מתי גולן, מספיק עם הליקוקים!

מתי גולן, מספיק עם הליקוקים!

שמחה ניר, עו”ד
16.11.2011 15:04
ההולכת וגוברת אצלנו

ההולכת וגוברת אצלנו


מתי גולן דווקא מכבד את אשר גרוניס, אבל, על רקע “חוק גרוניס”, הוא מצפה מגרוניס, בתמימות ילדותית, שיוותר על כהונת הנשיא של ביהמ”ש העליון



לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש

תחת הכותרת מכתב לאשר גרוניס, וכותרת-המשנה המבקשים להמליך אותך אינם מכבדים אותך, הם אנשים שמצפים ממך שתשרת את דרכם, כותב העיתונאי-עו”ד מתי גולן (גלובס, 16.11.2011) לנשיא המיועד (אולי) של בית המשפט העליון מכתב שכולו נופת-צופים.

פותח גולן ואומר:

אני לא יכול לומר שעשיתי דוקטורט על פסיקותיך ועל דרכך המשפטית, אבל אני יודע מספיק כדי לכבד את ידענותך, את שיקול-דעתך ואת יושרך. לכן כואב לי לראות את שמך משורבב למהלכים ולמטרות שאינם מוסיפים כבוד, לא לחוק, לא לכנסת, לא לבית המשפט וגם לא לך.

חבל, מר גולן, שאתה לא עושה דוקטורט על הפסיקות של גרוניס, דוקטורט שהיה נותן לך טעמים נוספים להציע לו לוותר על הגלימה הנתפרת עבורו. מה שאתה “יודע מספיק” כדי “לכבד את ידענותו, את שיקול-דעתו ואת יושרו” של הנ”ל מזכיר לי את האמירה שטבעתי פעם: סופרלטיבים לא עולים כסף.

אם היית עושה דוקטורט על הפסיקות של גרוניס, גם אתה היית, מן הסתם, תוהה אם הוא אידיוט, או שהוא רק עושה את עצמו כזה.

כדי “לרפד” את איזור המכה שאתה עומד להנחית עליו בהמשך, אתה נוקט בשיטת המשפט הרב-מפרקי הידועה לשמצה:

מכל בחינה שהיא, אין ספק שיש לך הכישורים והתכונות הנחוצות לתפקיד נשיא בית המשפט העליון. בכלל, אני חושב שכל שופט בעליון צריך להיות כשיר להיות גם הנשיא, שאם לא כן, הוא גם לא ראוי לשבת על הכס בעליון.

המפרק הראשון – המסקנה: “אין ספק שאתה, גרוניס, נשיא נשיאי הנשיאים”.

אבל, כדי שלא יגידו עליך שאתה מוצץ מהאצבע דברי-חנופה, אתה “חושב” שכל שופט בעליון צריך להיות כשיר להיות גם הנשיא, אבל השאלה היא אם כל מה ש”צריך” להתקיים, אכן קיים – זה המפרק השני.

האם בהכרח כל מי שהוא משפטן טוב, או אפילו מעולה – ואני לא אומר שגרוניס הוא אכן כזה – האם זה אומר שהוא גם קורץ מהחומר המנהיגותי הדרוש לו, לנשיא בית משפט כלשהו, ולא כל שכן נשיא ביהמ”ש העליון?

לא, לא בהכרח, אבל כאן בא המפרק השלישי: “שאם לא כן, הוא גם לא ראוי לשבת על הכס בעליון” – דבר אשר יוצא מתוך ההנחה שכל שופט אשר הגיע לביהמ”ש העליון – כולל גרוניס – אכן ראוי הוא לשבת על הכס הזה.

ואם לא די בכל האמור, בא הדו-מפרקי הזה:

בוודאי ששום נזק לא ייגרם למערכת המשפט אם אתה תהיה השופט שיחליף את הנשיאה דורית ביניש. אדרבא, אני משוכנע שתביא איתך לתפקיד את הידע העצום שאגרת במשך השנים ואת תבונתך.

ראשית – כדי לאשש את ה”בוודאי” הזה צריך הנמקה כלשהי, עבור הקורא אשר לא ידע את אשר, ונשאלת השאל מאיכן אתה יודע ש”לא ייגרם נזק” למערכת המשפט? האם נעלמה מעיניך שהאמון הציבורי במערכת המשפט נפל פלאים בזמן כהונתו של אהרן ברק, ופלאי-פלאים בזמן מחליפתו, דורית ביניש?

ושנית – איפה מצאת אצל גרוניס “ידע עצום” ו”תבונה”, שלא לדבר על “שיקול-הדעת” וה”יושר” אותם כבר הזכרת קודם לכן.

נו, ואחרי עוד קצת דברי חלקלקות, אתלה מגיע אל הפואנטה, אל אותו “גילוי אמריקה” אשר אין בו שום חידוש:

בכך אני נבדל מאלה הדוחפים לשינוי החוק למענך. בהתנהלותם ובמעשיהם הם מטילים ספק ביושרה שלך ובשיקול-דעתך. כי הרי אתה בוודאי מבין שזו משמעות חתירתם למענך. … האנשים המבקשים להמליך אותך אינם האנשים המכבדים אותך. הם מצפים ממך שתשרת את דרכם

הווה אומר: בניגוד למציעי “חוק גרוניס”, אשר לא מכבדים אותך, ורק רואים אותך כ”פיון” שלהם על המגרש הפוליטי, אני דווקא כן מכבד אותך ואת כל מעלותיך הנפלאות, אבל …

ואחרי כל השמנוניות הזאת (לא את כולה הבאתי כאן) באה הפואנטה:

ודווקא משום כך אני מעז לפנות אליך בבקשה-הצעה: אל תיתן יד לתרגיל האנטי-ממלכתי והלא-דמוקרטי הזה.

אני אומר זאת לא משום המהות של הצעת החוק שאולי כשלעצמה היא בסדר. אלא משום שההצעה טומנת בחובה שני חטאים: היותה מיועדת למטרה מסוימת ועכשווית, כלומר לבחירתך; והיותה בעלת תחולה רטרואקטיבית, שזה – מי כמוך יודע – כפירה באחד מיסודות המשפט ההוגן.

חלומו הגדול ביותר של כל שופט הוא להגיע לכס נשיא בית המשפט העליון. קשה, אפילו קשה מאוד לוותר על כך, כמעט בלתי אנושי. ואם לא תתגבר על הפיתוי, איש לא יוכל לבוא אליך בטענה. אבל זאת עליך לדעת: שום מלכות, שום נשיאות, לא תעשה יותר כבוד לשמך ולאישיותך ולכבוד המשפט מאשר הודעה כי בתנאים הקיימים אתה מוותר.

מעשה כזה שלך יהיה קרן אור זוהרת באפילה ההולכת וגוברת אצלנו.

נו, מתי, האם אתה באמת מאמין שהוא ירים את הכפפה הזאת, ויוותר על “חלומו הגדול ביותר של כל שופט”? ובשביל מה – בשביל מרים נאור, שאינה טובה ממנו?!

ומה תעשה, מתי, אם “קרן האור” הזאת לא “תזרח באפילה ההולכת וגוברת אצלנו”?

האם אי-פעם כתבת משהו על “האפילה ההולכת וגוברת” על המגרש בו אתה מדבר עכשיו – המגרש המשפטי?

תמשיך, מתי גולן, תמשיך ללקק. תמשיך ללקק, כי לשם כך לא צריך לעשות שום תחקירנו, ולא צריך לקרוא אפילו פסק-דין אחד.

תמשיך ללקק, כי משלמים לך, מן הסתם, לפי השורה.

______________

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר