מכתב גלוי ליואב גלנט

מכתב גלוי ליואב גלנט

משה מכנס, עו”ד
05.02.2011 18:50
תלוש מהמושגים

תלוש מהמושגים


לא המדינה חייבת לך תודה, אלא אתה הוא החייב בהודיה על הטוב שנפל בחלקך בהגיעך לדרגת אלוף בצה”ל – ועל פי הכתוב להלן לא היית ראוי לכך.



דברים אלה נכתבים בעקבות פרסומם בתקשורת של הדברים שיוחסו לך, כי לאחר שהגנת על  המדינה 34 שנה, הגיעה השעה שהמדינה תגן עליך. גורמים נוספים לפרסום מכתב זה הם פנייתך לבג”ץ ודבריו של השופט בדימוס יעקב טירקל בזכותך. תהא התוצאה המשפטית אשר תהא – הדברים הללו  מתייחסים אך ורק למשמעות הציבורית והמוסרית של מעשיך.

התנהלותך בפרשה כולה, לרבות דבריך על חובת המדינה להגן עליך, מוכיחה כי אתה תלוש מהמושגים הנאותים לקצין בכיר, לא רק בצה”ל אלא בצבא של כל מדינה מתוקנת. אינך שונה ממאות אלפי אזרחים, שהגנו עליה בגופם ורבים מהם נפלו או נותרו נכים לצמיתות. רבים – לרבות כותב שורות אלו – שירתו הרבה מאוד מעבר לחובה שהוטלה עליהם בחוק, ובכלל זה גם שירות בגיל ובנתוני-בריאות שזיכו אותם בפטור מלא אילו רצו בכך.  ואילו אתה, אומנם התנדבת בצעירותך לקומנדו הימי ועשית שירות קרבי כמו מאות אלפים אחרים, אך במרבית שנותיך בצה”ל  קיבלת משכורת נאה הכרוכה בפנסיה מכובדת מאוד,  ומילאת את תפקידך – כן, לא יותר ממילוי תפקידך! – בתנאים רחוקים מאוד מתנאי ההתנדבות שתוארו לעיל. לא המדינה חייבת לך תודה, אלא אתה הוא החייב בהודיה על הטוב שנפל בחלקך בהגיעך לדרגת אלוף בצה”ל – ועל פי הכתוב להלן לא היית ראוי לכך.

אינך ראוי לכהן כרמטכ”ל, מסיבות אחדות:

ראשית, מי שתחת פיקודו מודחים חניכים מקורס טיס, מקורס קצינים ומיחידות נבחרות אחרות, גם בגין שקר קטן ותמים כמו רכיבה על חמור של בדואי בניווט רגלי או בגין דיווח שאינו כולו אמת – ובכך נשללת מהם משאת נפשם הנכספת לשרת כטייסים או כקצינים – אינו רשאי לחטוא אף בשקר אחד קטן, ויהא זה התמים ביותר, בצבא ומחוצה לו. עליו להיות נקי מכל רבב, ולהיות מסוגל להביט ללא מצמוץ גם בעיני אחרון חייליו. אך אתה כבר אינך רשאי מוסרית אפילו להדיח חניך זוטר מקורס טיס בגין  אי-אמת, שכן הוא יביט בך במבט חודר, ימשוך מטה את עפעף עינו  וישאל: “אתה? האומנם אתה ראוי להדיחני?”.

לבטח אין למנות אדם לפקד על הצבא שממנו הודחו  – בדין ובצדק ועם נחיתה רכה יתר על המידה – קצינים בכירים כמו תא”ל משה (צ’יקו) תמיר ותא”ל עימאד פארס, לאחר שנכשלו באמירת אי-אמת או בכתיבתה בדו”ח צבאי. הרמטכ”ל אשכנזי שגה בתחילה שגיאה חמורה בהעניקו גיבוי לתא”ל תמיר, וטוב עשה כשנמנע מלחזור על שגיאתו במקרהו של פארס. ראוי לציין, כי שניים אלה לא חטאו בחתימה על תצהיר שנמסר בו  מידע כוזב, וכי החטאים שבגינם הודחו היו מעשים קצרים וחד-פעמיים, שלא כהתנהלותך ארוכת השנים.

השקר והדיווח הכוזב הם הגורמים היעילים ביותר להתפשטות ריקבון בצבא, וקצין בעל ניסיון כשלך חייב לדעת זאת. ראינו מה קרה לצבא המצרי במלחמת ששת הימים, בעקבות הדיווחים הכוזבים מהחזית, ורמטכ”ל שאישיותו צבועה בכתמי-שקר עלול להביאנו לאותו גורל מר.

רק פתי יאמין כי לא קראת היטב ובקפידה כל תצהיר שפרקליטך הגיש לך לחתימה, וכי לא הבחנת שבתצהירך נכלל מידע שבלשון מבקר המדינה “לא היה אמת”. ככלות הכל, היה מדובר בסיכוי שיילקחו ממך שטחי קרקע גדולים שניכסת לעצמך, ובמצב כזה כל בר-דעת בודק היטב את תצהירו ומשתתף אישית בניסוחו. בעברית הרגילה, “לא אמת” היא בפשטות שקר. אדם תם-לב, הנכשל בחתימה על תצהיר כזה והדבר מגיע לידיעתו מאוחר יותר, רץ כחץ מקשת אל בית המשפט, אל מינהל מקרקעי ישראל ואל כל גוף אחר שקיבל את התצהיר, מזהיר מפני הטעות שנפלה בו ומבקש שלא להביאה בחשבון. ואם אותה טעות הביאה למתן החלטה שגויה ואף לא-חוקית, תם-הלב המזועזע אינו נוקט סחבת בת שנים בתיקון העוול שעשה, אלא עושה זאת עוד באותו לילה, למניעת זעזועי-נפש נוספים.

שנית, גם אם כל פרוטה שהשקעת בביתך הפומפוזי הושגה ביושר, מראהו הותיר בלב הציבור את הרושם שמדובר בגנרל המקסיקני קסטנייטאס. תחת פיקודך משרתים חיילים רבים, שירות כפוי על פי חוק, למרות שמשפחותיהם נתונות במצוקה כלכלית, והם נאלצים לבקש חופשות קצרות כדי לסייע בפרנסת המשפחה. אכן, כל נובו-ריש רשאי לנקר ברכושו את עיני הזולת כאוות נפשו, אך זכות זו אינה נתונה לקצין בכיר בצבא, גם אם אין בכך כל עבירה. באורח פרדוקסלי, היה עליך אפילו להשקיע סכומים נכבדים כדי ליצור לכל הפחות מראית-עין של צניעות – אך אתה נהגת בדרך הפוכה.

כלל זה חל גם על השר שמינה אותך, שכן אותם חיילים קשי-יום סרים גם למרותו, והיה ראוי שראש הממשלה יתנה את מינויו לתפקיד שר הביטחון לפחות במראית-עין של צניעות, תוך הימנעות מהמאמצים הניכרים שהוא עושה להיראות כטייקון. ואולם, למרבה הצרה, גם ראש ממשלתנו עושה רושם כמי שאינו מבין צניעות מהי, ולכן לא נחרד מתסמונת מרי אנטואנט שפשתה בקרב חלק מאלה הממונים על בטחוננו.

שלישית, תירוציך שפורסמו בתקשורת, וגרסתך כי בסך הכל מדובר בטעויות שנעשו בתום-לב, מפגינים זלזול בתבונת הציבור ואינם מוליכים שולל את מי שעיניו בראשו. מי שבמעמדו כמזכיר הצבאי של ראש הממשלה נפגש עם יו”ר הוועדה המחוזית, לדון עימו “על כוסית יין” בהלבנת עבירות הבניה שלו, יודע היטב כי אותו יו”ר  אינו נפגש כך עם האזרחים הרבים המשחרים לפתחו בגין עניינים זהים, ואפילו לא עם פרקליטיהם, שבמקרה הטוב יזכו במכתב דחיה סטנדרטי מאת מזכירת הוועדה. בפשטות, עשית שימוש לא-מוסרי ולא-ראוי במעמדך כקצין בכיר בעל נגישות מיידית לראש הממשלה – ומוכיחה זאת כמאה עדים הענקת זכות-יתר בלעדית ויקרת-ערך לך, ברכוש ציבורי, בנימוק של “לפנים משורת הדין”.

ורביעית: בעקבות פרסום מעשיך ע”י העיתונאי קלמן ליבסקינד  לפני כ-3 שנים, דחית בבוז את הנסיונות לקבל ממך תגובת-אמת. לבד מהעובדה שאדם ששגה בתום-לב אינו מתעלם מפרסום כזה ופועל במרץ לתיקון המעוות, היה צפוי כמעט בוודאות כי מישהו – ויש רבים כאלה – יעשה מאמץ לסכל את מינויך באמצעות עתירה לבג”ץ. לא ראית צורך להתייחס לכך, וסברת כי תוכל לנער מטרד כזה מעליך כמי שמסלק זבוב מעל בגדו, ולהתמנות לכהונת הרמטכ”ל ללא פוצה פה ומצפצף. יתר על כן, גם כשהועבר העניין לבדיקתו של מבקר המדינה, פורסם בתקשורת ללא הכחשתך כי אמרת שאתה תהיה הרמטכ”ל הבא. כן מבקר, לא מבקר – ראית גם אותו כמטרד שלבטח יסולק מדרכך. עובדות אלו מוכיחות כי דבק בך גם חטא היוהרה וזחיחות הדעת – מה שמכונה בלעז “היבריס” – וגם חטא זה פוסל אותך מלכהן כרמטכ”ל, שחטאים מסוג זה עלולים להביאו לתבוסה במלחמה.

.בשל הנימוקים הללו, ללא קשר לשאלה האם עברת עבירות פליליות, מהי חומרתן ומהו העונש הראוי לך בגינן, אינך ראוי להתמנות כמפקדו העליון של צה”ל. תעשה כעת טובה גדולה לעצמך ולמדינת ישראל אם תניח אותנו לנפשנו, ללא בג”ץ וללא ממטרי הבכי שאתה וחסידיך השוטים מורידים על ראשינו, ותפרוש בשקט לארמונך. אין צורך לדאוג לך: הפנסיה שלך כאלוף תספק לך פרנסה נאה עד יומך האחרון.

_________

לפרסום המקורי, אתר מחלקה ראשונה



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר