משט האוהלים

משט האוהלים

חנה אייזנמן
31.08.2011 01:01
משט האוהלים


הרבה מאד כסף משיט את המשט ה”חברתי”, ככסף המשיט את המשטים ה”הומאניטאריים” לעזה. רוטשילד, כבר אמרנו? אלו הם אותם גורמים, ממש, חובבי משטים מן הסוג האנטישמי, המממנים אותם, לקידום הפתרון הסופי לבעיית היהודים…



הערה כללית: המאמרים המופיעים במדורים שלי  כאחרונים כבר פורסמו לפני כן, אך, בגלל תקלה באתר נמחקו, והרי הם, שוב, לפניכם.

ב”ה

 

הרבה מאד כסף משיט את המשט ה”חברתי”, ככסף המשיט את המשטים ה”הומאניטאריים” לעזה. רוטשילד, כבר אמרנו? אלו הם אותם גורמים, ממש, חובבי משטים מן הסוג האנטישמי, המממנים אותם, לקידום הפתרון הסופי לבעיית היהודים

 

 

משט האוהלים

 

כי משמאל תפתח הרעה

 

הרבה מאד כסף משיט את המשט ה”חברתי”, ככסף המשיט את המשטים ה”הומאניטאריים” לעזה. רוטשילד, כבר אמרנו? אלו הם אותם גורמים, ממש, חובבי משטים מן הסוג האנטישמי, המממנים אותם, לקידום הפתרון הסופי לבעיית היהודים; אין גם פסיק אחד בבעיה, שלא חשבו על פתרונו, כל החלקים נופלים בצורה מדוייקת למקומותיהם בתשבץ, שטובי המוחות יצרו ופיתחו במשך שנים, והיום הכל בשליטה- ORDNUNG MUSS SEIN.

 

הלכה בידוע – השמאל שונא ליעקב; כל ענין שהשמאל מתאמץ לקדם, משמעותו – פיקוח נפש לעם ישראל – מ”תהליך השלום” ועד בעיית הדיור. כי משמאל תיפתח הרעה. תמיד. כי מקום השמאל שמה הרשע. כאמור – הלכה בידוע – הדבר הזה מוחלט ונעלה מכל ספק. כל מאבקי השמאל הם מאבק אדיר אחד, לשמו – המאבק נגד עם ישראל. זו המטרה היחידה, כל השאר הם האמצעים הקדושים כמו תותח ה”סזון”. אין חדש במקום מתחת השמש. השמאל, רודף ישראל, ה”ימין” נמושה עד פושע, ובתווך, עדר של זומבים, הממשיכים לבהות במסכי המדיה של מנגנון התעמולה לקידום הפתרון הסופי, למרות, שהם יכולים כבר לדקלם על-פה, על פי שיטת גבלס, את התעמולה הנ”ל.

 

המהפכה שרבצה במארב, מצפה לשעת כושר, זינקה, מאמינה כי הגיעה זמנה; המהפכה הבולשביקית, בתמיכת כל העולם. עמלק מזרע ישראל מאמין כי שעת חולשה היא ליעקב וממנה ייוושע אשמדאי. זה כל ענין ההפגנות והשביתות והעיתוי המתואם, וכל מי שנושא מס שפתיים ל”מצוקה אמיתית”, הוא אידיוט המקדם מצב אימים, הקרב והולך בצעדי ענק, למצוקת קיום אמיתית מאד, עצם הקיום היהודי בארץ ישראל.

 

ושוב, וכרגיל, זוהי הפגנתו של היתום שרצח את הוריו ומאמין שמגיע לו יחס מיוחד מצד בית המשפט, כי הוא יתום….

 

היצורים האלה אוחזים בחבל בשני קצותיו, על פי המתווה רב השנים, כאמור, הכל מחושב עד הפסיק האחרון. אחוז בזה וגם מזה על תנח ידך – כאמור, הכל כשר, ואפילו קדוש, כדי לרדוף את היהודים. בדיוק אותם אנשים, שהגירו ריר למראה הבולדוזרים שלהם העולים על בתי היהודים בארץ ישראל והופכים אותם לתלי חרבות, אותם רודפים מבית, שהביאו על אלפי יהודים מצוקת דיור וטראומות לכל החיים, שהחזירו את בני עיירות הפיתוח לרחובות אותן עיירות שמהן יצאו לשיקום מוצלח ותרומי; שיקום עצמם ושיקום ארץ ישראל בת חורבן שנות אלפיים, הם הנאחזים בקרנות רוטשילד ושיינקין ומתבכיינים על מצוקת הדיור.

 

המלחמה על הבית

 

זועק את האמת בשפת אורוול

 

והסיסמא שלא אבד ליחה – כסף לדיור ולא להתנחלויות – כפי שמצהיר יצור מרושע, משמאל, בשם – נפתלי רז, עורך המדור “על צד שמאל” באתר – nfc. אלה מזכירים לי תמיד את דבריו של המשורר, שעלה בעשן המשרפות השמימה, יצחק כצנלסון, הי”ד:

 

 “… לאחר שעות דיכאון מוחלט קראתי את העתון ‘פאריזר צייטונג’ מיום זה. זה שנים אחדות שאיני קורא את ‘העתון’. באירופה כולה שהחיה הגרמנית הויה בה, יש בה עתון אחד, כאותו שטן המשחית בן אלף העינים, שאינן אלא עין אחת רעה, הידרה בת אלף ראשים שאינם אלא ראש עיוועים אחד…- העתון! – רק לעתים רחוקות, בארבע השנים, שני הכליון, אני מטמא את ידי ועיני בטומאת מחראה זו. כל מה שאנו הולכים ומתמעטים נמסים כשכבת-שלג דקה בשמש, הולכת ההסתה בנו בכל עתון באירופה ומתחדשת, הולכת ומתגברת. אחרי שחיטה של מאת האלף האחרונים, יהודים אחרונים, שארית בני עמי – מופיע כתב פלסתר רצחני בעתון, ב’פאריזר צייטונג’, שצריכים להיפטר מהשפעתם של יהודים אלה. אלה, היהודים כבר אינם בחיים… כבר נרצחו, נחנקו במדורים של הבל, כבר התענגו הרוצחים ונהנו מיציאת נשמתם, ממיתתם….” (המשורר יצחק כצנלסון, הי”ד).

 

 

אחת הסיסמאות היא – המלחמה על הבית – כאילו – תרתי משמע; כמו תמיד, השמאל שהשקר הוא נר לרגליו, זועק קבל עם ועולם את האמת בשפת אורוול, וכך מרדימים את העם הנרדף היושב בציון.

 

ההפגנה הזו היא, כביכול, להקלת מצוקת הדיור של יחידים, למען בית לכל מצוקן או פראזיט, שצמחו במדינת הרווחה הזו כפטריות לאחר גשם נדבות מאוצר המוסד לייצור קהל בוחרים באנשים ה”נכונים”. אך לא קשה לזהות את המטרה האמיתית, הנחה ביסוד כל הסיסמאות וכל ההפגנות של השמאל – והיא, המלחמה על הבית, המלחמה על השלטון בבית – שלטון ביהודים, כאמצעי לקידום האינטרנציונל. לא יעלה על הדעת, שהמדינה שהשמאל בנה, והיא רכושו הפרטי, תהיה בשליטת גורמים ריאקציונים, כי אין שלטון מלבד השמאל וסטאלין נביאו…

 

את המלחמה על הבית עושים המתנחלים, ואותם פושעים נגד האנושות, המובילים את ההפגנה המזוייפת הזו, מחריבים עלינו, על עם ישראל, את הבית האחד והיחיד שיש לנו, שהרי הוא שיא הריאקציה וסכנה לשלום אחוות-העמים; אחווה בת שנות אלפיים…

 

במדיניות ה”שלום” של ישראל מושקעים מליארדים רבים היורדים לטמיון. את המליארדים האלה מלווה לנו “ידידתנו הגדולה” ברצון רב. זה מהלך ריווחי מכמה בחינות – והעיקרית שבהן, היותה הנשק הפסיכולוגי שהיא מעניקה לשמאל; כך יכל השמאל לדקלם: בלי ארה”ב, איננו יכולים להתקיים… והמסקנה – עלינו לעשות את רצונה של ארה”ב ולהתאבד, כדי להתקיים… אתם הבנתם את זה? אני כן – כך או כך, הולכים למות, אז, למה לא להסתאב באורח חיים של – אכל ושתה, כי מחר נמות?

 

“תהליך השלום”, שמשמעותו נסיגות, המבטיחות את בוא המלחמה הבאות, מונע מעם ישראל את ישוב-הדעת, לו הוא זקוק, כדי להעיף לכל הרוחות את הגייס החמישי השולט בכל ההוויה ה”ישראלית”. התהליך הזה עולה בדמים מרובים, תרתי משמע! ההון המושקע בו, הוא השקעה, נטו, בחורבן ישראל.

 

אך, מנגנון התעמולה הבולשביקי הצליח להפוך את האמת על פיה – ההשקעה הרנטאבילית ומחוייבת שיבת ציון, ההשקעה הפחותה אלף מונים מן ההשקעה ב”שלום”, והיא גם ריווחית מכל כיוון שתסתכל בה – רווח כלכלי, רווח לאומי, רווח בטחוני, רווח נפשי, רווח קיומי, הבטחת הקיום היהודי בארץ ישראל, ובעקבות זה, הבטחת קיום כל היהודים בעולם, ההשקעה בבנין הארץ, היא “שפיכת כסף להתנחלויות”, זה הכסף ה”נגזל” מעיירות הפיתוח, שהיו כאלה לפני קום ההתנחלויות, מחסרי הדיור, מהזקנות השוכבות במסדרון בית החולים, מן האלכוהוליסטים, מן האסירים המשתקמים…

 

רק נסו לדמות לעצמם כמה עודפי כסף היו לישראל אילולא ההשקעות בקניית נשק, בחורבן תשתיות ובתים ובתשלום פיצויים, באבדן שנות עבודה בגין אבדן חיים ואבדן ימים במלחמות ובמילואים, בגימלאות למשפחות שכולות ולנכים, באחזקת חיילים ב”שטחים מוחזקים” וכו’

 

אילולא מדיניות השלום, כלומר, אילולא השמאל – לא היו עוד מלחמות בארץ ישראל, לא היה שפך דמים בארץ ישראל, לא היו חורבנות בארץ ישראל, לא היה טירוף מערכות וטירוף הדעת בארץ ישראל, לא היתה שנאה בארץ ישראל. אבל, עם ישראל ויתר על הבכורה לטובת ה”ציונות”, בכלל, ולטובת ה”ציונות הסוציאליסטית”, בפרט, וכך צללנו לתהום הפחת… שיבת ציון הפכה לנפילה מן הפח אל הפחת….

 

יכלנו להיות מעצמה איזורית משגשגת, אור ורווח לגויים. מעצמה שיש להתחשב בה ולכבד אותה, לא היינו מושכים אש אנטישמית עצומה מכל הכיוונים, לא היינו ללעג ולקלס ולתכתיבים מכל העמים, אבל, השמאל אינו נותן. ומכיוון שהאמורים להיות אופוזיציה לתמצית הרוע הזו, נכנעים לה, אין בידי אדם להושיע, אלא, רק בידי הקב”ה, ועל כן עלינו,  קומץ ה”ימין הקיצוני”, לקום לעזרת ה’ בגבורים, להילחם ברוע לרכוש את הזכויות לתשועה מידי הקב”ה. בעזרת ה’, נעלה ונצליח.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר