חיים משגב (עו”ד ד”ר) ממשיך בסגנונו הבוטה והמשתלח

חיים משגב (עו”ד ד”ר) ממשיך בסגנונו הבוטה והמשתלח

שמחה ניר, עו”ד
21.03.2011 13:20
מבכירי הקאמפף-פוליציי של לשכת עורכי-הדין (עיבוד מחשב: שמחה ניר)

מבכירי הקאמפף-פוליציי של לשכת עורכי-הדין (עיבוד מחשב: שמחה ניר)


האיש הזה, אחד מכוהני האתיקה של לשכת עורכי הדין, ממשיך לעשות – ובקנה-מידה לא-ייאמן – את מה שהוא וחבריו אוסרים על עורכי-הדין מן השורה



עו”ד ד”ר חיים משגב זכה אצלי ל”כבוד” כאשר הקדשתי לו את המאמר ה-3500 באתר הזה, אשר נשא את הכותרת עו”ד ד”ר חיים משגב: “בוקר טוב, אליהו”, או “Welcome to the Club“? וכותרת המשנה חיים משגב, מבכירי הקאמפף-פוליציי של לשכת עורכי-הדין, מדבר על אבדן אמון הציבור בבתי המשפט, ועל שופטים אשר לא מכירים את המילה “זיכוי” *** האם הוא וחבריו כן מכירים את המילה הזאת? *** האם בדבריו היום ישנה משום הכאה-על-חטא, או ציד-כותרות שאין מאחוריו ולא-כלום?

המאמר ההוא היה מכתב אותו שלחתי למשגב, ובו תהיתי אם הוא אכן חזר בתשובה, או שהוא ממשיך, במקביל, להשתלח בכל העולם, אבל להעניש אחרים אשר עושים את אותו הדבר, בממדים צנועים בהרבה.

משגב, כמה מפתיע, לא ענה לי.

בפעם הקודמת כוהני האתיקה של מחוז תל-אביב – אלה אשר מצאו הרבה רבבים בביטויים כגון “מעיד כאלף עדים”, “ובכך הצטרפת”, “המדינה לא מגלה לנו” – לא מצאו ולו שמץ-של-שמץ של רבב ב-61 מאמרים אשר כל אחד מהם “בוטה ומשתלח, בלתי מאופק ובלתי מרוסן” יותר מאשר כל האחרים גם-יחד.

כעת אני מעמיד אותם שוב במבחן, אשר, מטבע הדברים, כולל גם השוואות בין התבטאויות קלות, אשר בגינן הם העמידו לדין, לבין התבטאויות קשות, עליהן הם עברו בשתיקה.

שמחה ניר, עו”ד

www.quimka.net

www.quimka.com

quimka@quimka.com

 

20.3.2011

 

לכבוד

ועדת האתיקה

לשכת עורכי הדין

תל-אביב

 

אדונים נכבדים,

הנדון: עו”ד חיים משגב – התנהגות הפוגעת בכבוד המקצוע + תזכורת

תחת הכותרת ד”ר חיים משגב: הציבור הישראלי איבד את אמונו במערכת המשפט (kr8.co.il, 26.1.2011) עונה עו”ד משגב לשאלות המראיין (ההדגשה במקור):

שאלה: האם אכן הציבור איבד את אמונו במערכת המשפט?

תשובה: אכן, יש תחושה רעה. אין אוזן קשבת. אבל השופט בוהה בך בחוסר אמון, עמוס, עייף, כעוס והרבה אנשים יוצאים לא מרוצים.

שאלה: ומה לגבי אחוזי הרשעה של 98.6%?

תשובה: המצב הוא עגום ביותר.

המשך התשובה: הם לא יודעים לכתוב את המילה “זכאי”. זה לא מושג שהם מכירים בכלל.

המשך התשובה: תניחו שיש אחוז מסוים של חפים מפשע בכלא.

המערכת לא מתפקדת. לכן עו”ד מגיעים לעיסקאות טיעון.

המשך התשובה: הלקוח מעדיף להודות במה שלא עשה ולגמור עם זה.

המשך התשובה: כי הם יודעים שאין להם סיכוי לצאת עם צדק.

המשך התשובה: חוסר האמון במערכת הוא עצום!

המשך התשובה: יש דוגמאות קשות יותר, בעיקר בפרקליטות צפון…

המשך התשובה: פרקליטות עויינת, שופט לא חכם במיוחד.

המשך התשובה: הם דואגים לסטטיסטיקה אישית ולא לאמת.

המשך התשובה: רוב השופטים מגיעים מהקטגוריה, לא מהסנגוריה.

תחת הכותרת יאיר נווה הוא לא יואב גלנט כותב עו”ד חיים משגב (kr8.co.il, 3.2.2011) את הדברים האלה (ההדגשות שלי):

משהו מעוות התרחש כאן בשבועות האחרונים; אם יואב גלנט היה צריך לפרוש מתפקידו בגלל שכמה “פיינשמקרים”, איסטניסטים להחליא, בתקשורת ובמשרד המשפטים, סברו שהסכסוך עם שכניו במושב עמיקם צריך למנוע ממנו מלשרת המדינה בתפקיד הבכיר בצה”ל, אז הגיעה השעה לעשות רוויזייה יסודית בכמה מערכות ציבוריות. אבל גם מן המשחק המתועב הזה עומד לצאת מתוק: המיאוס שחש הציבור כלפי מערכות המשפט, על כל גרורותיהן, אמנם לא יוציא את האזרחים לרחוב אבל הוא עומד לשים כמה וכמה מאלה שגרמו ליואב גלנט לפרוש במקומם הראוי; והמקום הראוי להם הוא לא במרכז הבמה ולא במקום שבו על נבחרי הציבור להכריע.

במדור דיעות, Ynet, 19.3.2011, תחת הכותרת טעות חייו של קצב וכותרת המשנה לפרקליטות לא היתה בעיה עם המהלך החשוך של הסתרת משפט נשיא המדינה מעיני הציבור. רק מבקר חיצוני, נחוש, לא מפוחד, כמו מבקר המדינה הנוכחי, יכול לעצור את העגלה המתדרדרת. למשה קצב זה כבר לא יעזור, מפרסם מר משגב את המאמר הזה (גם כאן ההדגשות שלי הן):

משה קצב עשה את טעות חייו ועכשיו הוא הולך לשלם על כך, לצערי, מחיר כבד ביותר. הוא סמך על מערכת המשפט על כל גרורותיה הממאירות. הוא חשב שמשפטו יתקיים על-פי כל כללי התקינות המשפטית שמקובלת בארצות המערב. הוא טעה. הוא לא ראה את מה שמעוללים לו. הוא לא הבין שמשפט שמתנהל בדלתיים סגורות, בניגוד למה שמקובל בכל חברה חופשית, הוא משפט ‘מכור’ מראש. הוא לא נתן דעתו לכך שרק במשטרים טוטאליטריים שופטים אנשים במחשכים. הוא לא זכר, כנראה, שבארצות הברית, למשל, אין שום הליך משפטי שמתקיים מבלי שהציבור יכול להיות שותף מלא למה שמתרחש. צדק שמתחבא מאחורי דלתות נעולות הוא צדק עקום, לא אמין ומשולל כל לגיטימיות.

משה קצב, שהאמין בחפותו ולא רצה בהסדר הטיעון שהוצע לו, גם לא ראה או הבין שמשהו מכוער מתרקם והולך לנגד עיניו: רודנותו המתעצמת והולכת של מוסד הפרקליטות. גוף כוחני, ששוב אין הוא עוד חלק מעולם המשפט הנפלא שנבנה כאן במשך עשרות שנים כשאבותיו-מייסדיו המיתולוגיים מקדשים הגינות משפטית ועקרונות של צדק. חבורה של מגלומנים, תאבי שררה, מחוסרי עקבות (כך במקור – ש’ נ’), מדוללים מנורמות של נימוס אלמנטרי ושל כיבוד ערך האדם עומדת עתה בראשו; וככזאת, אף לא הייתה לה כל בעיה עם המהלך העכור, החשוך, הבלתי נאות בעליל, של הסתרת המשפט של נשיא המדינה מעיני הציבור. פרסום תמצית הכרעת הדין, או חלקים אחרים מתוכו, לאחר שהושחרו בו קטעים רבים בידי הפרקליטים שהופיעו במשפט, בוודאי שאיננה * מטהרת את השרץ.

מצאתי בפרקליטות, לא אחת, לאחרונה, בכמה פרשיות, שחלקן זכו להארה עיתונאית, את אותם מרכיבים נלוזים שעליהם דיברתי לעיל, אבל אני מכיר רבות אחרות שהציבור טרם התוודע אליהן. לעומת זאת, לא מצאתי במסדרונותיה שום ענווה או רצון ליישם עקרונות המקובלים בכל מערכת שעוצמה כה רבה מסורה בידיה. הדרישה להקמתו של מוסד לבקרה, חוץ-מערכתי, מתקבלת בידי ראשיה כמו דרישה, רחמנא ליצלן, לביטולו של שלטון החוק במדינת ישראל ולהשלטת משטר רודני; לא כדרישה לחזק את מערכת הבלמים והאיזונים המתבקשת בכל חברה מתוקנת.

אינני רוצה להלאות כאן את הקוראים אבל אני יכול להביא לא מעט דוגמאות של ניצול לרעה של הכוח הבלתי מרוסן המצוי בידיהם של פרקליטים – כוח שיכול להפוך על אדם את כל עולמו לתמיד. דומה שעוד יותר מפחידה היא העובדה, שחלק גדול מאוד של השופטים מגיע משורות הפרקליטות או התביעה המשטרתית, מה שבוודאי מגביר את חוסר האונים של כל מי שמגיע לאולמות העמוסים לעייפה של שופטים, שחלקם נרגנים וחלקם סתם עצלים. חלק מהם, אולי, אפילו לא היו מתקבלים כפקידי-קבלה במוסד שמכבד את עצמו.

דומה שרק מי שמעולם לא נתקל בדורסנות האימתנית של רשויות אכיפת החוק יכול לצקצק בלשונו ולומר שביטחונו ברשויות האלה הוא מלא ושמשה קצב זכה, ללא ספק, במשפט הוגן. אינני מאחל לאף אחד שיתבדה עקב ניסיון אישי, אבל כבר פגשתי לא מעט אנשים שהפכו מחסידיה השוטים של שיטת המשפט שלנו למבקריה החריפים ביותר.

רק מבקר חיצוני, נחוש, לא מפוחד, כמו מבקר המדינה הנוכחי, יכול לעצור את העגלה המתדרדרת. גם השופטים וגם הפרקליטים אמורים יהיו לחשוש מפניו. למשה קצב זה כבר לא יעזור. עונש כבד, לא מוצדק, לא ראוי, לא נכון, צפוי לו.

מר משגב מנצל לרעה, באופן ציני ובוטה, את מעמדו הציבורי בכלל (פוליציסט, מנחה תוכניות בטלוויזיה, מרצה באקדמיה) ובלשכת הדין בפרט (כעסקן בכיר ואב-בית-דין בבית הדין הארצי של הלשכה).

הוא מנצל לרעה גם את הסלחנות של מוסדות האתיקה של הלשכה, אשר סירבו להעמיד אותו לדין משמעתי על תלונתי נגדו מיום 27.2.2004, בגין 61 מאמרי שיטנה ונאצה, כולם בסגנון בוטה ומשתלח, בלתי מאופק ובלתי מרוסן.

כיוון שעל עבירות משמעת אין התיישנות, והסירוב להגיש תלונה אינו יוצר “מעשה בית דין” (ובמקרה הזה הוא אפילו לא נדרש לתת “תגובה סטטוטורית”), אני חוזר על תלונתי הנ”ל, ומזמינכם להעמיד את עו”ד חיים משגב לדין משמעתי – הן על הראיון ושני המאמרים הנ”ל, והן על 61 המאמרים נשוא תלונתי הקודמת.

אני מזמין אתכם לעבור על שאר “כתביו” אותם פרסם מאז שנת 2004 ועד היום באתרים עתירי-תפוצה (news1, ynet ואחרים), וכן את כל המאמרים שהוא פרסם עד 2004 בכל האתרים חוץ מ-news1, (אז nfc), שאת אשר פורסם בו ליקטתי לכם בעצמי (בתלונתי הנ”ל).

לא, אתם לא צריכים לעבור גליון-גליון, משום שבכל האתרים האלה ישנה רשימה מסודרת של כל המאמרים של כל כותב וכותב.

אציין כי חומרה מיוחדת אני רואה בהתנהגותו של מר משגב, לאור מעמדו הציבורי ולאור היותו אב-בית-דין בבית הדין המשמעתי הארצי של הלשכה, הכל כמפורט לעיל.

אציין, לשם השוואה, כי נגדי נקטתם בהליכי משמעת על ביטויים כגון “מעיד כאלף עדים”, “ובכך הצטרפת”, “המדינה לא מגלה לנו” וכו’.

ועוד אציין כי לאחרונה מתחו עלי ביקורת קשה כל ערכאות המשמעת, עד לבית המשפט העליון (פרטים אצל חברכם עמוס ויצמן, רכז הקבילות שלכם) על דברים אשר העתקתי מילה-במילה מ”כל כתביו” של משגב אליהם התייחסתי בתלונתי הנ”ל, ונפלא מבינתי להבין מדוע התבטאות פלונית היא “טריפה” כאשר היא באת ממקלדתו של שמחה ניר, ו”גלאט-כשר” כשהיא באה מפיו של חיים משגב, יקיר-הלשכה.

 

שמחה ניר, עו”ד

_____________

המלצות היום (לא חלק מהמכתב):

עורכי-דין יהודיים בגרמניה הנאצית – ומה אצלנו?

לשכת עורכי-הדין – משטרת המחנה

המושחתים בלשכת עורכי-הדין (א): עו”ד עמוס ויצמן, שודד הקופה הציבורית

עמוס ויצמן, שודד הקופה הציבורית, מדוע אתה לא תובע אותי?

הבלוף הגדול!!! איך הצליחו עסקניה של לשכת עורכי-הדין להונות את הבג”ץ?



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר