הפינה לשיפוטכם: על פס”ד הבג”ץ בעניין העיטורים לקציני המשטרה שנספו באסון הכרמל


הפינה לשיפוטכם: על פס”ד הבג”ץ בעניין העיטורים לקציני המשטרה שנספו באסון הכרמל



מערכת האתר של קימקא
15.04.2011 21:14


הפינה לשיפוטכם: על פס"ד הבג"ץ בעניין העיטורים לקציני המשטרה שנספו באסון הכרמל - משוב השופטים - בג"ץ - דורית ביניש - עדנה ארבל - עוזי פוגלמן - אסון הכרמל - ליאור בוקר - אהובה תומר - איציק מלינה - מפכ"ל - שב"ס - משטרת ישראל - דודי כהן - צל"ש - מבקר המדינה - עיטורים


מפכ”ל המשטרה החליט להעניק עיטורים לקציני המשטרה שנספו באירוע הטרגי הידוע כ”אסון הכרמל” *** משפחות הסוהרים שנספו מבקשות להמתין עם זה עד שמבקר המדינה ישלים את בדיקתו בנושא *** פסק-הדין לשיפוטכם




לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש

למדור הפינה לשיפוטכם

מבוא למדור הפינה לשיפוטכם

 

 

בפני:  

כבוד הנשיאה ד’ ביניש

 

כבוד השופטת ע’ ארבל

 

כבוד השופט ע’ פוגלמן

 

העותרים:

1. ועד משפחות חללי שירות בתי הסוהר מאסון הכרמל

 

2. נג’יב סרחאן

 

3. נתן צדקי

 

4. מונדר נעאמנה

 

5. דוד דיין

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיבים:

1. השר לביטחון הפנים

 

2. מפכ”ל המשטרה

 

3. עזבון ויורשי המנוח ליאור בוקר ז”ל

 

4. עזבון ויורשי המנוחה אהובה תומר ז”ל

 

5. עזבון ויורשי המנוח איציק מלינה ז”ל

                                          

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

                                          

תאריך הישיבה:

א’ בניסן התשע”א            

(05.04.2011)

 

בשם העותרים:

 

בשם המשיבים 2-1:

 

בשם המשיבים 3:

 

בשם המשיבים 4:

 

בשם המשיבים 5:

עו”ד שקיב עלי

 

עו”ד אורי קידר

 

גב’ נאווה בוקר 

 

מר דני רוזן

 

עו”ד אלון גביזון

 

 

 

 

פסק-דין

 

           עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטת מפכ”ל המשטרה להעניק את עיטור המופת לשלושה קציני משטרה שנספו באירוע הטרגי הידוע כ”אסון הכרמל”. השלושה הם תנ”צ ליאור בוקר ז”ל, תנ”צ אהובה תומר ז”ל וסנ”צ יצחק מלינה ז”ל.

 

1.        העותרים הינם בני משפחות של חללי שב”ס שנספו באסון הכבד. טענתם העיקרית של העותרים היא כי בשלב זה טרם התבררו העובדות הקשורות לאסון ומבקר המדינה מקיים בדיקה מקיפה של האירוע. מטעם זה ראוי היה כי המפכ”ל ימנע מהענקת עיטורים למי מהשוטרים עד אשר תתברר האחריות להתרחשויות הטרגיות, ובכלל זה, חלקה של המשטרה באסון. לטענת העותרים, הענקת העיטורים בטרם נקבעה האחריות פוגעת בכבודם וברגשותיהם. הסעד המבוקש הוא כי הענקת העיטורים עליה החליט המפכ”ל תידחה עד לאחר קבלת ממצאי החקירה. טענתם המשפטית של העותרים הינה כי המפכ”ל לא היה מוסמך להחליט על הענקת העיטורים כיוון שעל פי תקנה 7(ב) לתקנות העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (אופן ענידתם ונוהל הענקתם), תשל”ג-1973, החלטת המפכ”ל מותנית בהמלצת ועדה, שמעמדה קבוע בתקנות ומתפקידה להמליץ על הענקת עיטורים בידי המפכ”ל. בעניין שלפנינו המליצה הוועדה “להמתין לקביעת מסקנות וממצאים בידי מבקר המדינה בנוגע לאירוע ולתפקוד הקצינים שהומלצו לעיטור היחידות”.

 

2.        בא-כוח המדינה, שייצג את המפכ”ל בפנינו, הסתמך בתשובתו על סמכותו של המפכ”ל לפי סעיפים 6 ו-13 לחוק העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, תשל”ב-1972, שזו לשונם:

 

עיטור המופת

 

6. המפכ”ל רשאי להעניק עיטור המופת, על מעשה שנעשה באומץ לב וראוי לשמש מופת”.

 

שיקול דעת הרשות

13. הענקת עיטור מסורה לשיקול דעתו של המוסמך להעניקו, ואין אחר החלטתו ולא כלום”.

 

 

 

           על פי הטענה, הסמכות היא סמכותו של המפכ”ל, שהחוק מעניק לו שיקול דעת רחב ביותר כאשר הוא נוקט בלשון יוצאת הדופן ו”אין אחר החלטתו ולא כלום”. בא-כוח המדינה טען עוד כי הפרשנות שנותנים העותרים לתקנות, לפיה היעדר המלצת הוועדה שולל את סמכותו של המפכ”ל להעניק עיטורים, אינה מתיישבת עם החקיקה הראשית והיא פרשנות מרחיקת לכת.

 

3.        האירוע שברקע ההתדיינות שלפנינו הוא קשה ויוצא דופן מאין כמוהו בחומרתו. ב”אסון הכרמל” נספו 44 אנשים ובהם 37 צוערים ואנשי שירות בתי הסוהר, נהג האוטובוס, 2 כבאים, 3 קציני משטרה ונער מתנדב. כולם נפלו על משמרתם. בנימוקיו להחלטתו להעניק לקציני המשטרה את העיטור עמד המפכ”ל על הטעמים שהניעוהו לקבל את ההחלטה דווקא במועד קרוב ובלא להמתין. עיקרם של הדברים הוא הדגשת מסירותם של קציני המשטרה וגבורתם, אשר באה לידי ביטוי בסיכון חייהם עד כדי מותם בלא שניסו לחלץ עצמם מהתופת. המפכ”ל מפריד הפרדה מוחלטת בין שאלת האחראים להשתלשלות העובדות שגרמו לאסון לבין המופת האישי והגבורה שמבטאת אומץ לב, הקרבה ומסירות לתפקיד. וכך כתב המפכ”ל במכתב ליושב-ראש ועדת הפנים של הכנסת שפנה אליו בעניין זה:

 

“5. … לא תפקודה של המשטרה הוא העומד על הפרק, אלא גבורתם האישית של שלושה קציני משטרה, אשר פעלו בהתאם לערכי משטרת ישראל המחייבים כל שוטר לפעול באומץ לב ובנחישות במילוי משימותיו. שוטרים אלה היו בדרכם מקיבוץ בית אורן, אותו פעלו הם לפנות כדי להציל את תושביו מן האש, ל’גבעת וולפסון’ הסמוכה, בה על פי הדיווחים נלכדו תושבים ונשקפה סכנה מיידית לחייהם. בדרכם, ולאחר שנאלצו לעבור בקטע כביש אפוף להבות, הבחינו השוטרים באוטובוס הצוערים נע במעלה התלול לכיוון כלא דמון. מתוך הבנה כי האוטובוס לא יצליח לעבור דרך האש הורו לו להסתובב, אך למרבה הצער גם דרכו חזרה נחסמה על ידי האש האדירה.

 

השוטרים, כמו אזרחים אחרים אשר נקלעו למקום, יכלו למלט עצמם ברכביהם הקלים ולהציל את חייהם, אך הם בחרו להישאר עם הצוערים ולנסות לחלצם. קריאותיה של תנ”ץ אהובה תומר בקשר, אותם שמעתי במהלך התחקיר, המבקשת סיוע לחילוץ הצוערים והפניית מטוסי כיבוי לזירה, עודן מהדהדות באוזניי, אך למרבה הצער לא היה דבר אשר ניתן היה לעשות ברגעים הקצרים אשר חלפו עד אשר מצאו הלכודים את מותם.

 

6. כידוע לך, עיטורים מוענקים כדי להביע הערכה והוקרה למי שפעלו באומץ לב ובגבורה יוצאת דופן, אך גם, ואולי בעיקר, כדי להציב בפני הדורות הבאים של שוטרי ישראל מודל לחיקוי. אומץ לב והקרבה אינם נרכשים במערכי שיעור סדורים בכיתת הלימוד. מורשת של ארגון נוצרת מאוסף של מקרים אשר התרחשו במציאות ושואבת היא את כוחה מאנשי מופת אשר דמותם חקוקה בלב כולם ומורשתם היא עמוד האש ההולך לפני המחנה.

 

7. כאלה היו אהובה תומר ז”ל, ליאור בוקר ז”ל ויצחק מלינא ז”ל. אנשי מופת, אשר גילו אומץ לב והקרבה אישית במסגרת ניסיונם להציל חיי אדם. שוטרים אלה שילמו בחייהם כדי למלא את משימתם, ובמותם ציוו לנו, שוטרי ישראל בהווה ובעתיד, כיצד מצופה מאיתנו לפעול במקרים דומים, אם יתרחשו חלילה.

 

8. גבורתם והקרבתם של הנספים אינה צריכה בדיקה או אישור, לא של מבקר המדינה ולא של איש. היא אינה שנויה במחלוקת, ואף המבקשים להמתין ולדחות את הענקת העיטורים אינם מעלים טענות כלשהן בעניין זה.

 

9. המחוקק, בסעיף 13 לחוק העיטורים, העניק לי שיקול דעת מוחלט ויוצא דופן בקובעו כי ‘הענקת עיטור מסורה לשיקול דעתו של המוסמך להעניקו, ואין אחר החלטתו לא כלום’. בהתאם לתפישת עולמי, נכון וחשוב להעניק את עיטור המופת לשוטרים אלה, וחשוב לא פחות כי הענקה זו תהיה בסמוך, ככל הניתן, לאירוע הקשה בו מצאו את מותם”.

 

 

4.        הדיון בעתירה היה מהקשים שבאים בפנינו. ליבנו עם העותרים הזועקים בכאב בשל האסון הכבד שפקד אותם, כמו עם המשיבים, בני משפחות הקצינים שנספו. מבינים אנו גם לליבם של אלה המבקשים כי האירוע ייחקר עד תום וכי בין היתר תיבחן אחריות המשטרה. בהענקת העיטור אין כדי למנוע בדיקה אובייקטיבית של שאלת הכשל, אם היה כזה. יהא הדבר אשר יהא, אין בממצאים שייקבעו כדי לגרוע מכך שקציני המשטרה חרפו נפשם ולא בחרו בדרך הקלה של הימלטות מהשטח. בשל אומץ הלב שגילו החליט המפכ”ל את אשר החליט.

 

5.        אשר לטענה לפיה היה על מפכ”ל המשטרה לאמץ את המלצות הוועדה, ככלל, מסכימים אנו כי בדרך העבודה המשטרתית הרגילה מן הראוי שתהיה בפני המפכ”ל המלצה של הוועדה הפועלת על פי התקנות. מקובלת עלינו הטענה כי על המפכ”ל לתת להמלצה משקל נכבד גם אם אינה מחייבת אותו. עם זאת, איננו רואים כי נסיבות העניין מצדיקות בחינה מפורטת של היחס בין הוראת תקנה 7(ב) להוראות החוק. די לנו לקבוע כי נוסחו ההחלטי של החוק ושיקול הדעת הרחב שהוא מעניק עשוי לבסס, בנסיבות יוצאות דופן כגון הנסיבות שבפנינו, את סמכותו של המפכ”ל שלא לפעול על פי המלצות הוועדה.

 

           אין אנו נוקטים עמדה בשאלה אם ראוי היה שהמפכ”ל ימתין עד לסיום בדיקת מבקר המדינה. ענייננו בחוקיותה של ההחלטה. לכך יש להוסיף כי סמכותו של המפכ”ל, על פי טיבה ואופייה, היא סמכות פיקודית של מי שאחראי מקצועית וערכית לכוח שהוא מופקד עליו. המפכ”ל ראה חשיבות להנחיל לשוטרי משטרת ישראל את ערכי ההקרבה והגבורה, ואנו איננו רואים כי בידינו להתערב בשיקול הדעת כאשר הוא פועל במסגרת סמכויותיו על פי חוק.

 

6.        לא למותר לציין כי טקס הענקת העיטורים קבוע למחר. העתירה הוגשה רק אתמול ואי אפשר שלא לקחת גם נתון זה בגדר שיקולינו.

 

           אין לנו אלא לקוות שהעובדות הכרוכות באסון שאירע תתבררנה וכל משפחות הנספים, שההערכה וההכרה של הציבור בישראל נתונה להם ולגבורתם, ימצאו מענה לשאלות המציקות שנשארו תלויות בחלל האוויר.

 

           לפיכך, העתירה נדחית.

 

           ניתן היום, א’ בניסן התשע”א (05.04.2011).

 

 

ה נ ש י א ה                                   ש ו פ ט ת                                   ש ו פ ט

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח N03.11026560       דז

מרכז מידע, טל’ 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

 

 

______________

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש






כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר