ב”ה

האנטישמיות, פנים רבות לה

 

 

 

 

ערכתי לאחרונה בתאריך 27.09.10 בשעה 09:11 בברכה, ליה

אנטישמיות על רקע “דתי” 

לאנטישמיות פנים רבות ותחפושות ומסיכות מגוונות.

70  זאבים רוקחים בליבם כל העת מזימות יצירתיות ורעות כדי להכריע את הכבשה, ישראל.

 

לא מובנת לזאבים העובדה שהם לא מצליחים.

 

הכבשה חיה בכרם שחומה מגנה עליו, ובתוכו הצליחה הכבשה לייצר שפע.

 

לזאבים מפריע שיש לה כרם משלה.

 

הם סובבים את החומות ללא הרף, יום ולילה על מנת למצוא את הפירצה המיוחלת שתאפשר את הכניסה לכרם, להשמיד להרוג ולאבד אדם, אדמתו ופריו וכל יציר כפיו.

לזאבים אין צורך בכרם הקטן הזה, יש להם רבים וגדולים משלהם, אבל עניינם הוא, לנשל את בעל הכרם מכרמו יחידו, ויהי הוא זעיר מכל זעיר.

 

 

ובאמת,מי שמקדיש מזמנו לקריאה וללימוד ההסטוריה של עם ישראל וארץ ישראל, אינו יכל שלא לתמוה, יותר ויותר, על הסיפור המוזר הזה.

 

איך קורה, שעולם ומלואו, רב משאבים וכח, מתעסק במשך אלפי שנים בפיסת קרקע זעירה, חסרת חשיבות, התקועה לה במדבר כלשהו במזרח התיכון, ובעם קטן, אשר לו בנים מועטים כל כך, ובמורשת הרוחנית של אותו העם, שכלל לא מיועדת להם, ולנכס אותה  לעצמם, דבר שהוא בלתי אפשרי.

 

 

הברית החדשה והקוראן הן דוגמאות מצויינות לעיוותים הנוצרים מגניבת קניינים רוחניים ורעיוניים.

 

האם דבר כזה מתיישב עם ההגיון האנושי הקר והבהיר?

 

אין שום הגיון בהתעסקות האובססיבית הזו, על כל השלכותיה.

 

זו התנהלות חסרת פשר, חסרת הגיון, שאין לה תקנה בטווח האפשרויות האנושיות.

 

איש לא יכול לרפא את המחלה הסופנית שתקפה את גופה ומוחה של האנושות כולה כמו חיידק טורף.

 

רבים מבני עמנו נדבקו אף הם בחיידק האנטישמיות הטורף הזה, והם, הם העומדים בראש מלבי אש השינאה לעם ישראל לאורך הדורות כולם.

 

היה זה יהודי, כידוע, שהפיץ את עלילת הדם על אפיית מצות הפסח בדם של ילד נוצרי. יהודי מומר שרצה לנקום בקהילה.

 

וראו לאיזה גודל מפלצתי התגלגל השקר הזה, ועדיין צובר תאוצה.

 

 

האנטישמיות הבלתי מוסברת נשענת על בסיסים שונים.

 

יש אנטישמיות על בסיס דתי שהופצה על ידי הנוצרים הראשונים, שהיו כמובן יהודים, והאשימו את העם כולו באי הכרה באלוהותו של אותו ישו שלדעתם היה משיח. אנטישמיות זו מושרשת כל כך עמוק בליבות הנוצרים, על כן, חסרת תקנה לעולמים.

 

יהודי, בכל מקום בעולם אליו יתגלגל, עלול להיתקל באותה חיה טורפת, כשהיא חושפת את שיניה, בדיוק, כאז, כאשר הנוצרים הראשונים, תלמידיו של יש”ו, האשימו את העם הדבק במורשתו, בכפירה במשיח ואף ברצח אל, עד כמה שזה יישמע מטורף.

 

 

 

האנטישמיות הנוצרית/דתית, היא גילום הרוע האנושי.

קנאה, זרז לשנאה

סוג שני של אנטישמיות נובע מהקנאה הבוערת של הגויים בחוכמתו וביכולותיו המדהימות של העם היהודי. 30% מפרסי-נובל על קידום האנושות ועל יצירתיות בכל תחומי החיים הוענקו לבני עמנו.

 

אין עוד כעם ישראל, שדאג, לאורך כל הדורות, לפתח בילדיו את מירב היכולות האינטלקטואליות של המח האנושי. לימוד התורה, המשנה והגמרא שרווחו מאד עד לתקופת ההשכלה, לפני 200 שנה, בכל קהילות ישראל, הביא, בעצם, להפיכת כל ילדי ישראל למשפטנים כבר מילדותם.

 

שכן מהו בעצם לימוד התורה?

 

התורה, המשנה והגמרא זה אוסף ענק של חוקים ומשפטים הנוגעים לכל תחומי החיים של האדם היהודי. החיים כלאום, החיים כחברה צודקת, מוסרית, ככל האפשר, ורחמנית לבניה, והחיים כמשפחה וכפרט בתוך הכלל.

 

אם כן,לימוד תורה הוא בעצם לימוד תורת המשפט והמוסר, של האפשרי והבלתי אפשרי, של מה מותר ומה אסור, של כיצד לנהוג כאשר המצב הוא כזה, וכיצד לנהוג כאשר הוא אחר. כיצד למצוא את הפשרה בין הכוחות והאינטרסים השונים הפועלים במציאות.

 

זו התמצית של לימוד התורה.

 

במשך דורות, במלאת לילד יהודי שלש שנים, נשלח ללמוד את האלף-בית, לשנן פרקי תורה בעל פה, לשנן את התפילות, ולומר את ברכות, בלווית לימוד דיני הברכות, ולימוד שאר דינים ומשפטים, בכל תחומי החיים. כמו כן, נתבקשו להביע את דעתם ואת הצעותיהם לפתרון הלכות סבוכות.

 

 

לימוד משפטי התורה לא היה לימוד סטרילי, כלימוד מקצוע ה”משפטים”, המתקיים באוניברסיטאות, בשינון ולימוד בעל-פה, לצורך ההצלחה במבחנים. כשהגיע הילד לגיל גמרא, החל להתפלפל בסוגיות ובשאלות קשות ומסובכות. וזו הסיבה שעם ישראל נחשב לעם-חכם. המח התחדד לכדי תכונה יהודית גנטית העוברת בירושה.

 

זהו, בקיצור, תיאור התפתחות “הראש היהודי”.

 

 

החיים הקשים בין הגויים, אתגרו את הראש היהודי במלחמה על השרידות, לאורך כל ההיסטוריה היהודית .אך לא רק.

 

יש להבין שניצוץ הגאונות היהודית רק הלך והתפתח עם חלוף הזמן וההיסטוריה, שכן הוא התקיים כבר באברהם אבי האומה, ובמשה רבנו, בדוד ובשלמה, ובכל גדולי האומה, האמונים על מורשת ישראל.

 

 

האם יש עם בעמים, שנתברך בשפע עצום כזה של חוכמה וחכמים ? אין עוד כזה!

 

 

המצער הוא ,שהיום הפסיק עם ישראל לחנך את ילדיו לחשיבה מקורית ועצמאית, ואינו דואג עוד כלל לפיתוח מוחם של ילדיו, כי אם להיפך. העם עושה כל שביכולתו באמצעות מערכת חינוך הרסנית וכושלת לנוון את מוחם, לא לאתגר אותם, ולהרוס את מה שנבנה בעמל כה רב במשך אלפי שנה. מערכת חינוך שמבוססת על חופשות אינסופיות וחוסר מעש מוחלט בכל התחומים.

 

הגאונות היהודית והייחודיות ביכולת האינטלקטואלית היהודית, מהוות זרז מעצים לאנטישמיות גויית חובקת עולם.

 

קינאה מהולה בפחד היא הסיבה לאנטישמיות זו.

 

רדיפת העם היהודי מפתחת בחכמים ובנבונים שבהם, יכולות על, שמגביהות את רף הקנאה, ואתו, כמובן, את רף השנאה – וזהו המכלול האנטישמי.

 

כושר שרידותו של עם ישראל הוא מפתיע.

 

מקוריות שאין לה מתחרים, מהווה איום לא קטן על האנושות; מחד, היא תלויה ביהודים, לטובתה, מאידך, התלות הזו מבעירה את חמתה להשחית.

 

חימה בוערת זו היא המניעה את כל הגויים לחפש ובעיקר להמציא עילות לתליית כל פשע ביהודים. 

רק כך מצליחות האומות לצנן את מדורת שינאתן ואת עלבונן על התלות ביכולותינו, אותן הן חוות כהשפלה כלל אנושית בלתי נסבלת.

 

כאשר השליכה שרת החוץ הנורווגית את התפוזים הישראליים מסלסלת הפירות שלה ודרשה להביא תפוזים ספרדיים במקום, שלחו לה בפקס הצעה להשליך בו זמנית את הפלאפון ואת המחשב שלה, כיוון שרכיבים עיקריים וחשובים בהם, הם תוצר הגניוס והיכולת הישראלית.

 

זו האמת, והיא לצערנו לא נאמרה לה על ידי ישראל, כי אם על ידי בני עמה. מן הראוי היה שבני עמנו יגיבו על אירוע כזה כנדרש. אך בני עמנו שותקים אל מול מעשה לא לגיטימי וחצוף כזה.

 

הצעה מתקנת

כתוצאה משינאה גויית עוצמתית זו,פיתחו היהודים במשך דורות השהייה בגלות, את כיפוף הראש והתנהלות יהודית אופיינית, שניתן לתאר אותה כהתנהגות של מי שמנסה מתוך חוסר ברירה לעבור על פני חיה טורפת מבלי לעורר את תשומת ליבה וזעמה, ועושה זאת על ידי צמצום נוכחותו ועצמיותו לאפס, תוך נסיון לבצע כל תזוזה באיטיות שלא תעיר חימה.

 

התנהגות כזו אינה פועלת לטובתנו כאשר אנו בארצנו.

 

ההכרזות והדרישות של רבנים ושל מנהיגים בני דורנו, פה בארצנו, שלא להרגיז את האומות, שגויות לחלוטין, ונובעות מחוסר הבנה מוחלט בפסיכולוגיה האנושית.

 

אי ההתגרות, כביכול, בגויים, מרגיזה את הגויים עוד יותר.

 

רק התנהגות תקינה אמיצה ומחוברת למציאות ולאמת שלנו, תוכל לעצור דברים כאלה.

 

איש לא קונה את ההצגה היהודית-ישראלית הזו, שסיגלו לעצמם כל מנהיגינו, של התרפסות והזדחלות מצטדקת.

 

להיפך.היא מציתה עוד יותר חימה וזעם כלפי ישראל, כיוון שהיא נתפסת כהעמדת פנים מלאכותית, וזה באמת מה שהיא.

 

על מי אתם באים לעבוד! כך הם חשים.

ועובדה שההתקפות הלא רציונליות והאלימות עלינו נמשכות ואפילו מתגברות ככל שאנו יותר שטוחים אפיים ארצה, בצימצום הנוכחות לאפס, ובזחילה עם האף באדמה.

 

יש רק תקנה אחת למצב.

 

רק אחת.

 

לוותר מיד ולתמיד על המחשבה, שאין להתגרות בגויים.

 

יש לאמץ דווקא את ההנחייה המקראית ליעקב אבינו שירא מאחיו עשו:

 

אל תירא עבדי יעקב!

 

עלינו לא לירוא עוד מאיש ומשום אומה.

 

עלינו לעמוד זקופים ולומר את האמת שלנו, ורק שלנו, במלוא גרוננו, ועם כל נוכחותנו.

 

עלינו להציג לפני האומות כולן את מעשיהן המחפירים במערומיהם, אם תרצינה לשמוע ואם לאו.

 

הבקורת שלנו היא לגיטימית,והיא מחוייבת המציאות. אסור לנו להסתירה,לבלוע אותה ולשאת אותה בתוכנו כרעל מצמית.

 

הכרה באמת שלנו תבריא אותנו ורק היא תייצר את ההרתעה שחייבת להיווצר מחדש בין עם ישראל לבין האומות.

 

עלינו להציב מיד את הגבולות שביטלנו כשהפכנו עצמנו לאסקופה נדרסת.

 

עלינו לכבד את עצמנו בכל מחיר, ובכך לשקם את כבודנו האבוד ואת זכוותנו לעמידה זקופה ולכבוד, כי זו זכותו של כל עם וכל אדם, ובמיוחד של האדם היהודי. על הישגיו ותרומתו לאנושות כולה, מאז ומתמיד.