סמרטוט אדום, טור שבועי, 17 בנובמבר 2010: השוחד

סמרטוט אדום, טור שבועי, 17 בנובמבר 2010: השוחד

גדעון ספירו
20.11.2010 00:05
עם מקבילו הפולני

עם מקבילו הפולני


השוחד *** לוחמי חופש שהפכו לשוללי חופש *** חוצפה בחזקת שישה מיליון *** צדק מתחיל בבית



השוחד

בין אם ראש הממשלה בנימין נתניהו יאות להכריז על הקפאת בניה נוספת בשטחים הכבושים, כבקשת ארה”ב, בין שלא, נראה שהצבע הוורוד חזר ללחיי נתניהו עם ניצחון הימין האמריקאי בבחירות לקונגרס. הוא הצליח לסחוב את השנתיים הראשונות לכהונת אובמה מבלי שעשה ויתור ממשי אחד, להוציא כמה נאומים נמלצים שלא מחייבים מעשה של ממש.

נתניהו ויועציו מוגיעים את מוחם איך מעבירים עוד שנתיים בהילוך סרק, עד לסיום כהונת אובמה בתקווה שלא ייבחר מחדש. למעשה אין לנתניהו סיבה של ממש לייחל למפלתו של אובמה משום שבניגוד לחששות הימין בישראל, הנשיא ברק אובמה התגלה בכל הקשר לישראל כנמר של ניירות ונאומים שאינם מלווים בנשיכות כואבות. להיפך, אובמה התגאה שתרם לביטחון ישראל יותר מכל נשיא לפניו. הוא איכזב לא רק את הבוחרים האמריקאים שהפנו לו עורף, לפי שעה הוא מאכזב גם את מחנה השלום בישראל.

בעוד נתניהו מנהל מו”מ קשוח עם הממשל האמריקאי בדבר התנאים המדויקים להקפאה נוספת של שלושה חודשים בבנייה בשטחים הכבושים, הזדרז אובמה והעניק כמקדמה חבילת סיוע ותמיכה, הכוללת 20 מטוסי 35F בשווי של שלושה מיליארד דולר, והמשך התמיכה האמריקאית בפרויקט הגרעין הישראלי.

כאמור אכזבה. הדבר האחרון שישראל זקוקה לו זה עוד צעצועי מלחמה יקרים. ישראל כבר חמושה עד מעל לצווארה, הרבה מעבר למה שזקוקה מדינה שוחרת שלום. כל הציוד היקר הזה יקל על ממשלת ישראל ליזום עוד הרפתקה מלחמתית.

אילו היה הנשיא אובמה רציני בהצהרותיו על שלום ישראלי פלסטיני וישראלי סורי שיובילו לשלום אזורי, הדבר האחרון שהיה עליו לעשות, אם בכלל, זה לשלוח עוד מטוסים לישראל ולהגן על חימושה הגרעיני. במקום לפטם את מכונת המלחמה הישראלית, ראוי לכפות על ישראל את פירוק נשקה הגרעיני במסגרת מזרח תיכון חופשי מנשק השמדה המונית, שהרי החימוש הגרעיני הישראלי מלבה מרוץ חימוש גרעיני באזור, דבר המנוגד להצהרות אובמה על עולם נקי מנשק גרעיני. במקביל יש לקצץ בחבילות הסיוע הצבאי והאזרחי לישראל כאות אזהרה כי התמיכה אינה מובטחת אם מדיניות הכיבוש והאפרטהייד יימשכו.

לוחמי חופש שהפכו לשוללי חופש

בשנת 1944 הגלו שלטונות הכיבוש הבריטיים למעלה מ-200 חברי מחתרות האצ”ל והלח”י למחנות מעצר באריתריאה וקניה. הם הוחזקו במחנות 4 שנים, ולאחר הקמת המדינה ב-1948 שוחררו וחזרו לישראל.

בתקופת מעצרם היו ניסיונות בריחה רבים, מרביתם נכשלו, אחד הצליח. רבים מהם הפכו עם השנים לנושאי משרות בכירות בפוליטיקה ישראלית, בהם חברי כנסת,שרים, שופטים, כולל ראש ממשלה אחד, יצחק שמיר.

אסירים אלה איישו את ספינת הדגל של מדיניות הכיבוש, ההתנחלות והאפרטהייד. מי שראו בעצמם לוחמי חופש נגד אימפריאליזם וקולוניאליזם הפכו לקולוניאליסטים שוללי חופש של אחרים.

מי שנותרו בחיים מדיירי מחנות המעצר בקניה, הם היום בני 80 ויותר. חלק מהם חזרו לקניה, למסע זיכרונות וביקרו במחנה בו שהו. הטלוויזיה הממלכתית הקרינה לאחרונה סרט דוקומנטרי על המסע. צבא קניה אירח את הקשישים בכבוד רב, כיאה ללוחמי חופש. הקריין בסרט דיבר על אחוות לוחמים בין מחתרת המאו מאו הקנייתית שלחמה בכיבוש הבריטי לבין קשישי האצ”ל והלח”י. אני בספק אם המארחים מצבא קניה היו מודעים לכך כי חלק מאורחיהם הפכו לגזענים וקולוניאליסטים נגדם נאבק נשיאם הראשון ג’ומו קניאטה.

אחת הסצנות שזכורה לי, נוגעת לאביה של שרת התרבות לימור לבנת שנמנה עם העצירים. בכניסה לביתן בו שהה, אמר כי אפשר לעצור אדם פיזית, אבל אי אפשר לדכא את רוח החופש המפעמת בו. יפה. כמה עצוב שהאב שכח עקרון נאצל זה כאשר מדובר בפלסטינים. מדינת ישראל הכניסה לכלא ולמחנות מעצר במשך 43 שנות כיבוש עשרות אלפי לוחמי ושוחרי חופש פלסטינים. כעשרת אלפים מהם נתונים היום בבתי הכלא. את רוח החופש והמאבק נגד הכיבוש הם לא איבדו.

שרת התרבות לימור לבנת, השייכת לאגף הקיצוני של הליכוד, תומכת נלהבת במשטר הכיבוש והאפרטהייד, מנהלת בימים אלה מאבק נגד רוח החופש המפעמת באמנים שמסרבים לשעשע את המתנחלים באזורי הכיבוש.

עצוב לראות מדוכאים שהפכו למדכאים.

חוצפה בחזקת שישה מיליון

 

המתנחל ח”כ מיכאל בן ארי מ”האיחוד הלאומי”, איש תנועת “כך” לשעבר שהוצאה מחוץ לחוק, מגדיר עצמו גם כיום כתלמידו של הרב כהנא. להזכיר נשכחות: בית המשפט העליון, שעושה כה רבות למען הכיבוש וההתנחלויות, לא יכול היה להתעלם מהגזענות הבוטה של כהנא ותנועתו, והעיר כי האידיאולוגיה שלהם מזכירה את הימים האפלים של גרמניה הנאצית.

לפני ימים ספורים ביקרה בכנסת סגנית יו”ר הבונדסטאג (הפרלמנט הגרמני) פטרה פאו, חברת מפלגת השמאל. מיכאל בן ארי קידם את פניה בעת ביקורה בכנסת בצעקות “אין מחילה לאנשי הדמים” ו”שישה מיליון יהודים עומדים איתי”. (הערה בסוגריים: מאחר ובין ששת מיליוני הנרצחים היו גם כמה אנשי שמאל, וגם הדודה שלי שאבי העיד עליה שלא הייתה גזענית, אני מרשה לעצמי לגרוע אותם מששת המיליונים בשמם דיבר בן ארי).

פטרה פאו היא ילידת 1963, גם בן ארי הוא יליד אותה שנה, אבל איזה הבדל בין השניים. פטרה פאו הפיקה את הלקחים מתקופת השואה. לכן היא נאבקת נגד גזענות ואנטישמיות ובעד זכויות אדם אוניברסליות. בן ארי, הוא ההפך הגמור. מתנחל גזען שתומך בטרנספר לערבים. הלקח שהפיק מהשואה, הוא שמותר לו להיות גזען ופשיסט. מבין חברי הכנסת הוא הדבר הקרוב ביות לאידיאולוגיה ששלטה בגרמניה בשנות ה-30 של המאה ה-20. (יש עוד חברי כנסת שמשייטים באותו מרחב, אבל בן ארי גובר על כולם). בן ארי, שסירב לגנות את שריפת המסגד בכפר יאסוף, הוא בן דמותו הרעיוני של הגרמני מליל הבדולח ששרף בתי כנסת. (ואת זה אני אומר גם כניצול פרעות ליל הבדולח בברלין).

לנשיא שמעון פרס העיר “שאינו נשיא של הערבים” סגנון בו השתמשו הנאצים כלפי אנשי שמאל גרמנים שהואשמו “כמשרתי היהודים” (ודווקא כלפי פרס שעשה כה רבות למען המתנחלים, רק משום שגינה את שריפת המסגד).

כאשר בן ארי מדבר בשם ששת המיליונים, זאת עזות מצח מסדר גודל של האיש שהועמד לדין על רצח הוריו וביקש רחמים מבית המשפט בגלל היותו יתום. גם להיות גזען וגם לדבר בשם קורבנות הגזענות הוא חוצפה בחזקת שישה מיליון.

פטרה פאו היא אחותי ובן ארי הוא אויבי.

צדק מתחיל בבית

מאות אסירים פולניים משפצים בתי קברות יהודיים. זהו פרויקט משותף של שרות בתי הסוהר בישראל עם מקבילו הפולני. שרות בתי הסוהר בישראל מסייע במימון הפרויקט באמצעות תרומות של יהודים עשירים באנגליה.

אני מציע לשרות בתי הסוהר בישראל לאמץ את הרעיון בישראל. יש בתי קברות מוסלמים שחוללו על ידי שלטונות ישראל, ואפשר לגייס את האסירים הישראלים לעבודות שיפוץ ושיקום בתי קברות מוסלמים.

לפני שמרחיקים לפולין ראוי לתקן עוולות בבית.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר