כיפת ברזל נ’ נאוטילוס/סקייגארד: כדור השלג מתגלגל בדרום

כיפת ברזל נ’ נאוטילוס/סקייגארד: כדור השלג מתגלגל בדרום

ד”ר עודד עמיחי
26.03.2011 10:04
בגרפיקה הם דווקא מאוד חזקים

בגרפיקה הם דווקא מאוד חזקים


השר סילבן שלום מעריך שההסלמה בדרום תוביל ל”עופרת יצוקה-2″. האם זה הכרחי? האם זה יסיר איום הרקטות והפצמ”רים על יישובי ישראל? להיכן נעלמה מערכת כיפת ברזל? מדוע מתעלמת מערכת הביטחון ממערכת הלייזר הכימי (נאוטילוס/סקייגארד) שהוכיחה יעילותה וכלכליותה ביירוט כל איום בליסטי? *** לקט אמירות של אנשים אשר מבינים דבר או שניים בענייני ביטחון



ההסלמה בדרום תוביל ל”עופרת יצוקה-2″. כך מעריך, בהגיון רב, השר סילבן שלום (בראיון לאריה גולן, רשת ב’, 23.3.11). אלוף עמוס ידלין, מי שהיה ראש אמ”ן, העריך בסקירה לוועדת החוץ והביטחון, עם פרישתו מתפקידו (2.11.2010):

“…חיזבאללה והחמאס עובדים בשקט על ההתעצמות. הסבב הבא לא יהיה בנקודה אחת, אלא בשילוב של שתיים או שלוש. לא ניתן ללמוד על העתיד ממה שהיה בעופרת יצוקה או במלחמת לבנון השנייה. זה יהיה הרבה יותר גדול, הרבה יותר רחב, הרבה יותר נפגעים”…

ומה הלאה? האם “עופרת יצוקה-2″ תסיר את איום הרקטות והפצמ”רים? האם היא לא תהווה קדימון ל”עופרת יצוקה-3″ או ל”מלחמת לבנון-3”?

צה”ל טרם הפנים הצורך בשילוב מערכות הגנה יעילות כנגד רקטות ופצמ”רים, שיפנו את צה”ל לנצל את איכותו כדי לתקוף במקום ובעיתוי הנוח לו, ולא כתגובה לכל התגרות של ארגוני הטרור. רק כך תחזור ותושג גם ההרתעה המיוחלת. היכן מערכות ההגנה?

מערכת הביטחון הזינה את הציבור בשנה האחרונה באמירות על היכולת יוצאת הדופן של מערכת “כיפת ברזל”. כותב ותוהה יוסי מלמן (הארץ, 24.3.2011):

“… משום מה, מתעקש צה”ל באופן תמוה שלא לפרוס אותה. הטענות של צה”ל יותר ממוזרות. דובריו, כולל הקצינים הבכירים של הנ”מ, מאחזים שוב ושוב את עיני הציבור ומושכים אותו באף. הם טוענים כי הסוללה נמצאת עדיין בשלב של ניסויים. אך כלום יכול להיות שדה ניסויים טוב יותר מאשר יירוט גראד במבחן אמת? … מיזם כיפת ברזל נולד בחטא. צה”ל לא רצה בה ולא בשום מערכת הגנה אחרת מפני טילים. תפישת הביטחון של ישראל מעולם לא האמינה בהגנה פעילה על העורף”…

משה ארנס, מומחה לטילים ומי שהיה שר הביטחון, מסביר את פשר הפער בין הציפיות ממערכת “כיפת ברזל” ויכולתה בפועל (הארץ, 28.12.2010):

“תחילה נאמר לנו שמדענינו מפתחים מערכת ליירוט טילים בליסטיים שתוכל לשמש בעתיד מטריית הגנה לאזרחים ולהפיל כל טיל שהטרוריסטים ישגרו. לא צריך להיות מדען טילים כדי להבין שמדובר בחלום באספמיה. לבד מהאתגר הטכנולוגי העצום שמציב פיתוח מערכת כזאת, פערי העלות בין הטיל הפשוט המכוון נגד האוכלוסייה לבין המערכת המתוחכמת שנועדה ליירט אותו, גדולים מכדי שהדבר יהווה פתרון לבעיה. לאחר מכן נאמר לנו שביכולתנו להרתיע את הטרוריסטים משימוש בנשק זה נגדנו. תחשבו על זה טוב. מי כאן מרתיע את מי?” …

קברניטי המדינה מעלימים מהציבור את העובדה שקיים פתרון יעיל, מוכח וזול להתגוננות מפני מצבור הטילים והרקטות המקיפים אותנו מדרום ומצפון, שהיוזמה לפיתוחו באה ממנהיגות ישראלית רבת אופקים (פרס, אז ראש הממשלה – 1996). במדבריות ניו-מקסיקו שבארצות הברית שוכן כבר כעשור, אב טיפוס של מערכת נשק המבוססת על לייזר כימי (נאוטילוס), שפותח בארה”ב בשיתוף חברות תעשיה ישראליות ושהוכיח יכולתו בעשרות ניסויים בו ייורטו בהצלחה מלאה (מאה אחוזים) פצצות מרגמה, פגזי ארטילריה ורקטות שונות, בירי בודד ובמטח, כולל ירי בהפתעה.

על כך אמר אלוף (מיל.) יצחק בן ישראל, מי שהיה ראש מפא”ת במשרד הביטחון (מקור ראשון, 29.12.2006):

“אין מנוס משימוש בנשק הלייזר. מהירות הקליע בנאוטילוס היא מהירות האור. הקרן מתייצבת על המטרה, מיירטת אותה בשתיים עד שלוש שניות, ומיד מוכנה למטרה נוספת. בעיית הטווח הקצר נעלמת והמערכת מאפשרת הפעלות רצופות בזו אחר זו. גם בסוגיית המחיר למערכת הלייזר יתרון ברור , משהו סביב אלף דולר. בניסויים שנערכו בניו מקסיקו הוכיחה המערכת 100% הצלחה”.

אלוף (מיל.) דוד עברי, מי שהיה מפקד חיל האוויר ומנכ”ל משרד הביטחון התבטא בכנס במכון פישר (9.5.2007):

“מערכת הנאוטילוס מהווה נשק אידיאלי כנגד רקטות קצרות טווח. אחד מיתרונותיה העיקריים הוא ביצוע היירוט במהירות האור. כל תמונת מלחמת לבנון השנייה הייתה נראית אחרת לו היו בידינו מספר מערכות להגנת נהרייה וקריית שמונה, לדוגמא”…

הוסיף אלוף (מיל.) יצחק מרדכי, מי שהיה שר הביטחון (מעריב, 18.5.2007) :

“כשהייתי שר ביטחון אישרתי את פרויקט נאוטילוס המבוסס על לייזר להגנה נגד קטיושות וקסאמים. הקצבתי לזה כסף, דיברתי עם האמריקאים, נסעתי למפעל בקליפורניה. היו כבר ניסויים בשטח, ואז מישהו כאן החליט שאין צורך והפסיקו את הפרויקט. אם היו משקיעים בזה את האנרגיות המתאימות, זה כבר היה יכול להיות מבצעי. מישהו החליט שזה בסדר עדיפויות נמוך, שאין קטיושות ולא יהיו קסאמים, שלא צריך את זה. רק זה לבד מחייב ועדת חקירה … יש כאן מערכת לייזר שהוכיחה את עצמה, ברור שהעתיד שייך לטכנולוגיה הזו, ורוב התקצוב היה בכלל אמריקני. אני לא מצליח להבין איך קיבלו כאן החלטות כאלה”…

הסבר חלקי לפשר ההתעלמות ממערכת הלייזר הציג, בלי בושה, שמעון לביא, בכיר ממפא”ת (המינהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון), (בתוכנית עובדה של אילנה דיין, ערוץ 2, 13.12.2007):

“אני לא מתבייש להגיד את זה, אנחנו במפא”ת אחראים על פיתוח מערכות כחול-לבן, מה שלא היה בנאוטילוס. הנאוטילוס, כמו שאמרתי, קיווינו שיהיה שיתוף פעולה גבוה עם חברות ישראליות. אם זה היה מתממש, גם זה היה יכול להשפיע”…

דברים ברורים: מערכת הביטחון העדיפה את האינטרסים של התעשיות הביטחוניות!

משה ארנס מיצה את המחדל באומרו (הארץ, 28.12.2010):

“מוטב שראש הממשלה שלנו, שר הביטחון, השביעייה, הקבינט, המועצה לביטחון לאומי, צה”ל וועדת חוץ וביטחון של הכנסת, יפעילו את הראש ויתחילו לעבוד. המלאכה מרובה והזמן עלול להיות קצר. אחרת, כדאי שכבר נתחיל להתכונן לוועדת החקירה הבאה”…

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר