דוקטורים לטיוח השחיתות
דוקטורים לטיוח השחיתות
ד”ר גל אלון הדביק לאזרחים הלוחמים ללא לאות בשחיתות הציבורית את התואר “דוקטורים לשחיתות”, והמליץ ברוב חסדו להעדיף על פניהם דוקטורים לפסיכולוגיה אלה שמתייחסים אל הלוחמים בשחיתות כאל אנשים תימהוניים ויוצאי-דופן, לא מפנימים את העובדה שדווקא אזרחים אלה הם שומרי חומות המוסר של המדינה ולבסוף – פתרון לתעלומה מדוע ד”ר אלון מלגלג עלינו
היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)
ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש
החבורה המובחרת של האזרחים המתנדבים הנאבקים ללא לאות לאורך השנים בשחיתות הציבורית זכתה בעבר לכינויי גנאי ולעג רבים. כינו אותם, בין השאר: “הזויים”, “דון קישוטים”, “טהרנים”, “סוכני מוסר” ועוד. ד”ר גל אלון הדביק לנו במאמר שפרסם בהארץ לפני כמה ימים תואר חדש: “דוקטורים לשחיתות” – והמליץ ברוב חסדו להעדיף על פנינו דוקטורים לפסיכולוגיה. מן הסתם תפקידם יהיה להעניק לנו טיפול שורש כדי להוציא מאתנו את ה”דיבוק” של המאבק בשחיתות.
יש לי רושם משום מה שד”ר גל ואני לא חיים באותה מדינה. במדינה שאני חי בה, נכלא נשיא המדינה לשעבר באשמת ביצוע אונס, ראש הממשלה לשעבר עומד לדין פלילי, שרי האוצר והתמ”ס לשעבר מרצים עונשי מאסר, שר החוץ הנוכחי ממתין לשימוע, תלויות ועומדות בדיקות של מבקר המדינה לגבי חשד להתנהלות בעייתית בניגוד לכללי המינהל התקין של ראש הממשלה הנוכחי ושל אישים בכירים אחרים.
במדינה שאני מכיר מקרוב קשה מאוד למצוא גוף ציבורי שלא דבקה בו שחיתות ברמה זו או אחרת. אנו חיים במדינה שבה נחקרו בעבר כחשודים בפלילים נשיאים, ראשי ממשלות, שרים, רבנים ראשיים, שופטים, שרי משפטים, שרי ביטחון פנים, חברי-כנסת בסיטונות, ראשי עיריות בהמוניהם, מפכ”לים של משטרה, ראשי מערכת המיסים, ראשי ארגונים ציבוריים, מנכ”לים של משרדי ממשלה, חברות ציבוריות, רופאים, פרקליטי צמרת ועוד.
בימים אלה עומדת לסיומה בדיקה של נסיבות פסילתו של רמטכ”ל שאושר על-ידי הממשלה. לפני זמן קצר נפסל מועמד אחר לתפקיד ראש השב”ס.
בזכות הזיקה בין הון ושלטון
העובדה שבחלק ניכר של המקרים לא מוגשים כתבי אישום, אינה מעלה ואינה מורידה מההיקף הכרוני של הסיאוב והתיעוב. למרבה הצער, אישים בכירים נחלצו בגלל מידת הרחמים של היועץ המשפטי לממשלה, או בגלל ראיות שנויות במחלוקת.
מצב כזה יכול היה להתקיים רק בזכות הזיקה בין הון ושלטון. במדינת ישראל, תופעה זו הגיעה לממדי ענק, עד כדי כך שההון והשלטון התערבלו זה בזה, ועכשיו ההון כבר בתוך השלטון, ההון שולט בשלטון.
סימני ההיכר המוחצנים של השחיתות הם התעשרות במהלך השירות הציבורי הממלכתי או המוניציפלי, קבלת שלמונים, הפרת אמונים, חמדנות, נהנתנות, יהירות, בזבוז כספי ציבור וחוסר רגישות לצרכי הכלל.
בשביל למדינת עולם שלישי
אני מסכים עם קביעתו של ד”ר גל, שמדד השחיתות הבינלאומי השנתי, שמתפרסם מטעם ארגון שבי”ל (שקיפות בינלאומית לישראל), שהצביע בימים אלה על הידרדרות נוספת ברמת השחיתות במדינה, אינו מדויק. מדד זה נועד למעשה לשקף כיצד נתפשת רמת השחיתות בישראל על-ידי גורמים עסקיים זרים מודאגים ומחטיא את המטרה.
בשעתו כיהנתי כחבר הנהלת שבי”ל וערערתי על שיטת הבדיקה של רמת השחיתות בארץ, שנראתה לי לא מדעית ולא מדויקת. לטעמי, רמת השחיתות בישראל אינה צריכה לקבל גושפנקה של גופים זרים ושל קציני מבחן בינלאומיים שאינם מכירים לאשורה את המציאות של היקף השחיתות במדינה. במדינה שבה אני חי, ניתן לקבוע מעל לכל ספק שההידרדרות של ישראל היא אל עבר מדינות העולם השלישי, שבהן השחיתות היא מחלה חשוכת-מרפא.
מדאיגים במיוחד הם ממצאיו של סקר דעת קהל ישראלי, שקבע בשעתו ששיעור ניכר של אזרחי המדינה סבורים שרק אדם שהוא מושחת יכול להגיע לצמרת השלטון במדינה. רחשי הלב הללו אינם מנותקים מהמציאות הסביבתית. העובדה שגם במערכות אכיפת החוק אחז הרקב מעוררת פלצות. לרוע המזל, גם במערכת המשפטית דבק הרבב.
התנהלותם הבעייתית של שורת שופטים ואנשי פרקליטות הטילה כתמים על מערכת המשפט. שוטרים מקיימים קשרי חברות עם אנשי העולם התחתון. בעלי תפקידי מפתח ברשות המס מתרועעים עם עבריינים. אנשי מערכות פיקוח עירוניות עוצמים עיניים. מאגרי המידע במרבית התחומים פרוצים לכל דורש המשלם. צנעת הפרט הפכה לידיעת הכלל.
חומות המוסר בישראל
בדקתי ומצאתי שאין מדינה נוספת בעולם, זולת מדינת ישראל, שבה מתארגנים אזרחים מתנדבים מרבדים שונים, רובם אלמונים, שפועלים במשותף למען שמירה על המינהל התקין וטוהר המידות בשירות הציבורי. למרות שפעילותם של אזרחים אלה אינה מעוגנת בחוק, אין להם מדים וסמכויות והם חסרי הגנה מפני התנכלויות ותביעות משפטיות אישיות. הם מגלים אומץ לב ועושים את מלאכתם נאמנה בהתמדה ובנחישות, במטרה להרחיק מעמדות שלטוניות ממלכתיות ומוניציפליות אישי ציבור מושחתים ולשמור על הקופה הציבורית המדוללת.
אזרחים ייחודיים אלה לא מתייאשים ולא מרימים ידיים נוכח השחיתות הציבורית שממשיכה להשתולל לנגד עיניהם, והם לא מתבאסים ולא מאבדים את התקווה גם כאשר עיניהם כלות מול אישים פורעי-חוק בצמרת השלטון, שבזים למערכות המשפט ורודפים את אוכפי החוק. המתנדבים המופלאים הללו לא רואים את עצמם כפראיירים, אלא כשליחים נאמנים של ציבור אטום וכאנשי ביצוע של רוב דומם אשר בסתר ליבם מברכים על פעילותם.
אלה שמתייחסים אל הלוחמים בשחיתות כאל אנשים תימהוניים ויוצאי-דופן, לא מפנימים את העובדה שדווקא אזרחים אלה הם שומרי חומות המוסר של המדינה, מתנדבי המשמר האזרחי הלאומי שמגנים על אוכפי החוק ומעודדים את חושפי השחיתויות במגזר הציבורי.
תהיתי מדוע ד”ר אלון מלגלג עלינו. התעלומה נפתרה כאשר התברר שד”ר אלון עבד בעבר באגף לתכנון המדיניות במשרד ראש הממשלה. תהיתי אולי נדבק במהלך עבודתו במידה של תמימות כאשר היה חסר מידע על פעילותו הלא תקינה של הקודקוד המגה-מושחת אהוד אולמרט. הכותרת והשורה התחתונה משולבות זו בזו: מי שמגלה אטימות לגבי היקפה של השחיתות הציבורית במדינה ומבטל את אלה הנאבקים בה, מסייע לטייחה ובדיעבד תורם בעקיפין חלילה גם להכחשתה.
למאמר המקורי
______________
היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)
ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש