מי באמת דואג לכמות השופטים ולהקלת הלחץ עליהם? ומי נועץ עקבים בהתנגדות לכך?


מי באמת דואג לכמות השופטים ולהקלת הלחץ עליהם? ומי נועץ עקבים בהתנגדות לכך?



שמחה ניר, עו”ד
15.02.2011 18:32


לשפר פוזיציות

לשפר פוזיציות


תלונה לנציב תלונות הציבור: שר המשפטים, יעקב נאמן, נשיאת ביהמ”ש העליון ומנהל בתיהמ”ש מתבכיינים על כך שהאוצר לא מאשר תקנים, כאשר הם לא זקוקים לאישור האוצר, ומתעלמים מהדרישה להפסיק את הלחצים הסטטיסטיים על השופטים.




שמחה ניר, עו”ד

www.quimka.net

www.quimka.com

quimka@quimka.com

 

15.2.2011

לכבוד

מר מיכה לינדנשטראוס

מבקר המדינה

בתפקידו כנציב תלונות הציבור

ירושלים

 

נכבדי,

הנדון: שר המשפטים, נשיאת ביהמ”ש העליון, מנהל בתי המשפט

ביום 28.3.2010 פניתי אל שר המשפטים, יעקב נאמן, על מנת שזה יפעיל את סמכותו לפי סע’ 35(א) ו-45(א) לחוק בתי המשפט, ויקבע, על פי שיקול דעתו, את מספר השופטים הדרוש בבתימ”ש השלום ובבתיהמ”ש המחוזיים (העתק מצורף).

השר כלל לא טרח לענות לי.

ודוק: הוא יכול היה לענות לי שלדעתו מספר השופטים הקיים הוא מספיק לצרכי “העם היושב בציון”, ואז הויכוח היה עובר למישור הציבורי;

הוא יכול היה לענות לי שלדעתו הקונסטרוקציה המשפטית שלי אין לה יסוד, ואז היינו מתווכחים במישור המשפטי;

והוא יכול לומר הרבה דברים, אבל הוא, כאמור, לא טרח לענות לי, וממילא גם לא אמר דבר.

ביום 9.2.2011, עם היוודע דבר התאבדותו של השופט מוריס בן-עטר ז”ל, פניתי אל שר המשפטים, יעקב נאמן, אל נשיאת ביהמ”ש העליון, דורית ביניש, ואל מנהל בתי המשפט, משה גל, במכתב (שגם העתקו מצורף), בו חזרתי על דרישתי ששר המשפטים יקבע, ויפרסם ברשומות, את מספר השופטים בבתימ”ש השלום ובבתיהמ”ש המחוזיים;

כמוכן דרשתי משלושתם להפסיק לנהל סטטיסטיקות על ההספקים הכמותיים של השופטים, להודיע לכל שופטי ישראל, שאין יותר רישומים כאמור, להודיע לכל שופטי ישראל כי איש לא יקבע לשופט כמה תיקים לקבל על עצמו בכל פרק-זמן נתון – זולת הוא-עצמו;

כמוכן דרשתי לחייב כל שופט בדיווח שוטף על מספר התיקים המחכים על שולחנו למתן החלטה או פס”ד, ולפקח על כך ששום שופט לא ייקח על עצמו תיקים נוספים, לפני שיסגור את אותם התיקים.

ואת כל אלה דרשתי לקיים תוך 24 שעות.

לגבי הדרישה הראשונה, לקבוע את מספר השופטים, מועד 45 הימים כבר חלף מזמן.

לגבי שאר הדרישות, אמנם לא חלפו 45 ימים, אולם חלף המועד שנקבתי – חלף 6 פעמים – ואם היו הנמענים סבורים שהם זקוקים ליותר זמן, הם יכלו להשיב לי ברוח זו – ועל כן גם כאן ישנו סירוב לא-מנומק.

הם לא יכלו להשיב לי שהם זקוקים ליותר זמן, משום שאין כמותם בקיאים בנושא, ודי להם בחצי דקה כדי להחליט אם דרישותי מקובלות עליהם אם לאו, וחמש דקות כדי לבצע את הנדרש, או להשיב עליו בשלילה.

לחלופין אני מוכן לוותר על חזקת אי-התקינות המתקיים על פי החוק לגבי סירוב לא-מנומק, כי ממילא עוד לא ראיתי מעודי שהחזקה הזאת מיושמת, אבל לגופו של עניין הדבר לא משנה.

אני מבקש לציין:

א.      הדוגמה של “פסק דין אחד לשנה” היא, כפי שהסברתי, רק לצורך ההמחשה עד לאן הדבר יכול להגיע אם תותר התערבות של הרשות המבצעת (וכמוסבר, גם נשיא ביהמ”ש העליון ומנהל בתי המשפט הם, לעניין זה, “רשות מבצעת”, אפילו שיש להם בכיס גם תעודת שופט;

ב.      שאלת מוסר-העבודה – בו מחוייב של שופט, ככל עובד אחר – לא יכולה להיבחן פי מספר התיקים שהוא סוגר. יכול שופט לסגור תיק אחד בשנה כשהוא משקיע בו את כל נשמתו ואת כל ימיו ולילותיו, ויכול שופט לסגור 100 ביום כאשר הוא לא משקיע טיפת מאמץ מחשבתי, ולכן מוסר העבודה של השופט צריך להיבחן בנפרד, ועל פי קריטריונים מקצועיים-שיפוטיים, ולא כמותיים;

ג.       גם אורך פסק-הדין, כשלעצמו, אינו מהווה מודד לשום דבר: אם, למשל, ה”ראציו” של פסק-הדין הוא חצי עמוד, ואחריו באה הערת-אגב המשתרעת על עשרות עמודים, כדי לזכות בכותרות או לשפר פוזיציות בתור לקידום – הרי זה בהחלט מוסר-עבודה גרוע (ראה, למשל, כאן). מאידך, אם השופט מאריך בכתיבה כדי “לסגור את כל הקצוות”, למקרה שיוגש ערעור על החלטתו, אין למנוע זאת ממנו, משום שאם יוגש הערעור – לא יהיה לו שם ייצוג, זולת פסק-הדין, ומה שיש בו.

אבקש, איפוא, להורות לנילונים לבצע את אשר דרשתי, ויפה שעה אחת קודם.

 

בכבוד רב,

 

שמחה ניר, עו”ד

 ____________

עוד לעניין זה:

על התאבדותו של השופט מוריס בן-עטר: פנייה דחופה ליו”ר וחברי ועדת החוקה, חוק ומשפט, של הכנסת

קב”ן לשופטים זה לא “מילה גסה”!

עכשיו גם השופטים אומרים את מה שאני אומר 45 שנים ויותר!

מוריס בן-עטר ז”ל – אפילו כבוד טכני לא נותנים לו

דורית גל, יעקב ביניש, משה נאמן – היה צריך להעיף אותם מהלווייה!

מותו של השופט מוריס בן-עטר: זה גם העומס שהכריע (תרתי משמע)

על התאבדותו של השופט מוריס בן-עטר: יעקב נאמן, דורית ביניש, משה גל, הפסיקו לקשקש על העומס ועל עצמאות מערכת המשפט!

דורית ביניש, לכי הבייתה, בגללך שופט התאבד!

ורדה אלשיך, עצמאות השופטים בידיכם!

 




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר