תינוקה של רוזמרי

תינוקה של רוזמרי

חנה אייזנמן
11.07.2010 03:27
תינוקה של רוזמרי


אמא שלי, למשל, כאשר ילדה בגרמניה הנאצית, לא נעצרה במחסום ולא נאלצה ללדת ולד מת משום שחיילים או שוטרים חסמו את דרכה לבית חולים, כפי שעשו לא אחת חיילי כיבוש ישראלים לנשים פלסטיניות שהיו בדרכן ללדת בבית חולים ( גדעון ספירו, 30.9.2003 BSH הפורטל לשוויון זכויות ולצדק חברתי)




ב”ה

דברים אלה נכתבו מזמן, אך אקטואליים מאד כיום, כאשר תינוקות-רוזמרי מנצחים את היהודים ומחוללים על ראשינו שואה נוראה מקודמתה.

 

 

תינוקה של רוזמרי

 

 

 

“היש עם בעמים, אשר מבניו הגיעו לידי סילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל ייסוריו הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס, – ממלא את לבם רגש הערצה והתמכרות? כל עוד אפשרי הדבר שיבוא ילד יהודי לארץ ישראל, ילד שטופח על ידי ייסורי העם ומשא נפש של דורות, וכאן ידבקו בו חיידקים של שנאה – לעצמו, של עבדות בתוך מהפכה, ויטריפו עליו את דעתו, עד כדי כך שיראה – את הגאולה הסוציאלית בנאצים הפלשתינים, שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפגיון שבמזרח – אל יהא מצפוננו שקט”

(כל כתבי ברל כצנלסון, הוצאת פועלי ארץ ישראל, פרק ח’, עמ’ 18).

 

 

 

“אכן, נכון הדבר, שאני רואה במלחמת אזרחים את אחד מעוגני ההצלה של החברה הישראלית מעבדות הכיבוש…. הסיבה שאני היום לא עוסק בחיסולים פרטניים של מתנחל כזה או אחר, אינה נעוצה רק בכך שאינני בעל מנטליות קמעונאית, גם לא בעובדה שחיסול פה או שם לא יביא להישג פוליטי של ממש, גם לא הפחד ממאסר ממושך (אם כי חשוב לציין שחיי מתנחל לא שווים את שלילת חרותי), אלא קודם כל מהאופק המרנין של פרוץ מלחמת אזרחים, שבמהלכה יתבצע חיסול המתנחלים ברשות ובסמכות ובמספרים מרשימים. וככל שארבה, כך ירבו תעודות הוקרה”.

גדעון ספירו (יום שישי, 25/10/2002 שעה 17:28).

 

אמא שלי, למשל, כאשר ילדה בגרמניה הנאצית, לא נעצרה במחסום ולא נאלצה ללדת ולד מת משום שחיילים או שוטרים חסמו את דרכה לבית חולים, כפי שעשו לא אחת חיילי כיבוש ישראלים לנשים פלסטינית שהיו בדרכן ללדת בבית חולים

( גדעון ספירו  30/09/2003)

 

האפשרויות הן שתים :

 

  1. החיילים או השוטרים הגרמנים לא ידעו שהריונה של רוזמרי הוא, למעשה, חגורת נפץ, נוסח הנשים הערביות ה”הרות” הנושאות תחת שמלת ההריון חגורות נפץ, שאותן הן מחדירות למרכזי אוכלוסיה בישראל, באדיבות האמבולנס ובאמצעותו,. ועל כן לא ירו בבטנה. וזה ממש חבל!

  2. החיילים ידעו שאמא רוזמרי נושאת פצצה מתקתקת ליהודים, שישרדו את מאמצי הגרמנים הטובים להשמידם, ופצצה זו תשלים את עבודתם.

 

ידעו או לא ידעו, העובדה היא, שהתינוק גדל להיות שטן. וזה, כמובן, “לא” משנאה ליהודים, אלא מרוב “דאגה” ל”מדוכאים עלי אדמות”.

תינוקות-רוזמרי הם חלאת המין האנושי, שכמותה ידע עם ישראל בכל דור ודור בו עמדו עליו הגויים לכלותו, תמיד נחלצו הם לעזרת הגויים שלא היו מתוחכמים כמותם, ולא הכירו היטב את ארחות היהודים, ואיפה ואיך ניתן לצודם. למשל, לשלוף יהודים ממקומות מחבואיהם ולהביא אותם לאומשלאגפלאץ, מקום ריכוז היהודים למשלוח למזרח.

 

על פי עדותו של המשורר יצחק כצנלסון, הי”ד, שעלה השמימה בעשן המשרפות של הגרמנים הטובים שלא עצרו במחסום את אמא רוזמרי, היו אלה המתבוללים, אנשי שמאל “משכילים”, ששיתפו פעולה. גם לא צריך דווקא את עדותו של כצנלסון כדי לדעת זאת.

עוד ידוע, שבכל היודנרט והקאפו’ס לא היה גם שומר מצוות אחד. על כך העידו גם אסירים פולנים במחנות הריכוז.

 

וזה מובן מאליו. ספירו מוכן למסור את נפשו למען יולדות השאהידים, ובאותה מסירות,על פי עדותו, הוא מוכן לרצוח יהודים, רק כי הם יהודים! רק משום שהם יודעים למה הם פה, ומסיקים את המסקנות הנכונות. רק משום שהם פה בזכות וגם כחובה, והוא לא!

רק כי הם אחיהם של טבוחי תרפ”ט, ואילו בני מינו, המופ”סים, שיתפו פעולה בפרעות תרפ”ט.

 

אותה חלאת האדם, שנשאה בכל הפגנותיה, למען ביצוע מדיניות היודנריין, פלאקטים הנושאים את תמונות חיילי צה”ל שנרצחו ברצועת עזה, בגלל מדיניות ה”שלום” ובחסותה. מאותה סיבה שאהוד ברק מכניס היום את הג’יהאדונאצים לשארית חבלי יהודה, שומרון ובנימין, ומבטל את הסיוע בהוצאות מיגון המכוניות של אלה שתינוקה של רוזמרי חולם לחסל.

 

ששת אלפים פצמ”רים נורו על גוש קטיף, בברכת מדיניות ה”שלום”. משלא הצליחו הפצמ”רים לטהר את חבל עזה, נחלת שבט יהודה, מן היהודים, התנדבו כל “פעילי השלום” בארץ, לבצע את המדיניות של הגרמנים הטובים, שלא עצרו במחסומים נשים הרות, רק שרפו אותן במליוניהן.

 

באותו מכתב בו מספר ספירו לאורי הייטנר, על רוזמרי, שילדה אותו ב”שלום”, בגרמניה הנאצית, הוא מזכיר גם שהגרמנים, כמו “צבא הכיבוש”, לא התחילו מיד עם מחנות השמדה, אלא התחילו בעוולות אחרות, אך לתועבת “צבא הכיבוש”, העוצר יולדות במחסומים, הם לא הגיעו… בהתחשב בכך, שהיהודים ביקשו להשתלט על גרמניה, ורצחו כל הזמן גרמנים וגרמניות, בעיקר גרמניות הרות, כמו טלי חתואל…. אופס, סליחה, טעות… אין לי דוגמא, כרגע…, אז, באמת, יפה מצד הגרמנים….

 

ועוד כתוב במכתב:

 

הייטנר, מרגע שבחר להיות מתנחל היושב באדמת שכנו, הפך למעשה לשודד קרקעות הזולת, וכאשר עולה הדרישה כי יש להורידו משם ולהחזיר האדמה לבעליה הסורים במסגרת הסכם שלום, הוא נזעק כקוזק הניגזל, “זה ביתי”. אם כן, הגולן אינו ביתו כפי שהמתנחלים הגרמנים בפולין לא היו בביתם. המתנחלים בשטחים הכבושים (גולן הגדה והרצועה), יחוייבו לחזור למדינת ישראל אם חפצי חיים אנחנו ואם איננו רוצים להמשיך ולחיות על החרב.
גם בתחום הכיבוש יש מקום להשוואות לגרמניה הנאצית. יש מקומות בהם היתה גרמניה כובש אכזרי הרבה יותר מאשר מדינת ישראל, בעיקר בארצות בהן הוקמו מחנות השמדה, אולם גרמניה היתה גם כוח כובש “רגיל”, במדינות כמו דנמרק ונורבגיה. ישראל ב-36 שנות הכיבוש גילתה אכזריות הרבה יותר גדולה כלפי העם הכבוש מאשר גרמניה שעה שפעלה ככוח כיבוש בנורבגיה או דנמרק. לא במקרה טען לפני זמן מה השגריר הנורבגי, כי האכזריות שמדינת ישראל מפעילה בשטחים הכבושים כלפיי הפלסטינים, עולה על זו של הגרמנים בנורבגיה במלחמת העולם השנייה.

 

ראו, אל תחשבו שאני חושבת באמת שהיצור הנאלח שכתב את הדברים ראוי להתייחסות. אלא, מישהו שהתווכח אתי היום, טען שכל מה שיש ביני לבין היצור אלה הם “חילוקי דעות”, לגיטימיים, כמובן (הוא רוצה לחסל אותי, וזה לגיטימי), הוא אמר שאין כאן ויכוח על ההסטוריה, אלא, מאיפה היא מתחילה….

 

הבנתם? גם ההסטוריה שנויה במחלוקת. זה ממש חידוש! ההסטוריונים יכולים לזרוק את כל ידיעותיהם והדוקטורטים שלהם לפח האשפה של ההסטוריה, יחד עם ההסטוריה עצמה, ולסגור את כל הפקולטות ללימודי ההסטוריה. אין הסטוריה, יש “כיבוש”!

יחי עידן – הסטוריה כבקשתך…

 

כשהזכרתי את ההסטוריה, אפילו לא התכוונתי, בהתחשב במתעמת אתי, לדברי ימי ישראל מאז ה”הבטחה”, אלא, להסטוריה המודרנית, שגם אותה הופכים על פיה, באופן “לגיטימי” ועל פי כל חוקי חופש הבעת הדעה, פעילי תכנית השלבים להשמדתנו – “פעילי השלום”. אצלם מתחילה ההסטוריה בזמן המתאים להצדקת השמדת היהודים בארץ ישראל.

 

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר