי הם ראו אדם שני נכנס למערה, חמוש בגליל. ועדת שמגר דחתה את עדויותיהם.

מי היה האיש שחמק עם נשק למערת המכפלה?
האם היו לערבים עוד נשקים במערת המכפלה?
למה לא נבדקו כל הקליעים שנורו כדי לראות אם רק נישקו של גולדשטיין ירה?

עדיין לא ברור איך בכלל הצליח הד”ר גולדשטיין להיכנס לאולם התפילה, מוקף במוסלמים, מבלי שאף אחד הבחין בכך. הרבה יותר סביר להניח שהוא נרצח במקום אחר במערה, וגופתו נגררה לזירת הטבח. אומנם ישנן עדויות של מספר פלסטינים הטוענים שהם ראו את גולדשטיין יורה, אך אפילו ועדת שמגר פרסמה שבעדויותיהם נתגלו סתירות קשות.

 

המשל חיסול ממוקד מסתורי של ראשי תנ’ כהנא – ‏מאת גלגליאו ‏


09:00 | ‏2011/‏11/‏11

באופן מקרי לחלוטין, מצלמות האבטחה במערת המכפלה דוּוחו כבלתי תקינות בעת התרחשות האירוע. להנהגה הישראלית היה מניע אדיר לרצוח את הד”ר גולדשטיין כדי לתרץ את הכניעה לערפת ומסירת חברון לפלסטינים. לאחר רצח הרב מאיר כהנא, גולדשטיין הפך לחולייה מקשרת בין הפלגים היריבים בתנועה. לאחר רציחתו של הד”ר גולדשטיין, הפך בנו של כהנא, הרב בנימין כהנא, למנהיג כ”ך, ונרצח גם הוא. הדיווחים הרשמיים מצביעים על כך שגם בנימין כהנא נרצח בידי מחבלים ערבים. אך העובדה שהמתנקשים ירו 62 כדורים לעבר המושב הקדמי של הרכב בו נהג, ואף לא אחד אל עבר המושב האחורי בו ישבו ילדיו – מעידה על עבודה מקצועית מדי. שנים לאחר מכן, עצר צה”ל את מי שהיה כביכול אחראי לרצח. לנאשם המדובר היו כבר כל כך הרבה רציחות על הידיים, שוודאי לא היה קשה לשכנעו לזקוף לזכותו רצח נוסף.

שנים לאחר מכן, מנהיגי הליגה להגנה יהודית בארה”ב, אירב רובין וארל קרוגר, נרצחו (“התאבדו”), בשני בתי כלא שונים בעלי אבטחה גבוהה. כך נפתרה בעיית הממסד הישראלי וכך נתפטר מקיומה של כ”ך – סיכול ממוקד !

 

 

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר