סמרטוט אדום, טור שבועי, 19 בינואר 2012: מכתבים לשופטי ביהמ”ש העליון

סמרטוט אדום, טור שבועי, 19 בינואר 2012: מכתבים לשופטי ביהמ”ש העליון

גדעון ספירו
28.01.2012 22:03
יד לוחצת

יד לוחצת


מכתבים לשופטי בית המשפט העליון: דורית ביניש, אשר גרוניס, מרים נאור ויצחק עמית *** ועוד: על רצח מדעני גרעין באיראן



לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש

מכתבים לשופטי בית המשפט העליון

מכתב ראשון

לכבוד

דורית ביניש

נשיאת בית המשפט העליון

ירושלים

בחודש הבא את מסיימת את תפקידך כנשיאת בית המשפט העליון ופורשת לגמלאות. סיום תפקידך כרוך בצרימות קשות. בוועדה לבחירת שופטים בה את חברה, הצבעת בעד מינויו של המתנחל נועם סולברג לשופט בבית המשפט העליון. במלים אחרות, בבית המשפט העליון יכהן שופט שאינו גר בישראל, אלא באזור בו שורר משטר אפרטהייד. הוא נהנה מזכויות היתר שמשטר זה מעניק לו, שותף לפשע הקמת ההתנחלויות, לוקח חלק בשוד קרקעות העם הפלסטיני, נהנה ממטריית הגיבוי של צבא הכיבוש, באחת – שופט ששותף לפשע מלחמה, כפי שהוגדרו ההתנחלויות בחקיקה הבינלאומית. האיש הזה יישב בהרכבי בג”ץ (בית דין גבוה לצדק), וכך מקבל הצדק היבט נכלולי כאשר פושע מלחמה יפסוק מהו צדק. אפילו ג’ורג’ אורוול היה מתפעל מהתעוזה האורווליאנית.

כל איש שוחר זכויות אדם ודמוקרטיה חייב כמובן למחות על מינוי זה, המהווה ביטוי לאפליה וגזענות, וכך אני עושה, ובה בעת אני רואה במינוי גם ברכה, באותו מובן שהוא מסייע למתנגדי הכיבוש והאפרטהייד בארץ ובעולם להסיר את מסכת “בית משפט עצמאי ודמוקרטי”. התהליך של הכפפת בית המשפט העליון לצרכי הכיבוש החל כבר לפני שנים, ובכהונתך הוא העצים, אבל עם מינויו של מתנחל לכהונה הרמה נסגר מעגל. המתנחלים, אדוני הארץ, יכולים לסמן וי (V). הם כבשו עוד מצודה.

ישראל רואה עצמה כחלק מהעולם החופשי, וככזו היא יוצרת תקדימים הזרים לעקרונות הדמוקרטיה. ישראל הינה המדינה הראשונה בעולם הדמוקרטי שאדם החתום על דו”ח המתיר עינויים, הלוא הוא יעקב מלץ, מונה ב-1988 לשופט בבית המשפט העליון. עתה נוצר תקדים חדש, שאדם השותף לפשעי מלחמה מונה למשרה הרמה.

בנתונים אלה אך טבעי שזמן קצר לאחר ההחלטה לבחור בסולברג כשופט בבית המשפט העליון קיבל בית המשפט העליון את אחד מפסקי הדין הבזויים ביותר, אם לא החמור שבהם, מאז הקמת מדינת ישראל. כוונתי לפסק דין מיום 11 בינואר 2012, שירשם כיום שחור בתולדות מערכת המשפט הישראלית, בו דחו 11 שופטי בית המשפט העליון ברוב של שישה מול חמישה שופטים, ארבע עתירות של שלושה ארגוני זכויות אדם וח”כ זהבה גלאון נגד חוקיותו של חוק האזרחות, האוסר על אזרחי ישראל הערבים להתאחד בישראל עם בני/בנות זוגם הפלסטינים מהשטחים הכבושים. בעתירות נטען כי החוק פוגע אך ורק באזרחי ישראל הפלסטינים ועל כן הוא נושא אופי גזעני, והוא פוגע באחת מזכויות היסוד של אדם – הזכות לחיי משפחה במדינה בה הוא אזרח.

ששת השופטים קבעו שמדובר “בפגיעה מדתית” (עוד אחד מדפוסי הלשון המכובסים של עידן הכיבוש) ועל כן הוא חוקתי. השופטים הגזענים גייסו נימוקים מן הגורן ומן היקב. החל מביטחון, עבור לדמוגרפיה וכלה בניסיון כושל ל”גייר” פסקי דין ממדינות אחרות שניתנו בסוגיות שונות לחלוטין. מאות עמודי פסק הדין לא יוכלו לכסות על אופיו הגזעני. כתוצאה מפסק הדין יאלצו אלפי פלסטינים אזרחי ישראל שנישאו לפלסטינים מהשטחים הכבושים, להיפרד, והילדים יקרעו בין ההורה הישראלי וההורה הפלסטיני שנאלץ לחזור לשטחים הכבושים. גזירה אכזרית זו מזכירה את התקופות האפלות ביותר בתולדות רדיפת היהודים.

הגם שנמנית עם חמשת שופטי המיעוט שהתנגדו לחוק בניסוחו הנוכחי, לא תוכלי לנוח על זרי הדפנה של שומרת זכויות אדם. בעקבות פרישתה של השופטת אילה פרוקצ’יה, שנמנתה בתחילת הדיונים עם הרכב השופטים ותמכה בפסילת החוק, מינית במקומה את השופט ניל הנדל, התומך באישור החוק וכך נוצר הרוב הדרוש לדחיית העתירות. עיתון “הארץ” ציין כי חששת מסערה ציבורית שיקים הימין השולט בישראל אם בית המשפט יקבע כי החוק הוא לא חוקתי, ולכן דאגת ליצור את הרוב לקבלתו. וכך, בסמוך לפרישתך, במקום לגלות אומץ לב, השתפנת.

פסק הדין הוא הוכחה משכנעת לטוענים כי הגדרת ישראל כ”מדינה יהודית דמוקרטית” היא אוקסימורון. שוב ושוב אנו נוכחים כיצד המרכיב היהודי בהגדרה מביס את המרכיב הדמוקרטי.

___________

מכתב שני

לכבוד

אשר גרוניס

הנשיא המיועד של בית המשפט העליון

ירושלים

ח”כ המתנחל והגזען יעקב כץ ממפלגת “האיחוד הלאומי”, יזם הצעת החוק שתסלול את דרכך לנשיאות בית המשפט העליון. הכנסת אימצה את הצעת החוק המוכר בציבור כ”חוק גרוניס”. ח”כ כץ העריך כי אתה תשרת את מטרות הימין בנאמנות ולכן יש להעדיף אותך. לפי שעה נראה כי הימר על הסוס הנכון.

להזכירך, “האיחוד הלאומי”, מפלגתם של פליטי תנועת “כך”, תנועתו של הארכי גזען הרב כהנא, שבעת היותו חבר כנסת בשנות ה-80 של המאה הקודמת, הגיש הצעות חוק לפיהן רק יהודי יכול להיות אזרח ישראלי, ואימץ את חוקי נירנברג בגרסה ישראלית לפיהם אסור ליהודי או יהודיה לקיים יחסי מין עם ערבים/יות. זה הפרופיל של מי שלקחו אותך תחת חסותם.

תרומתך לפסק הדין עונה במלואה על ציפיותיו של ח”כ כץ וחבריו. סיפקת את הסחורה. פסיקתך מתחילה בהכרזה שזכתה למחיאות כפיים של הימין בכלל, והגזעני מתנחלי בפרט: “זכויות אדם אינן מרשם להתאבדות לאומית”. עם הסיסמה הכוזבת הזו היית יכול להיות שופט מקובל ונערץ בכל משטר עריץ, החל מצפון קוריאה וכלה בסוריה של אסד.

אתה מהלך עלינו אימים וטוען כי פלסטינים שעברו להתגורר בישראל כתוצאה מנישואים, מהווים סכנה ביטחונית, בגלל האפשרות שמי מהם יהיה מעורב בפעילות טרור. מבין אלפי הפלסטינים שעברו לישראל מהשטחים בגין נישואים, היו מקרים בודדים בלבד של מעורבות במה שקרוי “פעילות טרור” (בהגדרה זו נכללים גם כאלה שעסקו בפעילות פוליטית שלא לרוחו של השב”כ). באיזו פקולטה למדת, אדון גרוניס, לשלול באופן קולקטיבי זכויות יסוד מקבוצה אתנית או לאומית, בגין חטאי יחידים?

אף פלסטיני מהשטחים הכבושים שעבר להתגורר בישראל לא גרם למותם של מאות בני אדם מדי שנה, כפי שמתרחש בישראל בגין עבירות תנועה. האם תעלה על דעתך לשלול מכל הציבור רישיונות נהיגה בגלל שיש נהגים עבריינים?

זכויות אדם לעולם אינן מתכון להתאבדות לאומית. להיפך, שמירה עליהן היא סם חיים לחפצי חיים. אם עומדת לפתחנו סכנה של התאבדות לאומית היא נעוצה בהמשך הכיבוש והדיכוי. עצתי לך גרוניס, לרדת מהרמפה של הימין, הפנה לו עורף ונצל את שלוש השנים שבהן תכהן כנשיא בית המשפט העליון לניווטו במשעולי זכויות אדם.

____________

מכתב שלישי

לכבוד

מרים נאור

שופטת בית המשפט העליון

ירושלים

תרומתך לפסיקה המגונה הדוחה את העתירות נגד חוק האזרחות הגזעני, היא יחידה ומיוחדת. את מכירה בכך שהזכות לחיי משפחה היא זכות חוקתית, אבל “היא אינה חלה על האפשרות לממש את חיי המשפחה עם בן זוג זר דווקא בישראל”. איזו יצירתיות. תרומה ייחודית של המשפט הישראלי למערכת המשפט הבינלאומית. איך לא חשבנו על כך קודם?

עריצי העולם יעלו אותך על ראש שמחתם. עכשיו רק נותר ליישם כלל זה של “לאו דווקא אצלנו” בכל סוגיות זכויות האדם. חופש ביטוי? חופש שביתה? חופש תנועה? הזכות לחיים בכבוד? זכות הקניין? הזכות למשפט הוגן? הזכות לחופש מצפון? הזכות לעיתונות חופשית? הזכות להשכלה? הזכות לקורת גג? הזכות לשכר הוגן? הזכות לאזרחות? הזכות למקלט לפליטים נרדפים? כולן זכויות חשובות, חוקתיות, אבל מימושן? לא בבית ספרנו.

מרים, מרים, את אישה אינטליגנטית, איך יצאו ממך דברי הבל כה מסוכנים? כפליט מגרמניה הנאצית הייתי קורבן לסגנון זה של “לא אצלנו”. אני מציע לך לקרוא את ספרה של חנה ארנדט “יסודות הטוטליטריות” כדי לזכור מאין באנו ולאן אסור לנו ללכת.

___________

מכתב רביעי

לכבוד

יצחק עמית

שופט בית המשפט העליון

ירושלים

ביום 8 בינואר 2012 דחה בית המשפט העליון עתירה של תנועת “יש גבול” נגד מינויו של המתנחל נועם סולברג לכהונת שופט בבית המשפט העליון. דחיית העתירה הייתה על הסף. אתה כתבת את ההחלטה ושני עמיתיך להרכב, אסתר חיות ועוזי פוגלמן, הצטרפו בהסכמה.

מערכת המשפט הישראלית ידועה בסרבולה ואיטיותה. משפטים נמרחים לעתים לאורך שנים, וגם כאשר הדיונים כבר הסתיימו, מעכבים שופטים מתן פסקי דין לתקופות ארוכות, וגורמים לרבים סבל בל ישוער. והנה, הפלא ופלא, בעתירה זו התגלתה מערכת המשפט כיעילה וזריזה. דומה כי הושג שיא עולמי. העתירה נדחתה ביום בו הוגשה. נהגתם כחברי מאפיה הממהרים להגן על חבר כנופיה, ולא כשופטים המלבנים את הטענות שביסוד העתירה.

תוכן ההחלטה הוא מביש, רדוד ומנסה להתחכם ברמה אינפנטילית.

בסעיף 3 להחלטה כתבת: “אף לא מצאתי תקדים משפטי לפיו מקום מגורים כאמור מהווה פגיעה בטוהר המידות בכלל, ובטוהר המידות השיפוטי בפרט. העותרת לא הצביעה על תקדים כאמור, אך לשם הזהירות, חזרתי ועיינתי גם בכללי אתיקה לשופטים, תשס”ז-2007 ולא מצאתי כי מקום מגורים כאמור מהווה עבירה על כללי האתיקה”.

וכל הקורא יצחק צחוק מר. בכללי האתיקה לשופטים גם לא כתוב שאסור למנות אידיוט, האם פירוש הדבר שדרכם של האידיוטים סלולה לבית המשפט?

האם באמת אינך מבין את הבעייתיות שבמינוי שופט לבית המשפט העליון, שגר מחוץ לישראל, בשטח כבוש בו שורר משטר אפרטהייד? האם קצרה בינתך עד כדי כך שאינך מבין ששופט אשר שותף לפשעי מלחמה (כך מוגדרות ההתנחלויות בדין הבינלאומי), שמקום מגוריו הוא עבירה על אמנות בינלאומיות שישראל חתמה עליהן, אמנות האוסרות למדינה כובשת להעביר את אוכלוסייתה האזרחית לשטח הכבוש, אינו יכול להיות שופט במדינה המתיימרת להיות דמוקרטית? האם לא ברור לך ששופט השותף לשוד קרקעות של העם הפלסטיני לוקה קשות בטוהר מידות? היומרה של ישראל להיות דמוקרטיה תקינה, אין לה כיסוי ומינויו של סולברג הוא בבחינת צלם בהיכל מנקודת מבטו של דמוקרט שוחר זכויות אדם. אילו היה מדובר בעבירות אתיות זו הייתה בעיה מינורית יחסית לשק העמוס לעייפה של עבירות פליליות שסולברג נושא על גבו הגזעני.

מינויו של סולברג כמו גם הטקסט שלך בדחיית העתירה משקפים בעוצמה וחדות של קרן לייזר את דרדורן של החברה הישראלית ומדינת ישראל לעבר תהומות לתוכן קרסה רפובליקת ויימאר. ראוי שאתה וחבריך להרכב ישתתפו בדחיפות בסדנא מרוכזת בנושא זכויות אדם. איבדתם את המצפן והמצפון.

אנא העבר מכתב זה לשני עמיתיך להרכב.

__________

רצח מדעני גרעין באיראן

לאחרונה נרצח עוד מדען גרעין באיראן. הרביעי במספר. יש לי יותר מיסוד סביר להניח שמדובר בעבודה של המוסד הישראלי. חיזוק לכך אני מוצא בהודעת דובר הצבא הישראלי שהוא אינו “מזיל דמעה” על הרצח. השיטה של רצח מדענים, מעבר לכך שלא תשיג את המטרה של הפסקת פרויקט הגרעין באיראן, אולי להיפך, תעצים את המאמצים, היא פסולה מוסרית. מדובר בהוצאה להורג ללא משפט של מדענים שנמנים גם עם הסגל האקדמי באוניברסיטאות, בעלי משפחות, שאינם שונים ממדעני גרעין ישראלים, המשלבים הוראה באוניברסיטאות עם עבודה עבור הממשלה בכור הגרעיני בדימונה. האם מותר לאיראנים לרצוח מדענים ישראלים המשרתים את החימוש הגרעיני הישראלי?

מפליא שלא קמה מחאה של האקדמיה הישראלית. עצתי לכימאים הישראלים שקיבלו פרס נובל שירימו קול נגד השיטה, שגם הם עלולים להיות קורבנותיה. זכרו את מורשתו של הלל הזקן שאמר על תעשה לזולת את אשר שנוא עליך.

הפתרון אינו ברצח מדענים על ידי כל מיני ארגוני ביון, אלא בפירוז המזרח התיכון מנשק השמדה המונית. ישראל החמושה עד צוואר במאות פצצות אטום כמו גם בנשק כימי וביולוגי, לא מוכנה למהלך הפירוז.

___________

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר