זהירות, “מגשרת”!


זהירות, “מגשרת”!



ניב ב’ עמית
15.06.2010 23:49


עניין קטן ומטריד

עניין קטן ומטריד


מדוע עוה”ד גלית סנה לוריה אינה מתגאה דווקא בפרט חשוב ברקורד שלה?




איני מכיר אישית את עוה”ד והמגשרת גלית סנה לוריה, וודאי שלא אוכל להעיד על כישוריה כמשפטנית, כעורכת דין ומגשרת באופן אישי או מקצועי. יחד עם זאת, הרקורד המקצועי שלה מדבר בעד עצמו: LLB מהאוניברסיטה העברית בירושלים (1991), לימודי גישור בתחום מסחרי, קהילתי ומשפחתי בארה”ב (1993). עיסוק במשפט אזרחי ומסחרי ובגישור עסקי ומשפחתי. זאת ועוד, גם תפקידה כיו”ר הועדה ליישוב סכסוכים של לשכת עורכי-הדין, מחוז חיפה, מעיד על הערכה מקצועית רבה מצד עמיתיה.

לא למותר לציין את היזמות בתחום הגישור של עוה”ד גלית סנה לוריה, אשר יחד עם ד”ר סוזן זיידל היא הייתה בין הראשונים לפתח קורס הכשרה בסיסי בגישור כללי, מטעם המרכז הישראלי לגישור (ע”ר) בחיפה (1995-1999).

זאת ועוד, החל משנת 1999, ד”ר זיידל ועוה”ד סנה לוריה מנהלות במשותף את “הסכמות בגישור – המרכז הישראלי להכשרת מגשרים”. גוף שהינו מוכר ע”י ועדת גדות של הנהלת בתי המשפט, וגוף אשר מכשיר מגשרים במסגרות לימוד שונות ברחבי הארץ: לשכת עורכי-הדין (במחוז חיפה ובמחוז הצפון בנצרת), איגוד התעשייה הקיבוצית ומכללת מעוף בחדרה.

והנה, יחד עם ד”ר סוזן זיידל העבירה עוה”ד סנה לוריה קורסים גם במכללה האקדמית עמק יזרעאל, ב”תפנית” של האוניברסיטה הפתוחה, בהסתדרות הפסיכולוגים ועוד.

לפרטים נוספים על עוה”ד סנה לוריה ניתן לעיין באתר http://www.haskamot.com/mediator-courses/ ממנו העתקתי את הפרטים המאלפים הנ”ל.

על פי הנתונים הללו, נדמה שאין חולק על ההכרה בעוה”ד גלית סנה לוריה. אבל, בדיקה מעמיקה מגלה עניין קטן ומטריד… יש הישג מקצועי חשוב בקריירה של המגשרת הזו, שמשום מה אינו מוזכר כלל באתר שממנו נלקח המידע.

מסתבר, שעוה”ד ומגשרת גלית סנה לוריה מונתה כחברה מן המניין והיא מכהנת מזה חמש שנים ב”ועדת שניט”, הוועדה הציבורית החשובה שמינתה שרת המשפטים דאז, ח”כ ציפי לבני. השם הרשמי של הוועדה הוא: “הוועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין”, ותפקידה היה להמליץ לשר המשפטים על שינויי החוק בישראל והתאמתו לאמנה הבינ”ל למען זכויות הילד, שעליה חתמה מדינת ישראל.

הוועדה, זכתה לפרסום בגלל הגישה השוויונית והליברלית שלה, ובזכות גולת הכותרת של המלצותיה לביטול חזקת הגיל הרך. מי שלא יודע או לא מכיר, חזקת הגיל הרך, או “חרפת הגיל הרך” בשמה המקובל יותר, היא כלל משפטי שלא קיים בשום מדינה בעולם המערבי, ועל פיו ילדים במקרה של גירושין, הולכים באופן אוטומטי לאימא. ביטול החזקה, הוא צעד חשוב לשיוויון, והכרה בזכותם של גברים להורות ולשוויון.

קצת מפליא שעוה”ד גלית סנה לוריה אינה מתגאה דווקא בפרט חשוב זה ברקורד שלה, בחברות בוועדה, ובהישגי הוועדה, שהרי גישה ליברלית, שוויונית, מודרנית, היא דווקא מה שימשוך אליה מתגשרים ולקוחות יותר מכל…

אולי הסיבה שחברותה בוועדה מוסתרת היא שעוה”ד גלית סנה לוריה לא הצטרפה להמלצות חשובות אלו של הוועדה כפי שהיה צריך לעשות כל אדם ליברלי ונאור.

יחד עם שתי חברות אחרות בוועדה (האחת נציגת נעמ”ת, והאחרת, מי שהייתה עוה”ד של שדולת הנשים), היא חיברה נספח לדו”ח הביניים של הוועדה, “דעת מיעוט” חשוכה, המנסה לעקר ולסכל את כל המלצות הוועדה.

והנה מתברר שגם “דעת המיעוט” אינה מוזכרת כלל וכלל בדף המתאר את הרקורד המקצועי של עוה”ד גלית סנה לוריה…

אז אולי עוה”ד גלית סנה לוריה מתביישת ב”דעת המיעוט” הזו?

עצם ההצטרפות של עוה”ד סנה לוריה לעמדת נציגת נעמ”ת בוועדה, יכולה לעורר סימני שאלה מטרידים אצל גברים המבקשים הכרה בהם כהורים שווים וראויים…

ואולי, יהיה מי שיסבור כי דעתה באורח כה נמרץ נגד המלצות נאורות של ועדת מומחים ומי שתומכת בחזקה משפטית המפלה קשות אבות לרעה, לא תוכל לבצע גישור אובייקטיבי, וכי אב אשר יבחר בה כמייצגת, לא יזכה לרמת המסירות המקצועית הראויה?

ניתן היה לעצור כאן, בסימני שאלה אלו בלבד, אבל קריאה דקדקנית ב”דעת המיעוט” מגלה לי לפחות חששות כבדים אף יותר בדבר האובייקטיביות והיכולת של גב’ סנה לוריה לנהל תהליך חסר פניות וחף משנאה לגברים.

כך למשל אומרת סנה לוריה עם חברותיה ב”דעת המיעוט” את הדברים התמוהים הבאים: “בעת המפגש עם נציגים של ארגוני גברים ואבות, התרשמנו כי לא קיימים ממצאים המצביעים על קיומה של בעיה חברתית בהיקף משמעותי של ילדים הסובלים מניתוק מלא או חלקי מאבותיהם לאחר גירושין בכלל וניתוק הנגרם עקב חזקת הגיל הרך בפרט.

אין צורך לטרוח רבות כדי להבין את היוהרה כמו גם האטימות לקשיים אמיתיים של אבות גרושים לקיים קשר עם ילדיהם הנחשפת במשפט זה. שאל נא כל אב גרוש המנסה לקיים את הורותו, והוא יספר לך על קשייו. צריך להיות אדם קשה לב במיוחד כדי להתעלם מאלו, וצריך לעצום עיניים בחזקה מול התופעה הנוראה של התנכרות להורה, ילדים המוסתים על ידי הורה אחד (בד”כ האם) כנגד ההורה האחר (בד”כ אב), וצריך לתחוב דונג עמוק לאוזניים כדי להתעלם מהנתונים המדברים על 10-15% מילדי הגירושין הסובלים מבעיה קשה זו.

אבל בכך לא די… בדעת המיעוט, כותבת עוה”ד גלית סנה לוריה עם חבר מרעותיה: “יתרה מכך, אנו חוששות כי הצעת הוועדה, לבטל את מונח המשמורת, עלולה לתת לאבות הכרה משפטית כהורים אחראיים גם במקרים שבהם ייטלו חלק קטן מאד בטיפול היומיומי בילדים.

גם כאן, לא צריך להתאמץ כדי לקרוא את הזלזול בהורות האבהית שב”חשש” זה, הצפייה המקדימה שאבות ירצו לקחת חלק קטן מאד בטיפול היומיומי בילדיהם, וחוסר הרצון לתת לאבות “הכרה משפטית” באבהותם.

זלזול אינו מופיע אף פעם לבדו. עם הזלזול באה אחותו הבכירה: ההתנשאות. ובאמת, לא קשה להבחין בהתנשאות וברצון ל”חנך” אבות בציטוט אחר ממה שכתבה עוה”ד סנה לוריה עם מרעותיה באותו מקום: “אנו סבורות כי יש לקדם פעולות חינוכיות לקידום השוויון בין המינים ולהגברת מעורבות אבות בכל הכרוך בטיפול בילדים…

חינוך אבות…” ומה השלב הבא? אולי בתי ספר להורות שתפתח גלית סנה לוריה למין הנחות, לגברים.

ואם מדברים על חינוך, איך אפשר בלי המקל? הרי ידוע שגברים מבינים רק כוח!

הנה עוד ציטוט כוחני, המנוסח אמנם בשפה נקייה, אך המדבר לא פחות ולא יותר מאשר על “הרתעת אבות”: “בנוסף, לחזקת הגיל הרך תפקיד חשוב בהרתעת אבות, שלא היו הורים מטפלים עיקריים ושלא מתכוונים לקחת על עצמם את התפקיד הזה אחרי הגירושין, מלתבוע חלוקת זמנים שווה עם האם כתביעת סרק…

האם הרצון של אבות להיות הורים הוא רצון טבעי, אמיתי, כנה, טהור? לא. על פי “דעת המיעוט”, עליו חתומה סנה לוריה, לא כך הוא.

רצונם של אבות לקחת חלק בגידול ילדיהם, מוחזק כחשוד, על פי סנה לוריה. הרצון מצויר ככזה המונע משיקולים כספיים אשר כל מטרתם היא צמצום מזונות, ופגיעה ברמת החיים של הילדים: “נסיון השטח של הח”מ מלמד כי כבר היום ישנם אבות הדורשים הסדרי ראיה רחבים כאמצעי להפחתת סכומי מזונות הילדים שבהם הם חייבים, ולא בשל רצונם האמיתי לטפל בילדיהם.”

(מהיות שתי המצטרפות האחרות אשת אקדמיה בהווה ומנהלת מחלקה משפטית של נעמ”ת, יש לשער על כן, כי עיקר “ניסיון השטח” המדווח במשפט לעיל הוא זה של עוה”ד גלית סנה לוריה. ואב שרוצה להצטרף ולהיות חלק מ”ניסיון השטח הזה” בוודאי יעשה זאת על אחריותו)

אפשר להמשיך ולצטט, ולפרש, ולהדגים כיצד, בשפה נקייה מהוגנת ומקצועית, מנסה “דעת המיעוט” לגמד את חשיבותו של האב, לשלול אותה, להטיל עליה כתמים של תאוות בצע, של צביעות, של וכחנות, של רוע. אולי ימצא גם מי שיחפש כיצד מנסה חוות דעת המיעוט לשלול הורות באורח מוחלט (!) גם מאב שהרים פעם קולו על אם (“אלימות מילולית”) ועוד.

לפעמים, כשאני מעיין ב”דעת המיעוט” הזו, יש בי חשש מדמויות עטויות ברדסים ונושאות לפידים. דמויות פורעות ומוסתות שתדפוקנה על דלתי רגע אחרי שקראו את מסמך השנאה הזה. וכמו בליל הבדולח הנורא ההוא – הן תשבורנה את כל החלונות בביתי, תשפוכנה עלי זפת, תגלגלנה אותי בנוצות ותגרורנה אותי למחנות חינוך מחדש – בבתי הספר לאבות של סנה לוריה.

אבל, לא כדאי שאטרח לצטט ולפרש עבורך, ולמה לי לשתף אותך בפחדי הקמאיים ממסמך ההסתה הקשה הזה. הרי בסופו של יום, האחריות מוטלת עליך. אם אתה גבר או אב, המבקש להיעזר בסנה לוריה, אם כמגשרת, ואם כעורכת דין אשר תייצג אותך, הרי עליך להחליט בעצמך.

אם בעצתי תשמע, בקש נא, לא ממני, כי אם מהגב’ עוה”ד ומגשרת גלית סנה לוריה את “דעת המיעוט” הזו. חפש את המסמך באינטרנט אם היא תסרב לתת לך אותו. קרא אותו בשקט – אבל, אל תקרא רק את המילים. נסה לקרוא בין השיטין, תן לאינטואיציה שלך לעבוד, התעלם מניסוחים מהוקצעים ומסובכים, ונסה לחוש בעצמך את הרגשות המקננים בלב מי שחיברה את המסמך.

ואחר, גש לעוה”ד גלית סנה לוריה, ובקש את הסבריה לעמדות המבוטאות שם. הבט בעיניה. האזן היטב למילותיה. הקשב לנימת הקול, חפש את הנשימות בין המילים – שים לב באיזה רגע מופיע הזיק באישונים, ומתי מתנפחים הוורידים בצוואר. בדוק מתי הדוברת מתאמצת להסב עיניה ממך… תן ללב שלך לעבוד.

ואחרי הלב, תן לראש לעבוד. שקול, התייעץ עם אחרים (לא איתי), והחלט בעצמך.

רגע, עוד משהו קטן לתשומת לבך. כפי שהזכרתי בהתחלה, יש הרבה קורסים לגישור אותם מובילה גב’ עו”ד סנה לוריה. אם אתה גבר השוקל להצטרף לקורס כזה, אולי תשקול זאת שוב? אם לדעתך יש בגב’ סנה לוריה שנאת גברים ושנאת אבות, אולי לא ימצאך מקומך שם?

ואפשר גם לשאול האם מותר להתגשר אצל מי שהכשרתו אצל סנה לוריה? יש מי שסובר שהשנאה היא מחלה מדבקת, ויש מי אשר סבור כמוני שיצר לב האדם טוב מנעוריו, ורוב האנשים הגונים הם – ולא במקרה “דעת המיעוט” נשארה דעת המיעוט.

אך אם אתה כגבר וכאב, רוצה להרגיש בטוח, אולי כדאי שתשאל את מי שאתה רוצה להתגשר אצלו על “דעת המיעוט” – הניסיון שלי מלמד שאת זיקי השנאה האדומים אי אפשר להחמיץ.

ההחלטה היא שלך. כל שאתה צריך לעשות הוא לבקש את “דעת המיעוט”, לקרוא, לשאול ולהחליט…




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר