ב”ה

שמעון פרס, “הכישלון החמור ביותר של ההיסטוריה”

ראינו מה עשו הרומנים לצ’אושסקו, ראינו מה היה דינם של צ’מברליין, קוויזלינג, פטן ומוסוליני

ההיסטוריון והפרשן הפוליטי המבריק, חתן פרס-פוליצר, צ’רלס קראוטהמר, הגדיר את שמעון פרס, הכישלון החמור ביותר של ההיסטוריה. זו, כמובן, קביעה סובייקטיבית; יש המוני בני-אדם בעולם, ובמיוחד ראשי מדינות, המאמינים ששמעון פרס הוא ההצלחה הכבירה ביותר של ההיסטוריה, מאז אדולף היטלר. מנקודת השקפתם, הם צודקים!

בעיני סביר ביותר, ששמעון פרס הוא נסיון בו מעמיד אותנו הקב”ה, נסיון בו איננו עומדים, למרות שאין נסיון קל ממנו. על כן, נשאלת השאלה – מה קרה לעם שעמד בנסיונות, ששום עם אחר לא עמד בהם, שאינו מצליח לעמוד בנסיון הפשוט הזה?

כל העמים שלא היו שורדים את הנסיונות בהם עמדנו, עומדים בקלות בנסיון הזה; ראינו מה עשו הרומנים לצ’אושסקו, ראינו מה היה דינם של צ’מברליין, קוויזלינג, פטן ומוסוליני. עמיהם עמדו יפה מאד בנסיון, מן הסיבה הפשוטה, שצריך להתאמץ, במיוחד, שלא לעמוד בנסיון הזה. ומה קורה אצלינו? בושה לספר – השושבין הראשי, זה כמה דורות, לקידום תכנית השלבים להשמדת היהודים בארץ ישראל, יושב על כס נשיאות “מדינת היהודים”. זה מטורף לגמרי… אולי, משום שעם ישראל התרגל כל כך לאתגרים, אינו חש כל קושי להתעלם מן הנסיון הנוכחי. זה “כסף-קטן”, לעם שעבר לסדר היום על השמדת שליש ממנו. פעם נוספת, לא תעלה ולא תוריד…. כך הם, אולי, חושבים… לך דע מה עובר בראשיהם של מטורפים!

בנוסף להיותו מקדם מספר אחת של “תהליך השלום”, היא תכנית השלבים להשמדת היהודים בארץ ישראל, לא החמיץ פרס שום הזדמנות לטפול עלילות דם על היהודים. השבוע הוא חזר על תסריטים קודמים, וברקע נשמעת, שוב, מקהלת-הרבנים בשיר הפופולארי המסורתי – אנו מגנים – שיר זה נמצא השבוע בראש מצעד זמירות “ישראל”. הפעם צעדו עם שימון הרבנים מטעם, מטעמו, להתוועדות-פיוס עם רוצחי ישראל, בנסיון נוסף להבהיר לקרוב ולרחוק – שעל היהודים חל דין-רודף. בהזדמנות זו גם יראו על מי לא חל דין רודף – על שמעון פרס, כמובן. יתר על כן, יש בזה כדי להזכיר לנוגעים בדבר, שלא שלם אוסף הפרסים של שימון, עד הנה….

בערב ראש השנה נסענו לשומרון, לעשות את החג עם סלתו ושמנו של עם ישראל, השנואים כל כך על שמעון פרס וחבר המפלצות אשר אתו. בדרך האזנו לרדיו קול-חי, הגיעה שעת שידור “החדשות” של השעה שלש, שנפתחו בידיעה המבחילה על “יו”ר הרשות הפלשתינאית”, שהתקשר אל “נשיא המדינה”, לאחל לו שנה טובה. הנשיא השיב בברכות ואיחולים לבביים לרוצח ול”עמו”, וקרא לרוצח להמשיך במשחק ה”שלום…”. מכאן, ועד שהגענו למחוז חפצנו, רתחתי מזעם. מה דוחף ערוץ יהודי לשדר, שעות מעטות לפני התקדש יום הדין, בו עלינו לעמוד לפני הקב”ה זכאים ככל הניתן, את ברכות עוכר ישראל,  נבל חסר לב וחסר אנושיות, לרוצחי ישראל. מה עלה בדעתם של האחראים ל”חדשות” ברדיו הזה? למה לגרד פצעים שלש שעות לפני התקדש החג? למה הם מספרים לנו, שתמצית חלאת המין האנושי, שמעון פרס, אינו חדל לרגע מן הדיבוק – מפעל חייו – להשליך אותנו מנחלת אבותינו למצולות ים? ה”תשליך” של פרס, ימח שמו וזכרו, אינו מעניין אותנו. איננו רוצים לזכור בכל רגע משעות היממה, שקיימת מפלצת כזו עלי אדמות, המטמאת בנוכחותה את אוירא דארץ ישראל ואת אדמתה! אי אפשר להניח לנו כמה שעות רצון, שעות שכחה, מתועֵבת מדינת הדמים והזדון?

בפורים התשנ”ד, איבד עם ישראל גבור, צדיק וקדוש, את ד”ר ברוך גולדשטיין, ה’ יקום דמו ב”מחנה השלום” ובשמעון פרס, נביאו. כל עוד עצם הד”ר את עיניהם המתות של טבוחי קרית-ארבע, חברון והר חברון, היה לגדול פייטני המזרח התיכון החדש, שמעון פרס, “חלום מתוק שמתנחלים ופלשתינאים יוכלו לחיות בדו-קיום…”. חלומו של בן השטן התנפץ, כאשר התקיים, ונהפוך הוא, ולשם שינוי מבורך, היו המחוסלים בני החלאה המוסלמית. ובלשון תעמולת אסכולת גבלס – “מתפללים מוסלמים חפים מפשע” – “זה לא יהודי”, זעקו היודונאצים…. בעת קריאת המגילה בלילה הקודם, התגודדו סביב המערה המוני בני החלאה המוסלמית, בקריאה – אידבח אל יאהוד… תרפ”ט לא סיפקה אותם, מה עוד, שבכל הנוגע לטבח יהודים, אין דין ואין דיין, אין נוקם ואין מרתיע – עולם נאצי כמנהגו נוהג.

איש אינו יודע מה באמת קרה במערה, וזה גם לא מעניין במיוחד. אנו מוכנים לתת לקדוש את כל האשראי לחיסול קומץ זניח של עמלקים. אבל, לא היה כ”זעזוע” הזה לעם היושב בציון. בניו נשחטים בשיטת הסרט הנע, אך הוא רגוע, למה? כי – “אני מעדיף להיהרג ולא להרוג” – זה נורא מוסרי, ונורא, נורא יהודי… גם “תג מחיר”, לאחר שנשחטת, “לא יהודי”! למה? כי כך החליטו היודונאצים!

ואז, כאמור לעיל, פרס, יש”ו הצהיר על התנפצות חלומו. במשך כל השנה של טרם אותו פורים, ובחודש מארס, בדיוק שנה לפני מחיית כמה ישמעאלים מתחת תקרת “אהל יצחק”, בחודש שנקרא – מארס-השחור – בו נטבחו ברחבי הארץ 14 יהודים ועוד ערבי אחד, בטעות, שום דבר לא הפריע לחלום המתוק של הפושע נגד העם היהודי ונגד האנושות, אבל, כשאדם נשך כלב שוטה, חרב עולמו של תמצית חלאת המין האנושי, שמעון פרס, אבל, רק לחלקיק השניה, ומיד התעשת והמשיך בתפקידו עלי אדמות – מלשין, מוסר ורודף, מהרס ומחריב.

כשערבי רצח ערבי בחלחול, הבייבי של פרס, ארגון אי”ל, מיסודו של השב”כ, בראשות השליח לדבר עבירה, אבישי רביבי, מרוצחי רבין, לקח עליו את האחריות לרצח הזה, בשם הארגון הפיקטיבי, להכפשת שמם של המתנחלים. פרס קפץ והכריז שהוא מתבייש להיות יהודי. איזו בדיחה. הבושה כולה בצידנו, שטינופת כזו יצאה ממעי יהודיה. באותה הזדמנות דרש יוסי שריד, יש”ו, לגרש את יהודי חברון. כאשר מדובר ביהודים, ובמיוחד, בטובים מכולם, ובעיקר, כשאין להם שום נגיעה לעלילה, עונש קבוצי כשר ורצוי ומתבקש ומשמח. אבל, כשמדובר ברוצחים גנטיים, שאין כמעט יום שאינם מוציאים מתוכם רוצחי המונים, אז, תמיד יש “חפים מפשע” ותמיד לא יעלה על הדעת עונש קולקטיבי..

השב”כ מזמן לשמעון פרס סיבות, דבר יום ביומו, להתיר את דם המתנחלים/יהודים ולקדם את תכנית השלבים, המשותפת לו ולג’יהאד, כשאת עיקר העבודה, עושה בן הבליעל הנאלח, הנ”ל.

ועכשו, עוד בטרם נודע, כרגיל, מי האחראים לשריפה, ש”נפגעיה” המשיכו אותה, בשמחה ובששון, באתרים נוספים באותו קן צפעונים, שוב קפץ גדול הפייטנים במזרח התיכון החדש: “זה לא יהודי…”!

אתה, שמעון פרס, אינך יהודי, אתה ערב רב מתועב!